הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

החלק החסר: שכטר הוא בדיוק מה שב"ש צריכה

חי את המשחק, מעודד, צועק, מתפרץ, מדרבן, מטריף את היריב וכן, גם מוציא אותם משיווי משקל. לקבוצה של השנתיים האחרונות היה חסר בדיוק את זה. אלמוג בוקר מסכם משחק הירואי

אלמוג בוקר
אלמוג בוקר  04.10.21 - 11:42
תחילת כתבה

הדקה ה-85 בסמי עופר אמש (ראשון) החזירה ברגע אחד את הקהל האדום לרגעים הבלתי נשכחים בשנים האחרונות: שער האליפות של ג׳ון אוגו במבצר של מכבי תל אביב, והמהפך הענק על אינטר בליגה האירופית כשהאדומים חזרו מ-0:2 ל-2:3 מטורף.

ולא, זה לא בגלל היכולת. באר שבע של היום רחוקה, אפילו רחוקה מאוד מאוסף השחקנים הנדיר והכישרוני שהיה אז לברק בכר והוביל אותה עד ל-32 האחרונות בליגה האירופית, אבל המאמן שעמד על הקווים בצד השני של המתרס ראה את אותה רוח לחימה שהוא השריש אז בשחקנים שלו. פתאום אחרי שנתיים, ראינו שוב את אותו הרעב, אותה רוח לחימה ואת הגאווה של השחקנים ללבוש את החולצה האדומה ולהילחם גם כשנדמה שזה בלתי אפשרי.

ולבאר שבע היו הפעם את כל הסיבות להרים ידיים: פנדל שלא היה, אדום מפוקפק שגם עליו היה אפשר (וצריך) לוותר, אבל שישה עשר השחקנים החליטו שהם לא נותנים לשופט לגנוב את ההצגה. הם נלחמו על כל כדור, סגרו את הכוכבים של חיפה ובשלב מסויים גם גרמו להם לאבד שליטה. ואז הגיע החילוף הכפול שאפשר להכתיר אותו כבר עכשיו כחילוף העונה. הבלם אבו עביד היה זה שכבש את צמד השערים בשני פנדלים שנבעטו בקור רוח של שחקן הרכב ותיק, אבל דווקא המחליף השני איתי שכטר הוא הגיבור הגדול של הערב הזה, לפחות מבחינתי.  ושכטר עשה זאת עוד לפני שעלה על הדשא.

כבר על הספסל הוא חי את המשחק, מעודד, צועק ומתפרץ כאילו הוא זה שספג עכשיו את השריקה ומאותו הרגע שהוא עלה על הדשא, הוא לא הפסיק לרוץ. לוחץ את היריב, נמצא בכל מקום, מדרבן את השחקנים, מטריף את היריב וכן, גם מוציא אותם משיווי משקל וזה בדיוק מה שקרה אתמול. לבאר שבע של השנתיים האחרונות היה חסר בדיוק את זה. את הרצון, את האופי ואת הביחד. בשנה שעברה, במשחק כזה היא כנראה הייתה מתפרקת וחוזרת הביתה מושפלת עם רביעייה. לא העונה.

ליל אמש הוא ההוכחה לכך שהכוכבים מתחילים להסתדר בחזרה. אליפות? מוקדם מאוד אפילו לדבר על זה. חיפה ומכבי ת"א קבוצות מצויינות שגם אחרי שני המשחקים האחרונים הן נשארו פייבוריטיות לזכות בתואר, אבל אם נראה עוד מהכישרון שראינו בשבוע שעבר מול מכבי ת"א, ועוד הרבה מהלחימה שראינו בחיפה- אז יכול מאוד להיות שהדרך לשם תתקצר. ועוד דבר אחד, כדי להבין עד כמה הניצחון בעשרה שחקנים הוא ענק, מספיק להסתכל על מה שקרה כאן בשני העשורים האחרונים, או יותר נכון כמעט ולא קרה- באר שבע ניצחה את חיפה בחוץ רק פעם אחת ברבע המאה האחרונה. כן, 24 שנים, ניצחון אחד וגם זה קרה אי שם באפריל 2017.

אמש המנחוס נשבר ואולי אתו גם נחזור להיאבק על התואר. עמה יעמיק.