הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

משהו לבנות עליו: הפועל ת"א שוב חזקה ואיכותית

וגם: ספורי פורח בב"ש וה"דרך" של הפועל י-ם. סיכום השבת

אבישי סלע
אבישי סלע  24.10.21 - 09:21
תחילת כתבה

כמעט בכל שנה, הדברים מתחילים באותה הצורה: בניגוד לליגות אחרות בעולם, שבהם יחסי הכוחות ברורים כמעט מהרגע הראשון, לליגת העל הישראלית לוקח זמן לגבש את עצמה. המחזורים הראשונים הם מתעתעים, ועלולים לייצר מצג שווא - לטוב ולרע. השבת האחרונה, אם כן, היתה בסימן השבת הסדר הנכון על כנו. בשורה התחתונה, קרית שמונה, מכבי נתניה או מכבי פ"ת שוות יותר מפתיחת העונה שלהן. מנגד, בני סכנין, נוף הגליל או הפועל חדרה - שוות פחות.

ספוילר: גם מכבי ת"א תסיים גבוה הרבה יותר מהמקום בו היא נמצאת עכשיו. כך או כך, הליגה אמורה להסתדר, פחות או יותר, על פי הקווים שחוכמת ההמונים שרטטה בתחילת השנה: שלישייה מובילה חזקה, עוד שלוש-ארבע קבוצות שיזנבו ויתחרו על הכרטיס לאירופה והפלייאוף העליון, כל היתר - איפשהו בין מקום טוב לאמצע להישרדות. בדיוק כמו שחשבתם.

ובדיוק בגלל זה, קבלת החלטות נמהרת מדי, או שליחה של מאמנים הביתה, צריכה להילקח בזהירות רבה - ותוך הבנה שלעתים רבות, הליגה הישראלית מתחילה ממש בסביבות חודש נובמבר. הטובות מתחזקות ומתגבשות, הבינוניות מקבלות פרופורציות - ומי שנאבק בתחתית, מבין את מקומו בערך אז. אין הפתעות.

הפועל ת"א. ובדיוק לאור האזהרה שפתחה את המאמר הזה, כדאי גם לא להתרשם מהמיקום הגבוה של האדומים. בסוף, כאמור, הדברים מתאזנים - והפועל היא לא באמת פוטנציאל למקום שני. מה שכן, היא בפירוש קבוצה חזקה ואיכותית - שכבר חלון שני ברציפות (אחרי המהפכה הגדולה של ינואר שעבר), יודעת לעבוד נכון. מינוס הפרידה הכואבת מעומרי אלטמן, כשמסתכלים מעל פני השטח - לניר קלינגר יש שוער לא רע בכלל, חוליית הגנה טובה ויציבה (שינוי המערך לשלושה בלמים עשה את שלו), קישור חזק (איינבינדר, למרות העבר שלו, הולך ומתבסס כסוג של מנהיג) ובעיקר התקפה תוססת ומרתקת.

פארליי רוסה, עידן ורד, אושר דוידה (שצריך לקבל יותר קרדיט), וגם עזרה משני המגנים - בן ביטון עם בישול מצוין בשבוע שעבר, דורון ליידנר עם בישול טוב מאוד. אל תתנו לניצחון ה"דרמטי" לסנוור אתכם - ריאלית, הפועל ת"א היתה צריכה לנצח את בית"ר בהפרש גבוה משמעותית יותר מ-0:1 בשבוע שעבר. אחרי המון שנים, בהפועל ת"א יש בסיס מקצועי איכותי שאפשר לבנות עליו לאורך זמן. המבחן של קלינגר יהיה לשמור על הדבר הזה גם בעתיד.

ב"ש (וספורי). גם אם היא לא מרשימה, הקבוצה מבירת הנגב מצליחה לייצר רצף. אחרי הניצחונות על מכבי ת"א ומכבי חיפה, סימנתי כאן את המטרה - והיא לעבור גם את הקבוצות הנחותות יותר, ובינתיים ב"ש עומדת במשימה. תוסיפו לזה את ניקיטה רוקאביצה, שסוף סוף מצא את הרשת, ואת דור מיכה שחזר מהפציעה - לב"ש יש גם מה לבנות קדימה, מעבר ליכולת הזאת.

אבל אם צריך ברומטר לשינוי שעבר על ב"ש מהשנים האחרונות לעונה הזאת, הוא מגיע מכיוונו של רמזי ספורי. במשך שנים, ספורי נראה כמו פוטנציאל לא ממומש, עוד שם שמצליח במחלקות הצעירות אבל לא קופץ מדרגה או פורץ דרך. והעונה, עד כמה שמוזר להגיד את זה על שחקן בן 26, ספורי פורץ באבוהה. יש לו שלושה שערי ליגה העונה בשבעה משחקים (רק בארבעה מתוכם פתח בהרכב), הוא הפך לדמות הדומיננטית בקישור של רוני לוי, לא מפסיק להיות מסוכן ולהביא את העוצמות שלו.

גורדנה, בריירו (ה-MVP של העונה), פטרוצ'י, קלטינס, תומר יוספי - חוליית הקישור של ב"ש עמוסה בכל טוב, ומלאה בתחרות בריאה. אם להשתמש בקלישאה העתיקה, אין ספק שספורי "תקע יתד". אותו, יהיה קשה להזיז, גם כשהעונה הזו תתקדם.

הפועל ירושלים. במחזמר "הקוסם מארץ עוץ", כשדורותי וטוטו חוצים את היקום המקביל אחרי שהבית עולה בסערה השמיימה, דורותי צועדת ואומרת לכלב הצמוד שלה משפט אלמותי. "אני מרגישה שאנחנו כבר לא בקנזס". על משקל הסצנה הזו, ואחרי שהפועל ירושלים סוף סוף הגיעה אל מחוז חפצה וסגרה מעגל אחרי 21 שנה, היא חייבת להבין שהיא כבר לא בלאומית.

יש פיתוי מאוד גדול, בטח לאחר השמחה והאופוריה הגדולה (והמוצדקת), להמשיך עם הכוחות הקיימים. לתת את הקרדיט למי שהביא את המועדון להישג כל כך משמעותי. אולם, בסופו של דבר, הפערים בין הלאומית לליגת העל גדולים מדי. וכרגע, הקבוצה של הפועל ירושלים מתאימה לצמרת הליגה הלאומית, אבל לא יותר מזה. קשה לה להתחרות עם רוב קבוצות ליגת העל (בטח הבכירות שבהן), והקושי הזה יילך ויתחזק ככל שהעונה תתקדם.

בסוף, בשביל להצליח או לשרוד בליגת העל - אתה צריך אנשים שמכירים את ליגת העל. כאלה שהיו במשימות האלה. ולהפועל ירושלים, היום, יש מעט מאוד שחקנים ששווים את הליגה הבכירה. וגם המאמן שלה, צריך להודות, שעשה יופי של עבודה בליגת המשנה - מתקשה למצוא את עצמו במקום החדש. בטח כששומעים את הראיון שלו בסוף המשחק בטרנר.

"אין פרמטר שלא עלינו על הפועל באר שבע", הוא אמר בסיום. אין פרמטר? אפילו לא אחד? אחרי מחצית ראשונה שנגמרה ב-0:2, אבל היתה יכולה בקלות להיגמר גם ב-4? בהחלט יש מה להעריך ברצון של אריה והמועדון שלו לשמור "על הדרך שלהם", אבל האמת היא שכדי להישאר בליגה - הדרך הזאת תצטרך להתעדכן, כדי להישאר רלוונטית בליגה הבכירה.

הבשורות הטובות לירושלמים הן שזה עוד לא מאוחר. רבים השוו בין הפועל ירושלים לסקציה נס ציונה, ששיחקה בליגת העל לפני שנתיים. ובכן, אותה נס ציונה שבשלבים רבים של העונה נראתה לא שייכת, ידעה להתאושש בשלבים האחרונים של העונה - ובסופו של דבר היתה רחוקה רק משחק אחד מהישארות. אנחנו רק במחזור שביעי, ושינויים מהירים מצידו של הצוות המקצועי, עוד יכולים להפוך את הכל. אם יש משהו שהליגה הישראלית מלמדת אותנו, היא כמה הכדורגל יכול להיות הפכפך, ומה שנראה אבוד - עוד בהחלט יכול להשתנות. תמיד.