הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

אצילי של חיפה הוא לא אצילי של מכבי ת"א

על להקה בירוק ומאמן שמזכיר את ז'ליקו. הטור של קניאס

ניסן קניאס
ניסן קניאס  06.12.21 - 16:05

מכבי חיפה הגיעה לנוף הגליל וסיפקה עוד קונצרט. 16 שערים בארבעה משחקים ללהקה של ברק בכר, 30 כיבושים מתחילת העונה. כמו במתמטיקה, כל המספר בדרך מובילים לאותה התוצאה, והיא שהאלופה היא קבוצת ההתקפה הכי טובה בארץ. אם זה יימשך ככה, צריך לארגן להם סיבוב הופעות.

על כל זה "מנצח" ברק בכר והנגן הראשי בלהקה הוא עומר אצילי. החכמה של בכר היא לדעת לחבר לאצילי בדיוק את מי שמתאים לו. כי כמו בתזמורת, מספיק כלי אחד לא במקום כדי שזה יישמע רע. אבל חיפה של בכר נראית נהדר. דולב חזיזה, צ'ארון שרי, דין דוד וכמובן אצילי, זו רביעייה שלא הייתה שנים כמותה בכדורגל שלנו. אפרופו להקות, יש הרכבים שזוכרים להרבה שנים קדימה, לדעתי הרביעייה הזו תיכנס לקטגוריה הזו עד סוף העונה.

אצילי של חיפה ואצילי ששיחק תחת ולאדן איביץ' במכבי ת"א הם שני שחקנים שונים. משחקן שהיה עסוק בריצה אחרי שחקני כנף ומגנים, לכזה שמתבקש ללחוץ את היריב, אבל רק עד האמצע, כי יותר חשוב לבכר להרוויח אותו התקפית. אם אצילי היה שחקן כדורסל, היו מכנים אותו "קומבו גארד", או "אול אראונד פלייר". את שני השערים האחרונים שלו הוא כבש בראש, אבל הוא כבש העונה מכל מצב אפשרי. נייחים, מתוך הרחבה או מחוצה לה. 60 גוונים של אצילי, כי באמת שיש ממנו מהכל.

לצידו פורח גם דולב חזיזה. לגביו אין ספק על הכישרון, אבל כדי שהוא יבוא לידי ביטוי, חזיזה צריך להתרכז רק בכדורגל ולא במריבות עם שחקני היריבה או השופטים. לצד הנגנים המובילים, החל להתבלט לאחרונה גם דין דוד, שממשחק למשחק למד את העסק והתחבר אליו בסופו של דבר. מכבי חיפה קנתה את דוד מאשדוד במארז עם כל החלקים. בעיטה בשתי רגליים, מהירות, משחק ראש טוב ויכולת לשחק בכמה עמדות. לברק בכר לקח זמן להרכיב את כל זה בתוך מה שבנה במכבי חיפה. לאט לאט, הוא נותן לדוד להרגיש כמו רוקאביצה, אבל אצלו לא צריך להסתכל כל כמה דקות אם שלט החילוף מורה לו לצאת החוצה.

כדי להפוך את ההתקפה של הירוקים לעוד יותר מגוונת, נכנס אלמנט המצבים הנייחים. כדורגל, בשונה מכדורסל, לא משוחק על תרגילים, אבל בכר הצליח לשנות גם את זה. כל בעיטה חופשית היא תרגיל, כאילו מאמן את חיפה ז'ליקו אוברדוביץ' או פיני גרשון. בכלל, זו אולי הקבוצה הכי מאומנת שאני זוכר בכרמל משנת 1994. צוות מקצועי שלם. גיא צרפתי, גיא ויזינגר מאמן השוערים, דרור שמשון מאמן הכושר, כל אחד בתחומו.

עד עכשיו, מה שעצר את מכבי חיפה מלגהץ כל קבוצה שבאה מולה היתה ההשתתפות במפעלים האירופים. בחמישי הקרוב זה ייגמר, ויחד עם הקמפיין, גם הסיכוי של יתר הקבוצות להדביק את הפער. ההתקפה של הפועל ב"ש, זו שמתיימרת לרוץ עם מכבי חיפה לאליפות, כבשה 12 שערים פחות ממנה. יש קבוצות בליגה שלא כבשו 12 שערים עד כה. עד כדי כך הפער האיכותי בהתקפה נוטה לטובת הירוקים. כל זה קורה כשב"ש החלישה לכאורה את ההתקפה של בכר ולקחה ממנה את ניקיטה רוקאביצה, שחקן של יותר מ-40 שערים בשנתיים.

כל זה מחזיר אותנו ל"מנצח". לרוני לוי בב"ש יש נגנים טובים, אבל לראות אותם מופיעים נשמע ונראה רע מאוד. לראות את מכבי חיפה זו אופרה אחרת, ההופעה הכי טובה שיש כיום בארץ. ביום שני שוב בסמי עופר, הפעם מול בית"ר ירושלים.

הכותב הינו פרשן ברדיו חיפה