היא קרתה בנסיבות לא טבעיות, עם לא מעט סימני שאלה - ובשלב מסוים גם תוך מחאה ציבורית, ובכל זאת: זו היתה ההעברה ששינתה את הכדורגל הישראלי מקצה לקצה. בדיוק היום לפני שנה, עומר אצילי עזב את אפואל ניקוסיה והגיע למכבי חיפה, וברגע אחד התערער מאזן הכוחות.
מכבי תל אביב, שוויתרה על שירותיו מסיבות מוסריות, איבדה את העליונות המקצועית המוחלטת - וחיפה של ברק בכר, כזו שהיתה קבוצה טובה ואף הובילה את הטבלה בהפרש של שמונה נקודות כשאצילי הגיע, קיבלה את "התוסף לדלק" שהפך אותה לבלתי ניתנת לעצירה, ואת אצילי - לכדורגלן הטוב בישראל, נכון לשעת כתיבת שורות אלה.
אז לציון 365 ימים לאירוע ששינה הכל, זה הזמן לסוג של סיכום ביניים - הדרך למהלך הזה, ההשפעה המקצועית דרך המספרים, וגם מבט קדימה: עד כמה רחוק יכולה להיות השותפות בין אצילי והירוקים להימשך?
הרבה השתנה מאז ההודעה הרשמית על חתימתו של אצילי במכבי חיפה (האתר הרשמי של מכבי חיפה)
הדרך לחתימה
את הסיפור של השנה שעברה על עומר אצילי, אי אפשר לנתק ממה שהתרחש חצי שנה קודם. ביוני 2020, עומר אצילי היה אחד השחקנים החשובים באחת האלופות הדורסניות שהיו לכדורגל הישראלי - מכבי תל אביב של ולדימיר איביץ'. היו לו שמונה שערי ליגה, ותחושה שמכבי ת"א - המועדון בו גדל - הופכת לאימפריה שתרוץ שנים. ואז, הגיע סיפור עיתונאי אחד ששינה הכל.
זה קרה ביוני 2020, כאשר העיתונאי אלמוג בוקר חשף ב"חדשות 13" כי שני כדורגלנים בכירים קיימו יחסי מין עם שתי נערות בנות 15. שני הכדורגלנים, כך התברר, היו דור מיכה ועומר אצילי. כבר בסוף השבוע שלאחר החשיפה, מכבי ת"א הודיעה כי השניים יצאו לחופשה - שממנה לא יחזרו. באוגוסט הם שוחררו מהקבוצה באופן חד צדדי, ושניהם נסעו לקפריסין - מיכה חתם באנורתוזיס, אצילי הלך לאפואל ניקוסיה (יחד עם ישראלי אחר, בן שהר). בספטמבר, נסגר תיק החקירה נגדם מחוסר אשמה.
הרומן של אצילי עם הקפריסאים היה קצר ולא משמעותי בקריירה שלו. בסך הכל, בחצי השנה שבין אוגוסט 2020 לינואר 2021, הוא שיחק 15 משחקים בלבד, כבש שלושה שערים ובישל עוד שלושה. הוא איבד את המקום בהרכב, בקבוצה שחוותה ירידה משמעותית בכוחה. אבל למרות הכושר הלא טוב בקפריסין, וגם הפרשה שעדיין ריחפה, המעמד שלו בישראל לא נפגע - ובחודש ינואר, שוב היה על המדף. מכבי ת"א, כמובן, לא היתה מעוניינת שיחזור; ושתי קבוצות היו על הפרק: בית"ר ירושלים ומכבי חיפה.
כאן צריך לזכור אספקט נוסף שנכנס לעלילה: בינואר 2021 התרחש עוד מאורע שהיה אמור להיות משמעותי בכדורגל שלנו: החתימה של משה חוגג עם איש העסקים האמירתי, חאמד בן חליפה, למכירת 50% מבית"ר ירושלים. העסקה ההיא, כזכור, נפלה; אבל כאשר עוד היתה בחיים, אצילי היה אמור להיות היהלום שבכתר של בית"ר החדשה. יוסי בניון, שהיה המנהל המקצועי ומנע את העברת אצילי לבית"ר כבר בקיץ, כבר לא היה שם; השטח היה פנוי.
בית"ר היתה מוכנה ללכת רחוק כדי שיגיע לקבוצה. כמה רחוק? על פי הסיפור שהביא כתבנו תומר לוי, הירושלמים היו מוכנים לשלם מראש את שכרו בשנתיים הראשונות, והציעו לו הצעה נדיבה יותר מזו שקיבל ממכבי חיפה. המכשול היה הוועדה להעברת הזכויות של ההתאחדות, זו שעדיין לא אישרה את בן חליפה, ובמועדון טוענים עד היום שאם בן חליפה היה מאושר - אצילי היה שחקן בית"ר. גם הלחץ שהפעיל ארגון "לה פמיליה", לטענת המועדון, סייע לאצילי לקבל את ההחלטה ללכת למקום אחר.
וכאן, נכנסה מכבי חיפה. הבעלים יעקב שחר הושפע מהחלטת הפרקליטות לסגור את התיק, כמו גם משכנועיו של המאמן ברק בכר, והחליט להסיר את הווטו. זה קרה למרות התנגדות מצד חלק מהאוהדים הירוקים, כולל כתובות גרפיטי ואיומים, אבל בסופו של דבר - העסקה נחתמה. ב-13 בינואר, 2021, הודיעה מכבי חיפה על צירופו של אצילי, בצעד שעורר - ועדיין מעורר - מחלוקת גדולה. ובכל זאת, זה היה הרגע שבו - מקצועית - הכל השתנה.
בית"ר ירושלים הייתה מוכנה ללכת רחוק כדי להחזיר אותו לבירה (דני מרון)
המספרים
בעונה שעברה הצטרף אצילי למכבי חיפה בחודש ינואר ולמרות ששיחק רק חצי עונה, הפך למלך הבישולים של הליגה עם 10, כאשר הוא כבש ארבעה שערים - כולם הגיעו בשלב הפלייאוף, בו הירוקים ביצעו מהפך, עקפו את מכבי ת"א וזכה באליפות ראשונה מאז 2011.
בעונה הנוכחית, לאצילי יש השפעה גדולה יותר. ראשית כל, הכוכב של מכבי חיפה מוביל את טבלת השערים עם 11 כאלה ב-16 הופעות ליגה, בנוסף להיותו מלך הבישולים עם תשעה. בסך הכל, אצילי מעורב ב-20 מ-46 השערים שכבשה האלופה בליגה, שזה מעורבות ב-43% מסך השערים בעונת 2021/22. לשם השוואה, אשתקד היה אצילי מעורב ב-33% מהשערים, כמובן רק בחלק השני של העונה.
אם מחברים את ההופעות ביתר המפעלים, דהיינו גביע המדינה, אלוף האלופים ומשחקי הקונפרנס ליג, הרי שלאצילי יש 24 שערים ו-22 בישולים ב-55 משחקים. דהיינו מעורבות בשער או בישול ב-84 אחוזים מהמשחקים. הישג יוצא דופן לשחקן בליגה הישראלית.
מבט קדימה
המעגל של הסיפור יוצא הדופן נסגר ממש לפני עשרה ימים. הרגע שבו מכבי חיפה, עם אצילי ככוכב המרכזי, חזרה מפיגור 2:0 לניצחון 2:3 - ששבר רצף של חמש שנים ללא ניצחון ירוק במשחק הגדול, והבהיר את יחסי הכוחות בעידן החדש. אצילי, כמה סמלי, גם בישל את שער המהפך והניצחון לדין דוד.
ומה הלאה? אצילי חתום במכבי חיפה על חוזה שיסתיים רק ביוני 2024 (דהיינו, יותר משנתיים מהיום). הכושר הבלתי נתפס שלו, והעובדה שהוא קרוב מאוד להוביל את הירוקים לאליפות שנייה ברציפות - גורמת לכך שהוא מסתמן שמצא בית בכרמל. אצילי נמצא (כנראה) בכושר הטוב בקריירה, השחקן הבכיר בקבוצה הטובה ביותר. מחוץ למגרש, אצילי עבר להתגורר בצפון והחל להרצות לבני נוער במחלקה על קבלת החלטות וסיוע לקהילת הלומי הקרב, דבר שבמכבי חיפה מאד מרוצים ממנו.
אין ספק בכך, שהרגע שבו החליף צבעים - מצהוב לירוק, שינה את הכל. מכבי תל אביב שהיתה דומיננטית וחזקה, נראית היום אחרת לגמרי; כך גם מכבי חיפה, שאצילי ממלא בה תפקיד חשוב.
בסופו של דבר, זה היה סיפורן של שתי החלטות - ההחלטה של מיץ' גולדהאר, בעלי מכבי תל אביב, לשחרר את אצילי; וההחלטה של שחר להחתים אותו. בעלי מכבי חיפה קיבל החלטה שעומדת עד היום במחלוקת גדולה, אבל גם אם יש ויכוח על האספקטים המוסריים וארוכי הטווח שיהיו לצעד הזה, בטווח הקצר? את הפירות על הדשא, הוא קוטף כל יום מחדש.
כך הסתיימה חצי העונה הראשונה של אצילי בירוק (אלן שיבר)