$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מקאנקי: "בהתחלה קיללו, ובסוף נתנו פרחים"

הזכרונות מישראל, הגזענות והאסון באליפות אפריקה. צפו בראיון הבלעדי

דניאל זילברשטיין
דניאל זילברשטיין  26.01.22 - 19:33

סיריל מקאנקי אמנם היה בארץ רק לעונת אחת, 1993/1994, אך זהו שם שרבים מאוהדי הכדורגל הוותיקים זוכרים. מקאנקי, שזכה בעונה זו בגביע המדינה עם מכבי תל אביב, היה אחד הזרים שחומי העור הראשונים ששיחקו בישראל, והיה מהראשונים שנחשפו לגילויי גזענות מצד קהלי הקבוצות ומצד שחקנים יריבים. היום, כמעט 30 שנה אחרי, הוא הגיע ל"מגרש פתוח" ודיבר על אליפות אפריקה שנערכת במדינתו וכמובן על גילויי הגזענות כלפיו בזמנו.

כזכור, אליפות אפריקה, שנמצאת בימים אלו בשלבים המכריעים, נערכת בקמרון, המדינה ממנה מגיע מקאנקי. תחילה הוא דיבר על האסון באיצטדיון אולמבה, בו נהרגו אנשים בשל דוחק: "באופן טבעי, נתחיל בלשלוח תנחומים למשפחות הקורבנות, כי ביום הזה אין לנו עדיין את הכלים לדעת באמת מה קרה שם, אבל יהיו הסיבות אשר יהיו, אני שולח תנחומים למשפחות הקורבנות. מעבר לכך, אני מקווה שילמדו את הלקחים מהדרמה הזאת".

על האירוח של מדינתו ועל האסון: "לא רק שגביע אפריקה מאורגן בקמרון, מדינה שבה תמיד ידענו לארגן אירועים גדולים. זו פעם ראשונה שבגביע אפריקה משחקות 24 נבחרות וזה נופל על קמרון. לראות אנשים שנהרגים ככה בשביל משחקי כדורגל, בשעה שלא היה שום סיכון סביב המשחק הזה, או סביב האירוע כולו, זה מצער. עכשיו צריך להסיק את כל המסקנות כדי שדרמות כאלה לא יתרחשו שוב".

על כך שנבחרת קמרון, שאותה הוא הצעיד בשנת 1990 לרבע גמר גביע העולם, נמצאת בשלב רבע הגמר באליפות אפריקה: "הנבחרת הציגה עד כה יכולת בעיקר פיזית ו-ווינרית. מה שחשוב בטורנירים כאלה זה אלה שיכולים לחזור על מאמצים כאלה במשך שבעה משחקים, ובינתיים בלי לשכנע ברמת המשחק, קמרון אכן עלתה שלב".

כנשאל מיהו השחקן האהוב עליו בנבחרת הוא ענה: "אין לי העדפות. בשבילי מה שחשוב זו הקבוצה. יש שחקנים מובילים, כמו אבובקאר, אבל צריך להגיד גם שיש שוער טוב (אנדרה אונאנה), כי לא צריך להסתכל רק על אלה שמבקיעים שערים, אלא גם על הצלות של השוער, כולל במשחק מול איי קומורו".

על החוויה מישראל הוא סיפר: "שמע, הייתי מופתע לטובה כשהודיעו לי שאני מגיע לתל אביב ולמכבי ת"א. אני חושב שניסיתי להשתלב בצורה המהירה ביותר, גם מבלי לדבר את השפה. ההפתעה הייתה שלא ציפיתי לפגוש התלהבות כזאת בכדורגל הישראלי. וצריך לומר שהסקרנות שלי הייתה כפולה, כלומר, גם לגבי הליגה הישראלית וגם סקרנות דתית, שהייתה מבחינתי אישית, ושאפשרה לי ללמוד הרבה, וששכנעה אותי שזה מה שחיפשתי באמת, ברמה הדתית". 

על העובדה שהרבה אוהדי כדורגל בישראל חושבים עליו בגלל הקריאות הגזעניות: "זה היה הגיוני שחלק מהצופים קיללו בשביל לפגוע ביציבות של הקבוצה ובי, אבל לא התייחסתי לזה יותר מדי, כי כבר הייתי מוכן והכרתי תגובות כאלה, גם מצרפת וגם מספרד וגם מליגות אחרות. אבל, זה הסתיים די טוב, כי בסוף התחלתי לקבל פרחים כשהגעתי לאצטדיונים, וזה היה נעים. וזכיתי לבטא את עצמי בטור בידיעות אחרונות פעם שבוע, בניסיון להרגיע ולהכניס היגיון באלה שהיו עלולים להתנהג ככה.

כשנשאל האם שחקנים צריכים לרדת מהמגרש לאחר גילוי גזענות הוא אמר: "אני חושב שהמודעות ועונשים חמורים יכולים לגרום לכל הדבר הזה להיפסק".