הערב ייפגשו הגדולות של מרכז הפועל למשחק שקריטי לשני הצדדים. עבור האדומה מתל אביב זו הזדמנות אולי להציל את הפלייאוף העליון שהיא כל כך זקוקה לו, ולאדומה מבאר שבע זה עוד משחק בדרך לשימור מעמדה כמתחרה על האליפות, מעמד שדומה ששנים לא הייתה סגנית צמודה כזו שלא נספרת ברצינות.
באר שבע היא אמנם סיפור הצלחה של העשור האחרון אבל הנה כמה עובדות שמכניסות אותה לפרופורציה ביחס למתחרות ממרכז מכבי ומול הפועל ת"א:
ראשית, נתון שתמיד מדהים אותי: חמש השנים הראשונות של הניסנובים טובות בהרבה מחמש השנים הראשונות של אלונה. באר שבע של 2007-2012 שיחקה שנתיים בלאומית, עלתה ליגה רק בזכות שנת קומבינה של חמש עולות (העפילה מהמקום השלישי) ודישדשה בתחתית בשאר השנים.
לא שהניסנובים עשו שנים להיכל התהילה, אבל הם הגיעו לגמר גביע, פלייאוף עליון אחד (הלוואי שני) ובנו מחלקת נוער נהדרת, דבר שבבאר שבע עד היום לא מצליחים. ואסור לשכוח: לניסנובים גם יש נסיבות מקלות של פירוק ומגפה עולמית.
לברקתים לקח זמן, כמו שלוקח תמיד לבעלים של מועדונים גדולים, אולי גם לניסנובים זה יקרה מתי שהוא. האסימון נפל, התקציב גדל וההצלחות הגיעו ובענק. אבל, וזה נתון חשוב, לבאר שבע יש נחיתות מובנית ברמה האסטרטגית בגלל גודלו של טרנר. מדובר באיצטדיון ששווה לבאר שבע חצי מההכנסות של מכבי חיפה ות"א, אפילו הניסנובים עושים כסף מקביל ואולי יותר מבלומפילד המשופץ.
הגיעו לגמר גביע ועשו פלייאוף עליון (צילום: אלן שיבר)
דשדשה בלאומית ועלתה בגלל קומבינה. ברקת (צילום: אלן שיבר)
אז בשנים האחרונות מול מכבי חיפה היא סגרה פערים בזכות אירופה ומול מכבי ת"א היא לא פחדה בזכות הגלות מבלומפילד, אבל השנה קרה משהו: הפער בין ההכנסות של המכביות הוא פי 4 לטובתם בכל הקשור לקהל ואירופה, וזה לפני חסויות ומזכרות ומכירת שחקנים מבית, כל אותם דברים שהבאר שבעים פחות טובים בהם.
הפערים הכספיים בין מכבי ת"א וחיפה לבאר שבע על ציר של השנים הקרובות צפויים לגדול משמעותית, הכול יכול להשתנות אבל מי שקורה את המפה צריך לראות את זה כנקודת ייחוס.
בנוסף, בתקופת יונגר הראשונה הוכיחו הבאר שבעים שאפשר להוציא את באר שבע מווסרמיל אבל קשה להוציא אותה מהתרבות של מרכז הפועל והובילו קיצוץ קיצוני מלווה באיומי גוועאלד ונטישה לסגירת פער ענק בגרעון שהגיע כראוי למרכז הפועל מניהול בעייתי.
לבאר שבע יתרון על הפועל ת"א בפרמטרים החשובים: דירוג טוב יותר, בלי בעיות קאס, עירייה תומכת ובעלים חזקים בהרבה - אבל בניגוד לפער שיש למכביות עליה, זה פער עם כוכבית. הדירוג של באר שבע לא מבטיח בתים והוא טוב אבל לא מעולה, טרנר זו נחיתות מובנית, הקהל של הפועל ת"א נאמן וגדול יותר ומחלקת הנוער היא יהלום.
גם בצד המקצועי ניתן לראות הרבה קווים מקבילים: בשני המועדונים נפלו השנה עם שחקנים מעבר לשיא, גורדנה מאשדוד הלך לבאר שבע וחברו אזולאי לת"א, הפועל הלכה על שחקנים ששיאם מאחוריהם כמו עידן ורד ובאר שבע קנתה מארז מיוחד היישר ממכבי ת"א באותו קונספט, אפילו הכוכב הכי גדול של באר שבע גדל בהפועל ת"א ויחד עם אבו עביד הם מושבה תל אביבית בנגב, למזלנו, קיבלנו את רוסה מהם.
בקיצור, הרבה יותר דומות וקרובות ממה שחושבים ומי יודע, אולי בשנה השישית של הניסנובים הם יתחילו לטפס למעלה, כמו אצל התאומה מהדרום.
*הכותב הינו חבר בפודקאסט "צבע אדום", פודקאסט אוהדי הפועל ת"א
הכוכב הכי גדול של ב"ש - יצא מחודורוב. ספורי (צילום: דני מרון)