הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

בין עונה מוצלחת עם סוף עגום להיסטוריה

הליגה חלשה? אין מתחרות? הגיע הזמן לרענן את הזכרון. אוהד ירוק

תמיר אלחיאני
תמיר אלחיאני  11.05.22 - 10:10

לפיקסאר יש סרט שנקרא "טורבו". זה סרט על חילזון שבזכות מפגש מקרי עם נוזל נייטרו כלשהו, הופך לסופר מהיר ומשתתף במירוצים סטייל פורמולה 1. אחלה סרט, תראו כשתהיה לכם הזדמנות.

בכל אופן, בסצינת השיא של הסרט, טורבו (לא סגור שזה השם שלו) פותח פור על המתחרה שלו, וממש בסמוך לקו הסיום, חור בקונכייה שלו גורם לכל הנוזל להישפך החוצה, מה שהופך אותו לחילזון רגיל. את הסנטימטרים האחרונים של המירוץ, טורבו מנצח בקרטוע מטורף, ממש כמו... נו, חילזון.

מניח שהמטאפורה או ההקבלה ברורה כאן, אלא שהחודש האחרון של מכבי חיפה לא מחמיא גם בהשוואה הזו לחילזון. זה כבר ברמת היעדר הדופק. את המטר האחרון של המירוץ, מכבי חיפה אפילו לא עשתה בעצמה...

כן, נוכל להמשיך ולדוש במשחק הנפל של אתמול, שבאופן פרדוקסלי היו בו דווקא יותר דברים טובים מהמשחק בבאר שבע. לא שזו חוכמה, כי יותר מכלום זה לא בהכרח המון, אבל בכל מקרה - היה דרעק, אין באמת מה להרחיב על הפסד נוסף למכבי תל אביב בבית, בטח במעמד כזה. מי שרוצה לעסוק בהלקאה עצמית ולדבר על כמה גרועים ולא ראויים אנחנו, שיהיה לו לבריאות. אני לא אעשה את זה.

אז נכון - גמורים, שחוטים, סחוטים, על רגל אחת, הגענו למשחק המכריע, ופישלנו בו באופן מפואר. מזל שהפועל תל אביב דאגה לעשות צדק ולסגור סוף סוף את הסאגה המתמתחת הזו. אין ספק, כולנו רצינו לראות סיום מוחץ הרבה יותר, סגירת סיפור זריזה והרבה יותר כדורגל טוב ממה שראינו בשלושת החודשים האחרונים. החודש האחרון הוא בכלל קטסטרופלי, עם שפיכת לאגר מוחלטת ותצוגות מאוד חלשות.

אבל, כידוע לכם, אליפות ניתנת על הישגים לאורך עונה, לא לאורך חודש, ונראה לי שהפרשנים והקוטלים לוקים בתסמונת הלא נדירה במחוזותינו - זיכרון קצר. העונה הזו החלה אחרי בערך שבוע פגרה מהקודמת, היא הייתה ארוכה ומפרכת, וגבתה מחיר דמים מהשחקנים, עם פציעות קשות (אוי נטע), שחיקה פיזית ומנטלית.

מכבי חיפה מעולם לא זכתה באליפות תוך כדי השתתפות בשלב בתים. זו היתה הפעם הראשונה אי פעם, ובהחלט יש מקום לשיפור בכל מה שנוגע לישורת האחרונה, אבל זו בהחלט התקדמות משנים עברו, בהן אבד התואר לקבוצות שהיו אף טובות בהרבה מזו הנוכחית.

ובכל זאת, שלב הבתים האירופי (שלא היה מוצלח מאוד, יש לציין) עזר לנו להיכנס לקצב ולייצר את הבוסט שהיה עמוד התווך וה"בשר" של האליפות הזאת. במשך תקופה ארוכה בעונה הזו, מכבי חיפה שיחקה את הכדורגל הכי יפה שאני זוכר זה עידנים. בליצים מחשמלים, חמישייה בדרבי, ניצחון ענק במהפך על מכבי תל אביב בבית, ניצחון על באר שבע בטרנר בעשרה שחקנים. שישיות, רביעיות, קצב מסחרר ומהלכים שמציתים את הדמיון. כל עוד היה לנו אוויר בריאות, אי אפשר היה להתקרב אלינו.

רוצים לדבר על זה שהליגה חלשה? שאין מתחרות? רק ככה לרענן את זכרונכם, ערב הפלייאוף הגענו כשאנחנו נקודה מבאר שבע ושלוש ממכבי תל אביב. ניצחון סחוט ודחוק שלנו מול בית"ר הנלחמת על חייה עשה הבדל עצום והכניס אותנו בעמדת זינוק טובה יותר לפלייאוף. בתחילת הפלייאוף נאמר שזה הולך להיות הפלייאוף המותח ביותר אי פעם ומסתמן מאבק איתנים עד הסוף.

בפועל, מי שניצחה את השניה בטבלה באופן בלתי אמצעי וסיימה מעשית את העונה לשלישית בטבלה, במחי סיבוב פלייאוף אחד, הייתה מכבי חיפה. וכל זה, כשאנחנו עם הלשון בחוץ, על שאריות אדי הדלק. כל מה שקרה לאחר מכן היה בעיקר נפילת מתח מנטלית תלולה, ומתיחת ודחיית הקץ. עם כל הבעסה במשחקים האחרונים, אם באר שבע איכשהו הייתה מצליחה לסחוב מאיתנו את התואר, זו הייתה אם כל הגניבות.

זכינו באלוף האלופים על חשבון מכבי תל אביב, זכינו בגביע הטוטו על חשבון הפועל באר שבע, ואחרי סאגה מותחת בואכה מייאשת, כאמור, הבטחנו את תואר האליפות שהגיעה לנו בזכות גמורה, על עבודה קשה של עונה מפרכת. והיא עוד לא נגמרה, אגב.

ברור שהיו טעויות בדרך - הניסיון להכניס את נטע לביא בכוח בחזרה לעניינים עלה באי אלו נקודות ואולי מנע סגירה מוקדמת של הסיפור, גם הרכש בינואר לא הביא את התוצרת המיוחלת. טוב, אם נהיה כנים, מאוויס צ'יבוטה כבש שער ששווה אליפות בטדי. אבל חוץ מזה - די כלום. מיקאל אלפונס יחזור עם מלוא השק חוויות מישראל הביתה, מבלי להותיר רושם חיובי, ואני עדין.

אבל בסדר, עוד נדון במה צריך להיעשות, ואת הסיכומים נעשה בסוף. ממש בסוף. צריך לומר עם יד על הלב - אין ספק שההפסד אתמול, ובכלל התקופה האחרונה, העיבו במעט על החגיגה, אין ספק שהעוצמות הן לא אותן עוצמות והתפרצות שמחה בזכייה, אפילו אם היינו מסיימים בתיקו.

אבל בסופו של דבר, זה עוד משחק, ומה שייזכר מהעונה הזו, זו השורה התחתונה. אלו רגעי הקסם המשוגעים שחזינו בהם, אלו התארים ורגעי התהילה שרשמנו ביחד. זה היה מסע מטורף, וגם אם התפנצ'רנו לגמרי בסוף, בכל זאת הגענו למרות הכל.

יש לנו עוד שני משחקים לרענן בהם את השורות, לתת לשחקני סגל אחרים הזדמנות להשתפשף ולצבור דקות פרמייה יקרות, להפיג את המתח והנדנדה המנטלית. הטעם הרע מהמשחק מול מכבי ת"א יעבור ונוכל גם לחגוג באופן קצת יותר רשמי אליפות. אני מקווה, כן? אי אפשר לדעת עם עיריית חיפה...

ואז, אחרי שיקיץ הקץ על הליגה, נותר עוד משחק אחד, אי שם באופק, בעוד שבועיים, שיכול לשים גם עבור אחרון הספקנים את החותמת שתהפוך את העונה הזו מעונה מוצלחת עם סוף עגום לעונה היסטורית של ממש.

אבל בל נקדים את המאוחר. אם יש משהו ששנות המדבר לימדו אותי, זה שצריך להתרכז ולהכיר ולהוקיר את הטוב כשהוא מגיע, גם אם הוא לא בא באופן הכי אידאלי שיש. והטוב הגיע, אז בוא נגיד תודה לאל. האליפות ירוקה. שוב.

שבוע טוב וירוק לכולם, נתראה עם חלקכם המצומצם בדוחא ביום שני.

נ.ב. זו צריכה להיות השנה האחרונה אי פעם בה נלקחות החלטות כלשהן על ידי הגוף האנכרוניסטי והנוראי ששמו "בית הדין של ההתאחדות".