רוני לוי: "מתחרט על התקרית עם הקהל. הייתי צריך לנהוג אחרת"

כמעט ארבעה חודשים רוני לוי שתק. מאז פוטר מהפועל באר שבע בראשון במארס, הוא העדיף להתרחק מהתקשורת. כמו בכל הקריירה שלו, הוא אף פעם לא אהב לדבר. הוא בחר בצעד ג'נטלמני, לא לספר את הצד שלו בפיטורים, כדי לאפשר לקבוצה שהוא בנה להמשיך להתחרות בשקט על האליפות ועל הגביע.

עכשיו, אחרי לא מעט זמן, לוי בוחר לדבר. על האכזבה מהדרך, על הטעות שעשה עם הקהל ועל העתיד בארץ או בחו"ל. הוא לא מחזיק בבטן, שלם עם רוב הדרך. בטוח שיזכרו איך לקח את ב"ש לסיבוב שלם ללא הפסד, איך הצליח לחבר 14 שחקנים חדשים ואיך הפך את ב"ש לקבוצת חוץ שלא מפסידה נקודות. "חיכיתי לרגע הנכון לדבר, ועכשיו זה הרגע", הוא מסביר בראיון לערוץ הספורט.

שמחת שב"ש לקחה גביע?
"אני אהיה כנה, הרגשות חלוקים. מצד אחד, יש הרבה שחקנים שאני אוהב ואת הצוות שאני אוהב. יש לי חלק במה שקרה בקבוצה, אבל לא חלק גדול מהזכייה בגביע, כי את הזכייה בגביע עשה אליניב ברדה והצוות. אני אולי התחלתי את המהלך שם, אבל הקרדיט מגיע להם. מצד אחד אני מרגיש טוב בשביל האנשים שם, מצד שני, הדרך שבה עזבתי קצת גרמה לי להרגיש אחרת".

אז תחזיר אותנו לרגע שאלונה מתקשרת לפני המשחק בגביע נגד מכבי פ"ת ואומרת לך "בוא נשב". כבר באותה שיחה הרגשת שזהו זה?
"כן. התחושה שלי כבר לפני היתה פחות טובה. חודש לפני כן אמרתי לחבר טוב שלי, עוד כשהמצב היה טוב מאוד, שזה הזמן שלי לעזוב. הרגשתי הרבה דברים שלא מתאימים מבחינת ההתנהלות".

מה לדוגמא?
"פחות אהבתי את איך שהדברים מוצגים, איך שהדברים נראים תקשורתית ועם הקהל. נוצר פער גדול בין מה שהקבוצה היתה מסוגלת להציג, לבין מה שהיא הציגה, לבין מה שציפו. בעניין הזה לא קיבלתי את התמיכה והעזרה וחשבתי שזה הזמן הנכון ללכת. לא עשיתי את זה".

ובשיחה עצמה?
"שיחה קצרה. היא אמרה שמבחינתה היא רוצה להיפרד. אמרתי 'אוקי', קיבלתי הלכתי. קצר וקולע".

"לשנות סגנונות? מדברים כאילו אנחנו בפלייסטיישן"
לא הרבה מאמנים בהיסטוריה פוטרו במקום שני ואחרי ששברו שיאים
"מאכזב מאוד. השקעתי שם הרבה מאוד עבודה והשקעה. בנינו צוות מקצועי נפלא, כמו אריק בנאדו, שמבחינתי הוא איש מקצוע למופת ואדם עם ערכים. שי הס, מאמני הכושר, אליניב ברדה ואביתר אילוז. המנכ"ל גיא, שהיה מסביב. זה היה צוות מקצועי, רציני ומלוכד. הייתי טוטאלי, באתי עם כל הלב, עם כל הנשמה והאכפתיות. אני די מחוסן, די חזק בדברים האלה ולא מאלה שיוריד את הראש או ירחם על עצמו. אני רואה את הדברים בצורה קרה, וזו ההחלטה שהיא קיבלה. זכותה שלא אלונה לקבל איזו החלטה שהיא רוצה".

אלונה אמרה שהיא רוצה כדורגל שמח
"בנינו קבוצה כמעט חדשה. להביא כמעט 14 שחקנים בקיץ, אחרי שאתה מגיע לפלייאוף ברגע האחרון, זה לא קל ולוקח זמן, ואז חתכו את זה ברגע שדברים קצת הלכו פחות. מאוד מבאס, אבל לצערי זה הכדורגל. אני מבין את הרצון לראות כדורגל שמח, אבל צריך גם כדורגל מנצח. בסוף אתה כמאמן צריך למצוא את האיזון בין כדורגל מנצח, לבין קבוצה טקטית, לבין קבוצה התקפית, לבין קבוצה מופקרת. זה האיזון שאני מצאתי לנכון. יכול להיות שבשלבים מסוימים הקבוצה שיחקה כדורגל שמח, אבל היא קיבלה שלוש חתיכות ממכבי נתניה. אז יש לזה מחיר".

פוטרת אחרי כמה תוצאות תיקו כשהיית בפיגור שחקן
"היתה לנו תקופה קצת פחות טובה. עמדנו על 80 אחוזי הצלחה, פתיחת העונה הכי טובה בהיסטוריה של המועדון, ואז הגיעה תקופה אחרת של שלושה-ארבעה משחקים שלא ניצחנו. תיקו באשדוד בפיגור שחקן ותיקו מול הפועל ת"א. היינו בפיגור וחזרנו. בשביל מאמן, אין יותר מזה כדי להעיד על קבוצה עם אופי ומנטאליות חזקה".

אבל אולי הקהל השפיע על אלונה?
"אם יש משהו שאני מתחרט עליו, זה הרגע במשחק מול מכבי נתניה. הייתי מאוד כעוס מהצד של נתניה, ששניים קיללו אותי, וגם הקהל של הפועל ב"ש הביע מחאה, אבל אני לא צריך להגיב לא לזה ולא לזה. זה לא מתאים, בטח היום כשאני רואה את הדברים מבחוץ. הקהל של ב"ש מטורף, תומך בקבוצה בצורה נפלאה ובבית הוא שווה 3 נקודות ולא משנה נגד מי. כשאני אימנתי את הקבוצה, היינו קבוצת החוץ הטובה ביותר. לעומת זאת, בבית קצב צבירת הנקודות היה טוב, אבל יכול היה להיות עוד יותר טוב. כשהלכתי זה התהפך בצורה דרמטית. אני חושב שהייתי צריך לנהוג אחרת. הייתי צריך לדעת לקרב את הקהל אליי כדי שיתמוך בקבוצה. אני חושב שלא רק אני, כל המועדון. אם היינו עושים עבודה נכונה בתיאום הציפיות ומסבירים נכון לקהל, היינו מקבלים יותר שקט, יותר רוח גבית".

ואז הפרשנים התחילו לבקר ולקטול
"לפעמים אני קצת מגחך כשאני שומע פרשנים באולפנים. יש המון דעות מאוד נחשבות בעיניי, ואני מאוד מעריך וגם מסכים ולומד, אבל לבנות קבוצה חדשה ולצפות שביום אחד תשחק כדורגל מושלם, זה מאוד קשה".

מאז יצא לך לדבר עם אלונה?
"ראיתי אותה בחתונה, אמרנו שלום-שלום, ערב טוב, מה נשמע".

ועם ברדה?
"דיברנו כמה פעמים בטלפון, אנחנו במערכת יחסים טובה. הוא מקסים, חרוץ מאוד, רוצה ללמוד, רוצה לעבוד ועם הרבה תשוקה והתלהבות".

נחזור לביקורות. נעלבת?
"לפעמים אני שומע סיסמאות בכדורגל ואני מחייך. שומע פרשנים. 'תן לצעירים'. אני מת על צעירים, קידמתי עשרות צעירים שהגיע לאירופה ועשו כברת דרך ארוכה וזה דבר מרענן ותוסס, אבל מה רע במבוגרים? מה רע בריאל מדריד שלוקחת אליפות עם קאסמירו, מודריץ', קרוס ובנזמה שהם בני 34-35? מה רע בשחקנים מנוסים שמלמדים את הצעירים איך להתנהג, איך להתנהל, איך לעמוד. מה רע?".

אייל ברקוביץ' היה המבקר הכי הגדול שלך
"זה לא מפתיע. אני יודע מה המניעים שלו. לא הייתי רוצה בכלל לתת לו במה בראיון הזה. אני רק יכול להגיד משפט אחד. הוא לא מודל בשבילי בשום נושא, לא בהתנהלות, לא בערכים ולא במקצועי. לפעמים בתקשורת עושים נזק לכדורגל. אני שומע פרשנים שמדברים ואני טיפה נבוך, אני אפילו טיפה מתבייש. 'יאללה, תכניס חלוץ', 'תחליף את ה-433 ושחק 532'. תגיד לי מה זה, שוק? מאמן עובד על סגנון משחק ועובד על שיטה מסוימת. אתה לא יכול לשנות כל רגע סגנון משחק. לכל סגנון יש את הכללים שלו ואת החוקים שלו. איך אמר לי אחד הכתבים 'את רוני לוי כיף לפרק'. למדתי משפט חשוב מחבר חכם - 'זה לא חשוב מה אומרים, חשוב מי אומר'. כל אחד יכול להגיד הרבה דברים ולדבר הרבה שטויות. בסופו של דבר שמעתי ראיון של יוסי בניון בו שאלו אותו 'איך רוני'? והוא אמר שיש פער בין רוני לוי שאתה עובד איתו לבין רוני לוי שמוצג תקשורתית. והוא לא היחיד".

מעצבן אותך שאומרים שרוני לוי מאמן הגנתי
"מנסים לצייר כל הזמן תבניות. אז פעם אמרו שאני קשוח וקשה ועכשיו אומרים 'הגנתי וטקטי'. איך אמר לי חנן ממן 'איזה מצחיק שאומרים שאתה הגנתי. מעולם לא היה לי מאמן שנתן לי חופש פעולה כזה ושיחק עם הרכב מאוד התקפי'. כן, יש דרישות מקצועית-טקטיות, יש מחויבות. תעשה לחץ, תעשה הגנה, אבל תעשה גם התקפה. אין אצלי קיצורי דרך. הייתי שבוע ימים באימונים אצל פרגוסון, הייתי אצל מוריניו, הייתי אצל אנצ'לוטי. לא ראיתי את אנצ'לוטי משחק 4-3-3 בחצי הראשון בגמר ליגת האלופות ונראה רע, ואז בחצי השני עובר ל-4-2-4. זה לא קיים. אז אפשר לפעמים להיות עם אוריינטציה התקפית ולקראת הסוף להמר. אני יכול להיות גמיש, אני יכול להתאים, אבל לשנות סגנונות? מדברים כאילו אנחנו בפלייסטיישן. בכדורגל המודרני, אם אנחנו רוצים שנקפוץ מדרגה ונעשה קיצורי דרך והנחות לשחקנים, אז לאן נגיע? לא נגיע לכלום. כולם טיפה ישקרו, טיפה יגנבו, טיפה יעשו כאילו, אז כולם ישקרו את כולם ואף פעם לא נקפוץ מדרגה".

הגדולות בישראל סגורות, אז לאן פניך?
"אני המבקר הכי גדול של עצמי. המחמאה הכי גדולה שאני שומע היא משחקנים ששיחקו תחתיי. שחקנים גדולים שעשו משהו בקריירה, כמו יוסי בניון, גדול שחקני ישראל, שאומר שאני אחד המאמנים הטובים שאימנו אותו, ואימנו אותו שורה של תותחים, יניב קטן ובירם כיאל, ועוד רשימה ארוכה. זו המחמאה הכי גדולה שלי. בסוף אתה נמדד על איך אתה מקדם שחקנים ואיך שחקנים שהתאמנו תחתיך מבינים את משחק הכדורגל ומבינים שבכדורגל אין קיצורי דרך, כי זה מה שרוצים".

יעניין אותך לאמן בקבוצה במרכז הטבלה בישראל?
"אחד הרגעים הכי יפים שלי בקריירה היו במכבי נתניה, שהיתה על סף פירוק וירידת ליגה. האמת שזה כבר היה ברמה של הימור. הילדים אמרו לי 'אבא, השתגעת? נתניה בלאגן'. באתי אליהם והיה אושר גדול עם הקהל המטורף שיש להם. יש לי צמרמורת כשאני מדבר עליהם. אני אוהב את מכבי נתניה. אותו סיפור היה לי עם בית"ר ירושלים".

"אותם אנשים שהפגינו אצלי, מפגינים היום אצל חוגג"
אתה המאמן האחרון שהצליח בבית"ר
"אחרי שנשארה בליגה, אני ויוסי בניון הגענו למקום השלישי ולקחנו את גביע הטוטו. ספגתי ביקורות והרגשתי כאילו ירדתי ליגה, ומאמן שירד ליגה קיבל פרגונים כאילו לקח אליפות. אם מעריכים אותי על כך שאני מסיים במקום השלישי או שב"ש במקום השני, והביקורות כאלה חזקות כי מעריכים אותי מאוד, אז יאללה, אני חי עם זה בשלום".

חוגג לא טוב לבית"ר?
"תראה את המצב של בית"ר היום. המצב רע מאוד. הגעתי לבית"ר ירושלים בגלל יוסי בניון. מהרגע שהגעתי, חוגג התייחס לזה כאילו 'יוסי הביא אותו', אז הוא לא היה איתי וכל הזמן חיפש מה לא בסדר. גם פה היתה בעיה של תיאום ציפיות. הוא מסר לקהל, לתקשורת ולמקורבים שלו מידע שיש לבית"ר את התקציב הכי גבוה, מה שלא היה נכון בכלל. הפציעה של מיכאל אוחנה היתה פגיעה אנושה, גדי קינדה, שהיה בכושר מדהים, נמכר ויחד עם כל זאת, אני חושב שעשינו עונה מטורפת".

והיום מפגינים לו מחוץ לבית
"אם הוא היה מציג את מה שעשינו בבית"ר נכון, אז לא היו מגיעים אליי הביתה להפגין. אותם אנשים שהפגינו אצלי, מפגינים היום אצלו. אני מקצוען ולכל מקום שאני מגיע אני בא עם 100 אחוז נתינה ועבודה. יש מאמנים שבאים יותר 'חפיף', שעושים אימון, צוחקים, מסתלבטים. אני אוהב להגיע מוקדם וללכת מאוחר. הייתי באיזה קבוצה ובאסיפה הראשונה הטלפון של האפסנאי מצפצף, דבר שלא יכול לקרות ואתה צריך לטפל בכל מה שמסביב. לכן אני שמח שלאט לאט נכנסים יותר ויותר מנהלים מקצועיים לכדורגל הישראלי, כדי להתוות דרך".

הבעיה היא שהקבוצות הגדולות סגורות
"יש אתגרים אחרים בכדורגל, כמו להיות בקבוצה כזו או אחרת שנלחמת על משהו מסוים. זה תמיד אתגר טוב, אם יבוא המשהו הנכון, הקבוצה הנכונה, תמיד זה מעניין. בכדורגל ובחיים לא יודעים מה יהיה מחר. אני מאוד מאמין בעצמי. יש לי אפשרויות. באיירן מינכן תפוסה, אבל בקבוצות הקטנות באירופה, קפריסין, רומניה, יוון, אולי הונגריה שהיתה לי אפשרות וגם בארץ בסוף ייפתח משהו".

דעתך על מינויו של בניון למנהל המקצועי של הנבחרת?
"החלטה גדולה. טוב שיש אחד שעבר המון בכדורגל הישראלי והעולמי כשחקן והחל דרכו כמנהל מקצועי. מבחינתי יוסי בניון גאון כדורגל, איש מבריק עם עקרונות וריספקט, וזה חשוב מאוד".

היו משוכנעים שתהיה ברשימת המועמדים לאימון הנבחרת, גם בגלל החברות בינכם
"ההחלטה לקחת את אלון חזן היא החלטה טובה. אני לא אובייקטיבי, כי אני אוהב אותו. שיחקנו יחד. הוא היה שחקן גדול ועשה כברת דרך ארוכה ויפה מאוד במסגרת ההתאחדות. אני חושב שהוא ראוי מאוד. אני מאוד מפרגן לו מאוד ושמח בשבילו".

יבוא יום ורוני לוי יהיה מאמן נבחרת ישראל?
"למה לא? אני חושב שזה חלום של כל אחד. עברתי את כל המסלולים, הייתי מאמן בכל הרמות, אימנתי בחו"ל, בארץ לקחתי תארים, נלחמתי נגד ירידות וברוך השם לא ירדתי ליגה. הרשמים של שחקנים ששיחקו תחתיי טובים מאוד. אז כן, לפעמים אתה נהיה מועמד ולפעמים לא. נקווה שיגיע היום הזה".