(התקציר באדיבות "ספורט 1")
בשורה התחתונה: מיכה קיבל גב מאלונה, והפועל באר שבע עם הפנים לסיבוב הבא בקונפרנס. שווייץ היא היעד הקרוב של הברדות, והדילים ללוגאנו מטריפים את האוהדים. הירידה לחקר האמת אף היא מרתקת אותם, בעיקר כדי לדעת מה כדאי יותר - מלון על שפת האגם או צימר על צלע ההר. שחררו אותם מסוגיות בדיני המשפט הפלילי.
בדרך לארץ הטובלרונים, התעלמו בבית האדום מרעשי הרקע ובתמורה להבהרות כאלה ואחרות נתנו למיכה את המפתחות כאילו לא נחשפו הדיאלוגים שומטי הלסתות בינו לבין אצילי. שעה וחצי מקריית שלום פס פס זה גול ולא אבקה מסתורית לשיפור הביצועים.
יש דילמות מוסריות שמחייבות בירור מעמיק, והיו מקרים שתיקי חקירה נפתחו מחדש אחרי שכבר העלו עובש. כשברדה יהיה המשנה לפרקליט המדינה, יהיה לו say בנושא. בינתיים עליו לברר מה מעיק על בריירו ולפענח את השדרים שהתקבלו משגיב יחזקאל בירידה לספסל.
אין אשמים בפרשה. שלום ולא להתראות? (אלן שיבר)
מהספסל אמרו למיכה לעלות למעלה, אבל התחקיר של ערוץ 13 אילץ אותו לרדת למטה, להגנה. הכחשותיו הגורפות, אשר נוסחו ברהיטות, אולי שכנעו את אלה שעדיין מאמינים שכדור הארץ שטוח.
ועדיין, בעולם המושגים של מיכה ושל המשטרה שחקרה אותו בתיאום עם הפרקליטות הכול נעשה בגבולות החוק. התיק נסגר, אין אשמים בפרשה. שלום ולא להתראות.
בעולם מקביל, באר שבע נותנת גב ומצופפת שורות. המועדון הודיע כי יפעל בהתאם לממצאים ולהחלטות של מערכת אכיפת החוק, ככל שהמשטרה תחליט שיש מקום לחקירה נוספת. הודעה מתוחכמת שקצת מזכירה את שנינותו של הוראס רמפול, הפרקליט הבריטי הישיש מסדרת הטלוויזיה של הבי. בי. סי. איכשהו כמעט תמיד נחלצו לקוחותיו מהתסבוכת.
בצל הגילויים החדשים, באר שבע נמסה בחום. אנשים חובשים קסקטים הפוכים בשעות הלילה, ואתה לא יודע אם הם באים או הולכים. וכשהרוח פתאום נושבת קרירה מגיע אלמוג בוקר עם עוד ערמה של ציטוטים. חם אש מהתנור. שלא לציטוט, התעייפנו כבר מהפרשה הזאת.
בתפר שבין עולם המוסר ומוסרי הכדורים, מחזיקת הגביע עשתה את שלה (שוב בעזרת הראש הבריא של רותם חטואל) מול יריבה מהקליבר של פלורה טאלין הזכורה לטוב. כמעט חודש שלם נודדים הבלארוסים באירופה, כמו צוענים, מותשים ובלי גרוש על התחת. מהמלון איימו לגרש אותם עד שתורם אלמוני שילם את החשבונות במקומם. הם סגרו עשרה ימים בבאר שבע, יותר מכל קבוצות התיירים שהתארחו בעיר, ורק אלוהים יודע איך לא מתו משעמום. כמאמרו של סרג׳יו קונסטנצה בגבעת חלפון: ״אני לא מבין איזה אינטרס יש להם לבוא פה בחום הזה״.
התעייפנו כבר (אודי תיטיאט)