יוצא מהצל. חן סול, המנהל המקצועי של הפועל ת"א, נחשף

לא מעט אנשים שלא קשורים להפועל ת"א הופתעו מהמינוי של חן סול לראש מחלקת הכדורגל. האנליסט של קבוצת הבוגרים הפך להיות אחד מהאנשים הדומיננטיים בקבוצה המתחדשת בבעלות דיוויד מינצברג, אבל מה הוביל אותו לאותו תפקיד? בראיון ל"רדיו הפועל", הפודקאסט הרשמי של האדומים, מנהל מחלקת הכדורגל החדש סיפר מה הוביל אותו לתפקיד וחשף מה שקורה מאחורי הקלעים של המועדון בעידן החדש.

מי אתה חן סול?
"אני בן 36 מגבעתיים וכבר 8 שנים בהפועל ת"א. הגעתי מחו"ל. רוב שנות העשרים שלי ביליתי בצרפת, אנגליה וארה"ב.  עבדתי במשרד החוץ ותמיד רציתי להתעסק בכדורגל ולחזור לארץ. חשבתי שאם אני כבר בחו"ל, זו הזדמנות טובה לרכוש את הידע שם ולחזור איתו לארץ. הייתי נוסע מפריז ללונדון, ללמוד ממולדת הכדורגל. הייתי נוסע פעם בשבועיים-שלושה לשם ועשיתי שני קורסים שם".

"בגדול רציתי להיות מאמן", סול הודה, "אני עדיין חושב שאני מאמן נפלא, אחרים חשבו אחרת, אבל אני לא מתכוון לרדת יותר לדשא אחרי ששת המשחקים על הספסל כשסלים טועמה החליף את קלינגר שהיה מורחק".

"אחרי שסיימתי את הקורסים לקחתי החלטה שאני הולך אול-אין לאנגליה. הודעתי שאני עוזב את העבודה, עזבתי את הבת זוג שלי אז ועברתי לאנגליה", סול המשיך, "הגעתי בלי אזרחות אירופאית, בלי אישור עבודה, אף אחד לא יודע מי אני מה אני. לא יכולתי לאמן רק בוגרים באנגליה כי כדי לעבוד עם ילדים, הייתי צריך תעודת יושר אבל בגלל שאני לא אזרח לא יכלתי להוציא כזאת. התלבטתי מה לעשות, עברתי מועדון-מועדון, זה היה לפני עשר שנים, הסתכלו עלי בצורה הזויה עד שלמזלי הגעתי למועדון בשם לונדון אתלטיק. מועדון ממש קטן באנגליה שלקח כמה ילדים, יש לו כמה קבוצות, ופעם בשבוע מגיע סקאוט של ארסנל או פולהאם או מועדון גדול אחר. הם היו בגילאי 5 ואחרי חצי שנה קידמו אותי לילדים בני 10. מחתימים שם ילדים בני 7-8 על חוזים כבר. בכל החוויה הזו אני לא מאמין ומברך כל רגע שאני שם. אני מרוויח 20 פאונד לאימון, המחיה לא זולה, לצערי הייתי צריך לעבוד במקביל בעגלות. גרתי בדירה עם עוד תשעה אנשים. מהעגלות הייתי מגיע לאימון".

איך הגעת להפועל?
"אחרי תקופה מסויימת התחילו לשאול עלי שאלות באנגליה כי לא היה לי אישור. היתה חברה אנגלית ששמה מאמנים בארה"ב, התקבלתי, קיבלתי אישור עבודה, ועברתי לארה"ב. אז היא הייתה הרבה פחות נחשבת שם, רציתי לקחת את זה לכיוון יותר רציני והחלטתי לחזור לארץ. ראיתי פוסט בפייסבוק שמחפשים מאמנים לבית ספר לכדורגל של הפועל תל אביב. הלכתי לראיון עבודה, עשיתי את כל ההצגה והשואו של מאמן שמגיע מחו"ל".

"באותו זמן לא היתה קבוצה פנויה והציעו לי להתחיל מבית ספר לכדורגל, אימנתי ילדים בני 4-5, גם הבן של פיני בלילי אפילו היה בקבוצה. ואז התפנתה משרה כמאמן נערים א', הם זכרו את ההצגה שלי מהראיון עבודה והחליטו לשים אותי מאמן נערים א'. זה גיל 12-13, השנתון של אל ים קנצפולסקי, גליקליך ועוד. אף פעם לא אימנתי קבוצת 11, לא ידעתי מה עושים באימון. כשקיבלתי את התפקיד הייתי יושב לילות על יוטיוב והאינטרנט על איך עושים ואיך עובדים. העוזר מאמן שלי קלט את הבלוף אחרי שני אימונים והבין שאין לי מושג והוא ממש עזר לי. למדנו תוך כדי, הלכתי לראות אימונים של ילדים והלכתי להשתלמויות. תוך כדי עבודה התחלתי להכנס לעניינים, אימנתי 3 שנים סה"כ שם. זה היה ב-2017-2018. באותה תקופה לא היו מצלמים משחקים בוידאו, היה אבא אחד שהיה מצלם, אני ידעתי לערוך ובזמני הפנוי הייתי עורך קטעים ומראה לשחקנים".

"אז זה היה משהו דמיוני. למזלי בוקסה היה במועדון. יום אחד הוא עבר, הסתכל, היה נראה לו מעניין מה שאני עושה. התחלנו לשבת, ובסוף שנה הוא הציע לי לעלות לנוער ולהיות עוזר מאמן. ככה נוצר הקשר שלי עם בוקסה ואז התחלנו לעבוד צמוד. הוא נתן לי יד חופשית לקחת את המחלקה הזו ולעשות מה שאני חושב. הקמנו את מחלקת האנליסטים בין הראשונות בארץ. גייסנו המון חבר'ה מקורסים, הרבה אוהדי הפועל ת"א שרצו להיות מעורבים במועדון ועשו את זה כי אכפת להם. כל שנה גייסנו מחדש, הבאנו טכנולוגיות חדשות, רישתנו את המגרשים במצלמות, הבאנו רחפנים והיה טירוף סביב זה. היינו מצלמים אימונים ומשחקים וזה היה נראה ממש טוב מהרחפן. ברגע שהמסביב מתנהל במקצועיות, גם השחקנים מתייחסים לזה יותר במקצועיות. קלינגר שהיה מאמן הבוגרת אז, עף על הרחפנים וביקש שנעשה אימון עם הרחפן לבוגרת. עכשיו זה לא רחפן צה"לי, היו רוחות חזקות, אבל אי אפשר היה להגיד 'לא' לקלינגר, הרחפן סיים את דרכו בבניינים מאחורי וולפסון אחרי שתי דקות. עד היום לא מצאנו אותו. אחרי שנה בנוער בוקסה חשב שאני מתאים לבוגרים, ובדיוק עזב אנליסט בקבוצה הבוגרת".

מה זה בעצם אנליסט? מה הוא עושה?
"יש המון סוגי אנליסטים. של נתונים, של ניתוח ביצועים. צריך הרבה ידע כדי לעבוד עם הנתונים האלה. למזלי באותה תקופה הגיע מישהו למועדון ששתי שניות אחרי שפתח את הפה אמרתי לבוקסה 'אני רוצה אותו'. מסתבר שהוא עם תואר שני במתמטיקה. את התואר הראשון עשה בגיל 16. גאון בצורה יוצאת דופן. קיבלנו אותו, אבל הוא בחיים לא עבד בכדורגל בכלל, עבד בהייטק. חיברנו אותו לכמה אנשים, אנחנו עובדים צמוד והוא כבר שנה וחצי במועדון ואני לא זז בלעדיו".

"אחרי שמקצענו את כל נושא הווידאו, הפרויקט הבא היה להקים מחלקת סקאוטינג", סול המשיך, "זה לא משהו שהיה, כשאני הגעתי לבוגרים היה שולחן עם עט ואמרו לי 'זו מחלקת האנליזה והסקאוטינג של המועדון'. גם קלינגר לא ידע איך לאכול אותי כל כך בהתחלה. אני באתי קצת בפוזה, גם שיש פה מאמן מהדור הישן. באתי בזלזול. הוא הבהיר לי מהר מאוד שלי אין מושג בכדורגל ועם כל הכבוד למה שעשינו בנוער, יש כאן משהו אחר בבוגרת. אפשר להתווכח על מצליח לא מצליח אבל הוא דוחף אותך לקצה וגורם לך לעבוד 24/7 ולהיות הכי מקצוען בעולם. אני, הוא וסלים ממש התחברנו ולמזלי הוא ממש זרם על הכל ופתאום היו אסיפות וידאו ורחפנים באימון ונהיה מאוד מקצועי. אחרי זה קובי הגיע, גם עבדנו עם וידאו אבל רציתי להרים שלב עם מחלקת הסקאוטינג".

"אני יכול לשתף, אם אנחנו כבר מדברים על זה, בשנה הבאה שאנחנו עובדים עם חברה שנקראת מרקט אינסייט שדיוויד עובד איתם בפלימות' כבר שנתיים לדעתי".

בפרופיל השחקנים שאתם מחפשים, מה אחוז המקצועי ומה אחוז האישיותי?
"לי באופן אישי האישיותי יותר חשוב מהמקצועי. שחקן יכול להיות הכי מוכשר בעולם אבל מדינת ישראל היא לא מדינה קלה. אם אנחנו מדברים על זרים, קשה להתאקלם פה. בשנתיים האחרונות הבנו שצריך להיות גם אחראי זרים. שכל זר שיגיע ירגיש שיש לו אמא ואבא וירגיש שהוא הגיע למועדון ענק. שהוא בא והוא לא צריך לדאוג לכלום. גם מהצד השני, הוא גם יודע לאיפה הוא בא. מה זה הפועל תל אביב? מה זה הפטיש והמגל? למה המועדון בצבע אדום? מה זה מסמל?" אני יכול לספר לך שהם מכירים את הגרפיטי בחוף ביפו גם, הם יודעים למה שינינו מ-1927 ל-1923, ברמה הזו. זה מאוד חשוב, אנחנו רוצים לייצר כאן זהות ושכל שחקן ידע לאן הוא מגיע ומה הוא מייצג".

הבטחתם השארות בשבוע שעבר, ויש שמועה ששער שתיים בדיוק נשף בזמן ששער שבע שאף ובגלל זה הכדור של בן שבת נכנס.
"אני שלוש שנים בבוגרים ולא פספסתי אף משחק, אני תמיד יושב למעלה כדי להיות מנותק מהרגש והאווירה ולהסתכל על המשחק בצורה רגועה וקרה. זה מאוד קשה כי הקהל הצגה. בד"כ יש לי אוזניות בשביל ראש נקי. אני יכול להגיד לך שבהמון משחקים חשובים, גמר גביע ודרבים, אני בחיים לא הרגשתי כמו במשחק הזה. היה משהו מאוד חריג במשחק האחרון. אני אשתף שאני במחצית הייתי במצב קשה. אני מודה. חשבתי שאנחנו בבעיה יותר מקשה. גם כשהתחילה המחצית השניה שהתחילה בהתלהבות, התחושה היתה קשה ואני כבר חושב על הנס שנצטרך. ואז התחילו האבוקות והזיקוקים שאני לא זוכר דבר כזה. פתאום ממקום שאני מתחיל לחשב מה נעשה שבוע הבא, אני אומר 'בוא'נה יש עוד 40 דקות, אנחנו לוקחים את זה!', פתאום אתה רואה את שחקני קרית שמונה שזה נוגע בהם. ב-2:1 אחרי האבוקות פתאום אמרתי 'אנחנו לא מפסידים פה בחיים'. אני יודע שיש בירוקרטיה של מנהלת וזכויות שידור אבל אחרי הגול השני אמרתי מיד לארז הדובר שמחר המנהלת צריכה להעלות תמונה של שער 5 ולכתוב להם 'בוקר טוב' כי זה הגול שלהם. הם ממש השאירו אותנו בליגה. אין הסבר לזה".

אני רוצה שנדבר על כל העונה, איך אתה מגדיר אותה?
"אי אפשר לברוח מזה. לא הצלחנו במה שרצינו לעשות. יש לנו תרבות תירוצים שצריך להפסיק עם זה. יש פה מועדון יותר גדול מאיתנו ולא משנה מה הוא לא צריך להגיע למקום הזה וגם אני אחראי. לא הצלחנו וזה חלק מהלמידה שלנו לשנים הבאות. למזלנו יש לנו הרבה יותר משאבים כדי להבטיח שהדבר הזה לא יקרה. היה מאוד קשה השנה, זה הרגיש כמו עשר שנים. ויש פתאום חילופי בעלות, והמנהל המקצועי שמבחינתי היה הכל הולך הביתה וסלובו שהוא בחור מדהים. כל מה שעשינו הלך הפוך".

חיים סילבס עמד במטרה שלו, הוא יהיה בעונה הבאה?
"חיים בא בתקופה מאוד בעייתית. השחקנים והצוות היו במצב מאוד קשה. ה-6:0 היתה מכה, היינו בטראומה. היה ממש קשה לקבל את המכה הזו ובסיטואציה הזו חיים הגיע והיה צריך להוציא אותנו מזה ומבחינתי הוא עשה עבודה נהדרת. הוא ייצב את הקבוצה, יצאנו לרצף של חמישה משחקים ללא הפסד, היינו הקבוצה שספגה שניה הכי הרבה בליגה ופתאום אנחנו לא סופגים. לא ציפינו לכדורגל גדול, רצינו רק להשאר בליגה".

"אני לא גדלתי כאוהד הפועל תל אביב, אני מכרמיאל. המשפחה שלי אוהדי מכבי חיפה וגם אני בתור ילד הייתי מכבי חיפה, אבל יש משהו מיוחד במועדון הזה, יש תחושה שזה אתה נגד כל העולם. זה שואב אותך. זה גאווה להיות חלק מהדבר הגדול הזה. חיים עשה עבודה טובה, הוא השאיר אותנו בליגה והמטרה הושגה. אנחנו מתחילים להערך לעונה הבאה ואנחנו בשלב שבוחנים את כל הדברים".

מה החזון בעונה הבאה עם הבעלות החדשה? כמה רחוק מסתכלים קדימה?
"הבעלות החדשה באה לתקופה ארוכה. היא באה להחזיר את המועדון למקום הראוי לו. זו סיסמא גדולה אבל זה מה שהם באו לעשות. המקום הראוי זה להתמודד על תארים ולהגיע לאירופה. חשוב לציין שזה לא יקרה בשנה שנתיים. הם לא רק מבינים את זה הם באו ואמרו את זה בעצמם. אנחנו רוצים כל שנה להיות יותר טובים מהשנה שעברה. ובצד הניהולי שהוא לא פחות חשוב, להיות ארגון יותר טוב יותר מתקדם ויותר בריא כדי שהוא יוכל לקחת אותנו להצלחות מקצועיות".

"יש בטן מאוד גדולה בליגה של קבוצות פחות או יותר באותן תקציבים ובאותה הרמה וכמו שאתה מסיים 3 אתה יכול לסיים 11. אם אני ריאלי, כנראה לא נסיים מקום 4,5,6. וזה בסדר, אני רוצה להיות יותר טוב מהעונה. אנחנו רוצים לשנות תרבות של מועדון. התרבות הניהולית והמקצועית".

"דיוויד ומייקל נתנו לנו משאבים שלא היו לנו לפני, ניק האמונד, מרקט אינסייד, איקונו הספרדית שבונים שיטות אימון מתקדמות. הם היו פה שבועיים במועדון ומדובר בחברה שבנתה את מחלקות הנוער של פ.ס.ז. הם באו לראות מה יש ואיך לעזור לנו לשפר את זה. גם בתוך קבוצת הבעלות זה אנשים מהספורט ברמה הכי גבוהה, קבוצות NBA, קבוצות הוקי. עכשיו יש לנו את הידע איך לעשות וזה יהיה טיפשי לא להשתמש בזה. אף אחד גם לא מחפש לקחת קרדיט. לא מעניין מה ירשמו עלינו".

"לצד זה, האתגר השני שלנו והוא לא פחות קשה, זה לייצד זהות למועדון שאנחנו מרגישים שקצת נאבדה בשנים האחרונות. המועדון הזה לא סתם מועדון, הוא מייצג משהו, לא רק לאוהדים שלו. אנחנו רוצים לקחת את הזהות הזו ולהחדיר לקבוצה הבוגרת ולשחקנים. אני רוצה שכולם ירגישו שהמקום הזה הוא המשפחה שלך, זה יגרום להם לתת יותר. אנחנו חייבים לייצר את הזהות הזאת שככה אנחנו רוצים לשחק, ככה אנחנו רוצים להתנהל ולפי זה אנחנו נבחר את השחקנים שלנו. להגיד לך שתמיד נצליח? כנראה שלא. אבל אני אעשה הכל כדי שכל שחקן שיגיע יתן הכל בשביל המועדון והקהל. העבודה שלי זה לגרום לו לייצר את הזהות הזו. כמו שעשו לי את זה כשהגעתי ואני פה כבר 8 שנים כשהכסף לא מאוד גבוה".

מה הפער בין נערים לבין בוגרים? כי מצד אחד אנחנו רוצים לראות שחקנים שגדלו פה בבוגרת ויש נוער כשרוני ומצד שני יש חשש מזה שהפער גדול מידי.
"הילדים אצלינו מוכשרים וכל מי שעולה לבוגרת אנחנו מאמינים שיכולים להיות שם לדעתנו. השוני שאנחנו נביא, וזה משהו שנפלנו בו, אבל צריך לתווך את המעבר הזה. אי אפשר לשלוח לילד הודעה 'מחר אתה מתאמן עם הבוגרים, אולי תהיה בסגל ובוא נראה אם יש לך את זה'. זה לא עובד ככה. צריך להגדיל את אחוזי ההצלחה. אם נצליח ונמכור שחקן והכסף יחזור חזרה לנוער ולבוגרים, רק ככה נוכל להשתפר. אני רוצה לא רק לזרוק אותם למים ושיקבלו דקות, אני רוצה שהם יתקדמו גם. אני לא רוצה רק שהם יגיעו לאירופה אלא שיצליחו באירופה. לבנות פרוייקט של לבנות נכון את השחקנים המוכשרים מהנוער ולעשות את המעבר הזה נכון אם זה גופנית, פסיכולוגית או תודעתית. לתת להם את כל הכלים. דוידה, ליידנר ואליאס אני מסיר בפניהם את הכובע. הם באו, זרקו אותם לבוגרת, הם הצליחו לעשות הופעות טובות והם נמכרו בלי יותר מידי עבודה. הם היו טובים ואני חושב שהם יכולים להיות הרבה יותר טובים. אנחנו רוצים שהם יעשו את התהליך הזה אצלינו".

מבחינתך מקום 10 בטבלה זה סבבה?
"לא, זה לא סבבה. אני לא יכול לכמת את זה למקום מדויק, אני רוצה להיות יותר טוב משנה שעברה ובעוד שנתיים להיות יותר טוב מהשנה הבאה".

"יש לנו סגנון כדורגל מסוים שכבר בנינו אותו שכולם יצטרכו להתיישר לפיו. אנחנו נלמד אותם לעשות את זה וכל מי שיגיע ידע שלשם כך הוא בא. דרך אגב, יותר חשוב לי שמאמן יהיה יותר בקטע של פיתוח שחקנים כי זה הרבה יותר רלוונטי לי. אבל המטרה בסוף שהאוהדים של הפועל תל אביב יהיו גאים בקבוצה ובכדורגל שהיא משחקת. אני רוצה שברגע שאנחנו מאבדים כדור כולם יגיבו. שכולם יתנו כל מה שהם יכולים כדי להחזיר את הכדור. זה לא קשור לכדורגל, זה קשור ללתת הכל. לא צריך להיות טוב בכדורגל, זה דברים שהם בלי הכדור וזה חלק מהזהות והעקרונות שאנחנו רוצים לייצר".

נשמע מקסים, אבל זו לא קצת פנטזיה כל הדברים האלה? המנטליות פה אחרת, אנחנו מכירים את השחקנים, יש את המציאות.
"תמיד הולכים לשחקן הישראלי, אבל מה עם האיש צוות הישראלי? אם כל המועדון לא יהיה ככה גם השחקנים לא יהיו ככה. אנחנו נבנה צוות שיתן לשחקנים את ההרגשה הכי מקצועית, כאילו הם במועדון בחו"ל, ומי שלא יתיישר לפי התפיסה הזו לא יהיה פה. יהיה פה צוות בשנה הבאה ברמה הכי גבוהה מבחינת התנהלות. מהניסיון שלי לא כל השחקנים יכולים לעמוד בזה, לא קשור לישראלי או לא".

הגיע מיץ' גולדהאר ועשה את זה בתקציבים של מאות מיליונים בעונה. האמריקאים לא ישקיעו סכומים כאלה.
"זה יקח כמה שנים אבל לא חסר דוגמאות בעולם שמועדונים קטנים תקציבית עשו את זה".

ניק האמונד, עד כמה הוא משמעותי? התרשמת ממנו?
"אני עובד איתו מינואר בערך, אני לא יודע כמה הוא משמעותי אני יכול להגיד לך כמה הוא משמעותי לי. הוא הבן אדם הכי קרוב אלי בחצי שנה האחרונה. אם הייתי יכול הוא היה גם גר לידי. זו מתנה שיש לנו אותו, יש לו המון ידע, הוא עבד במקומות בכירים. לי אין ניסיון, אני לא בורח מזה, אני מתייעץ איתו על כל דבר והוא מאוד חשוב לתהליך. הוא פותח לי את העיניים לדברים שאני לא מודע להם. בכל דבר הכי קטן. זה יהיה מאוד טיפשי לא להשתמש בידע שקבוצת הבעלות נתנה לנו. הוא לא הולך להיות פה, אבל הוא יבקר והוא יהיה בקיץ, אבל הוא לא יהיה פה על בסיס יומי. הוא נותן לי ולכל הצוות את כל החופש לבחור מה שאנחנו רוצים לבחור. זה עוד איש צוות בכיר מאוד שנותן לנו את ההסתכלות שלו על דברים וזה מאוד עוזר לנו. אנחנו מנסים לקחת את התרבות שניק מביא ולהחדיר אותה במועדון שלנו בעצם".

שאלת מיליון הדולר. מה יהיה מבחינת תקציב? שמענו מה גרינברג אמר שבוע שעבר. יש ממה לחשוש?
"חשוב להגיד שאני אחראי על המקצועי, פחות הכלכלי. יש לנו מנכ"ל, חשב ודלוייט שאנחנו עובדים איתם. אני כן יכול להגיד שאת הכסף שיהיה לנו, ולא משנה כמה יהיה, אנחנו נשקיע בצורה חכמה יותר ונחלק בצורה חכמה יותר. נשקיע אותו בדברים שיוכלו בעתיד להגדיל את תקציב המועדון ולקחת אותו למקום בו אנחנו רוצים להיות. זה לא דיבורים בתיאוריה, אנשים עשו את זה במקומות אחרים ואנחנו נעשה את זה במועדון הזה. כל פעם נגדל ונגדל עד שנגיע למקום בו אנחנו צריכים להיות".

מסר לסיום לאוהדים?
"זה בקשה. מה שהיה מול ק"ש היה חריג בעוצמה שלו. זה קהל שמביא לנו משחק. אנחנו נשמח שהקהל בעתיד יביא לנו עוד משחקים. ההבטחה שלי לקהל זה שכל שחקן שידרך בהפועל תל אביב יתן הכל על הדשא, ואני רוצה שהקהל יתן את אותה תצוגה יותר פעמים בשנה כדי לעזור לנו להגיע למטרה הזאת".

להאזנה לפרק לחצו כאן