היה מכתוב על העונה הזאת שמכבי תל אביב לא תזכה בדאבל. הרשו לי להסתכן ולהמר שמכבי חיפה תזכה בגביע, וזה גם יעשה סוג של צדק עם שתי הקבוצות. אם נודה על האמת, גם לא הגיע לנו לזכות העונה בשני התארים, ולפחות התואר החשוב יישאר בידינו (למי שיש ספק השער של דור פרץ נגד סכנין היה שער האליפות). קבוצות שזוכות בדאבל מגלות לרוב דומיננטיות מוחלטת על יריבותיהן, וזה לא היה המצב השנה.
לא שיחקנו מספיק טוב. המשחק אתמול היווה תמונת ראי לעונה כולה. אני לא זוכר עונה עם כך הרבה עליות וירידות במהלכה, עונה שלידה המחט בבדיקת פוליגרף של יאסר ערפאת היתה נראית יותר יציבה. פתיחת פער של עשר נקודות על מכבי חיפה, אובדן הפער הזה, ואז פתיחתו מחדש. ניצחון מדהים 1:4 על אולימפיאקוס בחוץ, ואז תבוסה עוד יותר מדהימה בבית אחרי שבוע, 6:1 לאותה אולימפיאקוס. עונה בה ערן זהבי מבקיע פנדלים בשיטת אחד כן אחד לא. וכך גם המשחק אתמול.
יתרון 1:2 על מכבי פתח תקווה בדקה ה-90+6 , שוויון בדקה ה-90+8, ואז הפסד בהארכה. היו למכבי תל אביב כמה הפסדי גביע תמוהים במהלך השנים, כך למשל ה-4:0 בבית מול הפועל עכו מהלאומית ב-2006 בימי טון קאנן העליזים (למי שלא זוכר אותו - טון קאנן היה הבן היחיד בעולם עם יותר שיער מאלי אוחנה), וההפסד ב–2019, 3:2 לאום אל פאחם, גם היא מהליגה הלאומית, בעונת האליפות השניה של ולדימיר איביץ` (עוד נחזור לעונה הזאת בהמשך). אני לא חושב שההפסד אתמול הוא באותה שורה עם הפסדים אלו.
מכבי פתח תקווה היא קבוצת ליגת על לגיטימית והמשחק היה בחוץ. נכון שרוב האוהדים במושבה היו של מכבי תל אביב, אבל גם במכבי פתח תקווה חלפו הימים שהאוהדים שלה היו באים למשחק במערך ארבע ארבע שתיים. אמנם עדיין להפועל פתח תקווה הכושלת יש יותר אוהדים, אבל בכל זאת, אוהדי מכבי פתח תקווה הם כבר לא נושא לבדיחה. אגב נושא האנומליה בקרב אוהדי קבוצות הכדורגל בישראל מצדיק טור נפרד. כך למשל מעולם לא הבנתי איך מאיחוד של הפועל אשדוד, קבוצה שהביאה 8,000 אוהדים למשחק, עם עירוני אשדוד, קבוצה שהביאה 4,000 אוהדים למשחק, נוצרה מ.ס. אשדוד, שמביאה 500 צופים למשחק. זהו פלא מתמטי שאין כדוגמתו, אבל על כך כאמור בפעם אחרת.
זה היה מכתוב (אלן שיבר)
נחזור למשחק אמש. השוער דניאל טננבאום פתח אחרי שלא שיחק באף משחק ליגה וככה זה גם נראה. הוא ספג במשחק אחד כמעט חצי מהשערים שספג בכל עונת 2019- 2020 (שמונה. את השניים האחרונים ספג היווני יאניוטיס, במשחק האחרון שגם היה ההפסד היחיד באותה עונה מופלאה). טננבאום שבר באותה עונה שיא עולמי(!) של שלושה עשר משחקים רצופים בפתיחת עונה בלי לספוג שער, אך כאמור אי אפשר להאשים שוער בהפסד אחרי שכמעט לא שיחק בשנים האחרונות, אלא את מי שהרכיב אותו. הפעם גם ה-VAR לא בא לעזרנו. אני הייתי בטוח שבגלל ההכשלה של קניקובסקי נגד סכנין יפסלו נגדנו את כל הגולים עד סוף העונה, אבל מסתבר שלא.
דיברתי בפתיחה על מכתוב, והתכוונתי גם לכך שהיה ברור שמכבי תל אביב תזכה באליפות. אי אפשר לזכות יותר משלוש פעמים רצוף באליפות (אלא אם אתה מהראן ראדי). בעשרים שנים האחרונות מכבי חיפה עשתה זאת פעמיים, באר שבע ומכבי תל אביב פעם אחת, אבל תמיד זה נגמר בעונה הרביעית. ההישג של הפועל פתח תקווה, חמש אליפויות רצופות, לא ישוחזר, לצד עוד הישג שלא ישוחזר, הדאבל של המשטרה הבריטית ב- 1932. למרות שעל פי רמת האנטישמיות באו"ם, ייתכן שיחזירו לכאן את המנדט הבריטי, ואז מי יודע. ואפרופו דאבל, אולי בכל זאת יהיה אחד השנה. אליפות והפועל יורדת ליגה. יש אוהדים שזה הדאבל הכי מתוק עבורם.