שחקן מכבי נתניה, איתי בן שבת, מספר בטור מיוחד על הרגע המצמרר במשחק שהוקדש לשני חבריו שנרצחו בנובה: "אנצור את הרגע הזה בליבי לעד. אזכור אותם כזוג שמח ואוהב"

Getting your Trinity Audio player ready...

נעם אפריים גדל יחד איתי בישוב חד נס שברמת הגולן. הוא היה די. ג'יי מאוד מצליח. אחד המוכשרים בתחום שלו. ילד מדהים עם חיוך ענק על הפנים בכל רגע, ילד אהוב. השירות הצבאי שלו היה ברמת הגולן, שם הוא הכיר את נעה אנגלנדר, בת הזוג שלו.

נעם ונעה חלמו על עתיד ביחד וכבר עברו לגור ביחד. הם היו זוג מדהים. את נעה הכרתי דרך נעם. באחד מימי ההולדת שלי, נעם, על דעת עצמו, החליט להביא את כל עמדת הדי.ג'יי שלו, ואת כל הציוד והמכשירים ובהתנדבות מלאה לשמח אנשים והביא את נעה איתו. זה רגע שמאוד זכור לי מנעם, כי זה מי שהוא היה. אדם שאוהב לעשות שמח ושלאנשים יהיה טוב.

אני ונעם היינו בעולמות מאוד שונים, אז לפעמים היה קשה להיפגש, אבל הייתי יכול לשבת עם נעם אחרי חודשים שלא נפגשנו ולדבר איתו על הדברים הכי אישיים. היה מאוד קל להיפתח איתו. הוא היה נותן תחושה מאוד חמה, מאוד אוהבת.

ביום ה-7.10 היתה אי ודאות לגבי גורלם. הם נחשבו כנעדרים. המשפחה ניסתה לחפש אותם ואנחנו קיווינו והתפללנו לשלומם. אחרי כיומיים, התחילו לרוץ שמועות ותמונות. בת הזוג שלי היתה זו שעדכנה אותי שנמצאו את הגופות שלהם. אלה היו יומיים של תפילות ותקוות בלי סוף, שלצערנו לא התממשו. שם בעצם הבנו שהם נרצחו בנובה באותו יום. הוא היה בן 24 והיא בת 23. זה מדהים כי הדבר שנעם הכי אהב לעשות זה לגרום לאנשים לרקוד והם נרצחו במסיבה שרק רצו לרקוד וליהנות בה.

נועם אפרים ונועה אנגלנדר. חלמו על עתיד ביחד (צילום: פרטי)

בן שבת. קיבל עזרה מלמעלה (ברני ארדוב)

מאז מה שקרה, חשבתי איך להנציח ואיך לעשות להם כבוד. באחד הימים שהיינו אני ובת הזוג שלי בצפון, חזרנו להורים לכמה ימים לחופשה ובת הזוג שלי פגשה את אבא של נעם אפריים, שרון. דיברנו המון פעמים על אפשרות של לעלות למשחק עם חולצה לזכרם והראל פתחה בפני שרון את האפשרות הזו והוא מאוד התרגש ומאוד שמח והיה בעד. הזמנו אותם למשחק בית שלנו מול הפועל ירושלים. לפני המשחק התקיים טקס מאוד מכובד לנעם ולנעה עם תמונה גדולה שלהם על המסך ועם כמה מילים לזכרם ואני עליתי עם חולצה לזכרם.

הדבר הכי מטורף בכל האירוע הזה היה, שכבשתי את שער הניצחון. כמובן שהקדשתי אותו להם. זה מטורף כי זה היה שער ליגה ראשון שלי במכבי נתניה אחרי שנה וחצי והצמרמורת והעוצמות והדברים שהרגשתי באותו רגע, זה משהו שאי אפשר להסביר. זה משמיים, מלמעלה סידרו את זה, כדי שזה יהיה הרגע הכי מיוחד. המשפחה של נעם היתה במשחק. שרון ורויטל, ההורים של נעם, וליטל, אחותו. הם מאוד התרגשו. מבחינתי, לראות ולשמוע שזה ריגש אותם, זה היה שווה המון. זה רגע שאנצור בליבי לעד. הסתכלתי למעלה ואמרתי שהם מלמעלה סידרו את זה.

הייתי רוצה שיזכרו נעם ונעה כזוג שמח, אוהב, כזוג שאף פעם לא הפסיק לרקוד, תמיד רצה לשמח, לפזר אהבה. אני רוצה לזכור אותם שמחים, רוקדים, כי זה מה שהם עשו ברגעים האחרונים שלהם. זו בעצם היתה המהות שלהם.

בכלל, יום הזיכרון עבורי הוא יום עם משמעות מאוד גדולה. יום שצריך לאחד את כולנו. שכל מי שנרצח ונפל בהגנה על המולדת, זה לא קרה לשווא. אנחנו צריכים לזכור שאין לנו ארץ אחרת ויש לנו מדינה חזקה, עם חזק. אנחנו צריכים להיות מאוחדים. עם כל הקושי המטורף שיש ביום הזה וכמות האנשים שמתמודדים עם אובדן כזה או אחר, זה בסופו של דבר משהו שצריך לאחד את כולנו. אני מייחל ומתפלל יום-יום שהחטופים יחזרו בריאים ושלמים והכל יסתדר בעזרת השם.

הסתכלתי למעלה ואמרתי: נעם ונעה סידרו את זה

שחקן מכבי נתניה, איתי בן שבת, מספר בטור מיוחד על הרגע המצמרר במשחק שהוקדש לשני חבריו שנרצחו בנובה: "אנצור את הרגע הזה בליבי לעד. אזכור אותם כזוג שמח ואוהב"