"כולם אמרו לי - אל תיגע בירין לוי"

שנה אחת בלבד עבד לואיס ויסנטה מתיאו כמנהל המקצועי, אבל על שמו חתומה אחת ההעברות המדוברות בכדורגל הישראלי. לספרדי הספיקו שני משחקים (אחרי שקיבל את הדו"ח של הסקאוטים כמובן) כדי להחליט שהוא רוצה את ירין לוי בן ה-14, אז שחקן הפועל באר שבע, אצלו במחלקת הנוער, והשאר היסטוריה. כעת, חמש שנים אחרי, הוא מסתכל לאחור בערגה, אבל גם עם לא מעט ביקורת על ההתנהלות של המועדון כלפי הכישרונות הצעירים שלו.

"אף אחד לא האמין בו בהתחלה", הוא מספר בראיון שנערך לפני ההחלטה לפטר את גל אלברמן וברק בכר לערוץ הספורט, "כולם אמרו לי לא לגעת בו, אבא שלו בעייתי.... בלה בלה בלה. אני ראיתי פוטנציאל. היכולת עדיין לא היתה שם, בגלל שהיו לו הרבה בעיות. לקח לו זמן להתאקלם לכפר גלים, הוא היה מופנם. לקח לו זמן להיפתח במועדון. עכשיו הוא, אולי, הכישרון הכי גדול בישראל".

"מאור (בורג) ורועי בוסיאן היו הראשונים לראות אותו והם הציעו לי אותו", הוא מוסיף, "השיחה הראשונה שלי היתה בקניון סמוך לתל אביב עם המשפחה. ניסיתי להבין את המשפחה, לראות מאיפה הוא בא. הייתי צריך לשכנע אותם. ראיתי שהאבא קצת לחוץ. היה לו ספקות לגבי הדקות שירין יקבל. כי בב"ש הוא שיחק בכל המשחקים. האבא היה חכם ושאל כמה דקות הבן שלו ישחק אם הוא יעבור מב"ש למכבי חיפה. אני אף פעם לא מבטיח דקות, אבל אמרתי לו, אבל אמרתי לו שאם הוא ישחק כמו שהוא שיחק עד עכשיו, הוא ישחק הרבה דקות".

"הסברתי לו את הפרוייקט שבנינו במכבי חיפה, שהוא לפחות יגיע לקבוצת הנוער ומשם לבנות גשר לבוגרים. באותה תקופה היתה קבוצת נוער מדהימה. עם סתיו נחמני, באסם זערורה, סוף פודגוראנו, שריף כיוף, מאור לוי. הרבה שחקנים טובים. לאחר מכן החלו השיחות עם ב"ש, וזה היה קל יותר. כי בגיל הזה - 15-16, אין לו חוזה, אין לו כלום. שילמנו סכום קטן, אני לא זוכר כמה, והוא עבר מייד. אני זוכר שהוא עבר בינואר ולא בתחילת העונה, כי לאחר מכן זה היה מאוחר מדי".

"בנוסף, נסעתי עם הסקאוטים לראות אותו משחק שני משחקים מול הפועל ת"א ומול מכבי נתניה, וזה היה מספיק עבורי. הוא שיחק בצד שמאל, אבל ראיתי פוטנציאל להתפתח כי הגוף שלו באותה תקופה היה רזה. הוא לא היה כל כך בוגר. הוא איבד הרבה כדורים מהסיבה הזו. אבל הוא היה חכם מאוד. הוא תמיד מצא את הרווחים ואת העמדה הנכונה בהתקפה. הוא לא היה הכי חזק בהגנה, בלי הכדור, אבל החלטנו להחתים אותו כי הוא היה אחד השחקנים הטובים ביותר שראינו משנתון 2005. התפקיד של מחלקת הסקאוטינג היא להעביר לי את השמות הכי טובים בשנתון. ירין לוי, עיליי פיינגולד ויהונתן לייש. אלה השלושה שהם העבירו לי ואחרי משחק-שניים החלטנו להביא אותם למכבי חיפה".

לואיס ויסנטה מתיאו. “השיחות עם ב“ש היו קלות“ (האתר הרשמי של חיפה)

כבר הרבה שנים עברו מאז שמתיאו עבד בישראל, אבל הוא עדיין עוקב אחרי מכבי חיפה: "האנשים במועדון צריכים להאמין בכישרונות צעירים. לא להשאיל אותם כל הזמן רק בגלל שהם חוששים מהפסדים. חיפה רוצה כל הזמן להשאיל שחקנים, אבל השחקנים מוכנים. כמו למשל שריף כיוף. הוא הוכיח שהוא יכול לשחק במועדון. דוגמה נוספת היא עיליי פיינגולד, שגם כן חתם בתקופה שלי ועכשיו משחק ב-MLS".

"מכבי חיפה היא כמו ריאל מדריד וברצלונה, היא צריכה לנצח כל משחק. אם היא לא מנצחת, אז פתאום אומרים ששחקנים צעירים כמו ירין לוי לא מוכנים. למה לא? עכשיו כולם רואים שהוא מוכן. למה בברצלונה נותנים הזדמנות להרבה שחקנים? אחת הסיבות היא כסף - אין לברצלונה כסף. סיבה נוספת היא שהשחקנים מוכנים. לא משנה מה הגיל. רואים הרבה כישרונות צעירים. בסופו של דבר זה המודל. הסברתי את זה כל יום ליענקל'ה שחר. אתה צריך לבנות מודל, אבל ל-25 השנים הבאות. לא משנה מי המאמן או המנהל המקצועי, אתה צריך לקבוע. כי אתה משלם. לא ברק, גל או כל מאמן שהוא. הבעלים צריך לקבוע את הכללים ואף אחד לא יכול לשנות אותם".

"הייתי צריך לדבר איתם כל יום במשך שלושה חודשים כדי לשכנע אותם להאמין בפרוייקט שלי", הוסיף הספרדי והתייחס גם למאמן בתקופתו - מרקו בלבול, "הכי חשוב שאף אחד לא יכול לשנות את החוקים. כי בתקופה שלי המאמן היה מרקו בלבול. דיברתי שעתיים-שלוש עם מרקו בכל שבוע. הוא לא ידע כלום על השחקנים הצעירים. אני לא יודע כמה הוא הבין באיך לפתח שחקנים. אמרתי לשחר כל הזמן - מרקו בלבול לא מאמין בתהליך. הוא רק מאמין בעצמו. אולי צריך להחליף את המאמן. יש מאמנים כמו ברק (בכר) וכמו אליניב ברדה שמאמנים בצעירים, אבל לא חשוב מי המאמן. זו התרבות. האנשים בישראל לא מאמינים בשחקנים הצעירים. הם רק משתמשים בשחקנים כדי לנצח. ככה לא מפתחים שחקנים טובים. כך רק משתמשים בשחקנים כדי לנצח".

האם מכבי חיפה טעתה בהחלטה להשאיל לשנתיים את ירין לוי? "זו לא החלטה שגויה במאה אחוז, אבל לפחות ב-50 אחוז. אפשר להשאיל את השחקנים ולעקוב אחרי היכולת שלו. כשאתה רואה שהוא מתפתח כמו שרצית, אתה צריך לקרוא לו מיד ולהגיד לשחקן לחזור, כי אתה צריך אותו אצלך להמשיך את ההתפתחות. בסופו של דבר מכבי חיפה השאילה אותו כי אולי היא לא האמינה בו בתחילת העונה. הקבוצה התחרתה ברמות הגבוהות והם חושבים שהשחקן לא היה מוכן. אבל למה אוסקר גלוך משחק כל הזמן בהרכב בזלצבורג? הוא רק מבוגר בשנה אחת מירין לוי. לא מדובר בלפתח רק שחקן אחד. הקבוצה היא 11 שחקנים. אם ירין לוי יהיה בהרכב, לא בגללו הקבוצה תהיה טובה או חלשה. שחקן אחד לא מנצח במשחק או מפסיד במשחק. העובדה שמכבי חיפה השאילה את ירין לוי לשנתיים אומרת שהוא לא האמינה בו. הוא הגיע רעב לבית"ר ירושלים ואיבד את ההזדהות עם מכבי חיפה. בכל פגישה שלי במכבי חיפה חזרתי על זה - צריך לבנות את הזהות שלך".

"אתה יכול לכתוב שאני שמח שהשקעתי כסף בקפה הפוך בתקופה הזו... (צוחק) כי הפגישה עם המשפחה היתה בערך שלוש שעות. ניסיתי להסביר את הפרוייקט. היו הרבה ספקות. ישראל צריכה לבנות עוד ירין לוי ולפתח מאמנים יותר טובים. עם המפתח לשחקנים טובים יותר. צריך סבלנות. כשהרבה דברים משתנים בקבוצה, סימן שמשהו לא טוב קורה".

שחר. “הוא בסופו של דבר שם את הכסף“ (אלן שיבר)

מתיאו זוכר חסד נעורים לשחקנים שגדלו במכבי חיפה בתקופתו, ואחד מהם הוא חלוץ מ.ס. אשדוד, סתיו נחמני: "בתקופה שלי במועדון הוא היה טוב יותר מדור תורג'מן. הוא היה קילר. אני אף פעם לא ראיתי חלוץ כמו סתיו נחמני, גם לא בספרד או באירופה. מכבי חיפה לא האמינה בו. כל הזמן יצא להשאלות. אם מכבי חיפה תיתן בו אמון ובטחון, הוא יכול להיות אחד החלוצים הכי טובים בישראל. אולי לא כמו מספר 9, אבל חלוץ משני או כנף. הוא יודע לכבוש שערים. הוא קילר ברחבה. היה מדהים לראות אותו כובש שערים. עם הראש, עם שמאל, עם ימין. צריך לתת לשחקנים בישראל עוד הזדמנויות להשתפר. השאלה זה טוב, אבל בכך שאתה משאיל מישהו, אתה בעצם אומר לו שהוא לא מספיק טוב למועדון".

ומה לגבי ירדן שועה? "ירדן גם שחקן מדהים. כולם אמרו עליו דברים רעים. הוא לא משוגע, אולי המאמן משוגע. אולי מכבי חיפה היא מכונה לאובדן שחקנים (צוחק)".

אוסקר גלוך יכול להצליח בספרד? "המועדונים בספרד לא משקיעים כל כך הרבה כסף כמו בפרמיירליג בשחקנים כאלה. הם חושבים שכישרונות מהסוג הזה יש להם בבית. אני בטוח שהוא יעבור לפרמיירליג כי התרבות שם שונה. אני לא רואה אף מועדון בספרד שישים עליו 20-25 מיליון יורו. אם אני אהיה המנהל המקצועי של סביליה או בטיס, הייתי מחתים את אוסקר".

"אני זוכר לטובה את התקופה שלי בישראל", סיכם מתיאו, "אני בטוח שאחזור. אני לא יודע מתי, אבל אני בטוח שאחזור".