מכבי נתניה נמצאת כבר כמה חודשים על המדף. עד אתמול היה לה תג מחיר סביר, אבל מי שימשש הבוקר את הסחורה עשוי להתעקש על פתק החלפה. תגידו, קבוצה שניצחה את באר שבע והכניעה את בית״ר יכולה להתהפך ככה? אז זהו, שכן.
הנקמה הספורטיבית חיה ובועטת והיא מעניקה רפואה משלימה לפציינטים שלה. אלה שלא הסתפקו בשמחת העניים אחרי הגול של מקסים לפני שבועיים קיבלו עוד 99 דקות של שכרון חושים. מעולם לא שמעתי על אוהדים שחוטפים שישייה ומגניבים חיוכים. באצטדיונה של מרים פיירברג השתנו כללי המשחק.
הרחק מגן השעשועים בנתניה, באר שבע ירקה דם. ה-1:4 על מכבי חיפה מעט משקר, כי באותה מידה זה היה יכול להסתיים ב-3:3. הצלות ענקיות של אליאסי, כולל הדיפת פנדל בדקה ה-94, הפרידו בין סקנדל לפסטיבל.
מי יודע, ייתכן שבעולם מתוקן, שבו האוהדים שלך מעודדים אותך במקום להשליך עליך כוסות ושאר ירקות, סבע היה נותן את כל הלב בפנדל. איתי מרדכי, בהופעת בכורה על הקווים, לא הביא בשורה גדולה לירוקים, פרט אולי להענקת סרט הקפטן לחזיזה. העברת הסמכויות לזרועו השפיעה עליו לטובה. מזמן לא ראינו אותו ב"פורמה" כזאת, ואולי יענקל׳ה שחר הרוויח מחדש את דולב הישן והטוב.
הרחק מהטיילת בנתניה, התאחדו אוהדי באר שבע ומכבי חיפה לתפילה משותפת למען גדי קינדה. דן ביטון, האיש של באר שבע בפלייאוף, לבש בסיום את החולצה של חברו הטוב והחזיר את כולם לפרופורציות. בערב טעון ומרגש כל כך הוכח שאפשר גם אחרת.
כמה חבל שנתניה פירשה את ״הביחד” בצורה משונה. אם נכונים הדיווחים שכמה מאוהדיה נצפו כשהם חוגגים את השערים של זהבי ושות׳, אז אנחנו בצרות.
Houston, we have a problem.