זה קרה בדקה ה-48, שתי דקות וחצי בתוך תוספת הזמן של המחצית הראשונה. באר שבע מצליחה להבקיע את השער השני ולעלות ל-0:2 על מכבי חיפה. והקהל בטירוף. הקהל והשחקנים. על פי השעון, נותרה עוד דקה וחצי לסיום תוספת הזמן וקינגס קנגאווה כובש השער השני. השחקן של באר שבע השנה לוקח את הדגל האדום הגדול וחוגג עם האוהדים. ואז מגיע ויטור. הוא רץ בטירוף מקצה הרחבה של אליאסי לצד השני של המגרש, חוטף מידיו של קנגאווה את הדגל, זורק אותו לעבר הקהל ונוזף בקינגס. אחרי זה הוא מריע לקהל וצועק לעבר השחקנים בעברית: ״יאללה כבר״.
ויטור הוא לא רק בלם מצויין, שרואה תמיד צעד אחד קדימה ומקדים את החלוצים היריבים. ויטור הוא מנהיג על המגרש שמבין היטב: זה יימשך עד הדקה האחרונה. זה כנראה יגמר בפוטו פיניש ולכל שניה בשעון יש משמעות. כל גול יכול לעשות את ההבדל בין חגיגות האליפות בטרנר (עמה יעמיק), לבין עונה שבסופה שחקנים יתפסו את הראש ולא יבינו איך זה חמק להם מהידיים.
לבאר שבע יש מאמן מצויין על הקווים ויש לה עוד מאמן אחד על הדשא. ואת זה ראינו אתמול לאורך כל המשחק. גם כשבאר שבע הגיעה לאין ספור מצבים במחצית הראשונה ולא הבקיעה, הקבוצה לא נשברה. המשיכה לשחק מסודר, הניעה את הכדור מלמטה למעלה בסבלנות, עד שבדקה ה-44 אותו ויטור מתחיל את המהלך עם הנעת כדור מסודרת לאליאסי סמוך לרחבה של האדומים, ושלושים שניות לאחר מכן הוא כבר בהתקפה מעביר את הכדור לזאהי אחמד בדרך לשער הראשון של הקבוצה, וכל זה קורה בדקה האחרונה של המחצית. ולמרות הרוגע שויטור משדר, אי אפשר היה לנשום אתמול.
קוז`וך. אי אפשר היה לנשום (דני מרון)
מכירים את אלה שהולכים על הקצה? שאוהבים תמיד מתח? כזה אני. אבל אתמול זה היה יותר מדי. 90 דקות (פלוס) שבמהלכם אפשר היה לשמוע את הדופק של האוהדים. 90 דקות שכדי לשרוד אותם, אתה צריך רופא צמוד, או לפחות משאף. זה היה וואו. והכי מרגש, יש שיגידו מפחיד - שיש עוד 180 דקות כאלה (בלי לספור את ה-90 דקות של הגביע).
וזה יהיה צמוד עד הסוף, אבל באר שבע הוכיחה אתמול שוב ושוב שיש לה את מה שצריך כדי לזכות באליפות. באר שבע שלא נשברת, גם כשהיא מחמיצה שוב ושוב ממצבים קורצים ושומעת שמכבי תל אביב מובילה, באר שבע שיודעת לשחק בסבלנות עד שהגול מגיע על סף ההפסקה ואז רצה להבקיע את השני ואליאסי, שאחרי משחק נורא בשבוע שעבר, מתעלה על עצמו, מציל גול בטוח ובתוספת הזמן מזנק ועוצר פנדל שהוא הרבה יותר מעוד עצירת פנדל. ומצד שני, למכבי תל אביב יש את זהבי.
ועוד דבר: מכבי חיפה ומכבי נתניה. זה היה מביש, ובעיקר עצוב. לא חושב שהן באו כדי להפסיד או שהשחקנים משקיעים פחות בגלל שהם מעדיפים שקבוצה מסוימת תזכה באליפות, אבל דבר אחד בטוח - אם המשחק הזה היה בעל משמעות לנתניה, היא לא הייתה חוטפת אתמול שישייה. אם המשחק הזה היה קובע משהו למכבי חיפה, היא לא הייתה חוטפת אתמול 3 גולים (2 בנבדל) בתוך 5 דקות.
יש בסך הכל עוד שני משחקים, בואו נשחק כדורגל.
אלמוג בוקר הוא כתב ופרשן חדשות 12 ואוהד הפועל ב"ש