אחרי כל הדיבורים והספקולציות, הגיעה השעה לספורט לעשות את שלו: הערב (שבת, 20:30) יתקיים המחזור ה-36 והאחרון של ליגת העל - שבו תוכרע אלופת ישראל. מכבי תל אביב עם יתרון שתי נקודות תארח את בית"ר ירושלים, בעוד הפועל באר שבע תארח את הפועל חיפה במטרה לנצח - ולקוות לטוב. אלה הרגעים המכריעים, הרגעים שבהם נולדים גיבורים. רגעים של מאני טיים.
וזו לא הפעם הראשונה שהכרעת תואר האליפות מגיעה לרגעי ההכרעה - לא מעט פעמים בעבר, הגענו למחזור האחרון של הליגה כשלא ידענו מי תהיה האלופה. ולפעמים, ההכרעה הסתכמה ברגע אחד - בשער אחד, משמעותי, שהכריע הכל. במונחי הספורט, נהוג לקרוא לזה "שער קלאץ'" - על משקל "סל קלאץ'" מהכדורסל. הכדורגל כמובן שונה בתכלית - אין בו שעון שהולך אחורה, אלא קדימה; וגם מבנה הליגה שונה מהפלייאוף של הכדורסל.
ובכל זאת, יש לכדורגל הישראלי עשרה שערים שהם שערי הכרעה - שערים שאחריהם, בין אם מתמטית או מעשית, ידעת מי תהיה האלופה. לפעמים זה קרה ממש במחזור הסיום, ולפעמים קצת לפניו - אבל את השערים האלה, אוהדי הקבוצה לא ישכחו אף פעם. זה השער שהביא ניצחון. שהביא צלחת אליפות.
אז איך נקבעה הבחירה? מספר מדדים היו בדרך - אחד היה המחזור שבו הובקע השער, וכמה הוא היה קרוב לשריקת הסיום של העונה; השני הוא הדקה שבה הוא הובקע במשחק; השלישי - חשיבות השער, וגם היופי שיחק תפקיד מסוים. כל מה שמרכיב שער גדול.
ולפני שנתחיל, הנה כמה שערים שראויים לאזכור - אבל לא נכנסו לעשירייה, ועוד אחד בסימן שאלה:
ברק בדש (קריית שמונה) נגד הפועל ת"א - שער חשוב מאוד לזכות האלופה ההיסטורית, ולמעשה נתן לק"ש את האליפות - אבל כזה שהובקע רק במחזור ה-15
ג'ובאני רוסו (הפועל חיפה) נגד בית"ר ירושלים - צ'יפ גדול של שחקן ענק בדקה ה-94, אבל גם השער המדהים ההוא היה רק במחזור ה-11 של העונה (מתוך 30)
יונתן כהן (מכבי ת"א) נגד מכבי חיפה - שער בלתי נשכח של הצהובים, שהעניק לה ניצחון 3:4 באחד המשחקים הכי גדולים שראינו. גם כאן, המכשול היה העיתוי - רק מחזור 17
טוטו תמוז (בית"ר ירושלים) נגד מכבי חיפה - רגע מרהיב של תמוז, משחק "העברת השרביט" המפורסם בקריית אליעזר - ועדיין, רק במחזור ה-19
במקום ה-11: 2.5.98. קריית אליעזר. אישטוואן פישונט (בית"ר ירושלים) נגד הפועל בית שאן, מחזור 29 (מתוך 30), עונת 1997/98. דקה: 92:51
איך היה הגול? קרן אחרונה של בית"ר ירושלים במשחק. יוסי אבוקסיס מגביה מצד שמאל, תומר אזולאי נגח מימין לאמצע - איציק קורנפיין, השוער, בועט פעם אחת ומאיר כהן הודף, הכדור מתגלגל לרגלי פישונט שבועט כדור אדיר לחיבורים. בית"ר מנצחת 2:3, ותוכתר רשמית במחזור הבא נגד מכבי פ"ת.
למה הוא לא בעשירייה? בגלל הנסיבות. השער הובקע במה שמכונה עד היום "משחק השרוכים" - המשחק שבו הפועל בית שאן הואשמה בכך שלא התאמצה נגד בית"ר, בקרב האליפות הצמוד שלה נגד הפועל תל אביב. המשחק שנוי במחלוקת עד היום, ואין כאן כוונה לקחת צד - ובכל זאת, מדובר בשער דרמטי, שער שלמעשה הכריע אליפות, ושער שהפך למיתולוגיה (חיובית או שלילית, תלוי בעיני המתבונן). האם הוא ראוי למקום בטופ 10? לשיקולכם. בכל מקרה, הוא ראוי לאזכור.
שער ששווה אליפות. אבל הנסיבות, אוי הנסיבות
במקום ה-10: 18.2.13. בלומפילד. מושיקו לוגסי (מכבי ת"א) נגד בני יהודה, מחזור 23 (מתוך 36), עונת 2012/13. דקה: 98:08
איך היה הגול? התוצאה על הלוח היא 2:2, אחרי שראדה פריצה כבר הספיק להשוות שש דקות קודם לכן - בתוספת זמן ארוכה מהרגיל. בדקה ה-99 של המשחק לוגסי, שנכנס כמחליף, ירה כדור אדיר משלושים מטר, שעף מעל הידיים של דלה איינוגבה - ונכנס עמוק לחיבורים. 2:3 ענק למכבי ת"א, שהיתה בפיגור 2:1 בדקה ה-90 - יצאה מנצחת, והרגישה שזה שלה.
למה הוא כאן? זה לא היה באמת שער אליפות של מכבי ת"א - היא תוכתר רשמית רק חודשיים אחר כך. ועדיין, כל אוהד מכבי תל אביב שראה את השער הזה - ידע בסתר ליבו, גם אם לא הודה בכך, שזה גול מכריע. אם במשחק שבו מכבי ת"א היתה אמורה להפסיד, היא הצליחה לנצח - ועם כזה שער בלתי נתפס ומרהיב ביופיו, שום כוח לא היה לוקח למכבי את האליפות הראשונה אחרי 10 שנים. אחר כך הגיעה החותמת הרשמית. ועדיין, בגלל המרחק היחסי מהמחזור האחרון - הוא רק במקום העשירי.
במקום ה-9: 17.3.14. בלומפילד. ערן זהבי (מכבי ת"א) נגד הפועל ת"א, מחזור 26 (מתוך 36), עונת 2013/14. דקה: 92:52
איך היה הגול? התקפה שהחלה בכלל מבלם הפועל ת"א, אוראל דגני, שאיבד כדור - שרן ייני השתלט עליו במרכז השדה, ומסר בנגיעה. ברק בדש החזיק בכדור, כשערן זהבי נע ללא כדור מהמרכז ימינה. בדש שלח לזהבי את כדור העומק, והחלוץ שלח בעיטה חדה לפינה השמאלית - מעבר לידיים של בוריס קליימן. 2:3 ענק למכבי ת"א, שמנצחת דרבי אחרי שכבר היתה בפיגור, ונוגעת בתואר האליפות.
למה הוא כאן? גם כאן, אין הכרעה מתמטית - אבל יש כן הכרעה במבחן העין. מכבי ת"א אמנם התמודדה על האליפות מול באר שבע, אבל לאורך הזמן הקבוצה שבאמת הקשתה עליה - כולל במשחק הזה - היתה הקבוצה מהצד השני של הכביש. משחק שבו הפועל ת"א כבר הובילה 1:2 בדקה ה-88, ולכאורה היתה אמורה לנצח - אבל אז נכנעה לזהבי, שהשווה בפנדל והשלים שלושער עם הרגע הגדול הזה. הכי קרוב לשער אליפות שקיים, ועדיין טכנית לא היה כזה - מקום תשיעי בלבד.
במקום ה-8: 11.5.96. בלומפילד. אבי נמני (מכבי ת"א) נגד בית"ר ירושלים, מחזור 29 (מתוך 30), עונת 1995/96. דקה: 53:24
איך היה הגול? ניר קלינגר מתחיל התקפה במרכז השדה, ומוסר כדור עומק. אבי נמני מנצל חור בהגנה הבית"רית, מתקדם, משכיב את השוער איציק קורנפיין ושולח בעיטה בחצי גובה לרשת. 0:1 למכבי, ששומרת על היתרון - ומוכתרת לאלופה, מחזור אחד לסיום העונה.
למה הוא כאן? בפעם הראשונה, זה שער שהביא מתמטית אליפות. מכבי ת"א משחקת נגד בית"ר, כשהכל תלוי בה - וזקוקה לניצחון כדי להשלים את המלאכה, בדרך לדאבל של דרור קשטן. הרגע הזה של נמני, גם היה "שער נמני קלאסי" - לא בהכרח הכי מרהיב או עוצמתי, אבל שער של קלילות, של מהירות ושל המון סטייל. אז למה רק מקום שמיני? אולי בגלל המספר, אבל יותר בגלל העובדה שזה היה למכבי ת"א בידיים - והשער הזה של נמני היה רק חותמת סופית, למה שהיה ידוע.
במקום ה-7: 27.5.1995. וסרמיל. אלון ברומר (מכבי ת"א) נגד הפועל ב"ש, מחזור 30 ואחרון, עונת 1994/95. דקה: 46:54
איך היה הגול? אחרי הכשלה על אבי נמני, מכבי ת"א קיבלה כדור חופשי. ניר קלינגר הגביה מצד שמאל, כדור שפגש את הראש של אלון ברומר - והלך לפינה הימנית של שוער באר שבע, שאול סמדג'ה. מכבי מנצחת 0:1 וזוכה באליפות.
למה הוא כאן? בהגדרה היבשה של "שער קלאץ'" - זה שער כזה. שער שמביא ניצחון לצהובים, ושמכתיר אותם לאלופים. שער ווינרי של גיבור לא צפוי - שמביא את שלוש הנקודות הכי חשובות. אז למה בכל זאת רק מקום שביעי? בגלל המרחק היחסי מדקות הסיום, ובגלל שבסופו של דבר - מה שבאמת ייזכר מהמשחק הזה, הוא המהפך של הפועל בית שאן, שנשארה ב"סרט המלחמה" שלה.
סיום שייזכר לעד (אלן שיבר)
לוגסי. כבש שער הידוע בכינויו “טילוגסי“
במקום ה-6: 12.3.01. בלומפילד. יוסי בניון (מכבי חיפה) נגד מכבי ת"א, מחזור 29 (מתוך 38). עונת 2000/01. דקה: 93:02
איך היה הגול? כשהתוצאה 1:1 על הלוח, ננאד פראליה מוסר כדור מקו האורך ליוסי בניון, שנמצא בצד שמאל של הרחבה - ומתחיל במירוץ. הוא עובר את טל בנין, מתעלם מאמיר שלח, עובר גם את גדי ברומר ושולח בעיטה שטוחה וחדה מקצה הרחבה - לפינה הימנית הקרובה של לירן שטראובר. 1:2 למכבי חיפה, ובניון (עם תספורת צבאית קצוצה) הופך מנסיך - למלך.
למה הוא כאן? כל אוהד כדורגל שנולד בסוף שנות השמונים, לא ישכח את הרגע המדהים הזה - בין אם הוא אוהד של מכבי חיפה או לא. שער שהיה גם מאוד סמלי - כי הוא סימל את השליטה של בניון בכדורגל הישראלי של תחילת המילניום - שחקן שהיה לחלוטין מעל הליגה, ברגע שהוא סופית מתממש ומתקרב סוף סוף לזכות באליפות. הסיבה שהוא רק במקום השישי היא, בסופו של דבר, טכנית - זה לא היה השער שהכריע את העונה ברמה המתמטית, אבל הוא היה "שער קלאץ'" חשוב מאין כמוהו - שלא יישכח לעולם.
במקום ה-5: 18.5.09. קריית אליעזר. יניב קטן (מכבי חיפה) נגד הפועל ת"א, מחזור 31 (מתוך 33). עונת 2008/09. דקה: 60:39
איך היה הגול? במצב של 0:0, ג'ון קולמה מחזיק בכדור בצד ימין, בירם כיאל מגביה כדור לתוך הרחבה - שלומי ארבייטמן מוריד אחורה, ויניב קטן שם את כל הלב בכדור, יורה פצצה שמכניעה את וינסנט אניימה. 0:1 ירוק, שלא מכתיר את הירוקים - אבל מכניע סופית את האדומים, בדרך להכתרה בנתניה מחזור אחד לאחר מכן. הרגע הגדול האחרון של קריית אליעזר הישן.
למה הוא כאן? אנחנו מתחילים להתקרב להגדרה היבשה של שער אליפות - גם אם זו לא היתה הכתרה מתמטית. יש כאן דוגמא נדירה יחסית למשחק בין שתי המתחרות על האליפות, שמתקיים קרוב מאוד לסיום - שני מחזורים לסוף העונה. זה שער גדול, של השחקן הכי טוב של מכבי חיפה, ושכאמור אמנם לא הביא את הצלחת לירוקים (זה יקרה שבוע אחר כך, בנתניה, עם הניצחון 0:2) - אבל גמר את העונה של הפועל, והבהיר מי תהיה האלופה לפני החותמת הסופית. הוא רק במקום החמישי, בעיקר, כי הארבעה הבאים היו שערי אליפות פר אקסלנס.
במקום ה-4: 26.5.84. קריית אליעזר. משה סלקטר (מכבי חיפה) נגד מכבי רמת עמידר, מחזור 30 ואחרון. עונת 1983/84. דקה: 20:00
איך היה הגול? כדור קרן מצד ימין של ציון מרילי עולה בקשת גבוהה לכיוון החיבור השמאלי הרחוק, שם משה סלקטר מתרומם ונוגח מעל הידיים של שוער רמת עמידר, משה מרקוביץ'. מכבי חיפה של שלמה שרף מחזיקה מעמד עד השריקה, מנצחת 0:1, עושה את המוטל עליה וזוכה באליפות ראשונה בתולדות המועדון.
למה הוא כאן? שער אליפות מובהק. שער שמגיע בסיומו של מאבק אליפות גדול בין הירוקים לבין בית"ר ירושלים (עוד קבוצה שרצתה לעשות היסטוריה), שקרסה במחזורי הסיום. חלוץ בכיר, שעושה שער קלאסי שלו (הוציא את "האנטנה" המפורסמת) והכריע סופית את הסיפור, במחזור האחרון של העונה. הוא רק במקום הרביעי - בגלל הדקה. שלושת השערים הבאים יגיעו במאני טיים, ממש.
במקום ה-3: 29.4.17. נתניה. ג'ון אוגו (הפועל ב"ש) נגד מכבי ת"א, מחזור 33 (מתוך 36). עונת 2016/17. דקה: 88:20
איך היה הגול? מיגל ויטור החל התקפה ליד רחבת העונשין של באר שבע, ומסר קדימה לאוגו - שהחל במהלך. בפריצה חדה, הוא עובר את מחצית המגרש, ומוסר קדימה לאליניב ברדה - שדוהר בדרך לשער. ברדה בועט פעם אחת, פרדראג ראיקוביץ' הודף - ואז הכדור בשטח מת, מגיע לאוגו שטס מאחור ובועט עם כל הלב פנימה. 1:2 לבאר שבע, בדקה ה-89, שנותן לה אליפות שנייה ברציפות.
למה הוא כאן? השער הזה הוא שער אייקוני. שער גדול של הפועל ב"ש, שהכריע את העובדה שהיא הקבוצה הטובה ביותר בישראל - על חשבון היריבה הגדולה שלה. שער שאמנם לא הגיע מהגיבור הגדול, ברדה, אבל כן הגיע ממי שהיה הלב והנשמה של האלופה הזאת - אוגו, אחד הקשרים האחוריים הטובים שראינו. הוא נתן את אקורד הסיום לעונה הזו של באר שבע וברק בכר, בסיום דרמטי. שער מאני טיים מושלם, שמפסיד בנקודות לשערים שבאים אחריו.
יניב קטן. קיבל ציון 10 בעיתון (אלן שיבר)
אוגו. במקום הנכון, בזמן הנכון (אלן שיבר)
במקום ה-2: 24.5.86. בלומפילד. גילי לנדאו (הפועל ת"א) נגד מכבי חיפה, מחזור 30 ואחרון. עונת 1985/86. דקה: 86:00
איך היה הגול? גל הרשליקוביץ מחזיק בכדור במרכז השדה, ושולח קדימה לעבר אלי "קוקוס" כהן. המסירה היא קדימה לעבר משה סיני, ששולח מסירה קשתית פנימה. גילי לנדאו המחליף מקדים את קו ההגנה, ונותן צ'יפ בנגיעה מעל ידיו של אבי רן ז"ל. 0:1 דרמטי וגדול להפועל תל אביב - שמכריע את האליפות.
למה הוא כאן? קשה לחשוב על משחק כדורגל יותר דרמטי מזה - קרב בין שתי המתחרות על האליפות, במחזור האחרון של העונה. וקשה לחשוב גם על שער ניצחון יותר דרמטי - כזה שקורה ארבע דקות לסוף העונה, שמעניק ניצחון לאלופה על חשבון הסגנית. ובנוסף לכל, יש כאן גם את הסיפור: סיני, המלך של הפועל, כמבשל; לנדאו המחליף הבלתי צפוי עם השער - וכמובן, "הנבדל הפאסיבי" של השופט צבי שריר ז"ל. המחלוקת שעד היום בוערת בבטן של אנשי מכבי חיפה. תוסיפו לזה שידור אייקוני של יורם ארבל - במשחק הראשון אי פעם שהועבר בשידור ישיר, ותקבלו שער מאני טיים מושלם - אולי הכי מושלם שידענו. עד שער אחר באדום, 24 שנים לאחר מכן.
במקום ה-1: 15.5.10. טדי. ערן זהבי (הפועל ת"א) נגד בית"ר ירושלים, מחזור 35 ואחרון. עונת 2009/10. דקה: 91:39
איך היה הגול? גל שיש מוציא כדור חוץ, כשהתוצאה היא 1:1. איתי שכטר מקבל כדור, ומאבד אותו. אביחי ידין שולח כדור לעברו של גילי ורמוט, שמתקדם ויורה פצצה לשער. זה נבלם בגב של שחקן אדום, דאגלס דה סילבה נכנס לרחבה ונופל - ורמוט מקבל הזדמנות שנייה, יורה כדור חזק שאריאל הרוש הודף - אבל רק עד ערן זהבי. בעיטה חדה, בחצי גובה, לפינה השמאלית. 1:2 להפועל ת"א על בית"ר, בשער שאחריו לא יישאר דבר בעונה הזו. הפועל ת"א אלופה, הפועל ת"א זוכה בדאבל.
למה הוא כאן? זה שער מורכב עבור הרבה אנשים (גם לכותב שורות אלה, שבעוונותיו אוהד את בית"ר ירושלים), אבל האמת הפשוטה היא שאין קלאץ' גדול ממנו. מחזור אחרון, דקות אחרונות וקבוצה שעולה מהמקום השני למקום הראשון - בדקה ה-92 של העונה, בזכות בעיטה אחת של שחקן עם חוש דרמה מפותח. שער היסטורי - שהכתיר אלופה, בדרך הכי מטורפת שיכולה להיות. עם השנים, כל הדמויות שהיו מעורבות בשער הזה - שכטר, ורמוט וכמובן זהבי - הפכו בעייתיות לאוהדי הפועל ת"א. אבל הרגע הזה, והשער הזה, גדולים מכל סכום החלקים. מקום ראשון קלאסי.