שרן ייני: "הכדורגל לא חסר לי, לא מרגיש כלום כשאני צופה"

מעט מאוד שחקנים בכדורגל הישראלי פרשו עם המעמד של שרן ייני. קפטן נצחי, סמל ששיחק בארץ רק בקבוצה אחת ושחקן שכל מאמן היה רוצה בקבוצה שלו. אבל כמו שהוא היה שונה בתקופתו כשחקן, כך גם אחרי הקריירה. הוא התרחק מהכדורגל, נכנס לעולם העסקים, לא התראיין ולא סיכם קריירה שהתחילה במחלקת הנוער הצהובה, כשחקן שכבר נזרק מהמועדון, והסתיימה כאגדה. רגע לפני שהוא יוצא לדרך חדשה בתכנית הטלויזיה "רוקדים עם כוכבים", הכי רחוק מהתדמית שלו, התארח ייני "בעולים לרגל", פודקאסט הכדורגל הישראלי של ערוץ הספורט עם אסף אבולעפיה, איתי שכטר וטל בן חיים. ראיון חובה לכל מכביסט. 

השיחות עם מאמנים
"מישהו אמר לפאולו סוזה שטל בן חיים בעייתי ופאולו לקח אותי לשיחה. חשבתי שהוא רוצה לדבר איתי, להכיר אותי, על האסטרטגיה של הקבוצה... והמשפט הראשון שלו היה שהוא הולך לעשות סדרת חינוך לטל בן חיים. ואפילו אני לא מכיר את טל באופן אישי. אני אומר לו 'הוא לא עשה שום דבר. חכה, תן לו הזדמנות'. והוא אומר לי 'אני הולך לרסק לו את הצורה, לגמור אותו ואתה איתי'. הגעתי לטל ואמרתי לו 'תהיה מוכן, יש פה אירוע'. אני הבנתי שהוא רוצה להשיג משהו והוא עושה את זה בדרך לא נכונה, בעיניי. מיד באתי לטל כדי שזה ימתן את הסיטואציה".

מי זה מיץ' גולדהאר
"היה ידע כמה דברים שהוא רוצה שיהיו בקבוצה. היה לו חשוב להבהיר לנו כשהוא רק הגיע, למה הוא פה. הוא פה בגלל שהוא יהודי ובגלל מה שעברו ההורים שלו בשואה. היינו גם הולכים לראות את העצים של חסידי אומות העולם. הוא אמר 'אני פה בשביל שאנחנו נגיע כל הזמן לאירופה ונייצג את ישראל ואת העם היהודי'. בשביל זה הוא קנה את הקבוצה. הרי הוא מפסיד כסף, כל שנה. כשבנאדם בא ככה, אתה מבין שהוא לטווח ארוך. הוא וג'ק התייעצו לגבי כל הדברים שצריך לשנות ולשפר. הם עשו רשימות. ראית איך בהתפתחות של הדברים - עובר שבוע עוד משהו, עובר חודש עוד משהו, עוברת חצי שנה עוד משהו... אתה רואה איך הם הקשיבו לכל מה שהם אמרו להם, לקחו. כדי שלא יהיה לנו תירוצים לא להצליח... ג'ורדי הביא את היחס האישי אלינו. היה היה מצד אחד בוס שלנו ומצד שני שותף שלנו. היה איתנו ונגדנו. אני כקפטן הייתי עם השחקנים ונגד ההנהלה ונגד המאמן וגם הפוך. מתי שהרגשתי שמישהו אומר משהו שהוא צודק, הייתי הולך איתו".

התקופה בוויטסה
"אני מגיע לוויטסה גמור, עוד מהעונה הקודמת. הכל כואב לי. אנחנו מתחילים תרגילי מסירות. נותנים מסירה וכל המסירות של השחקנים מדויקות (עושה קול של מסירה). עשר מעשר, לרגל הנכונה, מידת העוצמה המושלמת, לא עולה מהדשא מילימטר. ואני, חושב ששמונה מעשר זה מדויק. תשע סבבה ועשר... בישראל שמונה מעשר זה יכולת מטורפת. אני שומע את הסאונד שלהם ואת שלי וזה מוריד את הביטחון. אתה אומר לעצמך שאתה לא ברמה ורק התחלנו. באיזשהו שלב אתה מגיע לתרגיל שהם עושים דברים מורכבים, אתה צריך להבין את התנועה ולתת את הפסים האלה. אני נותן פס גרוע ועוד אחד גרוע ובשלישי גוראם קאשיה, הקפטן צועק 'תגידו, זה הזר שהבאתם לנו?'. מול כולם, על המגרש. לא ישנתי איתו בכלל בחדר מעולם. ישבתי עם מילוט ראשיצה, הכוכב של קוסובו. ב-4 בבוקר אני קם, ואני חולם שמישהו מת או שרודפים אחרי מישהי, אני צורח בעברית ומבינתו זה 'אללה הוא אכבר' והוא לא היה יכול לישון. הוא ננעל בשירותים כל הזמן ומאותו זמן אני לבד שם. גוראם לקח את הסיפור הזה והתחיל לספר עליי". 

"אני רגיל לצאת עם החברים. אנחנו אוכלים ביחד, אנחנו שותים, אנחנו יוצאים לבלות. חשוב לנו הגיבוש הזה. אני רוצה לארגן לי בהולנד את האנשים האלה. מי בתוך הקבוצה שלי? גוראם. הוא ב-6-7 אנשים שאנחנו יוצאים ואני מארגן את זה. יש מסעדה, שהופכת לבר, שהופכת יציאה. מחוץ למגרש הוא היה פנטסטי. היה לי טוב שנפצעתי בגב בוויטסה. איך שהגעתי לקבוצה נפצעתי לשלושה חודשים וזה הרגיע אותי. התחלתי לצבור חוסר בטחון. גם לערן היה רגע שהוא חשב שהוא לא ברמה בפ.ס.וו ואז הוא נפצע והוא חזר ועבר את זה טוב. פטר בוס בא אליי ואמר לי שהוא מבין שנפצעתי להרבה זמן ואמר לי 'אל תדאג'. קנינו אותך ל-4 שנים ועוד אופציה, אתה הולך להתאושש ותשחק עם הקבוצה השניה, תצבור דקות ובטחון ותשחק, וכך היה. הטיסו אותי על חשבונם כדי לראות את צ'לסי מול מכבי ת"א בליגת האלופות בתא צפייה מיוחד".

"אגב, ג'ורדי קרויף, ששמר איתי על קשר כל הזמן וכעס עליי כשעזבתי... פתאום התקשר אליי עיתונאי מישראל ושאל אותי אם המאמן שלי עובר למכבי ת"א ופתאום עיתונאי הולנדי, וזה לא קורה, ושאל את אותה שאלה. אני מרים טלפון לג'ורדי, שאמר לי שהוא ייקח כל מאמן שייתן לי לשחק עד שאני אחזור".

למה פרשת?
"הפעם היחידה שבכיתי היתה מול מיץ' כשנפרדנו. אחרי שניצחנו את חיפה ועשינו 9 פור מתוך 9 נקודות שנשארו. יום אחרי זה, אני ומיץ' אני בשיחה ושם בכיתי. היו לי הרבה פציעות מאוד קשות שהכבידו עליי. לא עליתי למשחקים או אימונים לא כאוב. אתה כל הזמן כאוב. באחת הפציעות טל נתקע לי בקרסול וקרעתי את כל הרצועות בקרסול ושני שברי תלישה. אחת הפציעות הקשות בחיים שלי, סבלתי מזה כל הקריירה שלי. והיה לי את הברך ויש לי גם בתאומים חור. היה אוסף של פציעות. אני ומיץ' הבנו שסיימתי. אם מכבי ת"א היתה רוצה, הייתי ממשיך. אני מטומטם. אני כבר עכשיו נכה, הייתי יותר נכה. הוותיקים רוצים שאבוא לשחק איתם. באתי לשחק נגד שועלי כפר עזה. פחדתי פחד מוות. שואלים אותי איך אני הולך לרקוד. אם אני אדע מה הולך להיות הצעד הבא, השרירים שלי יכולים לייצב אותי. לכן כשהכל מתוכנן, אני לא מפחד. האם אני לא יכול להיפצע? אני יכול".

"לא גדלתי כאוהד מכבי ת"א. לא עניין אף אחד כדורגל בבית. אבא שלי זמר, אמא שלי לא קשורה לכדורגל. לא מעניין אותנו בכלל. התחלתי לשחק במכבי ת"א כי אבא של חבר שלי רצה שהבן שלו יהיה שחקן כדורגל ושיהיה לו חבר. הוא בא להורים שלי ושכנע אותם שישלחו אותי ושילם את השנה הראשונה כי לא היה לנו כסף. ככל שעבר הזמן, התפתחו רגשות כלפי הקבוצה. כבר העיפו אותי מהנוער ואמרו לי 'חפש קבוצה' ולא רצו עליי שקל. באותו יום הזמינו ברגע האחרון את עידן ביטון, אח של אלי ביטון לנבחרת, והתפנה מקום. עשו ישיבת צוות בני טבק, שהיה מנהל מחלקת הנוער, אלי דריקס שהיה מנכ"ל הקבוצה הבוגרת והחליטו שמכל מי שהעיפו, אני חוזר. בגללם חזרתי ואז כבר הוכחתי את עצמי". 

כמה חסר לך הכדורגל?
"אפס. כשאני בבית, אני חושב על כדורגל. לא צופה הרבה בכדורגל. כשאני צופה, אני לא מרגיש כלום. אם אני מגיע כצופה לבלומפילד, זה הריח, הזיכרון, המוכנות, הלטרוף. כל החושים מכניסים אותך. עליתי לשחק עם הוותיקים, היה לי כיף, אבל אין לי געגוע לזה. אני לא אדע מראש שיש משחק של מכבי ת"א, אבל מסביבי אומרים לי. נגיד טל אומר לי 'בוא נלך לאכול', 'בוא נשחק פאדל'. אז אני מעדיף לעשות את זה מאשר לראות משחק".

למה הוא לא חלק ממכבי ת"א?
"אני יכול להיות טוב במכבי ת"א במגוון תפקידים. מיץ' אמר לי אותו דבר. אני טוב בלארגן צוות, להבין אסטרטגית מה המטרה הנכונה, איך מפרקים את זה לגורמים, מה הדרך ומה כל אחד צריך לעשות כדי שנגיע לשם. לכן אני יכול להיות טוב במגוון תפקידים שייצרו את הדבר הזה. ברגע שיהיה משבר או תקלה, אני יכול להחזיר אותנו לאסטרטגיה. עולם הכדורגל מאוד צר. האם אני מומחה בו? כן. האם אני נהנה ממנו? כן. האם אני יכול לתרום לאחרים? כן. אבל מגרה אותי העולם הגדול. אתה יוצא ויכול לעשות הכל ואין תקרת זכוכית. נגיד אני אתחיל דרך במכבי ת"א ואחרי 10 שנים אני אהיה מנכ"ל מכבי ת"א. אני ארצה לצאת לעולם האמיתי, להייטק לטכנולוגיה... זה יהיה רחוק ממני. אני תמיד אוכל לחזור לכדורגל. אם הייתי נשאר, לא הייתי יכול ללכת לעולם העסקי. יש לי הזדמנות לסחוט את זה ולראות איך אני אצליח בעולם אחר".

היה לך פיצוץ עם מאמן?
"לי ולאיביץ' היה פיצוץ אדיר בנוגע לפציעה של התאומים, ואני והוא חברים. שנים אחרי זה נסעתי ליוון ודיברתי איתו והוא שלח אותי לחברים שלו שאירחו אותי. כשאיביץ' חזר, מכבי ת"א לא נתנה לי חוזה. אמרו לי שאני מכיר את איביץ' והוא ריכוזי. אמרתי להם 'הלו, אני הקפטן של מכבי ת"א. צריכים להציע לי חוזה. איביץ', שמיביץ', אני צריך לקבל חוזה בלי קשר למי המאמן'. הוא חזר אחרי שהיה פיצוץ אדיר איתי. אמרתי להם שהם שמים את העתיד שלי במכבי ת"א בידיים של איביץ'. לא ידעתי אם הוא ירצה שאמשיך. הוא היה גבר ואמר ששרן ייני חשוב למועדון וברור שתיתנו לו חוזה. הייתי בכמה ימים שאני מחכה מה הוא יגיד. ולא התקשרתי אליו. וזה לזכותו".

אם תקבל הצעה ממכבי ת"א?
"ברגע שתהיה הצעה על השולחן, אני אעשה את השיקולים שלי".

הזר הכי משמעותי במכבי ת"א?
"קרלוס גרסיה. גם פריצה, סבוריט, נוסא היו משמעותיים. מיטרוביץ' היה שחקן שהיה לי קשה איתו, אבל הוא הוציא לפועל את ערן שייתן גולים". 

שחקן שהיה לך הכי קשה איתו בליגת העל?
"היה קשה איתך (שכטר), אבל לא כמו טל בפריים".

הבן שלו
"ביולי הוא יהיה בן 8. יש לו את האמה שלי. ברכיים חזקות וקשוח כמו שאני לא הייתי בגילו. הוא קיבל את האופי שלי מגיל צעיר. אני לא רוצה לקבוע לו מה הוא יהיה. שיהיה מאושר. הוא בכיוון. אני לא נותן טיפים על כדורגל, רק אם הוא מבקש. אני נותן לו טיפים על איך להיות קשוח, איך לא להיות בכיין. על אופי. כי אני פרחתי מאוחר. לא הייתי שחקן שלא שיחק עד גיל 16".

איך מחזיקים חדר הלבשה?
"אם יש מכות, והיה לנו מכות מול קבוצה אוקראינית במשחק אימון, אני הראשון שקופץ למכות. אם יש חתונה של כדורגלן, אני לא עוזב את רחבת הריקודים. יש ערב קבוצה, ומבחינתי זה היה התפקיד שלי להיות מההתחלה ועד הסוף. שלי, אשתי, הולכת, כי היא יודעת שאני נשאר עד הסוף".

הפגישה עם יענקל'ה שחר
"כשהתקשרתי ליענקל'ה ודיברנו על נושא מסוים.. עסקי. הוא שאל איפה ניפגש, אמרתי 'אתה גר מעל מקום של בשר, בוא ניפגש שם'. יענקל'ה אומר לי שיצלמו אותנו וזה יעשה בלאגן. אני לתומי חשבתי 'למי אכפת'. הוא אמר 'יודע מה, לא מפריע לי אם יצלמו אותנו'. ליענקל'ה יש סיפורים... איחרתי לאסוף את הילדים שלי באותו יום מהמסגרות כי לא הייתי יכול להפסיק לשמוע את הסיפורים והזמן עבר. לא דיברנו בכלל על כדורגל".

ההצעה מנבחרת ישראל
"רן דיבר איתי לפני מסיבת העיתונאים בה פרשתי. סיפרתי לו שאני הולך לעשות את זה. הוא אמר ביקש שאחשוב אם אני רוצה להיות איתו".

סיפור השינה
"כל הבלאגן עם ערן זהבי, זה כי אני פרשתי מהנבחרת. כל עוד אני הייתי בנבחרת, היה חדר לבד. אני לבד, הוא לבד. וביברס היה לבד. אף אחד לא היה יכול להגיד לי 'תהיו איתו', בגלל כל הבעיות שכולם יודעים. כולם ניסו לישון איתי". 

היום-יום שלך
"אני קם בבוקר מוקדם, עושה אימון של שעה, מכין את הילדים למסגרות, שם אותם, אוכל בריא ויוצא לפגישות. אחרי זה יש לי בין 3 ל-7 פגישות ביום. ככה שנתיים. אני חי בעולם ללא אג'נדה. אני רוצה להיות מוקף באנשים חזקים, חכמים ממני. יצא לי להשקיע בחברות טכנולוגיה צעירות בתחומים של רחפנים, מחשוב קוונטי ועוד תחומים אחרים. אני עושה חיבורים בין משקיעים להשקעות רלוונטיות באותם תחומים. אני עושה חיבורים עסקיים לחברות, מכיר להם חברות אחרות. אני שם כסף בעצמי. אני יכול לפתוח דלת וגם לייצר את האסטרטגיה, אני עושה את זה. יש לי קרן שאני מייעץ לה שהיא מיוסטון. היא עושה השקעות פה בארץ. אני אחד האנשים שלהם פה. אני עושה הרצאות. עשיתי מנטורשיפ לכדורגלנים. איפה שכיף לי ואני יכול להביא ערך, אני נמצא שם".

מה קשור ריאליטי?
"כשהתקשרה אליי המלהקת והציגה את עצמה אמרתי לה 'שומעת, אין סיכוי שאני מגיע'.  היא צחקה ואמרה 'אתה בטח לא טוב והסיכוי שתתקבל נמוך'. ואז היא אומרת לי 'מה אכפת לך לחוות עוד חוויה. תרקוד שעה עם רקדנית ותגיד לא'. אמרתי לה שאני מתחבר שהיא אומרת, באתי. אחרי שלושה שבועות, שכחתי מזה. ראיתי שיש לי בלו"ז לרקוד עם רקדנית ב'רוקדים עם כוכבים'. באתי, לא הבנתי מה האירוע ונהניתי ברמות שאי אפשר להסביר. הפתעתי את עצמי. אתה מה זה בשבילי לזכור צעדים, עם הזיכרון שלי? אתה יודע איזה אתגר גופני בשבילי לעשות משהו שונה עם ידיים... פלג גוף עליון. זה יחזק לי את החיווטים המוחיים, זה יעשה לי טוב במובן הגופני. זה אתגר רציני וזו יציאה מאזור הנוחות ואני מת להצליח".

השער הכי גדול בקריירה
"אני חושב על בית"ר ירושלים. השער הכי משמעותי היה מול אלטאך אחרי קרן".

המשחק הכי גדול
"בוסניה או פורטוגל נגד רונאלדו פה בישראל. בוסניה היה המשחק הכי טוב".

הרגע הכי קשה בקריירה
"לבכות בחדר עם מיץ' גולדהאר. לסיים את הקריירה".

הדבר הכי קשה שאוהד אמר לך?
"אני לא יודע אם קשה, אבל אספר לך על הקללה הראשונה שקיללו אותי. אף אחד לא מכיר אותי. אני מספר 27, שנה ראשונה שלי, נגד בני יהודה. אוהד שלהם פתאום צועק לי בחימום 'הלו, יא אשכנזי, יא לבן, מה אתה עושה פה, התקלקל לך ה-CD רום".

השחקן הכי טוב ששיחקת איתו
"הציוותים הכי טובים שהיו לי זה מיכה, טל, ערן, אלברמן, טיבי ואלירן עטר".

רגע שאתה מצטער עליו?
"הקפטניות שלי היתה טובה, אבל לא עשתה לי טוב. אני לא מתחרט על זה".

דבר אחד שלא יודעים עליך
"שאני הולך לנצח ברוקדים עם כוכבים (צוחק)".