עופר מושקוביץ ז"ל, או "פושקו" עבור מי שהכיר אותו, היה דמות גדולה מהחיים. הוא היה איש הצפון, חקלאי שורשי, שדר רדיו ואוהד כדורגל מושבע של הפועל חיפה, עד שחייו נגדעו בטרגדיה נוראית בקיבוצו משגב עם, ב-22 במרץ 2026.פושקו גדל בקריית ביאליק, אך את רוב חייו בילה באצבע הגליל. את הכינוי "פושקו" קיבל עוד מימי בית הספר, ומאז הפך השם לסימן ההיכר שלו. חבריו מספרים על אדם שהיה "שטותניק עם לב ענק", כזה שאין בו טיפת רוע, שמצליח להתחבר לכל אחד - מסדרנים באצטדיונים ועד אוהדים זרים במונדיאלים, גם בלי שפה משותפת. עבור פושקו, הפועל חיפה לא הייתה רק קבוצת כדורגל - אלא אהבת נעורים של ממש. "היינו מדברים על הקבוצה כל הזמן, אין יום שלא היינו סביב הפועל חיפה, זה ממש זרם לו בדם", מספר חברו הטוב עופר קציר. "היינו נוסעים למשחקים מהגליל העליון כבר מסוף שנות ה-80, גם כשהקבוצה הייתה בליגה הלאומית. היינו ממלאים טרנזיט באוהדים מכל הקיבוצים והמושבים בגליל ונוסעים לחיפה. זה היה חלק מהחיים שלנו".עם השנים הפך פושקו לדמות מוכרת גם ביציעים וגם על הקווים. בקריית אליעזר ובהמשך באצטדיון סמי עופר, הוא כבר עמד עם וסט עיתונות ומצלמה גדולה, ותיעד מקרוב את השחקנים של הקבוצה שכל כך אהב."אני בן גרעין של פושקו, הגענו למשגב עם יחד כשהיינו בנח"ל", מספר אייל נחמה. "הוא היה חבר נפש. פעם בשבועיים היינו מדליקים מנגל יחד, אוכלים, שותים, מדברים על החיים. יש לנו קבוצה כזו של תרפיה, חברות גברים אמיתית. נפגשנו מאז רק פעם אחת בלי פושקו וזה היה עצוב. אתה יושב ושואל את עצמך איך זה נראה בלעדיו… וזה פשוט לא אותו דבר. זה אף פעם לא יהיה אותו דבר".האהבה לכדורגל לא נעצרה בישראל. פושקו היה נוסע באופן קבוע למונדיאלים וליורו מאז 2006, לצד חבורה קבועה של חברים. מעבר לאהדתו להפועל חיפה, הוא גם עקב מקרוב אחרי מנצ`סטר יונייטד וריאל מדריד. "פושקו כל כך אהב כדורגל", מספר יורם יעקבי. "כל שנתיים היינו נוסעים יחד מסביב לעולם, ויש לי איתו אינסוף חוויות. זה בן אדם שמדבר עם כל אחד ובשפה של כל אחד. בדרום אפריקה נפגשנו עם אוהדים שדיברו זולו - אלוהים יודע איך הוא הצליח לדבר איתם. במונדיאל ברוסיה פגשנו אוהדים איראנים ששלפו דגל איראן. לפושקו תמיד יש דגל ישראל בתיק - הוא שלף אותו, התחיל לדבר איתם, ובסוף עשינו תמונה ביחד. זה פושקו - מחבר בין אנשים".לצד האהבה הגדולה לכדורגל, פושקו היה איש אדמה. גם תחת מטחי הטילים, פושקו התעקש לחזור למשגב עם ולהמשיך לעבד את האדמה במסירות. ימים ספורים לפני מותו, בראיונות לתקשורת, זעק את זעקת תושבי קו העימות ואמר: "זו רולטה רוסית, כל רגע יכול ליפול עליי טיל". תחקיר צה"ל קבע כי מושקוביץ נהרג בשוגג מאש כוחותינו, לאחר סדרה של ליקויים ושגיאות מבצעיות קשות. חמישה פגזי ארטילריה נורו בזווית שגויה ופגעו ברכס משגב עם במקום במטרות אויב בלבנון - אחד מהם פגע פגיעה ישירה ברכבו."במוצאי שבת הרמתי טלפון לפושקו", משחזר קציר. "אמרתי לו: `אח שלי, אתה לא באמת חוזר למשגב עכשיו, נכון? משגב חוטפים כל הזמן`. הוא אמר לי: `לא, אני נשאר אצל הבת שלי היום`. למחרת בבוקר כבר היה אירוע. ניסיתי להרגיע את החבר`ה כי חשבתי שהוא לא שם. ואז ראיתי תמונות של האוטו השרוף ואמרתי - `זה פושקו`. התחלתי להפעיל אנשים, מישהו מכיתת הכוננות במטולה בדק וחזר אליי עם המשפט שאי אפשר לשכוח: `החבר שלך נהרג`".מעבר לכל, פושקו היה איש משפחה אהוב ואוהב. הוא הכיר את אשתו דיה בגרעין נח"ל, וגם לאחר גירושיהם נותרו החברים הכי טובים ואף חלקו מרחב מוגן. לשלוש בנותיהם - ספיר, אגת ודקל - הוא היה אב מסור, וסבא למופת לשני נכדים. הנכד האחרון נולד ימים ספורים לפני מותו. "המשפחה היא החלל הכי גדול שפושקו הותיר", מספר נחמה. "הוא היה סבא למופת, אדם שכל כך דואג לבנות שלו. זה אובדן שאי אפשר להסביר"."פושקו היה חקלאי, דובר, מוזיקאי, צלם אוהד, ומה לא בעצם, אבל קודם הוא היה בן אדם. איש גדול, עם לב ענק. הוא שמר בקנאות על מטע האבוקדו שלו ממש כפי שדאג לשמר את אהבתו לקבוצה ולהעבירה לבנותיו", הספיד דובר הקבוצה נועם רגב את האוהד האהוב ממשגב עם בשיחה עם ערוץ הספורט וסיפר: "היה לנו ביקור אצל פושקו וקהילת משגב עם, קצת אחרי השבעה באוקטובר. פגשנו אותו ואת חברי הקיבוץ שפונו למלון בטבריה ולרגל יום ההולדת ה-78 לקיבוץ מסגרנו חולצת מועדון שנתלתה בפאב הקיבוץ. פושקו קרן מאושר". לאחר מותו, קיימה הקבוצה טקס לזכרו במשחק החזרה מהפגרה מול מכבי ת"א. "לאחרונה שוב נתקלנו בדיוקנו המחייך של פושקו, הפעם בנסיבות אחרות וכואבות - לצד הסלוגן `כוכב צפון` שהודפס על חולצות שחקני הקבוצה", מספר רגב: "פושקו היקר, תמשיך לשמור עלינו גם מלמעלה".כעת, החבורה של פושקו מתכוננת למונדיאל הקרוב בארצות הברית - טיול שפושקו כבר הספיק להתחיל לתכנן בקפידה, אך הם ייאלצו להמריא בלעדיו. במקומו תצטרף בתו אגת כדי לחוות את החוויה שאביה לא זכה לה. "אגת תצטרף אלינו, וזה יהיה מרגש וקשה", מסכם יעקבי. "זה לא מישהו רגיל שאיננו. תמיד עם חיוך, תמיד עם הומור. פושקו היה זה שמחבר אותנו לכל האנשים מסביב, לכל האוהדים האחרים. החלל שהוא משאיר - בלתי נתפס".