אני הולך אחרי מכבי חיפה כבר 40 שנה ולסמי עופר מיום פתיחתו ב-2014, אבל אמש (שבת) מול הפועל פ"ת היה היום העצוב ביותר. היעדר אווירה או עידוד, תחושה של קונסרבטוריון עירוני ולא אצטדיון שאמור להיות הביתי ביותר בישראל. מחאת ארגוני האוהדים נגד יענקל`ה שחר היא תמונת מראה לעונה הזאת ולאוהד הממוצע, לא משנה מהן הסיבות שבגינן מונפים שלטים או מדוע הארגונים לא מעודדים.למכבי חיפה בעיות מקצועיות רבות, אבל לולא תמיכת האוהדים בעונה הבאה, לא משנה אילו שינויים ייעשו בסגל, מי הרכש שיגיע וכמה הוא יהיה נוצץ. וכאן מגיעה הפנייה לארגונים השונים ביציע הצפוני: איזה רוכש אתם רוצים שיגיע במקום יענקל`ה שחר? ואם יהיו עוד שנים קשות, הדבר ישפיע גם על זהות הבעלים הבא ואז עוד תתגעגעו ליענקל`ה שחר. אוהדי הפועל ת"א גירשו את אלי טביב וקיבלו 15 שנים שחורות. כולי תקווה שלא יהיה כך גם במכבי חיפה. ליענקל`ה שחר עוד יש את הדרייב לתקן, לנסות ולבנות מחדש. וכאן הפנייה היא לליאור רפאלוב וברק בכר. זה שהקבוצה נכשלה ולא תשחק באירופה בעונה הבאה, לא אומר ש"יש זמן לבנות". להיפך, זה אומר שבעוד שבוע, עם סיום הליגה, לפחות עשרה שחקנים בסגל הזה כבר צריכים לדעת שהם לא ממשיכים בעונה הבאה. במקביל, 3-4 שחקנים צריכים לחתום ולהראות בניית שלד חזק. כבר חודשים שבמועדון יודעים מה הבעיות, כך שאין טעם לחכות ולמרוח אותן. לרפאלוב בטוח יש שמות בפנקס וכולי תקווה שהבשורה הפעם לא תגיע מהפועל ירושלים. אגב, כל השלושה שהגיעו משם, לא מתאימים למכבי חיפה בעונה הבאה. לא גוני נאור ובטח שלא ליאור קאסה (נאחל לו קודם כל בריאות) או סדריק דון.כבר עייפתי מכתיבת השמות של השחקנים שחייבים לנחות בכרמל. רפאלוב ובכר מכירים את השמות לפחות כמוני. אבל רפאלוב יכול להרים טלפון או לעלות על טיסה כדי להחתים אותם בקוצה שתיבנה. לא עוד זרים לענף, אלא קודם כל בניית זהות. החזרת עוגנים כמו מוחמד אבו פאני או אפילו שון וייסמן. כאלה שגדלו במכבי חיפה ויודעים מה זה אומר ללבוש את החולצה הירוקה. לידם שחקני בית שצמחו באקדמיה וקיבלו הזדמנות העונה, כמו ינון פיינגזיכט, נבות רטנר, אדם גרימברג ואחרים ורק אז, חובה לדייק עם חמישה זרים חדשים ואיכותיים.בקטגוריה הזאת אגב, אין מקום לנפילות אחרי שלוש שנים קשות. וזה מחזיר אותנו לתחילת הדברים. כל השיח על מהפך בסגל, שחרור שחקנים והחתמת אחרים, מתחיל בכך שיענקל`ה שחר מאפשר זאת. על טעויות העבר אין עוררין, אבל שחר ממשיך לנסות, מעמיד את התקציב ומשלם סכומי עתק. אם הפעם לא יזרקו לו את הכסף לפח והקהל יתאחד סביב הקבוצה, יכול להיות שנראה מכבי חיפה אחרת בעונת 2026/27.