עונת הכדורגל מתקרבת לסיום, אחרי 36 משחקים גדולים ואלופה חדשה אחת, הפועל באר שבע. רגע לאחר מכן, ואחרי שעברנו כל דבר אפשרי בערך ב-2025/26 כולל הגבלות קהל והחזרתן, הגיע הזמן למבחן החשוב ביותר, מבחן הרגליים. כמה אוהדים הגיעו למשחקים?
הנתונים שלנו מבוססים על אלו שמנהלת הליגה מפרסמת בכל שבוע. היה מחזור אחד שהתקיים ללא קהל עם החזרה מהמלחמה, בעוד שבמקרים אחרים הייתה הגבלה גיאוגרפית שונה. למרות זאת, הרוב המוחלט של המשחקים התקיימו ללא הגבלות בתור מה שלא צפוי להשפיע באופן משמעותי על הממוצע. כמו תמיד, נתחיל מהנתונים ואחריהם נרד למסקנות.
1.בית"ר ירושלים - 23,356 אוהדים
2.מכבי חיפה - 22,604 אוהדים
3.מכבי ת"א - 20,168 אוהדים
4.הפועל ת"א - 16,543 אוהדים
5.הפועל ב"ש - 13,269 אוהדים
6.מכבי נתניה - 6,097 אוהדים
7.הפועל פ"ת - 5,727 אוהדים
8.הפועל חיפה - 4,075 אוהדים
9.הפועל ירושלים - 3,308 אוהדים
10.אשדוד - 2,632 אוהדים
11.קרית שמונה* - 2,527 אוהדים
12.סכנין - 1,824 אוהדים
13.טבריה - 1,773 אוהדים
14.ריינה - 1,673 אוהדים
*קרית שמונה מקיימת את משחקיה באצטדיון מרים בשל המצב הביטחוני המורכב בצפון.
הגדולות הגיעו
שיא הקהל במגרשים למחזור בודד נשבר פעמיים העונה, לא מעט בשל העונה המוצלחת שעברה על קבוצות הצמרת. 23,356 אוהדים בממוצע במשחקי בית"ר ירושלים הם נתון מרשים כמוהו לא ראינו שנים, כולל לא מעט משחקים בהם היה סולד אאוט באצטדיון טדי כשבית"ר רצה לאליפות. הפועל ת"א, בעונה הראשונה חזרה בליגת העל, הביאה 16,543 אוהדים למשחק. הנתון של הפועל ב"ש אולי מעט נמוך יותר, אך בין היתר מדובר בגודלו של אצטדיון טרנר כשהתפוסה הייתה גבוהה.
בעלי ב"ש אלונה ברקת אמרה לאחרונה בחמש באוויר שהקבוצה צריכה אצטדיון גדול יותר, מה שהיה משפיע. מכבי חיפה הייתה בפסגה לאורך חלקים גדולים מהעונה, עד הפלייאוף העליון בו הקבוצה איבדה סיכוי ממשי לאירופה. מגיעה לאוהדים הירוקים קבוצה טובה יותר, ואפשר להגיד אותו דבר על מכבי ת"א (שהחליפה את המנהל המקצועי וצפויה להחליף גם את המאמן). אם וכאשר יהיו חמש קבוצות חזקות אצל הגדולות בשנה הבאה, סביר שנמשיך לראות מספרי קהל כמעט דמיוניים.
אוהדי בית"ר התעוררו
במהלך העונה הקודמת, היו בממוצע 17,485 אוהדים במשחקי הבית של בית"ר ירושלים בעונה הסדירה. השנה המספר עלה לכ-24 אלף איש, מה שיוביל בין היתר לעלייה המסתמנת בתקציב הקבוצה לעונה הבאה, 4 מיליון ש"ח נוספים. חרף העובדה כי היא לא זכתה באליפות, עברה על בית"ר ירושלים עונה מרתקת במהלכה הקבוצה הגיעה כמעט הכי רחוק שאפשר.
המבחן עכשיו, הן של אלמוג כהן וברק יצחקי (אם ימשיך) בקיץ, הן של ברק אברמוב והן של האוהדים, הוא המשכיות. בית"ר צברה ניקוד אירופי אשתקד ותצבור כזה גם העונה, בזמן שהסגל שלה רץ לראשונה ביחד וצבר לא מעט ניסיון. אם בית"ר תצליח להביא כמויות כאלה של אוהדים, משחק אחר משחק? יכולה להיות כאן אימפריה שלא ראינו שנים, ובמודל בריא יותר מימי ארקדי גאידמק.
לא לפחד משישי
אחד הפורמטים המוצלחים של ליגת העל בעונה האחרונה היה המשחקים בימי שישי בצהריים, לרוב בעונה הסדירה. המשחק בין הפועל ב"ש להפועל ת"א התקיים גם הוא ביום שישי והביא לא פחות מ-22,700 צופים לבלומפילד, מעל הממוצע (אך ייתכן כי גם בהשפעת היריבה). במשחק אחר של הפועל ת"א בבלומפילד, מול הפועל ירושלים, הגיעו מעל 23 אלף אוהדים.
יהיה מעניין לראות אם קברניטי הכדורגל ימשיכו בפורמט גם בשנה הבאה. אולי לא כל קבוצה צריכה לשחק בשישי ויש בעייתיות בקיום משחקים בזמן שעון החורף, בהתחשב בשמירת השבת, אבל יש ציבור חילוני גדול (ובפרט ילדים ובני נוער) שיוכלו להגיע למשחקים בשעות נוחות יותר באופן משמעותי.
המצב בתחתית
ריינה ירדה ליגה לאחר שהביאה את כמות האוהדים הנמוכה ביותר לאצטדיון בראל, מרחק רבע שעה בלבד מהעיר. קרית שמונה שיחקה בנתניה בשל מצב ביטחוני מורכב, כשהיא הייתה אמורה לחזור למגרש שלה אלמלא מבצע שאגת הארי. האקס פקטור המעניין ביותר הוא טבריה, כשהקבוצה עשויה להיכנס אליו כבר בעונה הבאה.
הנסיעה מטבריה לאצטדיון בראל, שבנוף הגליל, לוקחת כ-45 דקות. ייתכן כי לא הייתה ברירה במקרה הנקודתי הזה, אבל מצב בו קבוצה משחקת כל כך רחוק ממגרשה הביתי מרתיע קהל. גם אם לא מדובר ב"אצטדיונים של ליגת העל" בהכרח יש כאן טעם לפגם, במה שעלול להיות בעייתי גם לאוהדים עצמם. ברגע שלקבוצה יש את האוהדים שלה, היא נראית אחרת.
נתוני הקהל הנמוכים אצל קבוצות התחתית עלולים להיות סימן לבעיה לקראת ההמשך. ארבע האחרונות יחד הביאו פחות מ-10,000 איש בממוצע לכל משחק, כשיש כאן הטייה לטובת המשחקים עם הגדולות ומכירת אצטדיוני החוץ. ייתכן כי זה טבען של ליגות, בטח במדינה קטנה כמו ישראל, אבל יש כאן נקודה למחשבה עבור קברניטי ליגת העל.