הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

הצ'יט שלה: מאחורי מהפכת ה-AI של טבריה

בלעדי. המנהל הטכני חן סול על התוכנה שפיתח ב"חמש אישי": "לומדים את כל הקבוצות בליגה". וגם: גילוי טוריאל ("באתי לראות שחקן אחר"), הכאוס בתקופתו בהפועל וה"פרגוסון של טבריה"

עומר שרעבי
עומר שרעבי   05.06.26 - 14:49
Getting your Trinity Audio player ready...

עירוני טבריה עמדה העונה בעיצומה של אחת הסערות הגדולות ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי. פרשת החוזים הכפולים התפוצצה והובילה לעונש כבד למועדון שאיים לפגוע בפרוייקט שבנו אריה קלמנזון ומיקי ביתן. אבל מי שחשב שהמכה שהנחית בית הדין תפרק את טבריה, מצא קבוצה שהיתה מוכנה להילחם. גם מחוץ למגרש וגם על הדשא. למרות שהורדו לה 8 נקודות, שבזמן אמת הורידה אותה אל מתחת לקו האדום, היא יצאה מהבור, הצליחה להישאר בליגה ואפילו לסיים במקום ה-9. כעת, אחד מגיבורי הקאמבק, המנהל הטכני של הקבוצה, חן סול, מספר ל"חמש אישי" על הקאמבק ההירואי, העבודה לצד אלירן חודדה, התקופה הקשה כמנהל המקצועי בהפועל ת"א וגם חושף את המערכת שבנה בעזרת AI כדי לצמצם את הפערים מול שאר הקבוצות בליגה. "אני לא אוהב להתראיין או להיות באור הזרקורים. אני מאוד אוהב את השקט שלי", הוא מתחיל ומתייחס לעובדה שלא דיבר לאורך כל העונה. 

 

 

האמנת שתישארו בליגה כשמעל ריחף עונש הפחתת הנקודות?
"אנחנו לא היינו בתוך העניינים. כצוות של אלירן חודדה, קיבלנו את מה שקרה. האמנו שנישאר בליגה כי אלירן האמין שנישאר בליגה והוא שידר לכולנו בטחון. ידענו שיש לנו קבוצה טובה, שלא צריכה לרדת ליגה. האתגר היה מאוד קשה, גם לפני הורדת הנקודות. ברגע שאלירן היה בטוח, עשינו הכל כדי לגרום לזה לקרות ואני שמח שזה מה שקרה".

מה התפקיד שלך בטבריה?
"המועדון הגיע מהר מאוד מליגה א' לליגת העל. אחת הסיבות שלקחתי את התפקיד הזה, היא שאלירן פנה אליי ואמר שבונים מועדון. לא באים לבנות קבוצה לשנה אחת רק כדי לשרוד. יש פרוייקט לטווח ארוך. הם לקחו את הקבוצה מליגה א' לליגת העל. הם רצו לקחת את הידע שלי ולנסות לעזור להם להתקדם כמועדון. אם נכנסים לבפנים, אז לעשות מה שעשיתי בהפועל ת"א בתקופה הארוכה שלי שם. לבנות מחלקת סקאוטינג, אנליזה. לעזור לאלירן והצוות, שעשו עבודה מדהימה לפניי, לקחת החלטות עם הרבה יותר נתונים. מצד שני, לנסות לזהות בעיות לפני שהם קורות כדי לעשות התאמות ולנסות להשתפר תוך כדי תנועה".

רצית להתרחק קצת מאור הזרקורים ולהוכיח שטעו לגביך?
"אף פעם לא חיפשתי להיות באור הזרקורים. עבדתי בהפועל ת"א, שזה מועדון מאוד מתוקשר. כמה שרציתי לא להיות בפרונט, אי אפשר היה לברוח מזה. קיבלתי את זה, זה לא הפריע לי. חיפשתי פרוייקט מעניין. אני לא אחד שעובר מועדון כל שנה-שנתיים. נוצר קשר עם אלירן במהלך השנה שהייתי בבית, ובסוף העונה הוא פנה אליי, הסביר לי את הפרוייקט. היה נראה לי מעניין, ידעתי שזה לטווח ארוך ושמחתי להצטרף ועכשיו אני עוד יותר שמח".

מה יש באלירן שאין במאמנים אחרים שפגשת?
"הכריזמה שלו. יש משהו מדבק בכריזמה שלו ובאיך שהוא רואה את המועדון. אין לו שיקולים זרים - יש לו ולצוות שלו מטרה אחת, והיא לקדם את עירוני טבריה וכולם מתגייסים למענה. ברגע שיש מטרה כזו והכל נקי מאינטרסים ואין את כל האזור המגעיל של הכדורגל, של סוכנים והורים ואינטרסים זרים... ברגע שזה קורה, אין יותר כיף מלעבוד במקום כזה. ברמה האישית, אני מאוד אוהב אותו. התחברנו ואנחנו כצוות עושים הכל כדי לעזור לו".
אתה מרגיש שמעריכים מספיק את העונה של טבריה?
"לגבי ינואר, אנחנו צוחקים שהיה לנו חלון מדהים. היו לנו אופציות מצוינות וזה היה יכול לעבוד יפה (צוחק) סמכנו על השחקנים שנמצאים. היה חשש קטן, אבל ידענו מה יש לנו במועדון. ידענו איזה אופי מיוחד יש לשחקנים. מה שהשאיר אותנו, זה החומר האנושי שיש במועדון. כולם הבינו שצריך להתגייס ולתת כתף. ידענו שיש לנו את זה. ידענו שזו משימה על סף הבלתי אפשרית, אבל אפשרית. זה משהו שלקחנו בחשבון. ידענו שכל המועדון צריך להתגייס והצלחנו לעשות את זה בצורה מדהימה. טבריה היא קצת עוף מוזר בליגה. בהפועל ת"א, אם שחקן מאחר לאימון, זה ישר פותח מהדורות ואנחנו פה קצת מחוץ לאור הזרקורים. דברים שמקבלים יותר מדי נפח במקומות אחרים, אצלנו זה פחות מעניין. זה טוב לנו. יש לנו שקט להתרכז במה שאנחנו עושים. זה היתרון שלנו".

קראו לכם רמאים בעקבות הפרשה והפעילו לחץ שהעונש יהיה חמור יותר. זה חדר אליכם?
"זה יישמע מוזר, אבל פחות. אנחנו לא נכנסים לתקשורת וקוראים. יש מצב נתון. רצינו לשאוף יותר גבוה והיתה לנו קבוצה שהיתה יכולה לעשות דברים מדהימים. זה מסב גאווה שלמרות המינוס הצלחנו להישאר בליגה. אנחנו צוות מקצועי, יש לנו מינוס ואנחנו צריכים לדעת לעבוד עם זה. לוקחים את השחקנים וגורמים להם להאמין. עשינו מודלים, אולי יורידו 10, אולי 15... מה אנחנו צריכים כדי להישאר בליגה. עם זה כולנו יצאנו לעבוד".

הייתי באימון, ועירוני טבריה היא הניגוד המוחלט לתדמית שלה
"עבדתי עם כמה בעלים ואריה ומיקי הם מדהימים. הם נותנים לנו את כל התנאים להצליח. אלירן יותר עובד מולם. הם גם מאוד נגישים. אנחנו מאוד מרגישים אותם, הם נותנים לנו את החופש כדי להביא את המועדון למקום הכי טוב. אין משהו שביקשתי שאמרו לי 'לא'. מאוד כיף לעבוד איתם. הם אנשים טובים. לא רואים את זה בכדורגל. חלק מהסיבות שהצטרפתי זה החופש לעשות ולהביא דברים שלא היו בטבריה. אם לפני 5-10 שנים היה קשה לבנות דברים, היום במקום להביא מתכנת הקלוד והצ'אט שיפר אותי. בנינו מערכת שהתחלתי לבנות אותה לפני כמה שנים והיום אנחנו עובדים איתה ומסתמכים עליה. אם נביא נתונים רק על טבריה, זה פחות יעזור. אני עובד על כל הקבוצות בליגה, כאילו אני עובד בקבוצה הזו. אנחנו מביאים את כל הנתונים - הפיזיולוגי, הכדורגל... כל נתון שיכול לעזור כדי להעריך את המתחרים. אין לנו תקציב גדול. העבודה שלי זה לגשר על הפער הזה. זה מה שהתוכנה הזו עושה. אנחנו לומדים את כל הקבוצות בליגה - מה הן עושות? איך הן מתנהלות? כמה השחקנים שלהם רצים? מי עצימה יותר ומי פחות? איפה אנחנו בדבר הזה? ובנוגע לעונה הבאה, איך מגייסים את השחקנים שיביאו אותנו יותר גבוה ולא כולם מסתכלים עליהם. הברקות בשוק כדי להביא את המועדון שלב אחד קדימה". 

מאיפה הגיעה התשוקה שלך לכדורגל?
"הייתי שחקן מאוד בינוני. פרשתי מכדורגל בגיל 14. תמיד אהבתי כדורגל, תמיד ראיתי. היינו כמה שנים בחוץ ובגיל 22-23 אחרי הצבא, גרתי בצרפת כמה שנים. אחרי התואר הראשון, רציתי לעסוק בכדורגל. התחלתי בתור מאמן, מאוד רציתי להיות מאמן. הייתי במחלקות הנוער. מאוד אהבתי את זה, להיות על הדשא ולהביא דברים חדשים. הלך לי בסדר גמור. בהפועל ת"א היה את עומר בוקסנבוים. הוא המורה שלי, הלכתי איתו 8 שנים. הוא הראה לי מסלול קריירה טיפה אחר. בהתחלה לא כ"כ זרמתי, אבל בסופו של דבר אני איש מערכת. זרמתי עם זה ואני שמח על ההחלטה שהוא לקח בשבילי. אימנתי נערים ג' והוא העביר אותי לקבוצת נוער. כל הווידאו והנתונים - העברנו את זה לרמות היותר גבוהות ובנינו משהו לכל המועדון. כשהגענו להפועל ת"א, לא היה כלום. כל הדבר הזה לא היה מפותח. הלכנו וגייסנו את פיקסלוט, הם שמו לנו מצלמה. הבאתי חברות הייטק להפועל ת"א ואמרתי להם לעשות את הסטאז' עלינו. עשינו עבודה טובה במחלקות נוער. בוקסה שלף אותי אחרי שנה ואמר לי להיות בבוגרים. ככה התחלתי. היה לי שולחן עם עט ולאורך השנים הבאנו ציוד עם טכנולוגיה וניסינו לשכנע את המערכת להשתמש בזה. לא באגרסיביות כי יש המון משקל לשטח. צריך לדעת איך לשלב את הדברים. את עבודת המאמן עם הטכנולוגיה. בסוף אני אומר לאנליסטים בהכשרה שהעבודה היא לתת שירות לצוות המקצועי. לעזור להם להבין את המשחק עם פחות מתחושות ויותר עם נתונים. לא ישתמשו בהכל? גם בסדר. בגלל שיש לנו המון נתונים, אפשר לכמת המון דברים. אנחנו למנוע את הבעיות לפני שהן קורות".

במסיבת עיתונאים אחת במרץ 2023 הפכת לאיש החזק בהפועל ת"א
"זה הפתיע אותי מאוד. ברגע שדייויד החליט לקנות המועדון, הוא התנהל מולי. הייתי המתורגמן של בוקסה. היה משחק בב"ש שאחריו כולם התפטרו. בוקסה אמר לנו שהוא רוצה שנישאר במועדון כי רצינו ללכת איתו ביחד. דייויד התנהל מולי. היום, בדיעבד, אי אפשר להיות מוכן לזה ואי אפשר לסרב לזה. לצערי, קרה מה שקרה עם המלחמה והייתי פחות בתפקיד בתכל'ס בגלל המילואים. הכל קורה לטובה ואני מודה על הניסיון הזה. אני שמח שהפועל ת"א חזרה לקדמת הבמה. ספרא עשה מה שאנחנו לא הצלחנו. אני מכיר את האנשים במועדון ומאוד אוהב אותם, היה כיף לראות את השנה שלהם. מגיע לקהל ולאנשים בתוך המועדון".
יש תחושת פספוס שאתה לא שם?
"לצערי אני לא שולט על הדברים. רצינו להיות ברגעים המשמחים. אבל ראיתי מה קורה כשלא מצליחים וידעתי שברגע שתהיה אי הצלחה... בכלל בתפקידים הבכירים יש שעון חול שמתהפך. אנחנו מנסים לעצור אותו, אבל בסוף אנחנו יודעים שזה יכול להיגמר. ידעתי שאם אצליח, זה יכול להיות להרבה שנים ואם אני אכשל, זה יכול להסתיים ממש מהר ובצורה לא טובה. ראיתי את כל הקודמים לפניי סיימו. אני תמיד שואף הכי גבוה ולא היה לי ספק שאני לוקח את התפקיד. סיימנו את הסיבוב הראשון במקום החמישי, התחלנו טוב והצוות התחבר. זה הרגיש טוב, עשינו תוצאות טובות, הצלחנו להביא את השחקנים שאנחנו רוצים. אחרי ה-7.10 כשוולקאניס קיבל הצעה מאייאקס ואיתו חצי מהצוות ואני אחרי 3 שבועות הלכתי למילואים, אז היה כאוס במועדון, רצינו להשאיר את המערכת כמו שהיא. אחרי שראינו שזה לא עובד, הבאנו את יוסי אבוקסיס כי אני לא הייתי שם. יוסי ניהל מערכות גדולות והיתה אווירה שזה הזמן הנכון שלו לחזור. לצערי לא הצליח. אני מאוד מתבאס. זו היתה הזדמנות חלומית, אבל אנחנו עוסקים בספורט וזה מה שיפה בספורט. גם מהמקום הכי נמוך, אני לא מישהו שמוותר. אני לא מחפש להיות ראש מערכת או באור הזרקורים, אלא הצלחה של המועדון. ההישג שעשינו השנה, זה הישג מטורף. היו ימים של אופוריה. כשקיבלנו את האתגר, אפשר להיכנס למרה שחורה, אבל הסתכלנו על זה בצורה אחרת. אם אנחנו צולחים את האתגר הזה, זה וואו. זה מאדיר את ההישג. כמו בפוקר, כדי להרוויח בגדול, צריך להמר בגדול. זה מה שעזר לנו לעשות את ההישג הזה".

איך בוקסה קיבל את קפיצת המדרגה שלך בהפועל ת"א?
"הוא פירגן. בוקסה גורם לכל האנשים שתחתיו לתת הכל בשביל ההצלחה של המטרה, מאוד נהנינו לעבוד תחתיו. ידענו שאם מישהו יקבל הצעה, הוא שמח לראות אותנו מתקדמים. הוא גידל דורות של מאמנים ואנשי צוות שהרבה לא מכירים ולא יודעים שהוא זה שנתן להם את הבמה. למשל עומר פרץ, שהוא הביא אותו לאמן את הנוער בהפועל ת"א. זה מישהו שכיף לדבר איתו על הכדורגל ושהוא בצד שלך".

איזה לקחים לקחת מהתקופה בהפועל ת"א לעבודה שלך בטבריה?
"הצפון שונה מהמרכז. הרבה שחקנים שיש במרכז, פחות מכירים בצפון. עידו שרון ועידן ברנס והמון שחקנים שאנחנו שואלים, אני מכיר אותם. ברגע שהיה צריך שוער, לא היה לי ספק שהוא יכול לקחת את התפקיד הזה. אני שמח שהשנה הוא התפוצץ כי הוא עובד קשה. ידענו שהוא יכול לעשות את הקפיצה, ואני שמח שאלירן עשה חילוף באמצע העונה. הוא הוכיח שהוא ראוי להיות שוער ראשון של קבוצה בליגת העל".

איך המשפחה שלך לקחה את הביקורת עליך?
"הם לקחו את זה יותר קשה ממני. אין לי משפחה שחיה ספורט. אחים שלי מינויים למכבי חיפה, אבא שלי הולך איתם מדי פעם. הבנות מאוד מעורבות, הם אוהבות לראות כדורגל, המשפחה פחות. בשבילם זה היה וואו. אני לא נכנס לקרוא וזה לא מעניין אותי. יותר חשוב לי מה חושבים עליי בעולם הכדורגל ופחות בתקשורת. יכול להיות שאני קצת נאיבי, אבל אני לא יכול לשנות את האופי שלי. אני פחות אוהב להתראיין. אני חי עם זה בשלום. הכיף שלי זה שאנחנו משיגים את המטרות".

סתיו טוריאל היה אחד השחקנים שהתעקשת להביא להפועל ת"א
"במשך שנים, העבודה שלי היתה ללכת לליגה הלאומית ולראות שחקנים. הפועל ת"א של אז זה לא הכסף של היום. היינו צריכים למצוא מציאות. זה גם מה שאני רוצה לעשות בטבריה. הלכתי בכלל לראות מישהו אחר, את אלירן רוחנא, שגם הבאתי להפועל ת"א. הוא קפץ לי וראיתי אותו במשך שנה. יש שחקנים שאתה בטוח בהם. אתה לא יכול לדבר אם הם יצליחו, כי בסוף יש מרכיב של אופי. הוא היה שחקן ספסל באשדוד פתאום להפועל ת"א עם הלחץ והקהל, אבל מבחינת כדורגל לא היה לי ספק שאני רוצה. בחלון של הקיץ ניסינו וזה נפל ב-10 הדקות האחרונות של חלון ההעברות. כבר הוציאו אותו מהאימון. אלה רגעים של כיף בכדורגל. לראות שחקן שהצלחנו לזהות את הפוטנציאל והיום הוא בנבחרת. זה ילד שגדל בהפועל ת"א ובשבילו אני בטוח שזה כיף להבקיע מול שער 5 ולהיות הפנים של המועדון. יש עוד המון שחקנים בהפועל ת"א שהחתמנו על חוזים ארוכים... אלקוקין שכמעט ברח לנו והצלחנו להחתים אותו בארה"ב בטורניר של ה-7 על 7. זו העבודה שלי, לנסות לאתר גם שחקנים בתוך המועדון. את גולאני אני מכיר מגיל 13-14 או ברנס או גוטליב או רון אונגר. שחקנים שהיו מתחת לרדאר. אנחנו מנסים לראות מה הפוטנציאל ואיך לעזור להם להיות יותר טובים ולקדם אותם למעבר הבא. אלירן לקח את מיכאל אוחנה משחקן שלא הרבה רצו לגעת בו והיום הוא במכבי חיפה. זה מה שהצוות הזה יודע לעשות, אני באתי לעזור להם לעשות את זה בצורה יותר טובה. ננסה להביא עוד הפתעות".

קידמת הרבה שחקנים בהפועל ת"א, כמה כואב לך שזוכרים את ירידת הליגה?
"זה לא נעים, אבל זה משהו שקרה לי. דייויד לא הבין את גודל האירוע. הוא לא חי פה ובארה"ב אין יורדות. ידעתי שירידת ליגה בהפועל ת"א, גם עם הנסיבות של המלחמה ושלושה חודשים לא הייתי במועדון, זה לא משנה. אני בראש המערכת וזה עליי. אני צריך לקחת אחריות. אני לא שחקן עבר ויכול להרשות לעצמי להתפטר ויש לי גב כלכלי, למזלי הפן הכלכלי לא מנחה אותי בקריירה. אני רוצה ליהנות, אנחנו חיים פעם אחת. הכסף לא מעניין אותי. ידעתי שברגע שקורה אירוע כזה, אני צריך ללכת. זה לא משנה שהמשקיעים עזבו באמצע המלחמה ולא היה כסף והיינו צריכים למכור את גורפינקל ואת רודריגז, למרות שלא רצינו כי הם היו עמודי תווך. אף פעם לא תירצתי. לא עמדתי במשימה,  אז הייתי צריך לעזוב. זה כאב כי מאוד אהבתי את המועדון. זה מקום שאתה בא אליו 8 שנים ונותן את כל כולך. עוד לפני דייויד, בתקופות קשות, לפעמים לשלם מהכסף שלנו על ציוד".

מה היה ההבדל בין השם הפועל ת"א להתנהלות בפועל?
"בגלל שצמחתי שם, כשקיבלתי את התפקיד, פחות היה לי פחות שוק מאשר עם הייתי מגיע מבחוץ. אני לא יודע אם יש למועדון את הכי הרבה אוהדים, אבל זה הקהל הכי עוצמתי שיש בליגה. אין אוהד בינוני, כולם אולטראס ומעורבים. אם הייתי בא מבחוץ, היה לי יותר קשה. אתה מכיר את העוצמות. האכזבה הכי גדולה שלי, מעבר לאכזבה האישית והמקצועית, הייתי המון שנים וראיתי את הקהל מתאכזב ומגיע במספרים גדולים ועושה דברים מטורפים. רציתי שהם ישמחו. שנה שהם ילכו גאים. זה הכי כואב לי. אני אישית באתי מלמטה ואם אני צריך לחזור ולבנות את עצמי, אני בחור צעיר. ראיתי את האכזבה של הקהל ואני לא הצלחתי לגרום להם לשמוח. אני מכיר את הקהל בפרצופים, באנשים, בשיחות. אני מאוד אוהב אותם".

יש רעב ותשוקה לחזור לקדמת הבמה ואולי אפילו להפועל ת"א?
"יש אתגר להיות במועדון גדול ולהביא אותו להישגים גדולים ויש לקחת קבוצה קטנה ולהביא אותה לגדולה. זה לא פחות קשה. אריה ומיקי נתנו מטרה למועדון - להיות בין 10 המועדונים הטובים בליגה. העונה סיימנו במקום ה-9. אנחנו רוצים לקפוץ קדימה. לראות לאיפה המועדון הזה יכול להגיע יותר גבוה. קשה לעשות את זה בתקציב לא גבוה. זה הכיף שלנו כרגע. להיות בצוות של אלירן ולראות איפה זה יכול לעצור. זה היה הזוי שטבריה עולה לליגת העל בהתחלה. בואו נראה איפה אנחנו יכולים לעצור? יש הצעות, אבל בעירוני טבריה נותנים לי את כל מה שצריך".

עניינים אקטואליים, מה חשבת על הצעד של אלמוג כהן?
"הוא איש מקצוע אדיר. הוא שינה את הכדורגל פה, איך אנחנו רואים כדורגל. מה שבית"ר עשו השנה היה חריג. היה כיף לראות אותם. בתור אחד שמכיר את הנתונים של בית"ר, היה מדהים. המשחקים מולם היו קשים ומאתגרים. אני לא הייתי עושה את זה. מינצברג באיזשהו שלב העלה את האפשרות הזו, לא הסכמתי בשום אופן. אלמוג היה שחקן, מנהל מקצועי מהטובים בליגה. אני צופה לו קריירה מזהירה ואני בטוח שהוא יצליח".

יש מקום למנהלים מקצועיים בכדורגל הישראלי
"אין לתפקיד הזה הגדרה אחת. יש מנהל מקצועי שיורד לדשא ומעביר אימונים. אני לא הייתי עושה את זה. אני, ברגע שמיניתי צוות, אני נותן להם לעבוד. בדקתי לפני שהם עושים מה שההנהלה רוצה ומה שאני רוצה. יש מנהלים מקצועיים שבכלל לא מגיעים למתחם. כל אדם צריך לבנות את התפקיד לפי מה שהוא רואה לנכון. בהפועל ת"א אני הייתי התחנה האחרונה, ובטבריה זה שונה. יש את אלירן שהוא כמו אלכס פרגוסון של טבריה שכל ההחלטות אצלנו. מה שטוב הוא שכל אחד יודע את התפקיד שלו ואנחנו לא מתפזרים. אנחנו עוסקים בלחבר הכל ביחד. כל אחד מביא את האינסייד שלו. אלירן מאגד אותנו למשהו שלם. אין אגו, אנחנו עובדים בשביל אלירן, בשביל הבעלים. זה סוג שונה של ניהול מקצועי או ניהול טכני". 

חרטה בהפועל ת"א?
"אולי הייתי צריך להיות יותר נחרץ מול הבעלים. אבל היתה סיטואציה הזויה שלא היה מישהו אחד שמביא את הכסף, אלא קבוצת משקיעים. ברגע שהתחילה המלחמה, כל המשקיעים רצו לצאת. הם ראו מה קורה פה. לא משנה כמה ניסינו לדבר ולהסביר. אנחנו בעצמנו לא ידענו לאן זה יילך. כולם היו בדעה אחת - לצאת מההשקעה. אם שחקן מקבל הצעה, צריך למכור אותו כי צריך להחזיר את ההשקעה. פה הייתי צריך להיות יותר יצירתי בחלון של ינואר כי עובדתית הקבוצה נחלשה. בראייה לאחור, התקופה הזו חישלה אותי וחיזקה אותי ואני יודע לא לחזור על הטעויות ולתת לטבריה ערך מוסף ולא לחזור על אותן טעויות. החלום שלי הוא שנצלח את העונה הקרובה עם מינוס שש. יש המון מועדונים שעלו לפלייאוף העליון בלי תקציבים. אין לי זמן לחלומות אחרים".

האזינו:
5 רדיו
ספוטיפיי
אפל פודקאסט
-->