בין כל מה שעבר ניר קלינגר בקריירה, יש רגע אחד שבולט יותר מכולם. הרגע שבו החליט להדיח את אבי נמני מההרכב בעונת 2002/3. אותה נקודת ציון הובילה להשלכות שמורגשות בקרית שלום עד היום. מהאליפות, דרך ההחלטה לשחרר את נמני ובנין, המחאות של האוהדים ועד פרוייקט הגלקטיקוס וההחלטה של לוני הרציקוביץ` למכור את הקבוצה. בראיון ל"אסנהיים מארח" חושף קלינגר את חלק מהלחצים שהופעלו עליו בעקבות ההחלטה לשחרר את נמני. מה היה בשיחת הפרידה?"20 שניות. כל אחד בנפרד. בקרית שלום. `לאור הסיטואציה שקורית בקבוצה, החלטנו להיפרד ממך. מאחל לך בהצלחה במה שלא תבחר. אתה לא תיפגע בשכר. מה שיש לך פה בחוזה, תקבל אותו. אם תמצא קבוצה אחרת, נשלים לך`. אבי הסתובב והלך, וטל אותו דבר. ואז יש את מסיבת העיתונאים המפורסמת. אני יושב ומודיע לכל עם ישראל על ההחלטה. זה היה מטורף, אבל זה היה נכון. לא יודע אם היה לי את האומץ לעשות את זה היום". לאחר מכן מתחילות המחאות"לא זמנים טובים. גרפיטי בבית מגורים, הפגנות בקרית שלום, חולצות שחורות. עשו ללוני הפגנות מול הבית בצהלה. לא היה נעים לילדים ללכת לבית הספר".הלחצים להחזיר את אבי נמני מגיעים מהמקומות הכי גבוהים"הזוי. התחלנו את העונה ודייויד מתקשר אליי ואומר `תשמע, יש עליי לחצים מגבוה מאוד`. בנימין נתניהו היה אז שר האוצר ומי שהיה האיש הכי קרוב היה אביב בושינסקי, אוהד מכבי ת"א שרוף. לדעתי זה בא ממנו. אמרתי לדייויד שזה לא יקרה. זה מהצד הפוליטי. ואז אני מקבל יום אחד טלפון מחבר וביקש ממני לי להיפגש בלובי של מלון. אנחנו שותים קפה. אותו לא עניין הכדורגל ואמר לי שיש מישהו שרוצה לדבר איתי בנושא של אבי ולכבד אותו. קובעים למחרת בגלילות, הוא לוקח אותי לשם. מגיעה מרצדס, נהג, שומר ראש יושב לידי. כולם חמושים. אני נוסע איתם למקום אחר. מגיעים לבית, אני נכנס, יש תמונה יפה של אבי נמני ושל טל על הקיר במרתף. הוא קיבל אותי, חיבוקים, קפה, היתה שיחה נעימה. ואז מדברים על הפיל שבחדר. הוא אומר לי `מה עושים? צריך להחזיר את אבי`. לא היה רגע שחששתי או שהרגשתי מאויים. אני אומר לו `אחי, אני מכבד אותך, אבל זה לא יקרה. אם אני מחזיר את אבי, אני גמרתי את הקריירה. אני לא יכול ללכת לבעלים ולעשות רוורס. אני מצטער, זה לא יקרה`. הוא קם, מחבק אותי, אומר לי `וואלה, אתה גבר. קיבלתי`. לימים נשארנו בקשר עד היום".זה נשמע כמו סצנה מסרט"זה היה בסך הכל נחמד. אף אחד לא ידע מזה, זו פעם ראשונה שאני מספר את זה. זה גם מכניס בי עוד פן של בטחון. כשאתה עובר את הדברים האלה, אתה מרגיש עוד יותר חזק. אתה יודע שאתה יכול להתמודד. בקריירה של מאמן כדורגל, הוא צריך להיות חזק. אפשר לדעת יותר או פחות כדורגל, אם אין לך אופי, אין לך כושר מנהיגות ואין לך כריזמה, אתה לא יכול להיות מאמן כדורגל. בסוף אתה תיפול".