שום דבר לא הגיע לפדרו אמאדור בקלות. המגן השמאלי צפוי לחתום בהפועל באר שבע, כפי שפרסם לראשונה תומר לוי כאן באתר ערוץ הספורט, כשהוא יכנס לנעליים הגדולות של הלדר לופס.
בתחילת הדרך, אף אחד כנראה לא היה מאמין שאמאדור יהפוך לשחקן חיזוק של אלופת ישראל, קבוצה שמשחקת במוקדמות ליגת האלופות. אף אחד, חוץ מאמאדור עצמו. הפורטוגלי נולד בפרבר של ליסבון, שיחק במחלקת הנוער של ספורטינג עד גיל 15 ומשם התנדנד בין כמה מחלקות נוער.
בדומה להליו וארלה, קבוצת הבוגרים הראשונה של אמאדור הייתה בליגות הנמוכות בפורטוגל. הוא מצא את עצמו בדזמברו מהליגה השלישית, במדיה שיחק חצי עונה עד שהתגלה על ידי סקאוטים של בראגה, כמעט במקרה. ביום האחרון של חלון ההעברות בחורף 1998, פדרו אמאדור חתם בבראגה.
אמאדור התחיל את דרכו באחת הקבוצות הגדולות בפורטוגל על הספסל של קבוצת המילואים, נלחם על מקומו ואחרי שנתיים וחצי הפך לשחקן הרכב בקבוצה הבוגרת. בקיץ 2020 אמאדור הפך לפתרון זמני, אך בראגה חיפשה שחקן יציב ומוכח יותר.
הוא מצא את עצמו עובר למורניינסה הקטנה, אליה הגיע בתור שחקן מרכזי בליגה השנייה בפורטוגל. אחרי ארבעה משחקים, בדקה ה-64 מול בי.סאד, הוא קרע את הצולבת וגמר את העונה. מורניינסה עלתה ליגה בסופו של דבר, כשהוא חוזר לשחק אחרי יותר משנה מחוץ למגרשים.
אמאדור חזר בגדול. הוא פתח בהרכב מול בנפיקה ליסבון כשהקבוצה כבר עמוק בתחתית, והספיק לבשל פעמיים מול בי סאד, הקבוצה מולה קרע את הצולבת, כשהוא תופקד לסירוגין כקשר שמאלי ומגן שמאלי. בסופו של דבר מורניינסה ירדה ליגה, אך הפעם עשתה זאת עם אמאדור בהרכב.
אמאדור מצא את עצמו פותח את העונה על הספסל, אך משתלט על המקום בהרכב ואף מקבל את סרט הקפטן במשחק הבית מול וילפרנקשש בפברואר. הוא אף סייע לקבוצה להגיע עד לרבע הגמר של הגביע הפורטוגלי, הישג נאה לקבוצה מהליגה השנייה. משם הוא המשיך כבאנקר בהרכב בליגה הראשונה, שוב לסירוגין כקפטן, עד שנפצע ואיבד את מקומו ב-11. בסיום אותה עונה, כשחוזהו הסתיים, הוא בחר לחתום בארצות הברית.
"הוא היה שחקן חשוב מאוד", נטען ב'א בולה' הפורטוגלי. "אחרי קריירה צעירה מורכבת בסופו של דבר הוא לא הגיע להסכם, מה שהוביל אותו למעבר לאטלנטה יונייטד, קבוצתו של שאנדה סילבה". אמאדור עזב לאטלנטה בתור שחקן מוערך ע"י האוהדים וחבריו לקבוצה, מה שהתבטא בסרט הקפטן, אך לא מוערך מספיק ע"י המועדון במה שהתבטא בפער בחוזה.
אמאדור היה שחקן הרכב בעונתו הראשונה באטלנטה יונייטד, כשהוא דיבר בהרחבה על הרצון להתפתח כשחקן. "אני חושב שאני שחקן מהיר ומוסר חכם", אמר. "הרגשתי שאטלנטה רוצה אותי, אני חושב שה-MLS ליגה איכותית". אמאדור פתח ב-24 משחקים באטלנטה ואף נוסה כבלם מול אינטר מיאמי של ליאו מסי, אך התקשה להשפיע בקבוצה שסיימה במקום האחרון ב-MLS. בעונה הנוכחית אטלנטה מתקשה להשפיע גם כן, אך אמאדור איבד את מקומו בהרכב ופתח בשני משחקים בלבד - בהפסד לניו אינגלנד של עיליי פיינגולד ודור תורג'מן, ובניצחון על מונטריאול. כשהחוזה שלו מסתיים בדצמבר, הוא בדרך להפועל באר שבע.
הצד המקצועי
אמאדור הבקיע שלושה שערים ובישל 15 ב-133 הופעות במדי מורייננסה ואטלנטה יונייטד, נתונים לא יוצאי דופן למגן. הוא לא שחקן איטי במיוחד (כשהוא הגיע למהירות מקסימלית של 32.7 קמ"ש העונה. לא נתון רע, אך גם לא כל כך טוב), אך גם לא שחקן שמשנה משחקים באמצעות הצטרפות להתקפה ולא מגן תוקף שמשחק על כל הקו. בכך הוא מעט יותר הגנתי מלופס, במה שאמור לספק לב"ש 'ראש שקט', בטח מול הגדולות או באירופה.
לופס, לשם ההשוואה, הבקיע ארבעה שערים ב-28 משחקים בעונה החולפת בליגת העל. יכול להיות שנראה את אמאדור מעורב יותר בהתקפה בקבוצה ששולטת בכדור ומתחרה על האליפות, מעבר חד ממה שראינו ב-MLS או בפורטוגל בה הוא שיחק בקבוצה שכל שנה נאבקה על חייה בליגת העל, אך התרומה המרכזית שלו אינה התקפית. זה ההבדל המשמעותי הראשון בין השניים.
אמאדור ממעט לצאת קדימה בדריבל או לשלוח כדורים ארוכים קדימה, אך נחשב כאמור לשחקן נחוש ואחד שלא בוחל באמצעים כדי להשתלט על הכדור. עצם היכולת הזאת יכולה להפוך אותו ליקיר האוהדים בב"ש, כשאשתקד - בעונה האחרונה שלו כשחקן הרכב - ראינו אותו מחלץ 3.8 כדורים, מרחיק 2.3 ומתקל 1.3 פעמים, כשהוא קיבל ארבעה צהובים בלבד בעונה שלמה.
תוסיפו לזה את התקופות הקצרות שלו עם סרט הקפטן וקיבלתם שחקן אהוד, מהסוג שהופך את חבריו להגנה לטובים יותר. לא מקרי, אגב, שב"ש בחרה דווקא במגן פורטוגלי לצד לוקאס ונטורה הברזילאי ומיגל ויטור. השפה המשותפת יכולה להקל משמעותית על ההשתלבות של אמאדור, דבר בעל ערך כשהוא מגיע לקבוצה שכבר עכשיו מתחרה על העונה האירופית שלה.
אמאדור יכול לשחק גם כבלם במערך של שלושה בלמים, מה שעשוי להעניק גמישות לרן קוז'וך במקרה בו הוא ירצה לשחק עם שחקנים מהירים כמו זאהי אחמד או יואן סטויאנוב על כל הקו, או לחילופין לאפשר לו להשתמש בסטויאנוב בתור מגן ימני שעולה למעלה בזמן שאמאדור מחפה עליו בהגנה.
אטלנטה עצמה טענה שקבלת ההחלטות שלו הובילה לצירופו, כשהם חיפשו שחקן שיוכל לייצב את ההגנה ולא להצטרף להתקפה בכל מחיר. הסקאוטים של הקבוצה התייחסו בעיקר ליכולת ההגנתית שלו, שהתבטאה למשל במשחק בו תיקל חמישה כדורים וחטף חמישה נוספים. עצם הנוכחות הזאת משמעותית בב"ש, בטח כשהיא חיפשה שחקן משמעותי יותר.
במקביל, ג'יי פורצ'ן ששיחק לצידו התייחס ליכולת שלו להרים לרחבה ואמר ש"בתשעה מקרים מתוך עשרה, הוא ירים כדור טוב". אמאדור אמנם כמעט ולא הרים במהלך משחקים בעונות האחרונות, בין היתר כי הוא שיחק בקבוצות תחתית, אך עצם היכולת הזאת עשויה לסייע לו להיכנס לנעליים של הלדר לופס בצורה טובה.
לא מדובר במגן מהיר, כזה שישגע אוהדים או יתרום יותר מדי מבחינת שערים ובישולים, אבל מדובר בשחקן שיהפוך את השלם לגדול מסכום חלקיו. בהתחשב במה שראינו מב"ש בשני המשחקים הראשונים של העונה, ובהתחשב בפוטנציאל הגדול שיש לרן קוז'וך בסגל, ייתכן שזה בדיוק מה שהוא צריך.