אמיר כהן, עורך דינו של שרון מימר, פנה במכתב לבני סכנין בדרישה לגינוי פומבי של אירוע האלימות החמור שהופנה כלפי המאמן לשעבר של הקבוצה, וכן לקבלת תשובות בנוגע להתנהלות המועדון לאחר האירוע.
במכתב נטען כי ב-13 בפברואר 2026, במהלך אימון רשמי במתחם האימונים של בני סכנין, חדרו למקום עשרות אוהדים, חלקם רעולי פנים וחלקם נושאי אלות, תוך קריאות להביא לסיום תפקידו של מימר. האימון הופסק, השחקנים ואנשי הצוות הורדו לחדרי ההלבשה, ומימר ואנשי צוותו נאלצו להסתגר בחדר פנימי מחשש לשלומם. המשטרה הוזעקה למקום ומימר חולץ בליווי משטרתי אל מחוץ לעיר.
לטענת כהן, מימר נאלץ להגיש בעצמו תלונה במשטרה, בעוד שהמועדון לא הגיש תלונה מטעמו, לא פנה לרשויות כדי לאתר את המעורבים, לא ערך בירור פנימי ולא פרסם גינוי פומבי וחד-משמעי. עוד נטען כי המועדון הציג את האירוע כ"מצב ארעי ולא נעים".
סוגיה נוספת שעלתה במכתב נוגעת לתיעוד האירוע. לטענת מימר, למועדון היו צילומי וידאו מקוריים, אך הם נערכו וקוצרו באופן שהשמיט חלקים מההתרחשות והציג תמונה חלקית ומרוככת. כהן דורש מהמועדון להבהיר אילו חומרים היו ברשותו, האם קבצי המקור נשמרו, מי הורה על העריכה ומדוע, אילו חלקים הוסרו והאם התיעוד המלא הועבר למשטרה. במקביל, המועדון נדרש לשמור את כל חומרי התיעוד המקוריים ולהימנע ממחיקה, שינוי, עריכה או השמדה שלהם.
במכתב נשאל המועדון מדוע לא גילה את אותה נחישות שהוא מפגין כיום במאבק באלימות, כאשר האלימות הופנתה כלפי מאמנו, מדוע לא פנה בעצמו למשטרה, מדוע לא נערך בדק בית וכיצד הצליחו עשרות אוהדים, בהם רעולי פנים ונושאי אלות, לחדור למתחם האימונים.
כהן מדגיש כי "מאבק באלימות אינו יכול להיות סלקטיבי" וכי מועדון שקורא למיגור האלימות חייב לנהוג באותה נחישות גם כאשר המעורבים הם אוהדיו והקורבן הוא מאמנו.
בסיום המכתב דורש כהן מבני סכנין לפרסם גינוי מפורש לאירוע, למסור פירוט על הבירור והצעדים שננקטו, להבהיר אם פנה למשטרה ומה נעשה בתיעוד המקורי, ולהצהיר כי הוא מגנה אלימות מצד אוהדיו. למועדון ניתנו 3 ימים להשיב. אם לא יעשה זאת, מימר ישקול להעביר את מלוא העובדות והתיעוד להתאחדות לכדורגל, מנהלת הליגות, רשויות האכיפה וכלי התקשורת.