לא כך קיווה דולב חזיזה להיפרד ממכבי חיפה. אחד השחקנים שהכי מזוהים עם השושלת האחרונה של המועדון אמנם לא גדל במועדון, אבל הפך בו לסמל, כולל קמפיין שייחקק בליגת האלופות. בגיל 31 הוא שמע בקיץ מהמנהל המקצועי ליאור רפאלוב ומהמאמן אצלו פרח ברק בכר כי הוא כבר לא בתכניות של הירוקים. כעת, אחרי שהתאקלם בביתו החדש במכבי נתניה, מגולל חזיזה בתכנית "אחד על אחד" עם דני ענבר את מה שהוביל לנתק עם השניים וגם את הכרוניקה שגרמה לחיפה למשבר מקצועי.
צפו בפרק המלא של התכנית בנגן הווידאו למעלה
איך עזבת את מכבי חיפה?
"הגעתי, לקחתי את הדברים שלי בתוך שקית, אמרתי לשחקנים שהיו קרובים אליי 'שלום' ונעלמתי. לא אמרתי שלום לליאור רפאלוב. לא חיפשתי אותו ולא את ברק. הרגשתי מאוד פגוע. לקחתי את הדברים שלי והלכתי. איחלתי בהצלחה לשחקנים החשובים ששיחקו איתי וממשיכים. אני מאוד אוהב אותם ורוצה בהצלחתם ופשוט לקחתי את הדברים ונעלמתי. אפשר להגיד שברק וליאור בגדו בי".
"הרבה שחקנים וחלק מהצוות המקצועי אמר לי לחכות ויכול להיות שעוד שבוע-שבועיים יצטרכו אותי, אבל לא הייתי יכול להישאר. הרגשתי מאוד פגוע. אני שחקן של מאמן, של צוות מקצועי, ובאותם רגעים לא הרגשתי שאני אוכל לחזור לשחק עבורם. מבחינתי זה היה הסוף. איבדתי את האמונה בשניהם, בליאור וברק, לא הרגשתי שאוכל לתת את מה שאני נותן על הדשא, בשבילם".
למה מכבי נתניה?
"רוני לוי התקשר אליי עשרות פעמים, גם לפני שהם יצאו למחנה אימון. מאוד רצה, מאוד שכנע. היו לי אופציות אחרות, גם באירופה, גם בקבוצות אחרות בארץ, אבל אחרי התייעצות עם אשתי... ברגע שיש דו שיח עם מאמן והוא מאוד רוצה אותך ומאמין בך ואוהב אותך ומוכן לתת הכל כדי שתגיע, אז אני מוכן לתת הכל בשבילו ואני מקווה שזה מה שאני אעשה".
מה זה מכבי חיפה עבורך?
"אהבה, החלק הכי גדול בקריירה שלי. לא האמנתי שאגיע לאן שהגעתי כילד. זה אחד המועדונים הכי גדולים, הכי מעוטרים. זה היה חלום ללבוש את החולצה שלו. ביום הראשון שאני ויובל אשכנזי טסנו ושמנו את המדים והצטלמנו כמו ילדים קטנים במסדרון. התרגשנו מגודל המעמד, מגודל המועדון".
למה לא עברת לאירופה כמו שאר החברים לשושלת?
"היו לי הצעות טובות, גם כספית. גם הבעלים וגם המנהל המקצועי אז אמרו - 'לא משנה מה הסכום, אתה לא הולך. אתה שינית את המועדון, אתה הבורג הכי חשוב ואתה לא הולך'. אחרי האליפות הראשונה היו לי כמה הצעות מאירופה. פרנצווארוש, MLS".
אתה יכול לשחק בחו"ל?
"יכול להיות שהיה לי מאוד קשה. יכול להיות שאני יותר מחובר לישראל ולמדינה. גם אני לא הייתי כזה להוט לעזוב. הרגשתי שאני במועדון הכי טוב בארץ ולא היה לי רצון עז לעזוב אותו".
מה קרה בינך לבין ליאור בעונה שעברה?
"לקראת סוף העונה, כשהבנו שלא נהיה באירופה, היה אירוע ספונסרים במכבי חיפה ואני וליאור היינו יותר ממנהל מקצועי ושחקן. ישבנו ודיברנו 20 דקות ואמרתי לו בכנות שאם הוא חושב שאני הבעיה, שאני לא יכול לתרום... כי בסופו של דבר צריך להביא שחקנים חדשים למועדון, צריך שהמועדון הזה יחזור לטופ, איתי הוא בלעדיי, זה לא מעניין. המועדון מעל כולם. הוא אמר לי שאני לא הבעיה ושיש לי עוד הרבה מה לתת. רוב הסגל שסיים במקום החמישי נשאר. אני חשבתי שצריך לשדרג את הקבוצה. גם בתקופות היפות היו שחקנים טובים ותחרות - ומי שטוב, ישחק".
"יצאתי לחופשה ולא היה לי תסריט בראש שאני ישוחרר או שאני לא בתכניות. לרגע לא דמיינתי. אני הייתי בטוח שברק לא ימשיך, אבל רואים מה קרה. הפגישה השנייה היתה יום וחצי לפני פתיחת האימונים. הוא שלח לי בווטסאפ הודעה יום לפני. הייתי בטוח שהוא רוצה להגיד לי שמביאים שחקנים צעירים ואני צריך להראות להם מה זה המועדון הזה, לאן הוא שואף. להיות שחקן מוביל גם בחדר ההלבשה. הייתי שטותניק, גם עם הצעירים, והייתי בטוח שהוא יגיד לי להיות יותר רציני, לקחת את הדברים בצורה נכונה וחכמה. עוברת שעה-שעה וחצי והסוכן שלי שלח לי שהוא קיבל הודעה מליאור שהוא צריך להיות בפגישה. באותם רגעים הלב דפק כי אתה מבין שמשהו לא טוב הולך לקרות. לא מזמנים את הסוכן כדי להאריך לך את החוזה. באותו לילה ישנתי דקות בודדות".
מה היה בפגישה?
"ברק וליאור היו בפגישה. ליאור דיבר, ברק אמר משפט-שניים. ברמה הרגשית זו היתה סיטואציה מאוד קשה עבורי. הוא התחיל את השיחה 'אנחנו מאוד אוהבים אותך ואיזה שחקן אתה...'. אמרתי לו 'ליאור, תגיע לעניין, אנחנו לא פה עבור מחמאות'. הוא אמר שהם החתימו שחקן על העמדה שלי ועוד שחקנים חדשים מהליגה. אני לא חושב שיאיר מרדכי טוב ממני. ליאור אמר לי שאני לא סתם שחקנים, אלא A ליסט. הוא לא רואה אותי יושב על הספסל. אמרתי לו שאין בעיה, המקום של אף אחד בטוח. מי שטוב ישחק ומי שלא טוב, יהיה ביציע. אם אני לא טוב, שיעיף אותי. הוא אמר לי שאני לא בתכניות והבנתי שלא משנה מה אני אגיד, זו ההחלטה".
מרדכי. “אני לא חושב שהוא טוב ממני“ (מאור אלקסלסי)
"נעלבתי מאוד. גם מברק וגם מליאור. הם יודעים מה אני עושה ומה אני שווה. רוב המשחקים שפתחתי בעונה שעברה, הייתי טוב. אני לא מסי ותמיד נתתי הכל בשביל המועדון. עשיתי המון דברים טובים, אבל העונה הזו הלכה 'על הפנים'. גם לי. כולם לא היו טובים. אני תמיד שמתי את הקבוצה לפניי. אמרתי לו שהבנתי מה הוא אומר, שיתן לי למצוא את הקבוצה שהכי מתאימה לי ברגע הנכון ואני לא אשאר. ברגע שאמרתם לי את זה, נגמר. אני פה לא נשאר. תנו לי לעשות את הדברים בשקט. עוד לא הגעתי לאוטו ויצאה כתבה שאני לא בתכניות של מכבי חיפה. זה עיצבן אותי. אתה נותן 7 שנים הכל בשביל מועדון ויוצאת כתבה כזו כשאנחנו 4 אנשים שם בסך הכל. שלחתי הודעה לליאור - למה 'בצורה כזו?'. הוא אמר לי שזה לא הוא. אני לא יודע מי הדליף, אבל זה מאוד פגע בי".
"אחרי שעה יצאה הודעה באינסטגרם של מכבי חיפה שהמנהל המקצועי מודה לדולב חזיזה על תקופה יפה. ואני אומר לעצמי 'מה אתה מסכם אותי? יש לי עוד עונה פה. ואם אני לא רוצה ללכת? אם אני רוצה להישאר פה עד המוות? אתה תסכם אותי? תן לי לעשות את זה בדרך שלי, תן למועדון לעשות את זה בצורה יפה. אני לא חושב שזה מה שהגיע לי. רציתי להעלות סטורי ולהגיב. מבחינתי ההתנהלות היתה ביזיונית. זה מצחיק לסכם אותי אחרי 7 שנים שנתתי למועדון".
ומה עשה ברק בפגישה?
"ב-5-6 דקות הראשונות ברק לא אמר כלום. ברק סיכם שהוא מאוד אוהב אותי, שעברנו דרך ביחד, אבל בסופו של דבר ליאור דיבר והוא אמר שזו החלטה משותפת. ציפיתי מברק, שהוא אחד מאנשי המקצוע הטובים בארץ, שיגיד מה הסיבה שאני לא ממשיך וזה לא קרה. לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין מה קרה שם. הייתי גם קפטן. מביך להודיע לקפטן יום וחצי לפני שהוא לא בתכניות. סיימנו מקום 5, היו צריכים להביא תחרות לכולם. אבל להגיד לי שאני לא יכול לתרום למכבי חיפה? בין אם זה לפתוח או מספסל? חצי שעה? שחקנים בקבוצה אמרו לי שמביך שאמרו לי שאני לא בתכניות כשאני אחד הטובים באימונים בפתיחת העונה".
"הייתי בטוח שאני יוצא למחנה כי לא היה סגל מגובש. הכנתי גם את אשתי שאני יוצא למחנה. ליאור אמר לי שאני לא יוצא למחנה. הוא אמר לי שהם אוהבים אותי, עניתי שהם לא אוהבים. הוא אמר שאני לא סתם עוד שחקן, עניתי שאני סתם עוד שחקן. אמרתי לו 'סיימתם' ולקחתי את התיק רחצה ונעלמתי בעצבים. יום אחרי קיבלתי את הטלפון מדרור שמשון שאני צריך לעשות אימונים בצהרים עם גוני נאור וגטאצ'ו יבלו. לא מספיק ההשפלה שהעברתם אותי...".
ליאור חשש מאנשים חזקים כמוך?
"חד משמעית הוא רוצה את הדברים בדרך שלו. אני לא יודע אם הוא חשש, אבל אני לא במערכת. הוא היה חבר שלי, כן היה דיסטנס. ידענו שיבוא היום והוא יהיה מנהל מקצועי במכבי חיפה. עד היום האחרון שהלכתי, נתתי הכל במכבי חיפה. הלב רוצה להאמין שברק קובע, הראש אומר ליאור. גיא צרפתי היה האיש מקצוע שאני יכול לדבר איתו על הכל והוא בחר לקום ולעזוב, שהוא היה יד ימינו של ברק. ברגע שהוא לא נשאר, זה אומר הרבה. באותה דרך שאותי 'קיפלו', עשו את זה לדרור שמשון. עם הזנב בין הרגליים בצורה שהיא לא צורה. לא מגיע לו. בטח לא עם הכתבות שיצאו. שטויות במיץ עגבניות. אנשים נפצעו, קורה. היתה שנה שהכל תוהו ובוהו. ברגע שאתה לא הולך עם האמת שלך, דברים מתחילים להתפקשש".
מה היה אחרי המחנה?
"התקשר אליי ליאור ואמר שאני משהו מיוחד... הוא ניסה לעדן את מה שקרה ושאל אותי אם אני רוצה להתאמן עם הקבוצה. אמרתי לו שאקבל מה שהוא יחליט. הוא חזר אליי שאני אתאמן עם הסגל הבכיר עד שאמצא קבוצה. לא עברו כמה דקות ונכתב בתקשורת 'מתוך כבוד: נותנים לחזיזה להתאמן עם הקבוצה'. מה, הם עושים לי טובה? הכבוד שלי כבר נרמס. אמרתי יאללה, חשוב לי לשמור על כושר. זה היה ההפך הגמור מכבוד. הגעתי לאימון וברק לא דיבר איתי. אפס דו שיח. אפילו לא בוקר טוב, שלום. לא דיבר איתי מילה. אולי פעם אחת יום לפני שעזבתי. עשיתי אימון, חימום ובא אליי עוזר המאמן ואומר לי לעזוב את האימון ולעבוד עם המאמן כושר ואני רואה שהיו מעלים שחקנים מהנוער. זה היה רגע משפיל ומקומם. ברק שלח הודעה ולא עניתי. אני לא כועס, אלא פגוע ממנו ברמה האישית כי לפחות את הדרך היה צריך לעשות בצורה טובה. הוא אכזב אותי כשהוא היה הכל בשבילי. כמו אבא. היינו מדברים על הכל. אפשר להיפרד, אני לא מראדונה. אבל הדרך. כשברק פוטר, לקחו אותי לראיון ואמרתי שהוא לא אשם. אנחנו השחקנים לא טובים. ציפיתי לפחות שההתייחסות האישית כלפיי תהיה אחרת. אני מאוד פגוע. אני לא ארצה את סגירת המעגל הזו בעתיד. אני לא רוצה את האנשים האלה סביבי. גם את ליאור מחקתי. לא אדבר איתו בחיים, לא אלחץ לו יד. אם הוא ייגש אליי, אני לא אעיף לו את היד, אבל אני לא אזום. ואותו דבר ברק".
איך אשתך לקחה את זה?
"היא לקחה את זה מאוד קשה. היא בכתה. אנשים שלחו לה את הכתבה עוד לפני שהתקשרתי אליה. זה שפוי? אחרי שדיברתי איתה, היא בכתה ושאלה 'ואיפה ברק?'. אמרתי לה 'אין ברק יותר'. הוא הפנה לי את הגב. זה חתם לי את הסיפור".
מחכה לרגע שתגיע לסמי עופר
"מחכה לפגוש אותם. יהיה מעניין".
נחזור אחורה, מה גרמה העזיבה של דיא סבע?
"דיא סבע נתן 16 גולים ו-15 בישולים. אלה מספרים של מסי. שמו אותי בתפקיד שלו ברגע שהוא עזב, באמצע, שצריך לפתור את כל הסיטואציות, להבקיע, לבשל. ידעתי שאני לא יכול לתת את המספרים האלה. אני לא סגנון השחקן הזה. גם בתקופות הכי טובות לא נתתי 15 ו-15 כמו שרי ואצילי. אני מביא טירוף, הגנה, התקפה. אני מוסר פס לזה שמבשל. אני לא השחקן של המספרים וזו מכה קשה לי ולקבוצה כשדיא עזב".
בכר. “הפנה לי את הגב“ (מאור אלקסלסי)
אולי איבדת קצת מהמהירות?
"מכבי חיפה גרמה לתקשורת להגיד את זה. זה לא נכון. יש מספרים. בכל משחק, מי היה בטופ ב-GPS ובטופ בריצה? זה מה שרצו לצייר. שחזיזה כבר לא זה. הקבוצה זה לא זה! כל השושלת של האליפויות התפרקה. אני נשארתי. הרבה שחקנים הלכו ואני נשארתי ויכול להיות שציפו שכל עונה תהיה כמו ה-3 שנים המטורפות שעשינו. שחקנים באו וזה לא התגבש לתלכיד שיכול להביא אליפות".
הקריאות נגד מכבי ת"א אחרי האליפות הראשונה
"כל מי שמכיר אותי יודע שאני ילד טוב. אני אף פעם לא שותה, לא יוצא למועדונים, אני איש של בית. אני אוהב לשבת בבתים של חברים ולראות משחקים. אני לא ילד טוב ירושלים, אבל לא שותה. באותם רגעים כבר בחדר ההלבשה, פלאניץ', נטע ואצילי ושמפניות וגרייגוסים ומה לא הלך. שתינו כמו מטורפים, ואני לא רגיל לשתות. הייתי שיכור. הלכתי לישון האיש המאושר בעולם, קמתי בבוקר ופתחתי את הטלפון - 3,000 שיחות, אינסטגרם מפוצץ... אני לא יכול לפתוח את הטלפון. התנצלתי על השירים".
הגעת פיירו
"חשבנו שעבדו עלינו. שהגיע שחקן כדורסל שלא קשור לעולם הכדורגל. הוא לא היה נראה שחקן, לא בדשא. הוא היה שחקן מאוד שונה. צחקנו שאיך מביאים שחקן כזה כשרוצים להעפיל לליגת האלופות".
מה היה עם ניימאר במשחק בסמי עופר?
"לפני כל משחק אני רואה סרטונים של ניימאר. במשחק הוא ניסה לעבור אותי, נגעתי בכדור והכדור נגע בו ויצא לאאוט. סימנתי שהכדור שלי. עם כל הכבוד שנתנו לניימאר, השופט נתן להם את הכדור. לקחתי את הכדור ביד והתווכחתי עם השופט. הוא דחף לי את היד לתוך הכדור. הרגשתי מכה ואמרתי לו 'מה אתה עושה?'. הוא זרק לי קללות בפורטוגזית. באותם רגעים אני רואה כשחקן יריב ולא מעניין אותי מי משחק נגדי. באותם רגעים החזרתי לו קללות 'פק יו' ועל אמא שלו. מצחיק שלפני ביקשנו את החולצות שלהם. אחרי המשחק לא הסתכלתי לו בעיניים. כשאתה רואה את השחקנים האלה מולך, אתה מבין כמה אתה שונה מהם. בדקה ה-2 אמרתי לעצמי 'שלא נתבזה".
מה זה עומר אצילי באימון?
"שחקן שכשעושים בחירות, הוא מהאחרונים. הוא לא רץ, הוא לא משתולל. יש סרטונים שהוא לא יכול להקפיץ את הכדור. מגיע המשחק והבייגלה יוצא מעל הראש ופתאום הוא אחיין של מסי. קסם שאי אפשר לתאר. כשמגיעים למשחק כאילו אתה מביא דמות אחרת ממה שאתה מביא באימונים. הבנו אחד את השני בעיניים עצומות. הייתי קורא לו 'שמנמן".
מה זה נטע לביא לידך במגרש?
"הוא ההפך הגמור ממני. אני תמיד הייתי רב עם כולם ומטריף את כולם, לא משנה מה התוצאה. לפעמים כשהייתי מקבל צהוב, הייתי מסתכל על נטע והוא היה אומר לי 'מה יש לך, תירגע. כדורגל. תהנה'. אתה צוחק כמה הבנאדם רגוע ושלו. לדעתי הוא היה המכה הקשה ביותר כשהוא עזב. הוא היה מנווט את הכל ויודע לעשות הכל בצורה חכמה. היית יודע תמיד שיש על מי לסמוך".
הירידה של השושלת
"אנשים לא יודעים כמה סבל ולחץ... אתה לא מצליח להיות שקט בבית או במסעדה. תמיד הראש עובד. בסוף אתה סובל. לא הערכנו מספיק את התקופה של 3 האליפויות. בעונה הראשונה הערכנו, אחר כך אצילי היה אומר 'יאללה, אתם מנצחים ואין שירים. תעריכו. ניצחון על אשדוד באשדוד זה קל?'. לא הערכנו את אותם רגעים מספיק. לקחנו את זה כמובן מאליו. העזיבה של ברק לכוכב האדום פגעה בקבוצה וזה פתח דלת ועזבו עוד שחקנים".
השפעת התקשורת
"הדיבור על שחקנים חלחל. היה שבוע שלא היינו בשיאנו וכתבים טוענים שיש שחקן בנוער שחייב לפתוח בשבת והוא בכלל לא מתאמן איתנו. אני תמיד בעד - מי שטוב, שישחק. ומגיע יום שלישי והוא עדיין לא מתאמן איתנו. וחברים שולחים לי הודעות שהוא בטוח יפתח. צחוק הגורל - ברביעי ובחמישי הוא התאמן איתנו ובשבת הוא פתח. ברגע שהמועדון לא מצליח, סוגרים פינות בשביל לרצות אותם ואת הקהל. ככה אני ראיתי את הדברים".
השפעת הקהל
"אין לחץ כמו במכבי חיפה. זה משהו שהוא לא נורמלי. המועדון עצמו נותן לזה יותר מדי לחלחל פנימה וזה עוד יותר מלחיץ את השחקנים. הקהל הוא הדבר הכי חשוב של המועדון. לשחקנים צעירים קשה לתפקד וזה גורם לקריסה בתקופות פחות טובות. היו המון שחקנים טובים שנפלו בלחץ הזה. יש זרים שיבואו ויעשו פעולה-שתיים ואז יש רחש בקהל והם לא מצליחים להתרומם".
מה היה עם סק?
"לדעתי כשהוא הגיע, הוא היה הבלם הכי טוב בליגה. לאט לאט עם הדעיכה והכח שהוא צבר במערכת... כולם נרתעו ממנו. גם שחקנים וגם צוות. היינו במשחק לא טוב נגד הפועל ירושלים. דין דוד אמר משהו לסק בתוך המגרש, סק התעצבן והוא התחיל 5 דקות של קללות לדין. אמרתי לסיים את זה, צריכים לעלות למחצית השניה ולנצח את המשחק. הוא ענה לי שאשב בשקט ולא אתערב. באתי לפייס. הוא קם אליי, התקרבנו והוא הרים אותי באוויר. אני והוא חברים טובים, אבל בסוף האישיות הנוקשה שלו יצרה משהו לא טוב סביבו וסביב המערכת".
איך אתה יכול להרים את מכבי נתניה
"אני מנסה להטריף את כולם כל אימון. בנתניה יש שחקנים מצוינים. היה חסר טירוף, רעב כדי לחשוב מאוד גבוה".
הצלחת להסתדר כלכלית בזכות הכדורגל?
"ממש לא. רק ב-4 השנים האחרונות קיבלתי כסף מצוין".
מה אומר העתיד שלך אחרי הכדורגל?
"תמיד הייתי צוחק שאני אפתח קיוסק. אני מאמין שאשאר בספורט כי אני פריק של ספורט".