בגיל 34, ואחרי קריירה עשירה, הודיע בשבוע שעבר אייל גולסה על פרישה מכדורגל. הקשר, שגדל בבית"ר טוברוק ועלה לגדולה במכבי חיפה, זכה להשוואות ליוסי בניון והגיע לשיאו בקדנציה של 8 שנים במכבי ת"א בהן זכה ב-3 אליפויות ובגביע מדינה אחד. כעת, הוא התפנה להסתכל לאחור ולסכם את הקריירה בראיון נרחב ל"עולים לרגל".
החיים אחרי הפרישה
"הכדורגל חסר לי המון ביום-יום, אבל אני מנסה להתרגל ולבנות לעצמי חיים חדשים. אני בעיקר עם הילדים, יש לי יותר זמן עם האישה, מה שלא היה לנו יותר מדי לאורך הקריירה".
מתי התקבלה ההחלטה על הפרישה?
"כשעליתי במדרגות במתחם של מכבי פתח תקווה, ידעתי שאפרוש. נהניתי בפ"ת וגם אמרתי את זה, אני יודע ליהנות בכל מקום. באתי לפ"ת עם חיוך בכל בוקר".
"עברתי משהו אישי עם המשפחה שגרם לי לקחת את הזמן עם ההצעה ממכבי נתניה אחרי מכבי תל אביב, והם ידעו את זה. בסוף זה התפקשש. כשסיימתי במכבי אמרתי לעצמי שאני רוצה להגיע למקום שבו יודעים מה אני מסוגל לעשות ומבין את הגוף שלי, ולכן בחרתי בפ"ת, אבל זה לא צלח. שם הבנתי שזה נגמר. ניסיתי לעשות שיקום אך לא רציתי לקחת סיכון ולהיכנס לעוד ניתוח".
המעבר למכבי ת"א מפאוק סלוניקי
"ג'ורדי קרויף רצה אותי עוד לפני שיצאתי לפאוק סלוניקי. בזמנו היה לי הכי נוח וטוב לחזור למכבי חיפה, ומכבי ת"א היה מעבר למפלצות. מאי אמרה לי 'הכי קל זה לבחור בחיפה, אבל הכי נכון לקריירה שלך יהיה לפתוח דף חדש במכבי, להיאבק על המקום שלך ואם אתה טוב - אתה כבר יודע מה יהיה'. והקשבתי לאשתי".
היחס העוין לאורך שנים מאוהדי מכבי חיפה
"אחרי הפרישה קיבלתי ים הודעות מאוהדי מכבי חיפה. גם בטקס בבלומפילד שמעו קצת שריקות בוז מהקומץ, הייתי מוכן לזה גם. עם הקהל של מכבי ת"א, בכל מקרה לא שמעתי כלום. הייתי שם שבע שנים במכבי חיפה, עשיתי שם הרבה דברים טובים ואני בטוח שהאוהדים האמיתיים של מכבי חיפה זוכרים את זה".
עזיבת פאוק והמפגש עם איביץ'
"חצי מקריית אליעזר היה שורק לי בוז וחצי היה מעודד. אני לא מתרגש מרעשי רקע, הכל עובר לידי. ג'ק אנגלידיס הגיע בשנה השנייה שלי בפאוק, וגם ולדימיר איביץ' היה שם. אחרי חודש שעשיתי קצת בלאגן בקלאס (בגלל קשיי השחרור שלו), כמו לא להוריד את הגופיית GPS למשל, איביץ' לחץ לי את היד ואמר לי בהצלחה בהמשך הדרך. אחרי כמה שנים, כשהייתי במכבי, אני זוכר שראיתי פוש 'איביץ' חתם במכבי ת"א', ואמרתי לאלירן עטר שהיה איתי בטיול שאני גמור. בתחילת האימונים איביץ' קרא לי, שם עליי את היד ואמר שהוא מצפה שאני אהיה משמעותי ושחקן מוביל. שם הבנתי שיש עם מי לעבוד, והיה לנו חיבור עם העיניים. הוא ידע לגעת בכל אחד. זה מה שמאפיין מאמן גדול. הוא גם ידע בדיוק איזה שחקני נוער להקפיץ לאימונים שלנו והכל היה מסודר ובקצב גבוה".
סיום הדרך במכבי ת"א
"כל פעם שהייתי עולה לדשא בבלומפילד הייתי מרגיש את דחיפה באמת מוגזמת מאוהדי מכבי ת"א. גם שחקנים מאוד בכירים בקבוצה, כולל זרים, אמרו לרובי קין שהאיכויות שלי יוסיפו לנו, אבל היו לו את השחקנים שלו וזה בסדר גמור. יכול להיות שהשיחות האלה עוררו אצלו אנטגוניזם. יכול להיות שהוא לא התחבר אליי, אני לא יודע. כשאתה רץ עם הרכב מסוים ואותם חילופים, ופתאום מכניס שחקן משום מקום - איך אתה מצפה שהוא יהיה טוב?".
"זה מבאס לא לשחק כי בכל משחק הייתי מקבל מלא הודעות. אני לא אחד שעושה פרצופים או לא מתאמן, תמיד הייתי שם. מאמן רוצה להצליח".
"יש לי אהבה גדולה למכבי ת"א, זה מקום שנתן לי המון. יש בו אנשים שאני אקח לכל החיים. זה חד משמעית המועדון הכי טוב להיות בו בארץ. מכבי ת"א עיצבה אותי ברמה שאני לא יכול להסביר. החיבור שלי למועדון הזה עצום".
היחס האמביוולנטי לכדורגל
"אני אוהב כדורגל, אבל אם תשאל אותי שאלות על כדורגל אתה תהיה מופתע (מכמה שאני לא יודע). קשה לי להסביר את זה. תמיד הייתי ככה. גם כששיחקתי, לא הייתי פותח טלוויזיה כדי לראות משחקים של היריבות. שאלו אותי פעם באיזה מקום אנחנו ולא ידעתי".
הפציעות
"הייתה לי תקופה שבמשך חצי עונה הייתי מצטיין עם איביץ', ואז התחילה לי הבעיה בברך שמאל והייתי מסיים כל אימון עם קליקים כואבים מהברך. בתחילת העונה בן מנספורד אמר לי 'אי אפשר לעצור אותך', וחודש אחרי זה התחילו הכאבים ונכנסתי לניתוח. לא ידעתי אם אני בחוץ לשלושה חודשים או שנה, וכשהתעוררתי מהניתוח המנתח אמר לי את הבשורה והבנתי שאני גמור. הרבה פעמים במקצוע הזה אתה סובל יותר ממה שאתה נהנה, יותר מ-70% סבל".
המעבר שלא צלח ללאציו
"היו הרבה הצעות כשהייתי במכבי חיפה, זה לא סוד. בזמנו היינו בליגת האלופות וכשחתמתי בלאציו - הסקאוט הראשי סיפר לי את ההשתלשלות של הדברים וסיפר לי כמה זמן הם עקבו אחריי. הוא אמר לי '34 דקות בתוך מכבי חיפה - בורדו, התקשרתי לבעלים של לאציו ואמרתי לו שאתה שחקן הרכב בלאציו'. גם פיורנטינה הייתה בתמונה, לצד לאציו. הבטיחו שהכל יסתדר מול מכבי חיפה. איך שנחתתי באיטליה, אמרתי 'אני אפילו לא צריך דירה, אשן במתחם אימונים'. אני לא יכול להסביר את העוצמות של המקום הזה. זה היה צריך להיעשות אחרת, אבל הייתי אז ילד. גם אבא שלי לא ידע שטסתי לאיטליה. אני טסתי כדי להתרשם מלאציו, כשנאמר לי שהכל מוסדר מול מכבי חיפה, ולמחרת כבר היה בלאגן מטורף. קיבלתי עשרות טלפונים מקטן וחרזי".
הטקס לגולסה. לא שמע את אוהדי חיפה (אלן שיבר)
"אם הייתי יכול להישאר בלאציו, חוזית, כמו שכולם ציירו את זה - הייתי נשאר בלאציו. היה לי סעיף בסך 4 מיליון יורו, שזה כמו 12 מיליון יורו היום. ברגע שאתה חותם על חוזה בגיל 16, יש איזושהי פרצה בגיל 18. לאציו כנראה עלו על זה וידעו שבסופו של דבר הם היו משלמים את הכסף הזה למכבי חיפה. אני לא מצטער שחזרתי, כי אני לא יודע מה יכול היה לקרות. אבל ברור שאם הייתי מגיע ללאציו הקריירה שלי הייתה יכולה להיראות אחרת".
הלחץ במכבי חיפה
"תמיד יש שם לחץ מטורף. בגלל שאז היו שמות יותר נוצצים, הלחץ היה גדול, זו הייתה הכוונה שלי. מגיע לאלישע לוי קרדיט על כך שהוא נתן אמון בנו, הצעירים. אני התמודדתי עם הלחץ הזה ועם הבוז מהאוהדים".
"הבוז לליאור רפאלוב? אני לא יודע בדיוק מה קורה במכבי חיפה עכשיו. יכולים להרים ולחבק אותך בכדורגל - ואחרי שני הפסדים (יקראו לך בוז)...".
מה הלאה?
"תפקיד מקצועי בטוברוק? טוברוק זה הבית שלי, אני אחד גם ששומר שבת, זה עוד לא חתום. אני אוהב לתת ממה שלימדו אותי, אני לא אוהב להמציא דברים. בטוברוק לימדו אותי את הבסיס ומגיע קרדיט למאמנים שם שעבדו איתנו על הכל. אם אעשה משהו - זה להיכנס לטוברוק, להיות מעל המאמנים ולתת טיפים. זה הדיבור כרגע".
הקרבה לדת
"לא פשוט להיות כדורגלן בישראל ולשמור שבת, אבל זה משהו שהתרגלתי אליו מאז הנוער בטוברוק. גם למשחקים של הילד שלי אני נוסע באופניים".
השחקן הכי גדול ששיחק איתו
"דימיטר ברבאטוב בפאוק, הוא משהו חריג. ערן זהבי זה ערן זהבי...".
המשחק הכי טוב
"ה-3:4 על מכבי חיפה היה מאוד מיוחד. ה-0:3 בדרבי. היו לי המון משחקים שאני זוכר".
גול אחד
"השער מול אלקמאר".
הקמפיין של ה-0 נקודות 0 שערים
"זה באסה. היינו שם ויכולנו לכבוש. אישית הרגשתי ממש טוב, אבל אלה רמות אחרות".
מי תיקח אליפות?
"אלך עם מכבי ת"א. אני אמיתי".להאזנה בספוטיפיי
להאזנה באפל