אלכסנדר פולוקארוב הוא אחד הזרים הגדולים בתולדות מכבי תל אביב, ואחד משחקני ההגנה הטובים שהיו בישראל במהלך שנות ה-90. כזכור, לפני מספר שבועות נודע שבלם העבר נאלץ לעבור הליך לקטיעת חלק מרגלו - וכעת הוא מדבר על זה."אני תמיד אומר לעצמי: `אני חייב להחזיק מעמד. אני חייב לעבור את זה. קטיעה היא לא גזר דין מוות. נחיה!`", סיפר ב-sport express, "איך זה התחיל? הברך שלי כאבה כבר זמן מה, ולפני בערך שמונה שנים הציעו לי להחליף אותה. ועוד בחינם. לא רציתי לקחת את הסיכון. כבר לא שיחקתי אצל הוותיקים, וזה גם לא הפריע לי ללכת. בסופו של דבר הסתפקו בניתוח קטן, פשוט ניקו שם הכול. אם הייתי עושה אז את ההחלפה, אולי שום דבר מזה לא היה קורה. בדצמבר 2025 החלקתי ברחוב, סובבתי את הקרסול והרגשתי שמשהו לא בסדר בברך. כנראה פגעתי ברצועות או במניסקוס. אבל אחרי שלושה ימים הכאב נרגע, ולא הלכתי להיבדק".פולוקארוב המשיך וסיפר: "בפברואר שמתי לב שמצטברים נוזלים מתחת לברך ושנוצרה בליטה בצד. זה כבר הדאיג אותי. הרופא אמר שיש לי ציסטת בייקר. הסירו אותה בסניף של בית החולים בורדנקו. גם עשו שם MRI וגילו גידול. שלחו אותי לביופסיה, והתברר שהוא ממאיר. בסוף הודיעו לי על האבחנה: אונקולוגיה של מערכת השריר והשלד. זמן קצר לאחר מכן התקיימה התייעצות, ואמרו לי: `יהיה צורך לקטוע את הרגל, אין אפשרויות אחרות`. חיכיתי לתורי, וב-10 באוגוסט עברתי את הניתוח"."פעם בשבוע אני נוסע לבדיקת מעקב אצל המנתח. בעוד בערך ארבעה חודשים, כשהגדם יחלים, יתחילו להתאים לי פרוטזה. בינתיים אני נע בבית בעזרת הליכון. לרופאים אני מגיע בכיסא גלגלים", אמר, "לפעמים אני מרגיש כאילו הרגל עדיין שם, זו תחושה מוזרה מאוד. הדבר החשוב ביותר הוא הפרוטזה. בשבילה אני מגייס כסף. כשהמספר להעברות פורסם באינטרנט, אנשים התחילו לשלוח סכומים שונים. היו שתרמו 10,000 רובל, אחרים 5,000, ואחרים 100. תודה עצומה לכולם".לאחר מכן נשאל האם הוא מקבל תמיכה מעמיתיו בכדורגל, וסיפר: "שורה אוברוב הוא חבר ותיק שלי, והוא שלח לי קצת כסף. כולם מתקשרים איתי ותומכים בי".