חוסה רודריגס מכיר היטב את הכדורגל הישראלי. הקשר הספרדי בן ה-31, שגדל בריאל מדריד וערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת תחת ז'וזה מוריניו, שיחק לאורך הקריירה במועדונים רבים ברחבי אירופה, אבל דווקא ישראל תופסת מקום מיוחד בזיכרונותיו. בריאיון ארוך לפודקאסט הספרדי "אופסיידרס", שפורסם השבוע, הוא חזר לתקופות במכבי תל אביב, במכבי חיפה ובהפועל תל אביב, סיפר על האליפויות, על היחס שקיבל בארץ ועל המחלוקות המקצועיות, וגם שיתף בעדות מטלטלת מהימים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל.
"ישראל היא מדינה מדהימה, מבחינתי עשר מתוך עשר. בגלל זה חזרתי אליה שלוש פעמים", סיפר רודריגס. "נכון שבתקופת המלחמה עברתי דברים קשים מאוד, אבל חוץ מזה חייתי שם מצוין. כדורגלן שמגיע לישראל חי ברמה של עשר מתוך עשר. תשאלו כל שחקן זר שחי שם או שיחק שם, אני חושב שכולם ידברו על ישראל בצורה חיובית. תל אביב היא עיר מדהימה".הספרדי, שזכה בשתי אליפויות עם מכבי חיפה, התייחס בהרחבה גם למועדון הירוק ולעזיבתו בקיץ 2022. לצד הזיכרונות החיוביים, הוא סיפר כי הרגיש שמגיע לו חוזה משודרג בעקבות יכולתו, והודה שכיום הוא מבין גם את עמדת המועדון. בנוסף, חשף כי דחה הצעה של יותר ממיליון יורו לעונה מתאילנד.
"חתמתי במכבי תל אביב בזכות ג'ורדי קרויף"
הקשר פתח דווקא עם התקופה הראשונה שלו בארץ, אליה הגיע בספטמבר 2017 בהשאלה ממיינץ למכבי תל אביב. מי שעמד מאחורי צירופו היה ג'ורדי קרויף, שאותו הוא ממשיך להעריך עד היום. "חתמתי במכבי תל אביב בזכות ג'ורדי קרויף. הוא זה ששכנע אותי להגיע, ומאז אנחנו חברים טובים מאוד ושומרים על קשר מצוין. התחלתי לשחק טוב מאוד, אבל הגעתי מאוחר, שוב בגלל הסוכנים שלי, ולא יכולתי לשחק באירופה. זאת הייתה בעצם הסיבה שבגללה רציתי להגיע. באותה תקופה הליגה הישראלית עדיין לא הייתה ברמה שהיא הגיעה אליה בהמשך, אבל חלון ההעברות כבר נסגר במקומות האחרים ונשארה האפשרות להגיע לישראל".
על הקושי המקצועי שחווה במכבי תל אביב הוסיף: "שם גם סבלתי מהפציעה הראשונה שלי בכדורגל. נפצעתי במניסקוס, ומבחינה מנטלית זה השפיע עליי מאוד. מעולם לא נפצעתי לפני כן, אפילו לא פציעה רצינית אחת. נסעתי לברצלונה כדי לעבור ניתוח אצל דוקטור קוגאט. אנשים אמרו לי שזאת פציעה של חודש או חודש וחצי, אבל לי היה קשה מאוד להתמודד עם זה. התחלתי את העונה בצורה טובה מאוד, הייתי מרוצה, אבל אחרי הפציעה התקשיתי לחזור לעצמי".
רודריגס התייחס גם למעמדה של מכבי תל אביב בכדורגל הישראלי: "הייתי אז בקבוצה הגדולה ביותר במדינה באותו זמן. יש בישראל חמש קבוצות גדולות: מכבי תל אביב, מכבי חיפה, הפועל באר שבע, הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים. מכבי תל אביב היא זאת שתמיד נמצאת באירופה".
בהמשך הוא הסביר כי המעבר לישראל לא נתפס מבחינתו כצעד אחורה בקריירה: "אני אף פעם לא חשבתי שאני יורד ברמה כשאני עובר לקבוצה מסוימת. תמיד האמנתי שאם אתה השחקן הטוב ביותר במקום שבו אתה משחק, יגיעו אליך הצעות. גם אם תשחק בהודו ותהיה טוב, קבוצות יחתימו אותך. אולי לא מיד בליגה גדולה, אבל אתה תוכל להתקדם. אחרי מכבי תל אביב עברתי לפורטונה סיטארד, ושם הייתה לי אחת התקופות הטובות בקריירה".
הקשר גם נזכר בהחלטה שלקח בישראל ושינתה, לדבריו, את המשך הקריירה: "במכבי תל אביב ביקשתי מג'ורדי שיביאו לי מורה לאנגלית. הבנתי שהתקשורת חשובה מאוד, לא רק במגרש אלא גם בחדר ההלבשה ובחיים בכלל. בגלאטסראיי, למשל, הייתי יושב בפינה ולא מדבר עם אף אחד. כשהתחלתי ללמוד אנגלית ולהרגיש בנוח עם האנשים מסביבי, התחלתי גם לשחק טוב יותר. אני לא יודע אם זה היה צירוף מקרים, אבל מבחינתי זאת הייתה נקודת מפנה".
“במכבי ת“א למדתי אנגלית“ (דני מרון)
"מכבי חיפה הייתה ההחלטה הטובה ביותר בקריירה שלי"
אחרי התקופה במכבי תל אביב, רודריגס המשיך להולנד ולספרד, עד שבספטמבר 2020 קיבל הזדמנות נוספת בישראל, הפעם במכבי חיפה. למרות החוויה המעורבת בקדנציה הראשונה בארץ, הוא החליט לחזור, והפעם הפך לחלק משמעותי מהקבוצה שזכתה בשתי אליפויות רצופות. "היה שחקן ששיחק במכבי חיפה ושיחק נגדי כשהייתי במכבי תל אביב. הוא הפך לאיש מקצוע במועדון והתקשר אליי כדי שאגיע. חשבתי על זה, כי בפעם הראשונה בישראל לא הלך לי כל כך טוב, אבל זאת הייתה ללא שום ספק ההחלטה הטובה ביותר בקריירה הספורטיבית שלי. החזרה לישראל הייתה טובה עבורי גם מבחינה אישית".
על מצבה של מכבי חיפה באותה תקופה סיפר: "המועדון הגיע אחרי הרבה שנים שבהן הוא לא זכה בתארים. לא בנו שם קבוצה שבוודאות תזכה באליפות, אלא קבוצה שתנסה לעשות את זה. הבעלים הוא אדם שאוהב מאוד את המועדון ונמצא שם שנים רבות. זה היה כמו אתלטיקו מדריד לפני דייגו סימאונה, מועדון גדול שכולם יודעים שהוא גדול, אבל לא מצליח לזכות בתארים".
"ואז הגענו והתחלנו לנצח", המשיך. "התחלנו להאמין בעצמנו וזכינו בהכל. באמת זכינו בהכל. זאת הייתה תקופה מדהימה. אני חושב שבשנה השנייה שלי גם הליגה הישראלית השתפרה מאוד, כי הקבוצות הגדולות שיחקו באירופה. כשאתה משחק באירופה, שחקנים טובים יותר רוצים להגיע אליך. יש יותר כסף, משקיעים בתשתיות, וכשיש כסף מגיעים שחקנים טובים".
רודריגס לא שכח גם את הקהל הירוק: "מילאנו את האצטדיון כמעט בכל שבוע. גם במשחקי החוץ הרגשנו לפעמים כאילו אנחנו משחקים בבית. היו כמויות עצומות של אוהדים. זאת הייתה שנה מדהימה, ומהקבוצה הזאת הרבה שחקנים התקדמו למועדונים טובים, וגם המאמן הגיע לכוכב האדום בלגרד. בשבילי אלה היו השנים הטובות ביותר בקריירה הספורטיבית".
על שתי האליפויות אמר: "האליפות הראשונה הייתה יפה יותר. לא היינו אמורים לזכות בה. אתה יכול להשוות את זה לריאל מדריד: אם ריאל זוכה באליפות, מבחינת המועדון זאת כמעט העונה המינימלית שמצפים ממנה. אבל כשאתה בקבוצה שלא רגילה לזכות, ויש קבוצות עם תקציבים גדולים יותר, התחושה אחרת לגמרי. התחלנו לשחק טוב, להאמין בעצמנו, והצלחנו. בשנה השנייה כבר היה לנו קל יותר לזכות, אבל ההרגשה לא הייתה כמו באליפות הראשונה".
בהמשך הדגיש: "אנשים לא תמיד מבינים כמה קשה לזכות בתארים בקריירה של כדורגלן. לא אכפת לי באיזו ליגה מדובר. לזכות באליפות זה דבר קשה מאוד, ואני חושב שאנשים לא מעריכים את זה מספיק".
אחד הרגעים הזכורים של רודריגס במכבי חיפה הגיע דווקא בהפסד 7:2 לטוטנהאם במוקדמות הליגה האירופית באוקטובר 2020. עבור הקשר הספרדי, המשחק סימן מפגש מחודש עם ז'וזה מוריניו, המאמן שהעלה אותו לקבוצה הבוגרת של ריאל מדריד בגיל 17. "זאת הייתה הפעם הראשונה שפגשתי אותו אחרי הרבה שנים. לפני המשחק הייתי בחימום וחשבתי לעצמי: האם הוא בכלל יזכור אותי? עבר כמעט עשור, וכבר לא נראיתי כמו הילד שהוא הכיר בריאל מדריד. פתאום הוא ראה אותי וקרא לי לצאת מהחימום. כמובן שאף אחד במכבי חיפה לא יכול היה להגיד משהו כשהוא קרא לי".
"זה היה רגע יפה מאוד", המשיך רודריגס. "הוא שאל איך אני מרגיש, איך המשפחה שלי, ואז שאל אותי אם כבר סידרתי את החיים שלי מבחינה כלכלית. אמרתי לו שתודה לאל, אני חושב שכן. והוא אמר לי שזה הדבר החשוב ביותר. זה מראה כמה אכפת לו ממני. הוא בכלל לא שאל שום דבר שקשור לכדורגל, אלא התעניין רק בחיים האישיים שלי". על התוצאה עצמה הוסיף בחיוך: "הפסדנו 7:2, אבל זה היה נורמלי. זאת טוטנהאם. הם עלו בהרכב הכי חזק שלהם, עם הארי קיין, ומוריניו אמר מראש שיעלה עם ההרכב הראשון".
“לא היינו אמורים לזכות באליפות הראשונה“ (אלן שיבר)
"הרגשתי שמגיע לי יותר, הייתי נשאר בחוזה משודרג"
לצד ההצלחה על המגרש, רודריגס סיפר על היחס שקיבל במכבי חיפה, וציין במיוחד את גל אלברמן. לדבריו, הדאגה למשפחתו הייתה אחד הדברים שהפכו את התקופה בכרמל למשמעותית כל כך עבורו. "מכבי חיפה הייתה המועדון היחיד בכל הקריירה שלי שבו כבר ביום הראשון יכולתי לישון בבית שלי. זה אולי נשמע כמו דבר קטן, אבל זה מאוד משמעותי. בכל פעם שהייתי מגיע לקבוצה חדשה, הייתי נוחת עם המזוודות, נמצא בבית מלון שבועיים ומחכה שיסדרו לי בית. במכבי חיפה הדברים היו מוכנים".
"גל אלברמן, המנהל הספורטיבי, שאל אותי מה הילדים שלי אוהבים. קנו להם מתנות ומילאו לנו את המקרר באוכל. אלה לא שטויות, הדברים האלה חשובים מאוד. כשאתה רואה שאנשים הקדישו אפילו רגע אחד כדי לחשוב מה הבן שלך ירצה לקבל, אתה מרגיש משהו אחר. כמובן שאתה תמיד רוצה להצליח בשביל המועדון, אבל כשדואגים למשפחה שלך, אתה מרגיש מחויבות נוספת. המשפחה שלי היא הדבר הכי חשוב שיש לי".
גם היחס שקיבל מחוץ למגרש נותר חקוק בזיכרונו: "היינו מסתובבים בישראל ומזמינים אותנו לכל מקום. כשהיינו הולכים למסעדות לא היו נותנים לי לשלם. היינו מאושרים שם. כשעזבתי את ישראל, בעל הדירה אפילו קנה לבן שלי פלייסטיישן 5, בדיוק כשהמכשיר יצא. אלה דברים שמראים כמה טוב היה לנו שם".
למרות שתי העונות המוצלחות, רודריגס עזב את מכבי חיפה בקיץ 2022. בריאיון הוא התייחס למחלוקת סביב תנאי החוזה שלו, והסביר מדוע רצה לקבל שדרוג לאחר האליפויות: "חתמתי על חוזה לשנתיים עם אופציה לעונה נוספת. היום אני מבין את מה שהמועדון אמר לי: יש לך חוזה ואתה צריך לעמוד בו. אבל אני הרגשתי שהגעתי כשחקן מסוים, ואחרי שנתיים כבר הייתי שחקן אחר, שהתקדם והוכיח את עצמו, ולכן מגיע לי משהו אחר".
"הייתי נשאר אם היו משפרים לי את התנאים", המשיך. "גם אנשים ביקרו את המועדון בגלל זה, כי הייתי שחקן חשוב מאוד במשך שנתיים. אני הרגשתי שמגיע לי יותר. אחרי השנה הראשונה כבר חשבתי שמגיע לי שדרוג, אבל קיבלתי את המצב. אחרי השנה השנייה התחושה הזאת התחזקה. מצד שני, אני גם מבין את העמדה שלהם. חתמנו על חוזה, ומבחינתם מה שנחתם צריך להתקיים".
הספרדי סיפר גם על המתיחות שנוצרה לקראת סיום התקופה: "נשארו שלושה משחקים והיינו במאבק מול מכבי תל אביב. שיחקנו נגד מכבי נתניה והפסדנו 3:0. לא שיחקתי כי הייתי פצוע בקרסול. המאמן כעס, והייתה תחושה שהחוזה שלי כבר לא מעניין אותו, אלא רק הזכייה באליפות. אחר כך כבר לא שיחקתי בשני המשחקים הבאים, ובסופו של דבר לא הגעתי להסכם חדש עם המועדון".
למרות הדברים, רודריגס הדגיש כי לא רצה לעזוב את ישראל: "הייתי רוצה להישאר במכבי חיפה. תחשבו על זה, עד אז כמעט אף פעם לא הייתי שנתיים באותו מועדון. סוף סוף מצאתי מקום שבו הייתי מאושר, שיחקתי טוב וזכיתי בתארים. רציתי להמשיך".
אחד הגילויים המעניינים בראיון נגע להצעה שקיבל לאחר התקופה במכבי חיפה. לדבריו, מועדון תאילנדי הציע לו חוזה שהיה יכול להיות המשתלם ביותר בקריירה שלו, אך בסופו של דבר הוא בחר לוותר עליו: "קיבלתי הצעה אדירה מתאילנד, ההצעה הכי גבוהה שהייתה לי בקריירה. זה היה יותר ממיליון יורו לעונה. אני לא רוצה לומר בדיוק כמה, אבל זה היה יותר ממיליון יורו בכל עונה. מדובר באחת הקבוצות הטובות במדינה, קבוצה שמשחקת גם במפעלים של אסיה".
"אשתי לא רצתה לעבור לשם", סיפר. "הגענו מתקופה שבה חיינו נהדר בישראל. אנשים הזמינו אותנו לכל מקום, התייחסו אלינו בצורה מדהימה, היינו מאושרים. אשתי אמרה לי שהיא לא רוצה לעזוב את החיים הטובים שהיו לנו ולעבור לתאילנד. לא ניסיתי ללחוץ עליה יותר מדי, למרות שמבחינה כלכלית היה מדובר בהצעה שלא הייתה דומה לשום דבר אחר שקיבלתי. בסופו של דבר החלטנו לדחות את ההצעה, למרות שזה כאב לי מאוד, כי להרוויח סכומים כאלה זה לא משהו שקורה בכל יום. לפעמים אתה שואל את עצמך כמה חוזים רגילים אתה צריך כדי להגיע לסכומים האלה. אבל זאת הייתה ההחלטה שלנו, ומשם עברתי לבלגיה".
“הכל הלך מצוין עד ה-7 באוקטובר“ (לירון מולדובן)
"אם אנחנו צריכים למות, עדיף ששניים ימותו ולא כולנו"
אחרי תקופה קצרה באוניון סן ז'ילואז הבלגית, רודריגס שב לישראל בקיץ 2023 וחתם בהפועל תל אביב. אלא שלדבריו, הוא לא התכוון בהתחלה לחזור לקבוצה ישראלית נוספת: "הפועל תל אביב היא כמו ולנסיה. מועדון גדול מאוד מבחינת ההיסטוריה שלו, אבל באותה תקופה לא קבוצה שנלחמת על האליפות. היה שם בעלים אמריקאי שרצה להשקיע והציעו לי חוזה טוב מאוד. בהתחלה לא כל כך ראיתי את עצמי מגיע לשם. הרי כבר שיחקתי בשתי הקבוצות הטובות בישראל, ופתאום ללכת לקבוצה שלא נלחמת על האליפות? לא הייתי בטוח".
"במקביל הייתה לי הצעה ממומבאי סיטי בהודו", סיפר. "קבוצה ששייכת לקבוצת סיטי. הם הציעו לי חוזה לשלוש שנים ותנאים טובים מאוד מבחינה כלכלית. בגיל הזה כבר לא כל כך פשוט לקבל חוזה לשלוש שנים. אני רציתי ללכת, כי תמיד אהבתי להכיר תרבויות חדשות ולשחק במקומות שונים. אחד החברים הכי טובים שלי הוא גוסטבו, חבר ישראלי שעזר לי מאוד. הוא ואשתי חברו יחד כדי שלא אעבור להודו. הם היו שולחים לי תמונות של נהרות עם דגים מתים וכל מיני דברים כאלה. הם ממש הוציאו לי את החשק. אני דווקא רציתי ללכת, אבל הם הצליחו לשכנע אותי".
לבסוף חתם בהפועל תל אביב, ובתחילת הדרך היה מרוצה מאוד: "כבר הייתי בשלב אחר בקריירה. רציתי לקבל חוזה טוב ולחיות טוב. אמרתי להם שאני רוצה וילה, כי בישראל הכל יקר מאוד. סידרו לי וילה מדהימה באחד האזורים הטובים ביותר. הייתי מאושר שם, הכל הלך מצוין, עד שהגיע 7 באוקטובר".
בחלק הקשה ביותר של הריאיון, רודריגס חזר לבוקר 7 באוקטובר 2023 ולימים שבהם ניסה להוציא את משפחתו מישראל בעקבות מתקפת חמאס: "זה היה אחד הרגעים הקשים ביותר בחיים שלי. לא בקריירה, בחיים. זאת הייתה תחושה של פחד, בעיקר בגלל הילדים. באותו יום היינו אמורים לשחק כדורגל, ובשש בבוקר אשתי העירה אותי בבהלה כי התחילו האזעקות. בכל ישראל יש אזעקות, בהתאם לאזור שבו נשקפת סכנה. גרנו בבית נהדר, אבל באזור שלנו היו המון אזעקות. הן נשמעו שוב ושוב, כל הזמן".
"ברגע שהכריזו שהמדינה במלחמה, שכחנו לגמרי מכדורגל", המשיך. "כבר לא חשבנו על משחקים, רק על מה שצריך לעשות. עזבנו אחרי ארבעה או חמישה ימים, אבל עברנו יומיים בגיהינום. זאת הייתה חוויה מטורפת. גם כשאתה רוצה לצאת משם, אתה מגלה שזה לא כל כך פשוט. ישראל היא מקום נהדר לחיות בו, אבל במצב כזה אתה מרגיש שאין לך לאן לברוח. אתה לא יכול פשוט להיכנס לרכב ולנסוע למדינה אחרת. היינו צריכים למצוא טיסות, וכל פעם שהזמנו טיסה היא התבטלה".
רודריגס סיפר כי בשלב מסוים אף הציע לאשתו לעזוב את המדינה בלעדיו, יחד עם הילדים: "אנחנו שישה אנשים במשפחה, ולמצוא טיסה לשישה אנשים זה לא כמו למצוא טיסה לשלושה. בשלב מסוים הצעתי לאשתי שהיא והילדים יעזבו בלעדיי. אמרתי לה: 'אם אנחנו צריכים למות, עדיף ששניים ימותו ולא כולנו'. אבל היא לא הסכימה. היא נשארה איתי. היא אוהבת אותי מאוד, והיא סירבה לעזוב אותי".
למרות הטראומה, הקשר הספרדי חזר בהמשך לשחק בהפועל תל אביב, לפני שעזב בפברואר 2024 לאדנה דמירספור הטורקית. הוא סיפר כי ההזדמנות המקצועית הגיעה לאחר תקופה שבה התקשה לחזור לשגרת הכדורגל: "בהפועל תל אביב הייתי שחקן חשוב מאוד, לדעתי אפילו השחקן הכי חשוב בקבוצה, אבל לא הספקתי לשחק הרבה. ואז הגיעה ההצעה מאדנה דמירספור, אחת הקבוצות הטובות בטורקיה באותה תקופה. הם אפילו שילמו עליי דמי העברה. זאת הייתה סיטואציה מוזרה מאוד, אבל קיבלתי הצעה טובה מבחינה כלכלית, בליגה חזקה יותר, והחלטתי לעזוב".
בטורקיה הוא פגש בין היתר את מריו באלוטלי ואת נאני, שעליהם סיפר בחום: "נאני הוא אחד החברים הטובים שלי, אדם מדהים. באלוטלי הוא דמות מיוחדת, יש לו את השיגעונות הקטנים שלו שכולם מכירים, אבל הוא אדם טוב. היו לנו הרבה בעיות כלכליות במועדון, אבל הזרים הפכו למשפחה קטנה. הנשים שלנו היו יחד כל יום, ויצרנו קשרים שנשארו גם אחר כך".
לסיום, רודריגס חזר שוב לאהבה שלו לישראל, שאותה הוא מתאר כאחד המקומות שבהם הרגיש הכי טוב לאורך הקריירה: "אני תמיד אומר את זה, ולא במקרה חזרתי לשם שלוש פעמים. ישראל היא מקום מדהים לחיות בו. עברתי שם תקופות פחות טובות מבחינה מקצועית, עברתי שם גם את אחד הרגעים הכי קשים בחיים שלי, אבל חוויתי שם גם את השנים הכי טובות בקריירה שלי. בסופו של דבר, כשהולך לך טוב בכדורגל, הכל נראה אחרת. ואני בישראל הייתי מאושר".