נדמה שאין שבוע בליגת העל שלא מסתיים בדיוני שיפוט. מתלונות של שחקנים על השופטים ועד לכיוון ההפוך, משנה לשנה התחושה היא שהמחלוקות בליגת העל רק עולות דווקא לאחר הכניסה של מערכת ה-VAR, שנועדה למנוע אותן מחלוקות בדיוק ולהפוך את השיפוט לעניין אובייקטיבי ככל האפשר.מאמנים, אוהדים ושחקנים מתנגחים זה בזה ובשופטים בתדירות גבוהה, יחד עם המשפט שהפך כבר לקאץ` פרייז - "בשביל מה צריך שאיגוד השופטים יודה בטעויות?". לכן, כשהכדורגל הישראלי מתקרב לפגרת הנבחרות, בחרנו להתמקד בכיוון הפוך - במקום לשאול `למה לא`, לשאול `למה כן`. מה הכדורגל שלנו יכול לעשות כדי לשפר את רמת השיפוט? בשביל לנסות לענות הלכנו לדוגמאות ברחבי העולם.אופ"א - שופטי עבר על תקן מנטוריםאופ"א בנתה תוכנית בה 13-14 שופטי עבר מוצלחים משמשים בתור מנטורים לשופטים צעירים יותר, בתור מי שמכירים את המשחק בצורה טובה יותר מכל אחד אחר. השופט הבינלאומי מוחמד אל אמארה, בן טיפוחיו של טרי האוגה ששפט בגמר ליגת האלופות, אמר ש"זאת הזדמנות להבין את המשחק בצורה טובה יותר. המנטור שלי עוזר לי גם בנושאים שקשורים למנהיגות, לניהול לחץ". שופט אחר, סנדר ואן דר אייק, אמר שהוא מאמין שבמקרה כזה אופ"א מסתכלת עליו כבן אדם, ולא רק כשופט.לא מעט שופטי עבר עדיין נמצאים באזורים משמעותיים בכדורגל הישראלי. היו לנו שופטים כמו אלון יפת שהגיעו לבמות הגדולות ביותר, ויכולים לתרום גם אחרי שהם תלו את המשרוקית. בהתחשב ביצריות שמלווה את הכדורגל הישראלי, דווקא ניסיון אישי להתפתח יכול להיות הפתרון הנכון יותר, בפרט במקרה של שופטים צעירים שעלו לאחרונה לליגת העל.ארה"ב ואנגליה - להבין את המשחק שתי תוכניות שונות בפורמט דומה. האנגלים השיקו מרכז ביצועים ארצי לשופטים בליגות הנמוכות, בניסיון לזהות כישרונות צעירים ולעזור להם "לקפוץ" ליגות. באפריל 2025 ההתאחדות טענה שהתוכנית קיצרה את זמן ההתקדמות ב-18 חודשים, מה שמאזן בין היכולת של שופט להתפתח לשאלה הפיזית, דבר משמעותי בהתחשב במרחק העצום שהם גומעים בכל משחק.ארצות הברית השיקה לפני שבועיים את תוכנית R90+, תוכנית בהיקף רחב יותר, עם שישים שופטים, בה הם נדרשים ללמוד גם אלמנטים טקטיים וניהול משחק. זה לא קורס מאמנים, אך יש לא מעט אלמנטים דומים. האמריקאים מאמינים שמתוך ידע טקטי בסיסי השופטים יוכלו להיות חכמים יותר, ולא להסתמך באופן יבש על החוקה.אוסטרליה ויפן - זיהוי פוטנציאלשינוי הגישה באוסטרליה ויפן שונה ולא מתייחס רק לדרך בה מנהלים את השופטים הנוכחיים, אלא מתבסס על פוטנציאלים קיימים. האוסטרלים למשל בנו תוכנית עם מסלול מעבר משחקני חובבים וליגות נמוכות לשיפוט, לצד רפורמה בכל הקשור לתוכנית הכשרת השופטים שלהם.יפן לעומת זאת הפעילה מסלול שופטים מקצוענים, שמאפשר לשופטים בכירים לעבוד בשיפוט במשרה מלאה. במרץ 2025 דיווחנו כי שופטים בליגת העל מקבלים 3,245 ש"ח ברוטו למשחק, ובליגה הלאומית 1,700 ש"ח למשחק. כשבפועל הם שופטים בין שניים לשלושה משחקים בחודש בתור שופטים ראשיים, תשלום גבוה יותר יכול להוביל לשופטים איכותיים יותר ולהשאיר רבים במקצוע, בטח בליגות הנמוכות.האקס פקטור - אינטגלינציה מלאכותיתבשלב זה אין שימוש של ממש בכלי AI בתור כלי עזר ל-VAR, אבל בהתחשב בכמות המצלמות ובהתפתחות המדהימה של האינטגלינציה המלאכותית. באקדמיה לשופטים בברמינגהאם, למשל, משתמשים בכלי AI כדי לנתח את תנועת השופטים במהלך המשחק. בספרד משתמשים ב-AI במודל דומה לזה של הוועדה המקצועית שלנו, לזהו טעויות אחרי משחקים.יש עוד ועוד פלטפורמות שמנסות לפעול בהתאם לשופטי כדורגל, הן ברמת תרגול הסימולטורים והן בהפקת הדו"חות השונים. שימוש בכלים כאלה יכול להוביל לעצות טובות יותר ובהתאם לשפר שופטים. בטח בתור המדינה שהייתה ידועה פעם בתור "סטארט אפ ניישן", אולי הדבר הנכון הוא פתרון מחוץ לקופסה.