מיצובישי מוטורוס מורידה את השאלטר על המכונית החשמלית הראשונה בעולם שיוצרה בהיקף מסחרי, ה-I-MiEV העירונית, כך מדווחת סוכנות הידיעות היפנית ניקיי. מכירותיה הדלות של המיני החשמלית שהוצגה לציבור בשנת 2009 הובילו לסוף דרכה, כאשר בין היתר מציינים בכלי התקשורת ביפן כי התחרות הגוברת בענף החשמלי השאירו אותה, טכנולוגית, דינמית ובטיחותית מפגרת הרחק מאחור. רק לשם השוואה, ניסאן ליף שהוצגה במקביל אליה נמכרה בחצי מיליון עותקים, לעומת 32 אלף יחידות בלבד של המיצובישי ששווקה ב-50 מדינות ברחבי העולם, כולל אגב ניסיון לשווקה בישראל ב-2010 שלא עלה יפה (התמחור המקורי נע סביבות 180 אלף שקל ומעלה).
ה-I-MiEV, שהולידה שתי תאומות זהות בפיג'ו (איון) וסיטרואן (סי-זירו), התבססה על פלטפורמת MR ייעודית לרכבי קיי-קארס שנמכרים ביפן, עם פרופורציות קומפקטיות ובסיס גלגלים של 2.55 מ', אורך של 3.60 מ' ותא מטען סביר של כ-250-260 ל', סידור שימושי שהתאפשר על ידי התקנת הסוללות ברצפה. בדומה לרוב מכוניות המיני של דור סוזוקי אלטו-107 וחברותיהן, היא הושיבה 4 אנשים במבנה עגלגל וגבוה והציבה ביצועים מוגבלים; ההספק המרבי של המערכת עמד על 63 כ"ס ו-18 קג"מ והיא האיצה ל-100 קמ"ש ב-10 שניות. המהירות המרבית היא 130 קמ"ש וטווח הנסיעה על הסוללה עמד על כ-140-160 קילומטרים בתנאים אופטימליים. את הסוללה ניתן היה להטעין ב-7 שעות בבית או בכחצי שעה בעמדה מהירה.
אפשר לתלות את הכשלון בכל מיני גורמים טכנולוגיים או צרכניים, אבל המחיר בארה"ב - 25-30 אלף דולר בטח לא תרם להפצה המסיבית שלה ובכל מקרה מהווה רק צד אחד בסיפור, כפי שאומרים במיצובישי. "לא היה לנו מספיק כסף או עניין אישי להמשיך ולהשקיע בה", כך הם מוסרים לסוכנות הידיעות על רקע הדיווח ממטה החברה. ביפן לא מופתעים מהידיעה הזו נוכח העובדה שמיצובישי מעולם לא שקלה לבצע בה חידושים כלשהם לאורך כל שנותיה על הכבישים.
הידיעה על פטירתה של I-MiEV לא סותמת את הגולל על יורשת מודרנית. מיצובישי מפתחת יחד עם ניסאן מכונית חשמלית אורבנית שתיחשף רשמית בשנת 2023 ותתחרה ישירות בסיטרואן אמי. שותפויות מסוג אלה צוברות תאוצה בשנים האחרונות במירוץ הקדחתני לייצר נבחרת חשמלית מגוונת. אפילו יריבות כמו הונדה ו-ג'נרל מוטורס, איחדו כוחות בתכנון סוללות ומנועים חשמליים בצפון אמריקה.