נצחון שישי בבריטניה להמילטון בדרך לאליפות השישית

מרצדס כצפוי היו במירוץ משלהם והמזל הלך עם לואיס

משה פינצ'בסקי  15.07.19 - 10:37
לואיס המילטון. ממשיך לחגוג והפעם על קרקע ביתית (צילום: Getty)
לואיס המילטון. ממשיך לחגוג והפעם על קרקע ביתית (צילום: Getty)
תחילת כתבה

אם נתעלם לרגע ממרצדס, אז היה מירוץ מרתק בין פרארי לרד בול, אבל מה לעשות ומרצדס היו כל כך דומיננטיים בסילברסטון שברגע שהמירוץ החל, הנצחון היה רק בין בוטאס להמילטון. לואיס תקף את ולטרי באופן קשוח וללא הרף, אך הפיני הדף אותו ללא פשרות ונראה היה שהעצירות והאסטרטגיה תקבענה את הניצחון. בסופו של דבר, מכונית הבטיחות אפשרה להמילטון להחליף צמיגים באובדן פחות זמן וכך לעקוף את בוטאס ולהכריע את המירוץ. א-ב-ל המילטון לא מסתפק בנצחון במירוץ עם מזל, ולמרות שבסוף המירוץ בוטאס ספק נאלץ לעצור שוב לצמיגים רכים, עדיין לואיס דאג להפגין מי הנהג המהיר יותר ולקח את ההקפה המהירה ביותר על הצמיגים הקשים והמשומשים. תמיד יש וידוא הריגה אצל המילטון, לרב עם חיוך.

 

כצפוי פרארי יצאו בשן ועין מסילברסטון. אמנם לקלר הצליח לסיים שלישי בתצוגת נהיגה מרהיבה, אך גבולית לעיתים (בהגנה מול ורסטאפן היו יותר מדי זגזוגים לטעמי) וסבל מחוסר מזל עם מכונית הבטיחות וההחלטה המאוחרת של פרארי להכניס אותו רק בהקפה השנייה של מכונית הבטיחות ולא מיד אחרי פטל. לפחות ההימור המוזר לזנק על האדומים לא התגלה ככשלון מוחלט, אבל לא ברור לי מדוע נזקקו לו בכלל. במיוחד לקלר.

 

סבסטיאן פטל מצוי במשבר קשה. אין לי ספק. פרארי היא גם לא המקום להיות בו במשבר ובוודאי לא מול נהג כמו לקלר. כל הסופ״ש פטל היה בצל של לקלר ואז גם כאשר זכה במזל במירוץ בתזמון מכונית הבטיחות בעצירה שלו לצמיגים, הוא לא הצליח לעצור את המתקפה של ורסטאפן ואז עשה טעות בבלימה מאחורי ורסטאפן בכניסה לקלאב. לזכותו של פטל ייאמר שהוא איבד הצמדה כה קרוב לורסטאפן, אבל לא ברור למה סבסטיאן ציפה. זו לא נהיגה אחראית. בכל מקרה, מירוץ סילברסטון מסמן את סיום העונה שלו. אינני יודע אם פרארי באמת יעבירו את לקלר לעמדת הנהג הבכיר, אבל פטל נראה גמור.

 

הנהג היחיד שעשוי היה להדאיג את המרצדסים היה ורסטאפן, אבל הוא נתקל בנהגי פרארי וזה גרם לו לאבד קשר עם המובילים ואז לחטוף מפטל. אני חושב שמקס נתן מירוץ משובח, אם כי אינני מבין מדוע השחרור שלו במקביל ללקלר נחשב בסדר ובלחישה הוסיף שבעקיפה שלו על פטל בפניית סטו, הוא יצא מהמסלול. עדיין, מקס הוא מקור בלתי נדלה לאקשן על המסלול והקרבות שלו עם לקלר החיו מירוץ שהיה גמור עוד לפני הזינוק. יהיו בין שני אלה עוד הרבה זיקוקי דינור בעתיד ולי באופן אישי היה כיף לראות מישהו מאכיל את ורסטאפן במטעמים בסגנונו.

 

גאסלי נתן סופ״ש משופר ביחס לרב העונה עד כה, אבל עדיין לא ברמה של ורסטאפן, בוודאי במהלך המירוץ. אני מקווה שהסופ״ש הזה יהיה הבסיס המקצועי והרגשי שלו לאתחל את העונה הזו.

 

מקלארן נראו טוב כצפוי, אבל למרות המהירות העדיפה בדירוג ואולי אף במירוץ של נוריס, היה זה סאיינז ששוב סיים Best of the rest. מעניין כיצד רנו עשו ריסט למצב המכונית שלהם ופתאם על אחד המסלולים הכי מאתגרים בסבב, היו מסוגלים לתת פייט למקלארן. מצד אחד, יש להעריך את האומץ שלהם ואת התכנון המקורי, אך מצד שני מה זה אומר על יכולת הפיתוח שלהם. לפחות ריקארדו נתן מירוץ חזק ואילו הולקנברג ספג ניסיון עקיפה התאבדותי מצד פרז.

 

אם רנו עוד יוצאים מרוצים מסילברסטון, אזי אני לא יכול לתאר לעצמי את הדיבריף בהאס אחרי המירוץ. מה קורה עם הנהגים שלהם?!? זה מזכיר את פורס אינדיה מלפני שנתיים. האס החליטו לנסות בסילברסטון דבר דומה לרנו ולהריץ עבור גרוז׳ן מכונית מקורית ועבור מאגנוסן את המפותחת. כלומר, כל הסופ״ש מוקדש למבחן ולמציאת הבעיות של המכונית. מה עושים הנהגים בהקפה הראשונה? נכנסים האחד בשני. פאנצ׳רים ונזק לשניהם שמוביל לפרישה כפולה. אין מבחן, אין דאטה, אין פתרונות ואין תוצאות. סאבוטג׳ מושלם ועכשיו לליצנים בחברת ריץ׳, הספונסרית, יש מחליפים. אני רק יכול לדמיין מה נהג אחראי כמו נגיד רייקונן היה מוציא מהמכונית הזאת עד כה העונה.

 

אם התייחסנו לקימי, אז הוא ממשיך להביא תוצאות עבור אלפא, בעוד ג׳יובנצ׳י ממשיך לעשות טעויות. נראה לי שהאיטלקי הצליח להתחבר יותר למכונית במירוצים האחרונים, אבל הוא דוחף את עצמו מעבר למגבלות והטעויות מגיעות. אולי הוא עוד יכול להציל את עתידו, אבל אני בספק. בכל אופן, הקבוצה מתפקדת הרבה יותר טוב מהאס ולא רק בזכות רייקונן.

היה קשה לעקוב אחרי התפתחות המירוץ עבור מרכז הגריד ולכן אינני בטוח מה קרה לאלכס אלבון בטורו רוסו וכיצד מירוץ כה מבטיח שלו התהפך לסיום מחוץ לנקודות בעוד קוויאט דווקא כן הצליח לתקן את הדירוג ולסיים תשיעי. הרוסי ממשיך עונה מרשימה ומראה בגרות ואילו אלבון מפגין גם הוא מהירות ואחריות.

 

רייסינג פוינט התדרדרו לאחורי הגריד, אבל בניגוד לויליאמס, הם צמודים לאחרים ומסוגלים להפתיע. פרז כאמור התאבד בזינוק המחודש על הולקנברג ושילם בכנף שבורה, בעוד סטרול ממשיך להיות לא מסוגל לעבור את המגבלות של המכונית. יש לי תחושה שהקבוצה עברה להתרכז בשנה הבאה.

 

פראנק ויליאמס חגג בסילברסטון 50 שנים שלו (לא של הקבוצה, כי הייתה לו קבוצה אחרת בהתחלה) והקפת הכבוד שהמילטון עשה איתו הייתה אחת מההיי לייטס של הסופ״ש עבור רבים. לצערנו הקבוצה אינה יכולה לייצר ניסים ומסכן ג׳ורג׳ ראסל שבוודאי תוהה איך יצליח לשמר את הקריירה שלו בפורמולה 1 כאשר הוא לא מקבל צ׳אנס להוכיח את עצמו כמו לנדו נוריס לדוגמה.

 

נותר רק לבחור את הנהג המצטיין. לטעמי הבחירה יכולה להיות רק בין ורסטאפן ללקלר. רק שניהם הראו עליונות על בני קבוצתם וכמובן שהם אחראים על משהו כמו 80% מהיי לייטס של המירוץ. הם הסיבה שהמירוץ הזה היה מהנה ולא מענה. אני בוחר בלקלר לא בגלל הייתי אוהד הקבוצה או בגלל שאני מחבב אותו יותר כאדם, אלא בגלל שלפי דעתי הוא היה במכונית הנחותה מבין השניים, והצליח להוציא ממנה יותר.

 

נתראה בהוקנהיים בעוד שבוע.

טבלת האליפות:

המילטון 223

בוטאס 184

ורסטאפן 136

פטל 123

לקלר 120

גאסלי 55

סאיינז 38

רייקונן 25

נוריס 22

ריקארדו 22

 

הדפס