המילטון ומרצדס הראו לכולם מאיפה משתין השור

הגרנד פרי בשטיריה הוכיח חד משמעית למה הבריטי הוא הנהג הטוב ביותר בעולם, במכונית הטובה בעולם

משה פינצ'בסקי  15.07.20 - 15:11
המילטון. איכויות ברמה אחרת (צילום: Getty)
המילטון. איכויות ברמה אחרת (צילום: Getty)

תגיות: פורמולה 1

תחילת כתבה

אתם רוצים לדעת למה המילטון הוא הנהג הטוב ביותר בעולם? למה מרצדס משלמים לו כל כך הרבה? המירוץ השני באוסטריה הפגין את האיכויות של לואיס. הדירוג הרטוב יכול היה לתת לורשטאפן ורד בול יתרון ואכן זה התממש מול בוטאס, אבל המילטון דפק הקפת דירוג מהירה ב-1.2 שניות! ייתכן שלבוטאס הייתה תקלה קלה כלשהי וייתכן שלא. הנקודה היא שכאשר נזרקים אתגרים בפני הנהגים, הטוב ביותר מנצח.

בוטאס עשה את שלו ובמירוץ היבש ניצל את היתרון של מרצדס בכדי לעקוף את ורשטאפן. העונה המשוגעת הזו מקנה לו הזדמנות פז לעשות היסטוריה ובכדי לעשות זאת, הוא חייב לסיים סופי שבוע לא טובים על הפודיום.

ורשטאפן חשב שאולי הדירוג הרטוב יאפשר לו לעקוץ את המילטון, אבל עם מירוץ במזג אוויר נוח, יחד עם מה שנראה שוב כהצלחה של מרצדס בתיקון האמינות, ורשטאפן היה צריך מזל ובמקום זה קיבל מהקבוצה החלטה אסטרטגית מוזרה של עצירה מוקדמת. הם דאגו מאנדרקאט של מישהו עליו, אבל לא ברור לי מי. ייתכן שללא הטעות הזו מקס היה מצליח לסיים שני, אבל הוא כבר במצב קשה באליפות והביצועים היחסיים לא מאירים לו פנים. עדיין, העקיפה בחזרה שלו על בוטאס הייתה ההיילייט של המיר

אלבון נראה לא טוב. נכון שבסוף המירוץ יצא במזל בלי תקר ממפגש עם הכנף של פרז, אבל ההפרש מורשטאפן הוא יום ולילה. ללא הדירוג הרטוב והבעיה של רייסינג פוינט והכישלון ששמו פרארי, פרז היה במצב של גאסלי לפני שנה.

חיכיתי לתוצאה הטובה הראשונה של רייסינג פוינט. הקורונה לא יכולה לשנות את הטבע התחרותי האכזרי של הפורמולה 1. ברגע שהם באמת יצליחו, הערעור על המכונית שלהם הגיע. היה לכולם המון זמן להתכונן לזה ויהיה מעניין בביה״ד, כי רק שם זה יוכרע. ברגע כתיבת שורות אלה רנו שיכנעה את השופטים שיש לחקור את כונסי האוויר לבלמים של רייסינג פוינט. היה להם זמן להתכונן כאמור. עכשיו ה FIA צריכים לחקור מול מרצדס, להביע את דעתם, השופטים יכריעו ואז ערעור לביה״ד. זה לא ייגמר מהר וזה הדבר היחיד הבטוח כאן.

הכי טוב
כמעט ובחרתי בפרז כנהג המצטיין ואכן עד לבלגן עם אלבון, פרז הראה שהימר נכון על סטאפ יבש לחלוטין במחיר הדירוג. במירוץ פרז הפגין שוב את המומחיות שלו בשימור צמיגים תוך שילוב מהירות. הוא כמעט והצליח לעשות מירוץ ממיקום אחרון לרביעי כשרק הפרארי הסתלקו מדרכו. בסופו של יום הוא הסתבך עם אלבון ונשדד ממש במטרים האחרונים של המירוץ... הנהיגה הזו אבל שמה דגש על הנהיגה של סטרול. כל הנהגים בפורמולה 1 הם בעלי יכולות גבוהות מאד, אבל לאנס סובל מחוסר ביטחון או חוסר יכולת יחסית (אולי שניהם). הרייסינג פוינט הייתה צריכה לנצח את מקלארן ורנו.

בשבת במירוץ אימון בליגה הישראלית באיירייסינג, חזיתי בשתי שורות של 4 נהגים נכנסים זה לצד זה לתוך הפנייה הראשונה של סילברסטון. מימיני, נהג שזינק מאחור ניסה להשתחל באמצע של כל זה. התוצאה ברורה, וודאית ומיידית. לפני שבוע בחרתי בלקלר כנהג המירוץ, השבוע אני מסכים עם בועז קורפל, שארל עשה טעות של טירון וניסה להשתחל ברווח הפנימי של פטל בפנייה 3. רווח שתמיד, תמיד נסגר, אלא אם המכוניות נמצאות צד לצד בבלימה. יתר על כן, פטל היה בעצמו צד לצד עם לפחות מכונית אחת של האס ובכלל כל הצ׳קלקות האדומות פעלו! נגיד זאת כך, גרוז׳ן הורחק פעם ממירוץ על שטות כזו. ולעשות את זה לבן הקבוצה שלך?!? אם התפקידים היו הפוכים, אני לא חושב שפטל היה יכול לחזור לאיטליה... העובדה שרק הפרארי נמחקו, ייתכן שתציל את לקלר מעונש, אבל הבן אדם צריך לשבת עם הקבוצה ולתת להם אצבע.

אוי פרארי
המצב של פרארי מספק הרבה עבודה למימים וצחוקים. בצדק. לא יצא לנו לראות את המהירות שלהם במירוץ, אז יש סיכוי שיכלו לאיים על מקלארן, רנו ורייסינג פוינט, אבל הם לא בליגה של רד בול ולא בפורמולה של מרצדס. השיטה הפופולארית / איטלקית, של דרישת עריפת ראשים, לא מהווה את הפיתרון היעיל ביותר למצבים כאלה, אבל זרע הכישלון נזרע לפני שנה ויותר לדעתי. כידוע, נטען שפרארי פיתחו דרך לעקוף את מגבלות קצב זרימת הדלק, אבל הפיתוח האווירודינמי ל-2019 היה מוטעה ולא יצר מספיק הצמדה. התאוריה שלי היא שבכדי להפחית ממידת הכישלון בעונה שעברה, פרארי נאלצו יותר ויותר לנצל את היתרון הזה ולחשוף אותו, עד שהתגלה.

במקביל, בפיתוח המכונית לעונה הנוכחית הם הסתמכו על נתוני ההספק הצפויים, אבל התערבות ה FIA השאירה אותם עם מכונית עם עודף הצמדה וגרר יחסית להספק. יש לי תחושה שאם פרארי היו דוחפים את המנועים של שנה שעברה למכונית הנוכחית, היו מתקבלות תוצאות שונות מאד, אבל גם עקיפת / שבירת חוקים צריך לדעת לעשות... כפי שטענתי, ההסבר של פרארי על בעיית קורלציה בין הפיתוח האווירודינמי לעונה הזו לביצועים במסלול, מציג אותם כעוד יותר כישלון מקצועי, שכן, זו בדיוק הייתה הבעיה שלהם גם לקראת 2019!

סבסטיאן
לא התייחסתי לפטל בסיכום המירוץ הקודם, אבל מה כבר אפשר לכתוב על המצב הקשה שלו. הוא במצב אבוד בקבוצה במצב אבוד. אין לו איך לנצח אלא אם יתחיל להשפיל את לקלר כל מירוץ. זה לא יקרה. מצד שני, במצב כזה, אין מה להפסיד וכל תוצאה טובה תפתיע.

רנו הימרו לדעתי על סטאפ עם פשרה גדולה יותר לדירוג הרטוב, כמו גם סאיינז במקלארן. הידיעה שהמירוץ יהיה בוודאות יבש השאירה אותם להתייבש, כמו גם עצירת החלפת הצמיגים של סאיינז, אם כי לדעתי זה לא היה מציל אותו. על מסלול כמו הרדבול רינג אין ״היכן להתחבא״ או יכולת להתגונן במשך מירוץ שלם. וזה מביא אותי לנהג. מירוץ לדעתי, הלא הוא נוריס לנדו יקירנו! יחסית לבחור צעיר ונלהב שכמותו, לנדו עושה מעט טעויות, מפגין מהירות גבוהה מאד ומשם מגביר בסיום!  אי אפשר שלא לפחות לחבב אותו אישיותית ולהעריך את הנהיגה שלו.

מצטער שאין לי זמן להרחיב יותר על נפגעי פרארי בזנב הטור (יחידת הכוח החלשה ביותר על הגריד העונה כנראה), או עלילות ראסל ב Q2, אבל כבר בסופ״ש הקרוב אנו נפגשים בהונגרורינג הכה שונה, אז כדאי שאתחיל כתבת הכנה..