פנתר שחור וחשבון אדום

המילטון התעלה בספא ופרארי כשלו בדיוק לפני המירוץ הביתי הראשון

משה פינצ'בסקי  04.09.20 - 08:00
לקלר, פרארי (צילום: Getty)
לקלר, פרארי (צילום: Getty)

תגיות: פורמולה 1

תחילת כתבה

הזהרתי שאנו לפני שני מירוצים ״משעממים״, בדומיננטיות מוחלטת של מרצדס, אבל היופי של המסלול בספא הוא באתגר הנהיגה ה״אולד סקול״ שהוא מציב בפני הנהגים (עדיין מורגשת שם סכנה מוחשית כפי שמותו של הובר הוכיח בשנה שעברה ואין שם כמעט תאונות איטיות, כפי שראינו בהתרסקות המסוכנת של ג׳יובנצ׳י וראסל) לצד האתגר הטכני העצום שהוא מציב לקבוצות למצא את הפשרה הטובה ביותר בין הסקטור הראשון והשלישי הכה מהירים לסקטור השני הכה מפותל. לצפות בהקפת הדירוג של המילטון בשבת היה תענוג. ניתן היה ממש לחוש את המחוייבות שלו וההקפדה לנצל כל סנטימטר במסלול, אבל לא לפספס ולחרוג. אגרסיביות נשלטת, כיאה למי שרצה לכבד את זכרו של השחקן בוזמן צ׳דוויק שהלך לעולמו. לקחת פול בהפרש של חצי שנייה מבן הזוג זה לא עניין של מה בכך.

המירוץ בספא הוא הראשון מבין 3 מירוצים צמודים שבוע אחר שבוע ומכיוון שאני עצמי מצוי בתקופה של עבודה קשה וארוכה (ומכאן העיכוב), חשבתי להזכיר לכולם את העומס בו עובדות הקבוצות. זו תחרות שהיא כמו מלחמה והאנשים עובדים רצוף בעבודות מלחיצות ואף פיזיות. כשחושבים על זה אני מתפלא שלא היו עד עכשיו תאונות בפאדוק ובפיטס.

המירוץ עצמו בחוד היה נטול הפתעות או אירועים מיוחדים, למעט החשש של הנהגים לגבי הישרדות צמיגיהם, אבל במידפילד הייתה חגיגה אמיתית עם אסטרטגיות עצירה וצמיגים שונות שנבעה בין היתר מכך שהגשם המובטח לא הגיע, בעוד המכוניות כווננו עם פשרה מסויימת לסיכון הזה ומכאן שכל התוכניות של הקבוצות השתנו. למעשה במירוץ היבש חזרנו למצב שכל מי שזינק על הצמיגים הרכים עשה טעות קשה, אך ניצל בזכות מכונית הבטיחות.

נהג המירוץ מבחינתי היה פייר גאסלי. אלפא טאורי מפגינים שיפור והם ללא ספק עמוק בתוך המידפילד. קוויאט לא רחוק וזה מראה שהקבוצה עובדת טוב, אבל האם לנהגים הללו יש עתיד ברד בול? אלבון נתן הופעה סולידית ואם הוא ימשיך כך אז מישהו יחליף אותו? האם רדבול בכלל רוצים לייצר יותר תחרות לורשטאפן?

חייבים גם להזכיר את רנו ובמיוחד ריקארדו שנתנו סופש חזק מאד, גם ביחס למקלארן ובקרב על מכונית הרנו הטובה ביותר, המצב כבר לא ברור לטובת מקלארן. אם זאת, אני עדיין חושב שמקלארן עשויים להופיע עם חבילה אווירודינמית עדיפה על של רנו למונזה.
 

רמזור אדום
מפאת קוצר הזמן אגיע לנקודה המרכזית והיא ההופעה המזעזעת של פרארי בספא. על המחסור בהספק של יחידות הכוח של פרארי נכתב המון בכל מקום וגם אני התייחסתי. בספא הם היו שווים בביצועים לאלפא רומיאו. לא נתעסק בבעיות בעצירות של לקלר, אלא בכך שבניסיון לחפות על המחסור בכוח, הם הביאו שתי חבילות אווירודינמיות לספא. החבילה עם היותר הצמדה יצרה להם בעיה של חימום לא אחיד של הצמיגים מלפנים לעומת מאחור וזה גורם לחוסר איזון חמור ובקלות מתדרדר לשחיקת צמיגים מוגברת. החבילה השנייה עם מעט ההצמדה הייתה איטית להחריד בסקטור האמצעי ועדיין גרמה לשחיקה מוגברת. בקיצור פרארי הוסיפו למחסור בכוח גם שלדה לא מאוזנת וניצול צמיגים גרוע.

ראינו השנה את פרארי מצליחים להיות תחרותיים במידפילד על מסלולים מהירים כמו סילברסטון ורדבולרינג, כך שייתכן שספא הייתה נפילה חד פעמית ביחס למה שהיה עד עכשיו, אבל המירוץ בסופש הקרוב הוא במונזה ולכולם ברור שדווקא באיטליה מחסור הכוח של פרארי הולך להיות הכי קריטי עד כה. המבחן שנותר הוא מול אלפא רומיאו והאס. יש להדגיש שמונזה הוא מסלול עם מאפיינים שונים מאד מספא ואם כבר הוא דומה לרדבולרינג, היכן שפרארי היו בסדר בחום ופחות בסדר כשהטמפרטורות ירדו.

מזג האוויר במונזה צפוי להיות חם ויבש (אם כי בספא ציפינו לגשם אז אולי עכשיו נזכה לההיפך), מה שעשוי לעזור לפרארי עם הצמיגים ובוודאי שזה לא ייפגע ברדבול. פירלי מביאים את אותן התרכובות מספא, כך שהשחיקה הנמוכה המפורסמת של מונזה תאפשר ללא ספק עצירה אחת. העניין הוא ששוב מרצדס וורשטאפן יזנקו על תרכובת אחת קשה יותר מהיתר סביבם בשל שכנראה רק להם יהיה מספיק יתרון מהירות לעבור את Q2 על צמיגי המידיום הצהובים. מי שיזנק מקדמת הגריד על האדומים בטמפרטורות גבוהות, עשוי יהיה לגלות שהצמיגים יחזיקו מעמד בטיחותית, אך יאבדו יותר מדי מהביצועים וזה יחשוף אותו למי שזינק מאחור על הצהובים. למעשה היצמדות לצמיגים הצהובים ב-Q2, הינה הימור לא רע לדעתי עבור קבוצה במידפילד שכנראה לא יכולה להגיע לקדמת הגריד.

החום לא ישנה מאומה לרכבת השחורה של מרצדס מלפנים לשעוט אל עבר האופק. תמיד יכול לקרות משהו בלתי צפוי (ראו מונזה 88), אבל מונזה הוא מסלול טכני מעל לכל מסלול אחר. הנהגים מתקשים כאן יותר מבכל מקום אחר לייצר יתרון בנהיגה. המכונית היא הקובעת. נהג אולי יכול להצליח בשיקיין השני (דה לה רוג׳יה) כל פעם לבלום מאוחר ועדיין להכניס את המכונית בדיוק כך שביציאה תפגע בזוית הנכונה באבן השפה ותרוויח עוד עשירית שתיים, אבל זה בטל בשישים מול יתרון כוח ולא פחות חשוב במונזה – יציבות תחת בלימה. המרצדס עליונה על כל יתר המכוניות ברב הפרמטרים ובמקרה הגרוע אינה נופלת מהן. יהיה צריך מצב מיוחד מאד עם החום והצמיגים בכדי שרדבול יוכלו להפתיע שוב את מרצדס. בל נשכח שבסילברסטון השני, מרצדס נזהרו במיוחד בגלל אירועי התקרים בהקפות האחרונות שבוע קודם. אני בספק שבמונזה מרצדס יהיו זהירים כל כך ובכל מקרה יתרון הכוח שלהם הוא קלף מנצח.

במידפילד התייחסתי לרנו מול מקלארן שכנראה יצליחו להיות לפני רייסינג פוינט, שכמובן מתקשה לפתח את ההעתקים של מרצדס משנה שעברה. הם עדיין יהיו תחרותיים יותר מפרארי, אבל כנראה שוב יתמודדו במירוץ מול אלפא טאורי ולא מול רדבול.

היכן תהיינה מכוניות הפרארי במונזה? לפני ספא הייתי אומר שבסוף המידפילד מקוות להפתיע, אבל זה רק אם הבעיות של ספא לא תחזורנה שוב. יהיה זה מירוץ עצוב מאד לפני ״חגיגות פרארי״ במסלול הביתי האמיתי במוג׳לו.