המילטון מחלק מתנות במונזה

פייר גאסלי עם ניצחון מתוק ראשון לו ולאלפא טאורי

משה פינצ'בסקי  09.09.20 - 10:37
פייר גאסלי. מקום ראשון במונזה (צילומים: Getty)
פייר גאסלי. מקום ראשון במונזה (צילומים: Getty)

תגיות: פורמולה 1

תחילת כתבה

המהירות בה מירוץ הופך ממשעמם למשוגע הוא כהרף עין. טעות של היסח הדעת של המילטון שנכנס לפיטס כשהיו סגורים (בשל מכוניתו של מאגנוסן שנתקעה בכניסה), הפכה את אחד המירוצים הכי חד צדדיים השנה, לפתוח לחלוטין. הייתה זו הצצה לפנטזיה של ״מה היה קורה בלי מרצדס ורדבול״ והמידפילד סיפק הצגה מרשימה ככל שהמסלול במונזה מאפשר.

ברמה האישית, ההתרסקות של לקלר בפרארי השנייה, אפשרה לי לבחון עד כמה המירוץ מעניין ללא אהדה אישית. מבחינה זו, יש לפורמולה 1 הרבה מה לשפר. אפילו מירוץ פתוח לחלוטין הוכרע לבסוף לפי המיקום לאחר הזינוק המחודש. נדרש יתרון מהירות של לפחות כשנייה להקפה בכדי לעקוף מכונית אחרת. לא יעזור כמה המכוניות הללו מהירות (והן המהירות בהיסטוריה) - בכדי לייצר עניין אמיתי, צריך שאפשר יהיה לעקוף. ה-DRS במונזה לא עוזר אם המכוניות לא יכולות להיות קרובות מספיק דרך הפארבוליקה או פניות הלזמו בשל הפגיעה בהצמדה האווירודינמית. זו הסיבה מדוע הרבה מהעקיפות התחרותיות קורות דווקא באמצעות יציאה עדיפה מהשיקיין הראשון (״השיקיין של הרטיפיליו״) כאשר אין כמעט השפעה להצמדה אלא בעיקר לאחיזה המכנית, ניצול הסליפסטרים דרך הקורבה גראנדה ועקיפה בבלימה לשיקיין השני (דה לה רוג׳יה).

לא אוכל לקחת מגאסלי את מצטיין המירוץ מבחינתי (בפעם השנייה ברציפות), אבל אני חייב לציין שתזמון העצירה שלו היה ממוזל ומכאן גם הניצחון, במידה רבה. אין ספק שגאסלי השאיר במהלך רב הסופ"ש את קוויאט בצל וניפק כמה הקפות מרשימות במיוחד באימונים, אבל היה בניצחון אלמנט רב של מזל. אין זה לוקח דבר מהמומנטום שהוא מפגין באלפא טאורי, למרות שברור שהמכונית מעדיפה מסלולים מהירים. ניצחון איטלקי באיטליה זה דבר יפה וניצחון של מינארדי-טורו-רוסו-אלפא-טאורי, זה דבר רומנטי! לאן זה יצליח להוביל את גאסלי, אינני יודע. הלמוט מרקו הוא האדם הכי לא רומנטי שאני יכול לחשוב עליו.

הלב נשבר משהו בשביל קרלוס סאיינז. כמו שאמר לפני הפודיום, הוא היה בדרך למקום השני גם ללא התאונות והבלגן! סאיינז ומקלארן זינקו עדיף מבוטאס ומאותו רגע דבר לא יכול היה לקחת מהם את המקום השני. דבר מלבד מזל טוב לגאסלי, שגנב לסאיינז ולמקלארן ניצחון כה ראוי! זה היה המירוץ הראשון בהיסטוריה בו עודדתי בפועל את מקלארן! ראו עד להיכן מתדרדרים אוהדי פרארי.

לנדו אולי לא הצליח לככב ברמה של סאיינז, אבל נתן סופ"ש מעולה ומבחינתי רק על "קסדת רוסי" מגיע לו פרס! אי אפשר שלא לאהוב את הילד.

סטרול וחוסר מזל
מקלארן השכילו אחרי כל הקשיים שהיו להם עם מנועי הונדה, להבין גם את הטעויות שעשו עם הקונספט האווירודינמי עד 2017. מעונת 2018 הם הצליחו לפתח קונספט שמעניק מספיק הצמדה בפניות הבינוניות והמהירות יחד עם מעט גרר יחסית בישורות. נראה שהם איטיים מרנו בפניות המהירות, אך עדיפים קלות לאורך הקפה. זה מרתק כי מדובר באותה יחידת כוח. ההפרשים מזעריים, אבל הקונספט של מקלארן דומה מבחינת מאפיינים אלה לקונספט של רדבול ומכאן שבשנה הבאה נוכל לראות לראשונה מכונית "היי רייק" אמיתית עם מנוע מרצדס מול קבוצת האם. זה רק לעונה אחת, לפני המהפכה של 2022 (ולמקלארן יהיה המון מה ללמוד על יחידת הכוח של מרצדס), אבל זו נקודת עניין טכנית.

הנהג שלא רציתי שינצח הוא סטרול. לא רק בגלל חוסר הנוחות שלי (בלשון המעטה) עם מה שרייסינג פוינט עשו השנה, אלא בגלל שהוא בוודאות היה המרוויח הגדול ביותר מעצירת המירוץ, משום שהרוויח החלפת צמיגים חינם לפני הזינוק המחודש, מבלי לשלם את מחיר החלפת הצמיגים במיקום לפני עצירת המירוץ. המאבק שלו עם סאיינז היה יפה, אבל הוא שאפשר לגאסלי לפתוח את ההפרש הקטן שכנראה הגן עליו מסאיינז בסוף המירוץ.

מהבחינה הזו, רייסינג פוינט הרוויחו פה והפסידו עם קצת חוסר מזל לפרז, אבל הם ללא ספק אינם יכולים לעמוד במירוץ שלם מול מובילי המידפילד, כלומר מול מקלארן ורנו. ההתדרדרות שלהם אחורה, צפויה שכן הם צריכים לפתח קונספט אווירודינמי שהם "העתיקו". ללא עזרה ממרצדס, שעכשיו בוודאי לא תינתן מפאת הזהירות, רייסינג פוינט בבעיה.

רנו נבחרו על ידי רבים כמועמדים לפודיום במונזה. במירוץ שנותר הם יכלו לנצח כמובן אם קצת מזל, אבל בפועל הם רק צמודים למקלארן ולטעמי נופלים מהם בתחכום האווירודינמי. המירוץ הקרוב במסלול ההצמדה של מוג'לו עשוי ללמד אותנו הרבה יותר טוב, את יחסי הכוחות, אבל המומנטום של רנו טוב! על המסלולים המהירים אוקון מוצא מהירות תחרותית וריקארדו מתערב עם אביטבול על קעקועים. ההחלטה של רנו על מיתוג הפעילות תחת "אלפין", אינה בעייתית מבחינתי. השם אלפין רנו זה דבר הרבה יותר אמיתי מאשר אלפא רומיאו כרגע.

אם מדברים על אלפא רומיאו, אי אפשר שלא להזכיר את המירוץ המרתק שהיה לרייקונן. הבחור נולד, חי ונושם מסלולים מהירים. טוב לראות שיש עדיין לנהגים תרומה כזאת. הוא הגיע לקדמת הטור יחד עם לקלר במזל בשל תזמון עצירות הצמיגים המוקדמות שלהם, אבל הוא לא התרסק ועשה את המקסימום שהוא יכול בחסרון הספק ומהירות, שניתן לקוות לו. אני יודע שרבים, כולל אותי, חושבים שהגיע זמנו של רייקונן לפנות את המקום בפורמולה 1 לדם חדש, אבל במונזה אינני חושב שהיה נהג שיכול היה להוציא יותר ממנו.

זהו. אין מנוס. הגענו לפרארי. למען האמת, אודה, שבניגוד לספא, הביצועים או חוסר הביצועים במונזה היו כצפוי. מכונית שסובלת מחוסר כוח ועודף הצמדה כאילו נוצרה לסבול במונזה. ההוכחה היא אלפא רומיאו. אם לקלר עוד הצליח איך שהוא להיות בסביבה של רייקונן, אז זה המקסימום שפרארי יכלה. סוף המידפילד במאבק עם אחורי הטור. לגבי הביצועים האישיים של פטל, אני מתקשה לחרוץ את הדין שמדובר ב"שכח איך לנהוג" או "עושה דווקא". אבחן זאת מבחינתי לאורך המירוצים הקרובים.

קונספירצית תקלות המנועים של פרארי
במקום זאת אעשה משהו שעוד לא עשיתי בעבר! אעלה תאוריית קונספירציה של פרארי! התאוריה עלתה במוחי הקודח, כאשר קראתי את תקנות הקפאת המנועים הנוכחיות בפורמולה 1. רקע בקצרצרה: פרארי פיתחו (לפחות במהלך 2019) את יחידות הכוח שלהם בכיוון שה-FIA, מצא כבעייתי והדבר נסגר בהסכם סודי בין שני הצדדים. לשאלה מה עם עונש לפרארי, קיבלתם תשובה העונה עם ביצועי המנועים שלהם, שאיבדו בהערכות זהירות כחמישה עד שמונה אחוז מההספק. אם תקחו את הקפת הפול של המילטון ותוסיפו חמישה אחוז, תקבלו תוצאה מביכה למדי, אלא שאובדן כוח כזה אינו מתרגם בצורה ישירה כל כך לזמן הקפה, שכן לכאורה אין להספק השפעה תחת בלימה ואפילו בעת פנייה שלא תחת מצערת מלאה. אובדן כוח שכזה משפיע על מכונית מירוץ בכלל ועל השיא שהינו מכונית פורמולה 1, בפרט, בצורה עמוקה הרבה יותר.

מכונית פורמולה 1 עוברת תכנון מאד (מאד) עמוק וקפדני למעשה כבר עם הצגת המכונית הקודמת. מדובר בהליך דומה לתכנון ובניית מטוס קרב, רק קצר יותר ולרב בהתבסס על תכנונים קודמים – המכונית הקודמת. התכנון מתבסס על צפי של הספק יחידת הכוח, בכדי לקבוע את נתוני ההצמדה והגרר שיתאימו ומהם תיגזר החבילה האווירודינמית שתתוכנן למכונית. במהלך 2019 פרארי הייתה עם יחידת הכוח החזקה ביותר, אך עם חבילה אווירודינמית שלא סיפקה הצמדה מספקת. זה גרם להחלטה גרועה מאד בהנהלת הקבוצה או אף בהנהלת החברה, לנצל את יתרון הכוח עד לחשיפתו לחקירת ה-FIA. אם הקבוצות המתחרות וה-FIA יכלו לחיות עם מנוע פרארי הכי חזק, זה נהיה בעייתי כאשר פרארי החלה "להשתין מהמקפצה" במונזה ובמיוחד בסינגפור.

כל זה מביא אותנו למצב הנוכחי, בו לפרארי יש מנוע מסורס עם מכונית שתוכננה ונבנתה עבור מנוע חזק בהרבה. המחיר כאמור, אינו אובדן 5% ביצועים, אך לא רחוק מכך, וחמור מזאת, פרארי תקועה עם המנוע והמכונית למהלך השנה הזאת וברמה מסויימת גם לשנה הבאה! נגטיב של המצב במרצדס, שעוזר לה לשמור על היתרון גם לעונה הבאה.

עיון בתקנות הקפאת יחידות הכוח מעלה שיצרן יכול להכניס שינויים ביחידה לפיתרון בעיות אמינות שעולות. זה הזכיר לי מיד את המצב שהיה במהלך עונת 2011, כאשר פרארי טענו שהמנועים של המתחרים, ובמיוחד רנו (ברד בול), ששומרים על לפחות 20% מצערת לחוצה גם כאשר הנהג אינו לוחץ על דוושת ההאצה, מהווים הפרה של התקנות שדורשות שהמכונית תהיה בשליטה מוחלטת של הנהג ללא עזרי עזר. המצערת האוטומטית הזאת נועדה לאפשר מספיק פליטה של גזים מהאגזוזים אל תוך מה שהיה ידוע אז כ-Blown diffuser, ששיפר את האחיזה בפניות, למי שזוכר את השליטה של רד בול ופטל. ה-FIA נאלצו להסכים עם פרארי (שפשוט לא הצליחו לפתח את הקונספט לרמה של רד בול ורנו) ואסרו את הדבר מהמירוץ בסילברסטון. באופן לא מפתיע פרארי ניצחו לפתע בסילברסטון, אלא שיצרני המנועים האחרים ובראשם כמובן רנו, טענו שהמנועים תוכננו לפעולה עם המצערת האוטומטית ובלעדיה, האמינות שלהם תיפגע לחלוטין. שוב, באופן לא מפתיע, ה-FIA קיבלו את הטענה ואישרו בחזרה את השימוש במצערת האוטומטית מטעמי אמינות.

כל הסיפור הארוך הזה, בכדי להסביר שבעיות אמינות במהלך עונה אבודה מראש של פרארי, עשויות לאפשר ליצרן להעביר שינויים מרחיקי לכת ביחידת הכוח לקראת שנה הבאה! זו רק תאוריה ובהחלט ייתכן שהבעיות הרבות ביחידות הכוח של פרארי נובעות מדחיפתן אל הקצה בשל המחסור בהספק, אבל אני לא יכול שלא לחשוב שמדובר פה בפתח שיאפשר לפרארי לחזור לתחרותיות ואלחש שה-FIA ואפילו היצרנים והקבוצות האחרות, לא יילחמו בחירוף נפש כנגד דבר כזה.