תיקון גרמני

המילטון השווה את שיא הניצחונות של שומאכר בגרמניה ונתן למרצדס את הניצחון הביתי שחמק בשנה שעברה

משה פינצ'בסקי  13.10.20 - 08:25
(צילום: Getty)
(צילום: Getty)

תגיות: פורמולה 1

תחילת כתבה

הרכבת של מרצדס והמילטון המשיכה למחוץ את המתחרים ולשעוט אל עבר האליפויות הבלתי נמנעות. בוטאס עשה קולות של מאבק אבל למעשה נכנע להמילטון עוד לפני התקלה שהביאה לפרישתו ובמירוץ שכזה, בלי הרבה ידע על הצמיגים, כל שנותר ללואיס היה לדאוג להישאר לפני ורשטאפן. אפילו מכונית הבטיחות לא היוותה איום עליו, שכן הודות ל-DAS, למרצדס היה יתרון בחימום מהיר של הצמיגים וניתן היה לראות זאת בזינוק כשהמילטון ברח לורשטאפן בקלילות.

אני משער שאחרי הניצחון הזה של המילטון ופרישה נוספת של בוטאס, גם אחרוני הפנטזיונריים יסכימו שאליפות הנהגים הוכרעה. רמת הדומיננטיות של מרצדס השנה ניתנת למדידה רק לעומת רד בול (פרארי לא ״פשוט כשלו״ בתכנון לעונה הזאת, כמו שאני ממשיך לשמוע אנשים טוענים, כי גם מרצדס לא היו מתמודדים על אליפות עם אובדן של 5% - 8% הספק) ובהשוואה הזאת מרצדס נתנה נוק אאוט אימתני.  לא רק שהפרש הביצועים של מרצדס מול רדבול גדל, אלא אפילו האמינות לא נפגעה או אפילו השתפרה.  אמרתי שסופ״ש רטוב, קר ומשוגע כזה עשוי להפתיע אותם? אז אמרתי.  חבל שהמירוץ לא הושפע מגשם, אבל עדיין היו למרצדס ולהמילטון הרבה מוקשים שיכלו לעלות עליהם, כמו למשל זינוק על הצהובים, שהקבוצה מנעה או טעות בפנייה הראשונה כאשר טפטף כמו שבוטאס ״הצליח לעשות״.

עם כל הכבוד להמילטון (ובאמת לא חסר לו), היו כמה תצוגות נהיגה עדיפות. לקלר שוב גנב את ההצגה בדירוג ובמירוץ הפגין מלחמה, כולל הגנה והתקפה. המאבק של שארל מול פרז עם מכונית וצמיגים עדיפים, הולך לפנתיאון (העקיפה בחזרה של לקלר על פרז גבתה מחיר במאבק של סרחיו מול ריקארדו) אבל לדעתי בדומה למוג׳לו, לקלר כיוונן את המכונית שלו יותר מדי לטובת הדירוג, אולי בתקווה שיקרה משהו במירוץ כגון גשם, אבל העובדה הזו השאירה אותו עם שחיקת צמיגים גבוהה וביצועים נחותים מול אלה שזינקו מאחוריו ובניגוד לסוצ׳י, (שם נאלץ לוותר על Q3 אבל זינק על הצהובים), פה הוא שילם ביוקר וכמובן גם נדפק כשלא היה לו את הסט האדום החדש כאשר היה זקוק לו במכונית הבטיחות.

פרז נתן תצוגת נהיגה מרשימה במירוץ. אך פחות בדירוג. כל קבוצת רייסינג פוינט ללא ספק סבלה מהחוסר של לאנס סטרול באימון היחיד שהיה, אז צריך להודות שיפה שפרז היה נראה בעמדת התקפה חזקה על ריקארדו לפני מכונית הבטיחות. עדיין, הוא פחות הרשים ממנו!

אני מסכים עם בועז קורפל שבחר בדניאל כנהג המירוץ. ריקארדו בעצמו הודה אחרי הדירוג בסקיי שהוא לא מיקסם את הבלימה לשיקיין האחרון ב-Q3, אבל במירוץ עצמו הוא פיצה. ייתכן שמכונית הבטיחות הצילה אותו מפרז, אבל קשה להחליף ביניהם על סמך מה שעשוי היה לקרות או לא. ריקארדו הביא את הפודיום הנכסף לרנו ובצדק לחלוטין. ניתן היה לראות מהביצועים של דניאל ושל אוקון מול ביצועי מקלארן, שרנו היו חזקים יותר ברינג. אוקון פרש, אך גם לנדו, אז היה פה ניצחון לא רק על רייסינג פוינט אלא גם על מקלארן.

מקלארן מחפשים התקדמות, אבל ככל שהחבילה האווירודינמית סבוכה יותר (המכונית של מקלארן השנה מתחרה ברדבול על הרייק האגרסיבי ביותר), כך צריך יותר זמן בכדי לכוונן אותה נכון וברינג היה למקלארן אימון אחד בלבד וזה עוד עם בדיקת עדכונים. כמו שאומרים, הכתובת הייתה על הקיר. זה חבל כי המסלול דווקא מאפשר משחק עם הצמדה משתנה (זוכרים שרצות האשמות בין הקבוצות לגבי כנפיים אחוריות מתעוותות?). לנדו סבל מחוסר מזל, אבל מאחר וכמעט כל קבוצה סבלה מפרישה טכנית, אני מאמין שהקבוצות ניצלו את האוויר הקר בכדי להתחרות עם ״חבילות קירור״ מינימליות לטובת הביצועים האווירודינמיים המקסימליים. ההתמקדות של המצלמה בדופן של המקלארן של נוריס בצד המסלול, נשרפת מבפנים, רק מראה עד כמה הקירור של המכוניות הללו גבולי. לא סתם מחברים למכונית מאווררים ברגע שהיא עוצרת בפיטס.

אייר פראנס
חייבים לתת קרדיט לגאסלי באלפא טאורי שבסוף המירוץ עקף את גרוז׳ן ואת לקלר וסיים שישי! תענוג היה גם לראות אותו ״מענה״ את אלבון, עד שאלכס הוציא תסכול בקשר של ״כמה קשה הם נאבקים בו״. מעניין באמת למה... תוצאה כזו הייתה ברגיל הופכת את פייר למועמד מוביל לנהג המירוץ, אבל אני חייב להגיד שהוא היה המרוויח הגדול ממכונית הבטיחות. צריך לדעת לקחת הזדמנויות, והוא בהחלט מעולה בזה, אבל אין פה מספיק בכדי לעקוף את ריקארדו.

באופן דומה גם גרוז׳ן הרוויח ממכונית הבטיחות וסיים ראשון מבין ״זנב הטור״, לפני התוצאה הטובה ביותר של ג׳יובנאצ׳י באלפא רומיאו. במירוץ עם כל כך הרבה פרישות היה זה מרתק לראות מי יזכה בנקודות האחרונות, אבל מכונית הבטיחות שינתה את כל הסיפור ודחקה לאחור את פטל, שגם נשאר ללא סט אדומים טריים. לא המירוץ הביתי שסבסטיאן איחל לו. הוא אמנם עשוי היה לסיים בניקוד אילולא מכונית הבטיחות, אבל עדיין, ההפרש בינו לבין לקלר מעיד על בעיה מנטלית או חוסר מוטיבציה (במקרה הטוב).

הקאמבק
אחד מכוכבי המירוץ היה כמובן הולקנברג, שעשה משהו שלא זכור לי שקרה בעבר ונכנס כנהג רשמי ישירות לדירוג! לא רק שהוא היה צריך ללמוד את המכונית בתוך עשרים דקות, אלא שמסביבו אפילו הקבוצה הייתה בבלגן יוצא דופן. באופן אחראי, ניקו לא השתולל, לא עשה שטויות בניסיון להיות גיבור בדירוג או במירוץ ואכן בשיטת פעולה שמוכרת לי ממירוצי האון ליין, פשוט חיכה שאחרים יעשו טעויות והמירוץ יגיע אליו. אמרתי פשוט, אבל להיות תחרותי בנסיבות כאלה זה ממש לא פשוט וחייבים להסיר בפניו את הכובע. הצליח להיכנס לניקוד מהמיקום האחרון על הגריד בנסיבות מוזרות ולא קלות.

עוד נהג שלא הצליח לחגוג כפי שרצה, היה רייקונן, שאמנם היה מאחורי בן קבוצתו, ונתן מירוץ
סולידי, עד לתאונה עם ג׳ורג׳ ראסל, שאין איך לתאר אותה מלבד טעות כבדה בשיקול הדעת, שהסתיימה בריסוק של ראסל. אני לא יודע ממה עשויות האלפות, אבל זו לפחות פעם שנייה שהמתלים שלהן סופגים מכות שאמורות לתלוש אותם, אבל המכונית מסיימת את המירוץ.

 

אז הרינג לא סיפק את המירוץ הגשום שקיווינו לו, אבל שימו לב לתקופה בה אנו נמצאים. אני בספק שלא נזכה למירוץ שכזה עד תום העונה. האליפות נסגרה סופית, אבל דווקא זה עשוי לייצר מירוצים יותר פתוחים, כך שיש עוד למה לצפות.