חופשה פורטוגזית

ביקור חד פעמי במסלול של אלגרב בפורטימאו

משה פינצ'בסקי  23.10.20 - 11:33
(צילום: Getty)
(צילום: Getty)

תגיות: פורמולה 1

תחילת כתבה

ככל שהעונה הזו צפויה מבחינת האליפות, כך היא מחדשת ברמה חסרת תקדים היסטורית במגוון המסלולים עליהם היא מתקיימת השנה ולא יחזרו שוב כנראה לעולם. תוכלו לספר לנכדיכם כיצד צפיתם בשידור החי במירוצים במוג'לו ובפורטימאו, בצורה דומה ליחס הרומנטי שמקבל הגראן פרי של דאלאס משנת 84. אירועים חד פעמיים שיקבלו נופך מיוחד בעתיד

אם מבחינת הקוריוז ההיסטורי, השוותי את המסלול של פורטימאו (שימו לב שבתוואי לפורמולה 1 הפנייה הראשונה תהיה הסופר מהירה ולא השיקיין בסרטון עם ריקארדו) למסלול הנהדר של מוג'לו, הרי שמבחינת התוואי איני יכול שלא להתייחס לדימיון של המסלול באלגרב למסלול המפורסם ביותר של פורטוגל, הלא הוא אשטוריל, שאירח את מירוצי הגראן פרי של פורטוגל בשנות השמונים והתשעים. שימו לב במיוחד לקטע שמתחיל שתי פניות לסוף ההקפה. כמו באשטוריל, כך גם באלגרב קיימת פנייה סופר מהירה וארוכה שמובילה לישורת. ב 97 ז'אק וילינב הצליח לעקוף את שומאכר בקו החיצוני של הפארבוליקה באש'טוריל! אני בספק שנראה משהו כזה ביום ראשון.

אחרי הפנייה האחרונה, המהירה, מגיעים במסלול של אלגרב לישורת באורך של כמעט קילומטר, שברובה תאפשר פתיחת DRS (כן לקלר, תתכונן לשידור חוזר ממוג'לו), ושמסתיימת בירידה חדה אל תוך הפנייה הראשונה. הרצף של הפניות הראשונות באלגרב, מזכיר גם הוא, את הרצף הנהדר שהיה קיים בתוואי הישן של אשטוריל. סדרה של פניות סופר מהירות שמסתיימות בפנייה איטית. רצף קלאסי שהיה נהדר בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים, לפני שבעיית האווירודינמיקה של המכוניות הכריחה מעבר לפנייה איטית אחת בכדי לאפשר עקיפות. מבחינה זו הרצף הזה באלגרב יהווה בעיה, אבל האורך העצום של איזור ה-DRS בישורת עשוי ליתר את הצורך בעקיפה אל תוך הפנייה הראשונה ופשוט נראה מכוניות עוקפות לפני שבכלל הגיעו לאיזור הבלימה. מה שכן, מפלצות הכוח וההצמדה הנוכחיות תהיינה מדהימות דרך הרצף הזה ואני מקווה שישכילו להשתמש באיזו מצלמה ממש על הפנייה הראשונה בכדי להמחיש לצופים את המהירות של המכוניות הללו.

סליפסטרים
התוואי הטכני של המסלול באלגרב, המשלב פניות מכל הסוגים (מבחינת צורה, מהירות ואורך), יחד עם שינויי גובה חדים מאד ושינויים בזוויות השפיעה של הפניות, יחייב את הקבוצות להשתמש בחבילת הצמדה אווירודינמית גבוהה, מה שיגביר עוד יותר את אפקט הסליפסטרים וה-DRS לאורך הישורת הארוכה. מאפיין "Old school" נוסף הוא כמות מלכודות החצץ לאורך תוואי המסלול. אלה לא שטחי מילוט סלולים ומי שעושה טעות באלגרב, משלם מאד ביוקר!

פירלי מצידם הלכו על בטוח והביאו את שלושת התרכובות הקשות ביותר בארסנל. לא רק זאת, אלא שמספר הסטים של הצמיגים הרכים (האדומים) הופחת משמונה לשבעה, בעוד המספר של הקשים עלה משניים לשלושה! זוכרים שברינג היו נהגים שנתקעו בלי צמיגים רכים חדשים להחלפה תחת מכונית הבטיחות? אז הצמיגים הרכים יהפכו למצרך מאד יקר באלגרב וכל טעות בשימוש בסט כזה עלול לפגוע בכל הסופ"ש של הנהג ואפילו הקבוצה, מפאת מחסור במידע. עוד לא ברור הפרש הזמנים בין התרכובות השונות, אבל כן ברור שפירלי מאד חוששים מהעמידות של הצמיג הרך ופשוט דוחפים את הקבוצות לכיוון צמיגי המידיום והצמיגים הקשים.

מזג האוויר עשוי לצחוק על כל ההכנות והזהירות הללו של פירלי, כאשר בשישי ובשבת צפוי מזג אוויר חמים, נעים ושמשי, אך ביום ראשון צפוי להיות מעונן עם סיכוי של מעל לשבעים אחוז לגשם קל בשעת המירוץ. כל ריקודי הגשם שלי בהכנות למירוצים השנה לא עזרו, אז פשוט אתן לכל אחד לדמיין מירוץ רטוב על מסלול תובעני, בלתי מוכר עם מלכודות חצץ.

מבחינת הקבוצות התקווה הגדולה היא שהשיפור בביצועים של רדבול יאפשר לורשטאפן להיאבק לאורך כל הסופ"ש בצמד המרצדס. הדינמיקה הזו בה רדבול סוגרת על מרצדס במהלך כל עונה, אולי לא עוזרת לה להשיג את האליפות, אבל היא בוודאי מאפשרת מירוצים מרתקים. לדימיון של מירוץ רטוב הוסיפו מאבק בין מלכי הגשם הנוכחיים: המילטון וורשטאפן.

בריטי  או הולנדי
אני חושב שההכרעה, במירוץ יבש, בין מרצדס לורשטאפן (לא כולל את אלבון לצערי) תיפול על יכולת ניצול הצמיגים. אני משער שכל שלושת הנהגים הללו ינסו לעבור את Q2, על צמיגי המידיום ולזנק איתם למירוץ. החשש של פירלי מהמירוץ מבוסס ויתרון כזה בזינוק יהיה אדיר. כמובן שהסיכוי לגשם גורם לכל מי שאולי היה מוכן להסתכן ב-Q2 עם צמיגי המידיום כאשר מחיר הכשלון הוא בזינוק מחוץ לעשיריה הראשונה, לשקול זאת מחדש. זה בהחלט עשוי לייצור מצב שרק שלושת הראשונים יצליחו בכך ובמירוץ יבש ייעלמו ליתר הטור.

פרארי חייבים לנסות ולהמר. מיקומם באליפויות מול יתר המידפילד כמעט אבוד. הבעיה היא שכרגע הם מתחרים דה-פקטו עם נהג אחד בלבד! אם פטל היה תחרותי, הייתי ממליץ לנסות לתת ללקלר להוציא את המקסימום בדירוג, גם על חשבון עמידות הצמיגים שלו במירוץ ובהימור על מירוץ רטוב, ואילו את פטל לנסות למקסם למירוץ על חשבון הדירוג. במצב הנוכחי של פטל אני לא יודע מה אפשר לעשות. ייתכן שהחוזה שלו עם פרארי מגן עליו, אבל אלה הן בדיוק הנסיבות האידאליות לניסוי של נהגים חדשים. הציפיות נמוכות והלחץ האדיר נמוך מהרגיל.

רנו עולה למתקפה
מי שלא צפוי לבעיות כאלה הן קבוצת רייסינג פוינט ורנו. בהנחה שסטרול החלים מהקורונה, אזי המאבק בינו לבין פרז מרתק. שניהם מסוגלים לייצר אסטרטגיית ניצול צמיגים שונה במירוץ יבש, כך שגם אם הם יזנקו על התרכובת הרכה, ייתכן שיצליחו להפתיע עם עמידות הצמיגים. רנו לעומת זאת תתקוף, במיוחד עם ריקארדו, וייתכן שבמירוץ יבש וללא מכונית בטיחות, נזכה לראות את המאבק בין דניאל לסרח'יו שנוטרל ברינג. המעבר של רייסינג פוינט ליחידת הכוח והגיר האחרונים של מרצדס (2020) במכונית שהיא למעשה העתק המרצדס של 2019, עשוי אולי להקנות איזה יתרון ביצועים, אבל בוודאי מהווה איזה איום של תקלה.

הסוס השחור כאן הם מקלארן. הקבוצה מתקשה להבין את הפיתוחים שלה והמירוצים על המסלולים הבלתי מוכרים הללו, בוודאי שלא מקלים על הבעיה. רבות דובר על הניסיון של מקלארן להצליח לייצר קונספט אווירודינמי שמנצל את יתרונות החרטום של מרצדס, יחד עם קונספט ה High rake נוסח רדבול. עד כה זה יצר הרבה כאבי ראש במקלארן וזו ההזדמנות להזכיר שגם בפורטימאו צפויות רוחות ערות, שכנראה פוגעות במקלארן יותר מאשר בקבוצות האחרות. עדיין, הקונספט האווירודינמי המורכב של מקלארן, כאילו בנוי עבור מסלול כמו המסלול באלגרב. הצמדה גבוהה במיוחד בפניות האיטיות והבינוניות, יחד עם הצמדה בינונית בפניות המהירות והצמדה וגרר פחותים לאורך הישורת הארוכה. זה היה אמור לעבוד ברינג ולא הצליח. נראה מה יהיה בפורטוגל.

החדשות הגדולות טרום המירוץ הגיעו מכיוון קבוצת האס בה שני הנהגים עוזבים בתום העונה. מעולם לא הצלחתי להתחבר לגרוז'ן, למרות שהוא הרבה יותר מהיר וטוב מאשר הדמות שנוצרה לו ברשתות. את מאגנוסן אני דווקא אוהב מאד מבחינת האופי. מזכיר לי נהגי עבר קשוחים (אולי קשוחים מדי). לא תשמעו אותו מתבכיין כמו מרבית הנהגים כיום. מה זה אומר לגבי נהגי האקדמיה של פרארי? פרז? אחרים? לדעתי לג'ין האס נמאס מהמצב שלו בפורמולה 1. הבטיחו לו קונספט חדשני של קבוצה בתקציב נמוך שמשתמשת ברכיבים של פרארי בכדי להגיע גבוה יותר מאשר התקציב אמור לאפשר. בפועל זה עבד רק בתקופות מסויימות ואילו באחרות התרסק על פניו. השאלה היא כמה מהריסוק הזה ממומן על ידי פרארי וכמה הסקודריה תשקיע בכדי להכניס נהגים צעירים שלה. להכניס שני נהגים חסרי ניסיון לתוך קבוצה שמתקשה טכנית נשמע כמו מתכון לכישלון ולכן ייתכן שהאס ופרז כאילו נועדו זו לזה. פרז זקוק למכונית ואין אחת תחרותית באמת ופנויה. המצב של האס (כמו של פרארי ואלפא) עשוי להשתנות מאד בעונה הבאה עם יכולת החלפת יחידות הכוח. במצב כזה, פרז יכול לתרום מאד בהבנת המכונית ולתת מדד חשוב לנהג הצעיר שיהיה לצידו.


אלפא טאורי ממש לא בצרות של ביצועים כרגע, אבל כן לגבי החלפת הונדה. בכל אופן, המסלול באלגרב מקנה לקבוצה הזדמנות נוספת לעקוץ את פרארי ואפילו למעלה מכך. אינני יודע איזה אסטרטגיות צמיגים יבחרו נהגיה, אבל הם נוהגים לנסות דברים שונים. ייתכן שגאסלי ינסה למקסם לדירוג וקוויאט למירוץ, אבל בוודאות המכונית עשויה להתגלות כתחרותית מאד בפורטוגל.

נותרנו עם זנב הטור, שהדבר המעניין ביותר בו, הוא מה יהיה גורלו של ג'ורג' ראסל. כישרון גדול שכל משחקי הכסאות שקורים עתה בוודאי מפריעים לו לישון. זה בהחלט עשוי להוציא ממנו הופעות נהיגה, אבל ההתקדמות שלו לעבר הכסא הנכסף במרצדס נהייתה סבוכה.