$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

לקראת ברצלונה: הברומטר של כל העונה

המסלול המוכר בברצלונה יחשוף את דירוג הביצועים לאורך הגריד

משה פינצ'בסקי  07.05.21 - 08:23
המילטון (צילום: Getty)
המילטון (צילום: Getty)

תגיות: פורמולה 1

אז לאיזו קבוצה יש את המכונית המהירה ביותר? עד עכשיו היינו ב-3 מסלולים ייחודיים למדי ובתנאים שונים, כך שלמעשה דירוג הביצועים היה שונה מאד מסופ"ש אחד לאחר. בראש הגריד, רדבול היו המהירים ביותר בבחריין, המהירים ביותר להקפה באימולה וכנראה בפורטימאו, אבל מרצדס היו המהירים ביותר במרוץ באימולה ובוודאי בפורטימאו. חשוב מאד לשקלל בזה גם את הביצועים של הנהג השני בכל קבוצה, בכדי לקזז במעט "ניסים ונפלאות" מצד המילטון וורשטאפן.

המסלול בברצלונה הפך להיות המדד המוכר ביותר לקראת כל עונה, למרות שהוא בעצמו, ייחודי במובן שהביצועים מוכרעים על ידי החבילה האווירודינמית של כל מכונית, יותר מכל דבר אחר (הצמיגים זהים לכולם). החבילה האווירודינמית חייבת בברצלונה לספק מקסימום הצמדה לפניות הארוכות והמהירות, אך עוד יותר עבור הסקטור השלישי המפותל וכל זה במחיר הנמוך ביותר האפשרי מבחינת הגרר לגבי המהירות לאורך הישורת הראשית הארוכה. ההצמדה האווירודינמית חשובה גם מבחינת האיזון של המכונית, פחות למהירות ההקפה ויותר לשמירת ביצועי הצמיגים ומניעת שחיקה קשה תחת העומסים הקשים לאורך הפניות הכה מהירות וכה ארוכות. באופן דומה, קירור הבלמים ויחידת הכוח נע סביב הטרייד-אוף בין כמות האוויר שעוברת דרך פתחי הקירור לעומת הפגיעה בהצמדה הכה חשובה והגרר שגודל הפתחים האלה מייצר. הקבוצות מכירות מצויין את הנתונים הללו מכל השנים שעברו, כך שהחוסר באימוני טרום עונה בברצלונה השנה, לא אמור להיות משמעותי. מערכות ההדמייה של הקבוצות קבעו זה מכבר את החבילה האווירודינמית הנכונה לכל מכונית, עם טווח משחק מסויים לקבוצה במסלול עצמו.

ההקפה בברצלונה (מונטמלו הינה העיירה הקרובה למסלול), נפתחת עם רצף פניות מהירות וארוכות מאד שמפעילות עומסי ג'י גבוהים לאורך הרבה זמן (פניות 3, 4 ו-5 לא נגמרות), אבל ההבדל הגדול ביותר מבחינת זמני הקפות נקבע, כאמור, בסקטור האחרון, המפותל, שבסופו הוסיפו פניית שיקיין מ-א-ד בעייתית, בניסיון כושל לעזור לעקיפות לאורך הישורת הראשית שלאחריה. השיקיין החליפה פנייה מאד מהירה, בה למכוניות הייתה בעיה לעקוב האחת אחרי השנייה מקרוב, בשל "האוויר המלוכלך" ולכן החליפו בשיקיין איטית ומקפיצה, במחשבה שייווצר מרוץ דראג לאורך הישורת. הבעיה היא שהמכוניות מתקשות לעקוב מקרוב אל תוך השיקיין ובכל מקרה, הבדלי ההאצה בין המכוניות ביציאה מהשיקיין, זעירים, אלא אם נוצרה בעיית שחיקה של הצמיגים. כך נשארנו עם בעיית העקיפות במסלול, שאפילו ה-DRS אינו יכול לפתור. המצחיק הוא, שבמקום להיפטר מהשיקיין הבעייתית, מנסים השנה לשנות את הפנייה הראשונה של הסקטור הזה (פנייה 10) בסוף הישורת האחורית, מה שעלול להקשות על עקיפה שם, אבל בהחלט יעזור ל FLOW טבעי יותר של המסלול ופחות סיכוי לתאונות.

החבילות האווירודינמיות הכה מדוייקות, סובלות כמובן משינויים בכיוון ועוצמת הרוח וכמו בפורטימאו, המסלול במונטמלו, מתאפיין בשינויים כאלה כל יום, לאורך כל היום. מכונית מאוזנת ומכווננת כמו סכין מנתחים בהקפה אחת, עלולה "להפוך את עורה" בהקפה הבאה, אם כיוון הרוח השתנה. זה נשמע מצחיק, אבל הנהגים דוחפים את המכוניות אל מגבלות האחיזה שלהן והמגבלות האלה משתנות בצורה רצינית עם כיוון ועוצמת הרוח. זוהי כמובן בעיה שנוצרת מהמאפיינים של המכוניות ואי אפשר להאשים את המסלול בה. אני מקווה מאד שהמהפכה האווירודינמית של שנה הבאה, תפתור גם את הבעיה הזו של רגישות המכוניות.

מזג האוויר והצמיגים
מזג האוויר במונטמלו (ברצלונה) צפוי להתחמם משישי לשבת ולהישאר כך ליום ראשון (אם כי האתר של הפורמולה 1 טוען שיש סיכון של 40% לגשם דווקא ביום ראשון – אמן!). טמפרטורת האוויר צפויה להיות באזור ה 24- 25 מעלות צלזיוס, אבל שימו לב לכיסוי העננים, שכן בהיעדרם, האספלט קולט את קרני השמש ומתחמם הרבה מעבר לכך! הצפי הוא לטמפרטורות מסלול בסביבות 40 מעלות וכמובן, לשינויי כיוון רוח תכופים ומשמעותיים! מסלול כה חם יחד עם העומסים הכבדים והארוכים על הצמיגים, הם מתכון בטוח לשחיקה קשה שלהם. פירלי מגיבים בהבאת 3 התרכובות הקשות ביותר שלהם. אין מה ללמוד על התרכובות מפורטימאו, משום שהאספלט בברצלונה בעל אחיזה רבה יותר והפניות ארוכות הרבה יותר, כך שהצמיגים בהחלט צפויים לעבוד קשה מאד ושימוש בצמיגים הלבנים הקשים, ממש לא יהווה הפתעה. בשנה שעברה המרוץ נערך בחום של אוגוסט ואסטרטגיות העצירות לצמיגים נעו בין 2 להמילטון המנצח, 3 לבוטאס השלישי ואחת לפרז החמישי. אני בספק שנראה אסטרטגיה של 3 עצירות, אבל בהחלט ייתכן שאסטרטגיית 2 עצירות תהיה תחרותית מאד עם אסטרטגיה של עצירה אחת. השאלה היא עד כמה כדאי להמר על יתרון תאורטי שעשוי להיות ל 2 עצירות, כאשר זה יצריך עקיפה תחרותית על המסלול. עקיפה שהיא קשה מאד לביצוע.

הזכרתי למעלה "איזונים וטרייד-אוף", אבל האיזונים החשובים ביותר הם עדיין (כמו בכל סופ"ש) בכיוונון המכונית בין הקפת דירוג לבין סטינט ארוך במרוץ וכמובן בין סוגי הצמיגים השונים. הקבוצה והנהג צריכים למצא את האיזון הנכון שיאפשר הוצאת הקפת דרוג מהירה, אך גם ישמר את אותם הצמיגים לאורך סטינט מלא במרוץ. בדירוג אנחנו רוצים לחמם את הצמיגים מהר ומספיק עם מכונית קלה בדלק, אך מנגד, אנחנו רוצים שאותם הצמיגים לא יתחממו יתר על המידה לאורך סטינט ארוך במרוץ עם הרבה יותר דלק. עכשיו, על זה תוסיפו, שבמהלך המרוץ, המכונית צריכה להשתמש ביעילות גם בצמיגים שככל הנראה יהיו קשים יותר. אני מתקשה להאמין שאפילו מרצדס או רד בול יוכלו לעבור את Q2 על הצמיגים הקשים הלבנים, כאשר האדומים לבטח יהיו מהירים בהרבה להקפה אחת. זה אומר ששתי הקבוצות המובילות הללו תנסנה לעבור את Q2 על הצהובים וכנראה עצירה אחת ללבנים הקשים. יתר הקבוצות תאלצנה כנראה כרגיל לעבור את Q2 על האדומים וזה יקשה מאד על עצירה אחת בלבד לצהובים או ללבנים. האיזון של המכונית בין האדומים ללבנים אמור להיות קשה בהרבה מאשר בין הצהובים ללבנים.

כמובן שאם אכן נזכה לגשם ביום ראשון, זו תהיה חגיגה אמיתית, בדומה לתענוג באימולה. מגבלות העקיפה הקשות במצב יבש, משתנות ובמצב רטוב לחלוטין, מתאפשר יותר מקו מרוץ אחד נכון. במצב כזה נהג מרוץ במכונית נחותה, יכול להמם את המתחרים.

תחזית בחוד
מרצדס אולי איבדו את יתרון ה-DAS שהיה להם בשנה שעברה (שכה עוזר באותו איזון של הצמיגים שהוסבר למעלה), אבל כפי שהוכח בפורטימאו, המילטון הוא עילוי בהפקת המקסימום מהצמיגים תוך שמירה עליהם. מעין שילוב בין ורשטאפן לפרז. ראינו אותו מבצע זאת פעמים רבות על המסלול הזה עצמו, כולל בשלוש השנים האחרונות. מצד שני, אם יש נהג כיום, שמסוגל לנצח את לואיס בברצלונה, זהו מקס. ההכרעה ביניהם ביבש תלויה לחלוטין בביצועי המכוניות. המסלול הזה יגלה לנו אמת נכונה יותר לגבי ביצועי המכוניות, אבל הצפי הינו ליתרון קטן לרדבול, לפחות בדירוג כאשר במרוץ הצפי הוא ששוב המרצדס תפגין יתרון קטן לפחות מבחינת שימור הצמיגים וכנראה גם על הצמיגים הלבנים הקשים. כל זה יסתדר נהדר אם ורשטאפן יזנק לפני המילטון, שיאלץ לעקוף אותו עם יתרון קל במהלך המרוץ. קרב קלאסי לאורך כל המרוץ יעזור להתגבר על המחסור הצפוי בעקיפות תחרותיות. בוטאס צפוי לעזור להמילטון, כאשר למשל אם ורשטאפן יוביל, ולטרי יתקוף עם ניסיון אנדרקאט או אוברקאט הפוך מלואיס. העניין הוא שאני צופה שפרז יהיה תחרותי עם בוטאס בברצלונה ובמקרה שלו, תקיפה של אוברקאט עשויה להיות יעילה הרבה יותר ממה שקרה בפורטימאו. למעשה אני צופה ששני "מספרי השתיים" ישפיעו הרבה יותר בברצלונה מאשר בפורטימאו.

מידפילד
אם דירוג הביצועים בין מרצדס לרדבול קשה לחיזוי, הרי שבמידפילד זה הימור במקרה הטוב ובדיחה במקרה הרע. ברור שמקלארן יהיו חזקים מאד, משום שיש להם חבילה אווירודינמית יעילה מאד (מבחינת עלות הגרר) ויחידת הכוח החזקה ביותר, אבל דווקא אלפא טאורי עשויים לפרוץ. עד עכשיו הם סבלו מחוסר מזל, אסטרטגיה מוטעית וביצועי חסר. ההיכרות עם ברצלונה אמורה לעזור לכל הקבוצה, אך במיוחד לטסונודה. הצורך בשימור הצמיגים אמור לעבוד לטובת גאסלי. פרארי הם בסימן שאלה יחד עם אלפין. דווקא רצפי הפניות אמורים לעבוד לטובת שתי הקבוצות הללו, אבל יחידות הכוח שלהן נחותות במקצת. ראינו בפורטימאו שלפחות מכונית הפרארי רגישה מאד במעבר בין תרכובות הצמיגים ואני מאד מקווה שסאיינז לא יעדיף יתר על המידה את הדרוג למרוץ הבייתי, על פני המרוץ עצמו. אני בטוח שאלונסו לא יעשה זאת.

ההיכרות עם המסלול תעזור גם לאסטון מרטין בכדי להוציא את מה שיש במכונית. אני חושב שהמכונית במקסימום שלה כן נמצאת במידפילד וזה הזמן של פטל להוכיח שהוא מתחיל להשתלט על העניינים. סטרול הוכיח בעבר שאולי אינו מהיר במיוחד, אבל בהחלט יש לו יכולת של שימור צמיגים. הבעיה של הקבוצה היא שכל דבר קטן ידרדר אותם לא רק במידפילד, אלא גם מול ויליאמס בעיקר. בכל מקרה, נהג ממקלארן / אלפא טאורי / פרארי, שיצליח לעבור את Q2 על הצמיגים הצהובים, מבלי לדפוק את מיקומו על הגריד (לקלר בפורטימאו למשל), ישים רגל אחת על הבסט אוף דה רסט במרוץ עצמו. אני בספק שאלפין ואסטון יהיו במצב הזה, אבל אולי הנהגים המובילים משלושת הקבוצות האחרות ינסו.

אחורי הגריד
מאחור יהיה לא פחות מעניין. למשל ויליאמס עשויים בכלל להיות במידפילד אם שינויי הרוח לא ישפיעו עליהם, כי המכונית מאופיינת בהצמדה גבוהה יחסית ויחידת הכוח היא הטובה על הגריד. המכונית של אלפא רומיאו לעומת זאת, עם חלון ביצועים אווירודינמיים רחב יותר, אבל עם מקסימום נמוך יותר. זו לא תהיה הפתעה ענקית לראות את ראסל מתמודד במידפילד, כאשר למשל מכוניות האסטון מרטין נאבקות מול האלפא רומיאו. למעשה זאת בדיוק התגלות דרוג הביצועים עליה התכוונתי.

האס לעומת זאת, נמצאים בתחתית הרשימה. מרוץ מוצלח של שומאכר בפורטימאו הסתיים בעקיפת לאטיפי. בברצלונה זה יהיה עבורם עוד יותר קשה, כי המקסימום של המכונית שלהם הוא פשוט הנמוך ביותר על הגריד ובמסלול מוכר כמו ברצלונה, חוסר הוודאות מופחת ואיתו ההסתברות להפתעות.

המפגש לצפייה במרוץ דווקא כן שרוי בחוסר וודאות ולכן כדאי לבדוק בקבוצת ה"פורמולה 1" בפייסבוק.