מהפך כתום

ורשטאפן ורדבול הצליחו לעמוד בציפיות, לנצח במרוץ הביתי ולהוביל את האליפות

משה פינצ'בסקי  08.09.21 - 13:28
ורשטאפן (צילום: Getty)
ורשטאפן (צילום: Getty)

תגיות: פורמולה 1

תחילת כתבה

שאלה שנשארה פתוחה לגבי ורשטאפן הייתה כיצד הוא יתמודד עם לחץ של מאבק אליפות. בזנדוורט קיבלנו תשובה והיא שהוא כאילו נולד לזה. לא משנה כמה אוהבים או לא אוהבים את הבחור, חייבים להודות שהוא החבילה השלמה לאליפות. מהירות בדירוג? הצחקתם! ביצועים במרוץ? ברצינות? חוסן מנטלי? הנה בחור בן 23 בהתמודדות הראשונה שלו על האליפות, מצליח לחזור להוביל את האליפות ועוד במרוץ הביתי כאשר כל תוצאה פחות מניצחון הינה אכזבה. בל נשכח גם שחזרנו מחופשת הקיץ לאחר מהפך מומנטום אדיר שהמילטון ומרצדס הצליחו לייצר ושאלת השאלות הייתה איך מקס יעמוד בלחץ. אני חושב שאפשר לסכם ולהגיד שהוא כבר חבילה כמעט מושלמת, משום שעל כל הנ״ל אפשר להוסיף ביצועים בתנאים משתנים או גשם וכמעט לא נשארת נקודת תורפה. אם אחת קיימת היא מה שקרה בסילברסטון מבחינת לקיחת הסיכונים של ורשטאפן, אבל יש לומר שהסיכון נלקח ישירות מול לואיס ובקלות הכל היה יכול להיגמר אחרת.

אני חייב לציין גם את הנהיגה של המילטון בסופש. הוציא כל טיפת ביצועים שהיו במרצדס (ועוד עם תקלת מנוע שמחקה לו זמן מבחן) בתנאים שלא התאימו למכונית אופטימלית. הלחץ הזה בקלות יכול היה לגרום לנהג פחות שלם מורשטאפן לעשות טעות קטנה ובזה היה נגמר הסיפור, כי בזנדוורט מספיקה טעות קטנה בכדי לשלם מחיר כבד מאד. כמות הדגלים האדומים מוכיחה זאת. החול והרוחות מפריעים לקבל תוצאות עקביות מאותה נהיגה וכשדוחפים שם לקצה, לא צריך אפילו טעות בכדי להתרסק.

האליפות לגמרי פתוחה לדעתי; אם על מסלול שאמור להתאים לרדבול, המילטון ומרצדס דחפו אותם חזק כל כך, אז מבחינת ביצועים הכל פתוח. היתרון של אחת הקבוצות על השנייה יהיה קטן בכל מקום ולכל טעות יהיה מחיר כבד. מהבחינה הזו צריך לפרגן למקס גם על כך שהסתדר לבד מול שתי המרצדס. פרז שוב גנב את ההצגה במרוץ, אבל נכשל לחלוטין במילוי התפקיד האמיתי שלו והוא לאיים עם המילטון. ורשטאפן אולי הצליח להתמודד באופן מפתיע עם עקיפה מהירה על בוטאס במסלול בו עקיפות קשות, אבל לא תמיד זה יסתדר ככה או יגידו צ׳ינקינים, מה אם מרצדס היו תולים עוד חוזה לפני הפנים של ולטרי. ברגע האחרון פורסם שראסל יחליף את בוטאס במרצדס בשנה הבאה והסאגה הזו מגיעה לסיום ראוי. מרצדס חייבים לתת לג׳ורג׳ זמן להתאקלם וללמוד בכדי שיוכל להחליף את המילטון כנהג המוביל לכשזה יקרה. עכשיו לנו נותר לראות את הדינמיקה במרצדס עד סוף העונה וכמובן בעונה הבאה.

המסלול עצמו מבחינתי מהווה הצלחה, אם כי לא ״שוס״. מסלול כה קצר יצר בעיות בדירוג ואת זה קשה מאד לפתור. מבחינת יכולת עקיפה, הרי שהשילוב בין השיפוע המרשים של פניית לאינדאייק האחרונה עם השיפוע הפחות מרשים, אך אפקטיבי של פניית טרזן הראשונה, מאפשר עקיפות תחרותיות יחסית. לא באמת בין מכוניות עם ביצועים שווים, אבל כדאי לחכות לעונה הבאה ולמכוניות האפקט הקרקעי המהפכניות בכדי לפסוק סופית. מבחינת חוויה לקהל, אני בטוח שהייתה שם מסיבה אחת ארוכה, אבל בעיקר לאוהדי וורשטאפן.

האיש שלי
נהג המרוץ מבחינתי הוא פייר גאסלי. האלפא טאורי מפגינה ביצועים תחרותיים בכל מקום ופייר חזר ואמר זאת אחרי המרוץ. לתחושתי החוזקה של המכונית הייתה דווקא במרוצים שדרשו פשרה בין ההצמדה לגרר, משום שהייתה למכונית יעילות טובה, אבל נראה שהקבוצה ממש למדה את המכונית ומסוגלת להוציא ביצועים תחרותיים עם פרארי גם על מסלול ללא ישורות. עכשיו נוסעים למונזה וקבוצת אלפא טאורי (האיטלקית) מיטיבה להוציא את המקסימום מהמכוניות שלה שם!

מקלארן בוודאי שמחים לעבור למונזה. המכונית שלהם היא מהקיצוניות ביותר מהבחינה של הצמדה יעילה, כלומר היא מייצרת הצמדה טובה במחיר נמוך של גרר ובמסלולים עם פניות מהירות וישורות ארוכות, התוצאה היא מכונית מאד תחרותית. בזנדוורט זה לא התחבר להם. בדומה להונגריה, משלמים הרבה פחות מחיר בגרר על ההצמדה וצריך מכונית מאוזנת מכנית בשביל הכמה פניות איטיות, שכן יש. פנייה 3 המשופעת תפסה קבוצות לא מוכנות לזה.

לנדו הצליח יותר מריקארדו במרוץ, אבל הקרב שלו עם פרז והמגע ביניהם היה רגע של מחלוקת, שלפי דעתי, נוריס יצא ממנו בזול. ברגע שפרז נכנס איתו לטרזן צד לצד, אז כל נהג צריך לדבוק בקו שלו לאורך כל הפנייה. העניין עלה כל כך הרבה פעמים ולנדו חטף על זה באוסטריה, כך שבהחלט היה עלול לחטוף שוב הפעם. הנהג בקו הפנימי לא יכול להרחיב את הקו ולהעיף את הנהג בחיצוני אל מחוץ למסלול. המגע בין נוריס לצ׳אקו הסתיים למזלם בלי פרישה, אבל בהחלט מזכיר לי תאונה מפורסמת בין האנט לאנדרטי בתנאים זהים.

פרארי יצאו מסופקים מזנדוורט, אבל יכלו הרבה יותר לתחושתי. בוודאי לנצח את גאסלי ואת אלונסו. הקבוצה בחרה באסטרטגיה איטית אך בטוחה של עצירה אחת מאוחרת, שלא הצריכה עקיפות תחרותיות, אבל הפסידה לגאסלי שכן עצר מוקדם והצליח לעקוף מיד את אלונסו. לפרארי יש בעיה של שימור צמיגים וזה בלט בסטינט הארוך על הצמיגים הקשים ביותר שקיימים. נראה לי שפרארי כיווננו את המכוניות לטובת הדירוג, אך אפילו לקלר לא הצליח להוציא את הקפת הדירוג ב-Q3 שתנצח את גאסלי. האסטרטגיה הבטיחה שהם לא יוכלו לתקוף וסאיינז ששמר פחות טוב על הצמיגים נפל לאחור עד שנעקף על ידי אלונסו בהקפה האחרונה. עוד הקפה וגם פרז היה עוקף אותו. עכשיו מגיע מונזה ופרארי צפויים לסבול קשות. היעילות האווירודינמית שלהם לא טובה (רבות דובר על האף בסגנון הישן של המכונית) ועם פורמט של ספירנט, קשה מאד להחביא בעיות מהירות בישורות...

במרכז
לפני המרוץ הימרתי על אלפין ואסטון מרטין כמי שיככבו במידפילד. אלפין קיימו יחסית ורבים רואים באלונסו כנהג המצטיין של המרוץ. ללא ספק הוא נתן מרוץ שקול עם שמירת צמיגים מרשימה ולבסוף עקיפה על סאיינז. בסקיי כבר החלו להישמע טענות שפרננדו חוזר לפורמה המעולה שלו מלפני הפרישה. הייתי מחכה עם זה, אבל אם אלפין יצליחו להעמיד מכונית תחרותית בשנה הבאה, אלונסו בהחלט מסוגל לעקוץ כבר כמו שהוא עכשיו. אוקון לא מקבל חיים קלים. אסטון מרטין הם כנראה המאכזבים ביותר בהולנד. חשבתי שיצליחו לחבר מהירות עם שימור צמיגים, אבל גם פטל וגם סטרול לא הצליחו למצא את המהירות הנדרשת. עכשיו הקבוצה תמרק את עצמה לקראת מונזה וההשקה של שעון חדש. יש לי כמה חברים שהוזמנו לשם ואני נשאר כאן.

 

הקבוצה המפתיעה בזנדוורט הייתה אלפא רומיאו. חגיגות הפרישה של קימי הופרעו על ידי הקורונה, ואני בספק שהקהל באיטליה יוכל להיפרד מהאלוף האחרון שלהם. על המסלול ג׳יובנאצ׳י נתן סוף שבוע מרשים ולפי דעתי סבל מנהיגה מאד בעייתית של סאיינז ואלונסו בהקפה הראשונה ואחר כך מפנצ׳ר. אני חושש בשבילו שהסיפור שלו בפורמולה 1 נגמר והוא יכול לחשוב על כיוון לה מאן. קוביצה הגיע בשבת במצב שבו אין הרבה מה לעשות ואין ציפיות, אבל חייבים להגיד שהוא לא עשה בושות או שטויות.

לבסוף, ויליאמס עוזבים את זנדוורט עם תחושת החמצה לפי דעתי. זוהי העונה האחרונה שלהם עם ראסל וזה היה מסלול שבו עם קצת יותר מזל בדירוג, ג׳ורג׳ היה יכול ממש להתמודד בעשיריה הראשונה. אפילו לטיפי הראה ניצוצות. במקום זה נשארו להם חשבונות התיקונים ולמצוא מחליף לראסל לעונה הבאה.

יאללה למונזה.