הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

הגדול מכולם: מרוץ הפרידה של ולנטינו רוסי

כוכב המוטו-GP פורש אחרי 26 שנים, ויזנק בסוף השבוע למרוץ האחרון שלו בקריירה. על הדמות הכי הצבעונית בעולם הספורט המוטורי

תמי גורלי  13.11.21 - 12:53
תחילת כתבה

כאשר אומרים מוטו-GP, אליפות מרוצי האופנועים, אומרים ולנטינו רוסי. אין רוכב, אדם או דמות המזוהים יותר עם האליפות הדו גלגלית המהירה בעולם. מהרגע הראשון שרוסי התייצב בפאדוק המוטו-GP במרץ 1996, אי אפשר היה להתעלם מנוכחותו של האיטלקי. הרוכב, אשר גדל בעולם המוטורי, בן של רוכב אופנועים, הושפע מהרוכבים היפנים אשר שלטו בקטגוריה הקטנה באותן השנים והשתלב במהירות בקרקס המוטורי. רזה, גבוה עם קארה פרוע וחיוך שובב - ולנטינו החל לכבוש את העולם.

המירוץ האחרון של רוסי יועבר בשידור ישיר מחר (ראשון, 11:45) ב-5LIVE.

זה לא היה רק בזכות הכישרון, התעוזה וסגנון הרכיבה שלו, שהתאפיין בהחלקות צמיגים מבוקרות והרגל השלוחה החוצה לפני כניסה לפניות. ולנטינו שבה את לב האוהדים גם בכריזמה והאישיות אשר פרצו מתחת לקסדה. כבר מההתחלה הוא בחר במספר שלא עזב, 46 נשאר המספר שלו גם כאשר יכול היה לעבור למספר 1 היוקרתי. הוא בחר את השמש והירח כסמלים שלו והפגין את סגנונו הצבעוני והראוותני בעיצוב הקסדות, החליפות וצביעת האופנועים.

גם חגיגות הניצחון של הרוכב הצעיר כבר מימיו הראשונים באליפות העולם, היו חגיגות שלא נראו לפניו. הוא זינק מהאופנוע אל עבר הקהל עם גלימה של גיבורי על, עלה לבוש כרובין הוד אל פודיום המנצחים. לבש פאות, הרכיב בובה מתנפחת בהקפת הניצחון או רץ אל תא שירותים ניידים שהועמד עבורו בצידי המסלול, כאילו רכב מהר כי היו לו צרכים... ולנטינו הפך את אליפות העולם מספורט גם להופעה, כשהוא מושך את הקהל אחריו. המסלולים נצבעו צהוב, הצבע האהוב עליו, וכל מסלול בכל יעד הפך למסלול הביתי של רוסי.

רשימת האוהדים שלו כוללת לא רק את מייקל ג'ורדן, לואיס המילטון, רוג'ר פדרר, בראד פיט, קיאנו ריבס או דייגו מראדונה, שהיה מנשק את ידיו של הרוכב וכינה אותו אלוהים. כיום אין רוכב על הגריד של המוטו-GP שלא היה לו פוסטר של ולנטינו בחדר או חלם להיות יום אחד כמותו. הם, כמו מיליוני צופים, ראו אותו עושה את הבלתי ייאמן כאשר הוא שובר יריב אחרי יריב וכאילו שולף עוד קלף גם כשנראה היה שבאותו היום שום דבר לא יעבוד.

את חלק מיריביו התיש רק על המסלול, עם חלקם פתח חזית גם מחוצה לו. הקריירה שלו לוותה בדרמות רבות כמו מכות עם מקס ביאג'י בדרך אל הפודיום, חברות עם סטה ג'יברנאו שנגמרה בשבועה של רוסי שהספרדי לעולם לא ינצח שוב, קרבות ענקים עם קייסי סטונר וחורחה לורנסו וכמובן גם היריבות עם מארק מארקז. עונת 2015, בה הפסיד ולנטינו את התואר העשירי בעקבות עונש אחרי תקרית על המסלול עם מארקז, תישאר לעד כעונת אליפות העולם הכי שנויה במחלוקת.

כוחו של האיטלקי היה בלהתאים עצמו לשינויים. הרוכב, המכונה ה"דוקטור", ניצח לאורך השנים גם כאשר נפחי האופנועים השתנו, החוקים התעדכנו והיריבים התחלפו. הוא החליף יצרנים בהפתעה כאשר עזב את הונדה לקראת עונת 2004, ועבר לימאהה (יצרן חלש יותר באותה התקופה), מהלך שהפתיע רבים, אך גם כאן ולנטינו הפליא להתאים עצמו אל האופנוע והיה לרוכב היחיד בהיסטוריה אשר ניצח ברציפות שני מרוצים עם שני יצרנים שונים. אפילו רוסי פרץ בבכי נרגש אחרי ההישג הזה.

לצד כל האקשן, רוסי יצר חברויות ארוכות שנים. הוא מלווה על ידי אותם החברים ואנשי המקצוע עימם הזניק את הקריירה לפני 26 שנים, ומהווה מנטור לרוכבים צעירים. הראשון בהם היה מרקו סימונצ'לי שותפו לאימונים אותו הוא הדריך, אך אחרי שנהרג בתאונה בה גם ולנטינו היה מעורב במהלך מרוץ ספאנג 2011, רוסי הקים את האקדמיה VR46 לזכרו. בעונה הבאה יתייצבו ארבעה רוכבים, תלמידים שלו על קו הזינוק של מרוצי הקטגוריה הבכירה, אשר מעידים שלא היו שם לולא ולנטינו והצוות שלו. שניים אף ירכבו עבור הקבוצה בבעלותו הנושאת את שמו, אחד מהם אחיו הצעיר לוקה.

הוא עובר עכשיו לארבעה גלגלים ויתחרה במרוצי ה-GT, כפי שעשה מדי פעם בשנים האחרונות. זו לא הפעם הראשונה שהוא מתחרה במכוניות. רוסי החל את קריירת הרכיבה בקארטינג, שכן אביו גרצ'יאנו סבר שזה יותר בטוח. ולנטינו אף שקל ברצינות לעבור לפורמולה 1 וקיבל הצעה מפרארי, אך בחר להישאר בדו גלגלי. האהבה הזו השאירה אותו כרוכב עד העונה. "כל עוד כיף לי, אני אשאר", הוא אמר לא פעם. אולם, בגילו (42) זה כבר נעשה קשה מדי למרות שהוא עובד קשה מתמיד, וגם העונה, למרות מיקומים מאכזבים, ולנטינו עדיין היה מהיר יותר ממה שהיה גם כשניצח את המרוצים ושלט באליפות. "הרוכבים הצעירים", הוא צחק, "הם כמו גרסה חדשה של טלפונים ניידים - מגיע דגם חדש בכל פעם עם עוד תוכנות".

ביום ראשון הוא יזנק למרוץ ה-432 בקריירה שלו, יותר מכל רוכב אחר בהיסטוריה, יותר מל-44 אחוזים מסבבי האליפות שהתקיימו מאז 1949 כאשר נוסדה. בקריירה שלו הוא התייצב על המסלול לצד רוכבים שנולדו בשנות החמישים של המאה הקודמת, וגם לצד רוכבים שנולדו כבר בשנות ה-2000. יותר מ-350 רוכבים שונים חיכו יחד איתו עד שיתחלף הרמזור. הוא ניצח ב-115 מרוצים, כאשר 89 מהם בקטגוריה הבכירה, עמד על הפודיום 235 פעמים, ולמרות שהוא לא עמד העונה על הפודיום, המורשת שלו לא נפגעה. בעונה הבאה ולנטינו יהיה בבית, יגיע לבקר מדי פעם, ישלח הודעות לרוכבים שלו ויהיה אב לבתו שבדרך. היציעים ימשיכו להיצבע בצהוב ואת מספר 46 נמשיך ונראה על אופנועים, חולצות, מדבקות וקסדות בצביעה של ולה, כי ככה זה עם אגדות.

#GrazieVale