$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

המכה של הספורט

מסלול מסוכן, מטורף אבל מרוץ חזק שהוכרע בסיום עם חזרה של ורסטאפן לתמונה

משה פינצ'בסקי  28.03.22 - 18:56
(צילום: Getty)
(צילום: Getty)

תגיות: פורמולה 1

הרבה פחות עקיפות להובלה בין לקלר וורשטאפן מאשר בבחריין, ובסופו של יום מקס יאכל את טריק קו ה-DRS פעם, פעמיים, אבל לא שלוש וברגע שהרדבול הייתה מהירה יותר בישורת והצליחה להישאר בטווח ה-DRS של הפרארי מבלי לגמור על הצמיגים או הקירור של יחידת הכוח והבלמים, לקלר היה צריך מזל, שלא הגיע.

למעשה, הדגל הצהוב בפנייה הראשונה בסוף המרוץ, יכול להיות שאפילו הציל את ורשטאפן הקפה אחת לסיום. אבל הפרצוף הזורח של לקלר בסיום עם מקום שני, הזכיר לי את הפרצוף של רנה ארנו בדיז׳ון 79 אחרי אחד הקרבות הקשים בהיסטוריה מול ז׳יל וילינב ושניהם זרחו בסוף כאילו ניצחו, למרות שסיימו רק 2-3. היה לנו כאן קרב צמוד על אחד המסלולים הקשים ביותר שיש כיום, לאורך כמעט מרוץ שלם ולמרות שהיה לנהגים מנוחה תחת מכונית הבטיחות האמיתית והוירטואלית, אני חוזר לזיעה ולחיוכים והפרגון בין מקס לשארל, בכדי לבחור בהם במשותף כנהג המרוץ.

כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים. פרז יכול לבכות את חוסר מזלו בתזמון החלפת הצמיגים הראשונה, שלמעשה הבטיחה לללקלר, ורשטאפן (ואפילו סאיינז – אם כי גבולי על הקשקש) עקיפה נקיה נטולת בעיות. עדיין, הוא לא הצליח לחזור מזה ולתקוף. באותה מידה סאיינז לא הצליח להצטרף לקרב בחוד ואם היה מצליח לתקוף את ורשטאפן, אולי היה מאפשר את הניצחון לשארל. בכל אופן, מספרי השניים לא הצליחו להשפיע על מספרי האחד, אבל זה לא מפחית מאיכות המאבק שראינו.

אם החשש שהחולשה העכשווית של מרצדס פוגעת בנו בכך שאיננו רואים את המילטון או ראסל נאבקים בחוד, עדיין, אנחנו זוכים לקרב ראש בראש מרוץ אחרי מרוץ בין שני האריות הצעירים במכוניות מאד צמודות מבחינה תחרותית. תענוג. אם בבחריין כתבתי שאני נותר על הגדר, בכל הקשור להשפעת המהפכה התכנונית, על היכולת לערוך קרבות צמודים לאורך זמן, הרי שנראה שבג׳דה, הגיע הזמן לשלוח פרחים לרוס ברון ופט סימונס שהובילו את המהפכה. החוליה החלשה נראית לי עדיין הצמיגים, אבל לפחות בג׳דה, הם עמדו במבחן ואפשרו מאבק צמוד וארוך.

עניין המשחקים עם קו ה-DRS, השאיר לי טעם רע בפה, במיוחד כשנזכרים איך זה התדרדר בקלות בשנה שעברה, בין המילטון לורשטאפן. אין לי פתרון פשוט וברור לזה. איך שהוא העניין הזה הסתדר יותר טוב בין לקלר לורשטאפן, אולי בגלל שלקלר פחות בלם במפתיע כאשר ורשטאפן צמוד מאחוריו, אבל אם למרות שטויות כאלה על המסלול באמצע מרוץ, סאיינז ופרז לא סגרו עליהם, אז זה המחיר שיש לשלם על ה-DRS, ואני מקבל אותו. אפשר אולי לבדוק הזזה של קו בדיקת ה DRS עמוק יותר אל תוך הפניה האחרונה. שימו לב שהשטויות הללו לא יכולות לקרות כאשר יש יותר משתי מכוניות במאבק.

מרצדס בבעיה. אבל הם עדיין המכונית השלישית הכי מהירה. נכון שהנקודות שפרארי ורדבול צוברות, יקשו מאד על אליפות עבור המילטון או ראסל אבל צריכים להיות עוד כמה מרוצים כאלה, בכדי שהסיכוי שלהם ימחק לחלוטין מבחינתי. איש אינו מבין את התמהיל המדוייק שדרוש בכדי לשחרר את הביצועים מהמרצדס, אבל יש לי תחושה שכאשר (לא אם) הקבוצה תצליח בזה, היא תפתח עליונות מסויימת. ככל שעובר הזמן, זה עשוי לא להספיק. אבל זה יכול בהחלט לספק טוויסט מעניין בעלילה של העונה הזאת.

בג׳דה ראסל הפגין את היציבות. אבל מרצדס לא יגיעו לשום מקום בלי לקחת סיכונים. לא הימורים חסרי סיכוי, אבל בהחלט ניסיונות מלומדים לשבור את מגבלת הקיפוצים של המכונית. יהיה מעניין לראות כמה זמן המילטון ימשיך להיות מעוניין כאשר הוא מבין שאליפות לא תהא השנה.

קרבות אמצע
מקלארן נראו הרבה יותר תחרותיים בג׳דה מאשר הקטסטרופה בבחריין, שעד עכשיו אני לא מבין איך קרתה. גם בג׳דה, כמו בבחריין, לא היה קר, אבל ללא ספק יש הרבה פחות נקודות בלימה חריפות מאשר בבחריין. אם זאת הבעיה של מקלארן, אז שיהיה להם בהצלחה, כי בלימה זה פורמולה 1. אני מקווה שלא. הקרב של נוריס עם אוקון בסיום המרוץ היה מרתק לא פחות מאשר לקלר וורשטאפן. אני מ-א-ד אשמח לראות את מקלארן מצטרפים לקרב של אלפין עם אלפא רומיאו והאס.

היו קרבות מהממים של צמד האלפין במרוץ והוראות קבוצתיות היו אולי מאפשרות לאוקון להיות רחוק יותר מנוריס, אבל אנחנו היינו המפסידים. אלונסו אולי לא חד כמו שהיה לפני 15 שנה (!!!) אבל הוא לא איבד את רוח הקרב שלו. לא זכינו לראות הרבה מאלפא טאורי, אבל המצב הצמוד במרכז הגריד יכול עדיין להתפתח ליתרון מסויים שלהם. אחרי המרוץ הספקתי לגלות שגאסלי סבל מכאבים קשים בבטן בסיום המרוץ, אז התוצאה שלו מהווה תעודת כבוד גדולה במצב כזה.

מאגנוסן סיים עוד מרוץ בנקודות עבור האס וברור שהקבוצה תשחק במרכז הגריד עוד הרבה זמן. לעומת זאת, המצב של אסטון מרטין וויליאמס נראה רע. אני מתקשה לרחם על הקבוצה של סטרול, אבל לויליאמס מגיע יותר! לאטיפי נראה רע העונה, אם כי לא כל הריסוקים שלו ברורים לי כטעות נהג. אולי החברה בויליאמס ילמדו מהאס איך להשקיע את הכסף של האבא בשנה הבאה.

המרוץ הבא באוסטרליה יהיה מסלול ששוב שונה מאד משני הראשונים וגם פגישה ראשונה אמיתית עם השינויים המעניינים שעשו בו. לא יכול לחכות.