$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

פורמולה 1: חשיבות המשקל

במסגרת הפינה הטכנית נקדיש כמה מילים לשינויים שביצעה קבוצת אלפין ברצפת המכונית ומידת השפעתם של הקילוגרמים בפורמולה 1

אוריאל בן חיים  27.04.22 - 15:09
החרטום של מכונית הפורמולה 1 של פרננדו אלונסו מקבוצת אלפין (צילום: Getty)
החרטום של מכונית הפורמולה 1 של פרננדו אלונסו מקבוצת אלפין (צילום: Getty)

תגיות: פורמולה 1

הפעם נקדיש את הכתבה לקבוצת אלפין, שמעבר לחזרה לצביעה הכחולה והקלאסית, הביאה למירוץ הראשון שנערך השנה באוסטרליה גם עדכון די משמעותי: רצפה חדשה. לפי התקנות החדשות, עיקר ההצמדה נוצרת ברצפת המכונית וזאת בעקבות הפרש הלחצים שנוצר בתעלות ונטורי. על כן, מדובר באחד הרכיבים שמכתיבים במידה דרמטית את משטר הזרימה, או שדה הזרימה בשפה המקצועית, סביב מרכזה וחלקה האחורי של המכונית. על פי דיווח של אתר מוטורספורט איטליה, הרצפה החדשה קלה בהרבה מקודמתה, כנראה בין 3 ל-4 קילוגרם. הרווח הפוטנציאלי משתנה ממסלול למסלול, אבל בהנחה שהיא תספק את הסחורה, חלק מההערכות מדברות על רווח של כ-2 עשיריות השניה להקפה. את המספרים בפועל יידעו רק המהנדסים של אלפין.

דיאטה של אחרי החגים
משקלן של המכוניות החדשות גדל ב-46 ק"ג בהשוואה למכוניות הקודמות. סף המשקל המינימלי המותר טיפס מ-752 ק"ג ל-798. במקור, הגבול עמד על 795 ק"ג אך בתחילת העונה אושרה תוספת של 3 ק"ג לכל הקבוצות. מדוע? חלק מכך נגזר מתוך רצון לשפר את בטיחות הנהגים בזמן תאונה, שכן חיזוקי השלדה הנדרשים לא מגיעים בחינם. אבל אם נסכם זאת בקצרה, אז מדובר במכוניות הכבדות ביותר בתולדות האליפות. גם נושא הקופצנות, שנידון רבות כאן וגם בקהילת הפורמולה 1 בפייסבוק דרש מהקבוצות להקשיח חלק מהרכיבים, בפרט רצפת המכונית, בנסיון להתמודד עם גמישות לא צפויה, שעשויה לערער במקצת את ההיבטים האירודנמיים של המכונית, ולעודד תופעות כאלה ואחרות של קופצנות או תהודה הדדית. זוהי אגב תופעה מאתגרת, שבה תנודה של חלק מסוים עשויה לערבב תהודות באיזורים אחרים, בייחוד אם הם "תונדים" באותה התדירות או שבסמוך לה - מה שנקרא בלעז Resonance.

משקל? איך זה משפיע?
על פי השמועות, הקבוצה היחידה שעומדת במשקל היא קבוצת אלפא רומיאו, שנמצאת תחת המגבלה ועושה שימוש במשקולות כדי להגיע לרף המותר. במצב כזה, הקבוצה רשאית לשחק עם האיזון של המכונית, ולהעביר את המשקל מנקודה אחת לאחרת. הכלל הוא פשוט: משקל תמיד ניתן להוסיף, אבל עם המשקל העודף צריך פשוט להתמודד ולהתאים לכיול. על פי חלק מההערכות, רד בול ומרצדס נמצאות בעודף של כ-15 ק"ג, פרארי נמצאת יותר במחוזות של ה-10.

בעבר, בעידן שלפני תקרת התקציב, כנראה שהיה מגובש צוות ייעודי שכל מטרתו הייתה למצוא דרכים לחסוך במשקל. כיום, בעידן המשאבים המוגבלים, הורדת המשקל הפכה לחלק מתכנית הפיתוח הכללית, ולא במקביל אליה וזה בנוסף לשינוי החשיבה שהקבוצות צריכות לעשות על איך וכמה להשקיע על כיוון פוטנציאלי לפיתוח. בקיצור, כל הקבוצות נמצאות במרדף אחרי הגרמים האחרונים בכל דרך אפשרית.

מה אפשר לעשות?
באופן אידיאלי, עדיף לגלח משקל באיזורים שלא יפגעו בביצועי המכונית ובאיזון שלה. אחת הדרכים הפשוטות לעשות זאת היא לשנות את הצביעה של המכונית, או יותר נכון, לוותר עליה בחלקים ממוקדים. צביעה ממוצעת לרכב פורמולה 1 בימינו מוערכת בתרומה של 6 קילוגרם למשקל הכללי. לכן, זה ודאי לא מפתיע שחלק מהקבוצות בחרו לשנות במקצת את הצביעה שלהן מההשקה. בפורמולה 1 הכל נמצא בפרטים הקטנים; כדי לסבר את האוזן, המנהל הטכני של אסטון מרטין סיפר שהם הצליחו לקצץ 350 גר' בכך שלא צבעו חלקים מהכנף האחורים ומכונסי האוויר. דוגמא נוספת היא פרארי שבכלל לא טרחה לצבוע את הכנפיים - גם מקדימה וגם מאחורה, ובמקרה שלה זה אפילו תורם לנראות.

לסיום, אנדקוטה היסטורית קצרה. בעבר הרחוק, כל מדינה התחרתה עם צבע לאומי מסוים: הצבע המזוהה עם גרמניה היה הצבע הלבן. בשנת 1934 חלק מהמכוניות לא עמדו ברף המשקלי, ולכן נאלצו להתחרות ללא צבע. הצבע הלבן המסורתי הוחלף בגוון הכסוף שמקורו באלומיניום שממנו הורכב גוף המכונית. במרוצת השנים, יש כאלה שהטילו ספק במהימנותו של הסיפור, בייחוד שגם אוטו יוניון (לימים אאודי) התחרו בצבע הכסוף. בימינו נעשה שימוש נרחב בחומרים מרוכבים ולכן האיזורים שלא נצבעו הם בצבע שחור - כיאה לחומר שממנו יוצרו, סיבי פחמן.