הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מה קרה לפתיחה המוצלחת של פרארי?

רד בול נותנת כנפיים לחלום של פרארי שרואה את האליפות הולכת לה ונעלמת באופק

משה פינצ'בסקי  06.06.22 - 08:07
לקלר, פרארי (צילום: Getty)
לקלר, פרארי (צילום: Getty)

תגיות: פורמולה 1

 גיחה קצרה להגיד שלום, וכמה מילים על ההתפתחויות העונה, כי סיכום אחרי כל מירוץ נראה עכשיו חלום רחוק כמו הזיכרון של יתרון הניקוד שהיה ללקלר באליפות.

האימרה המבודחת אומרת שיש רק שני דברים בטוחים בחיים: מיסים ומוות. אוהדי פרארי יוסיפו גם אכזבה. בדיחות בצד, צריך להגיד תודה שפרארי עוד איך שהוא נותנת טעם של מאבק על האליפות מול רד בול. בקלות אני יכול לדמיין את העונה עם פרארי ומרצדס נאבקות הרחק מאחורי רד בול, כאשר ורשטאפן משייט לו אל הנצחונות, ברגע שענייני האמינות הסתדרו. למעשה אני אפילו לא זועק כמו רבים מאוהדי הסקודריה, אחרי כל הפסד, כי העונה באמת ארוכה וזמני קצר, אז הנה כמה נקודות:

אמינות
זוהי נקודה כה קריטית, שמרצדס ורד בול הצליחו כמעט להשכיח בעונה שעברה, אבל לאורך ההיסטוריה האמינות הכריעה יותר אליפויות מכל גורם אחר. העונה ברור שגם רד בול וגם פרארי חשופות בנקודה הזו והקבוצה שתשתלט על הבעיות, תוך התמודדות עם הצורך לדחוף את המעטפת והפיתוח, היא שתיקח את אליפות הנהגים וכמובן את אליפות היצרנים.

התקלה של לקלר בברצלונה, איפשרה לרד בול ליייצר לורשטאפן ניצחון במירוץ שהוא לא היה אמור לנצח, בשל התקלה ב-DRS שלו. את התשלום קיבל פרז בחוזה החדש ועם קצת מזל, במונקו. יותר טוב מזה לא יהיה לסרחיו.

מהירות
דווקא בנקודה הזו, לא הייתי ממהר להספיד את פרארי. זה ברור שלמכונית של פרארי ולמכונית של רד בול יש מאפיינים שונים מבחינת חוזקות וחולשות, אבל אני לא יכול להגיד שפרארי מפסידים במירוץ הפיתוח מול רד בול, משום שלמרות שפרארי חיכו עד לברצלונה בכדי להציג פיתוחים משמעותיים, לכל דבר יש מחיר ועל כך ארחיב בהמשך.

מבחינת ביצועים, נראה שכרגע לפרארי יש יתרון מהירות בדירוג ולרד בול יתרון שמירה על הצמיגים במירוץ. בברצלונה פרארי הפגינו שיפור גדול עד לפרישה של לקלר ומונקו לא מלמד אותנו דבר. המירוצים שלפני כן הציגו את היתרון של רד בול בצורה יותר בולטת, כולל כמובן, יתרון המהירות הסופית בישורות. יתרון לא מפתיע, נוכח ההבנה, שפרארי התחרו עם יותר הצמדה אווירודינמית מאשר רד בול, אבל אם כך, מדוע רד בול שמרו על הצמיגים בצורה עדיפה?

במורד הגריד נראה כי מרצדס הצליחו לבסוף להתחיל להשתלט על תופעת הקפיצות הגליות של המכונית שלהם, שפגעו ביציבות גם בתוך הפניות. זוהי לא שאלה של האם הקבוצות תצלחנה לפתור את הבעיה, אלא מתי ובאיזה מחיר. הקונספט של מרצדס, ״נטול כונסי האוויר בצידי המכונית״ אמור לייצר יותר הצמדה מאשר הקונספטים של הקבוצות האחרות, אבל הפיתרון של בעיית הקפיצות קשה יותר כפי הנראה. המירוצים הקרובים בבאקו ובמונטריאול, לא מאופיינים בפניות מהירות או בינוניות אפילו, כך שמרצדס וכולם, לא ייבחנו מבחינה זו, אבל לאחר מכן מגיעים המסלולים הקלאסיים יותר באירופה ובסילברסטון נראה מי באמת פתר את הקפיצות ומי הולך לישון עם הדולפינים.

בעונה הארוכה בהיסטוריה, אסור להספיד אף קבוצה, אפילו את מרצדס, משום שהתקנות המהפכניות החדשות נותנות פתח לפוטנציאל שיפור ביצועים אדיר, הרבה מעבר למוכר לנו מאז 2014 (כולל אפילו ב-2017 כאשר ניסו להפוך את המכוניות למהירות יותר). המגבלות הטכניות על המכוניות, למשל מבחינת שימוש במערכות מתלים פשוטות ללא חיבור בין הציר האחורי לקדמי, יחד עם מגבלות התקציב, מקשה על פיתוח ומציאת פתרון, אבל זה מביא אותי לנקודה הבאה.

 

 פיתוח ותקציב
שמתם לב שהמלחמה החמה ביותר בפורמולה 1 היא על הגדלת תקרת התקציב בעקבות האינפלציה בעלויות התפעוליות של הקבוצות? שמתם לב מי ״הבכיינים״ הקולניים ביותר? חפשו מי הקבוצה שהציגה הכי הרבה שיפורים במהלך העונה. המאבק סביב תקרת התקציב פשוט להבנה. הקבוצות הגדולות: מרצדס, רד בול ופרארי תכננו את העונה עם תקציב בגובה התקרה ולכן, ככל שהותירו מרווח ביטחון קטן יותר לאירועים בלתי צפויים כגון, תאונות או אינפלציה, כך יש להם יותר תקציב לפיתוח המכונית של העונה ולפיתוח המכונית של העונה הבאה!

מבין שלושת הגדולות, רד בול היא זו שהכי השתוללה בהוצאות הפיתוח עד עתה. מרצדס מנסים לפתור את הבעיות שלהם, אבל לא השתוללו כל כך, ובכל מקרה, בקרוב מאד, אם לא כבר, העונה הזו הולכת להפוך לעונת מחקר ופיתוח עבורם, מאחר ואליפות לא תהיה.

בנקודה הזו, פרארי התנהלו בצורה מאד מתונה, גם כאשר רד בול הצליחו לפתוח פער ביצועים לפני ברצלונה. ברור עתה, שבקצב הבזבוז הפיתוחי הנוכחי של רד בול, הם הולכים להיתקע בלי תקציב לפני סוף העונה. הורנר כבר איים שהקבוצות הגדולות לא תוכלנה להגיע למירוצים האחרונים. מנגד הקבוצות הבינוניות והקטנות, לא נמצאות קרוב לסיכון כזה וכמובן, למה להם סתם להסכים לטובת הקבוצות הגדולות, אם הן לא מקבלות דבר בתמורה? או כמו שאומרים בהאס: שרד בול לא יגיעו למירוצים האחרונים. נראה מה יקרה. אלפין יכולים רק לדמיין מירוץ בלי שלושת הגדולות...

הפיתרון כמובן צריך לתת משהו לכל אחד. תקרת התקציב תעלה קצת, אבל לא ברמה שרד בול רוצים, כי פרארי לא יסכימו. הקבוצות הבינוניות והקטנות תקבלנה גם כמה עצמות, אבל הנקודה המרתקת, היא מה יקרה לקבוצות הגדולות במקרה של טוטאל לוס של מכונית נוסח ורשטאפן בסילברסטון בשנה שעברה או לקלר בהונגריה? תאונות כאלה יכולות להכריע את האליפות מבחינת ההשפעה הכספית עוד יותר מאשר ההשפעה של הנקודות שנאבדו בתאונה עצמה!

 ביצועי הנהגים
למרות ההשפעה העצומה של הגורמים הטכניים במירוצי מכוניות, בסופו של יום, הנהג צריך להוציא ממה שיש לו, כמה שיותר ובפחות טעויות. מבחינה זו, מקס ורשטאפן ממשיך להוביל בבירור כנהג המהיר והשלם ביותר. באופן מעניין, העליונות שלו מול פרז פחתה לעומת העונה שעברה ומעניין מאד מה ההשפעה שיש לסגנון הנהיגה שדורשת המכונית החדשה או לבגרות של מי שכבר זכה באליפות, על העניין הזה.

כאוהד של לקלר, אני חייב להתייחס ל״פיל שבחדר״. בהשוואה לורשטאפן, לקלר לדעתי ללא חיסרון מהירות, אבל יש שתי נקודות בהן הוא חייב להוכיח שהוא לפחות מסוגל להתמודד באותה רמה: מרוץ בתנאים משתנים / רטובים ועמידה בלחץ המנטלי של מאבק אליפות. הנקודה השנייה עדיין מוקדמת כרגע, אבל בהחלט עלתה במונקו, נוכח הלחץ שפעל עליו שם (והריסוק של הפרארי של לאודה מ-74 בשבוע המרוצים ההיסטוריים לא הוסיפה לו ביטחון). לקלר מבחינתי עמד בלחץ במונקו ועשה מה שהיה צריך לעשות. כיצד הוא יתמודד עם התסכול של הטעויות הטקטיות של פרארי? זו כבר שאלה אחרת, אבל התסכול שהביע במהלך המירוץ ולאחריו, צפוי, מובן ואפילו נדרש.

הנקודה הראשונה לעומת זאת, של נהיגה בתנאים משתנים, עלתה באימולה ולקלר נכשל בה. אני לא מכריע בגלל טעות אחת על שיקיין שהוא הימור ברטוב, אבל לכל טעות כזו יש מחיר בביטחון העצמי של הנהג ומכאן בביצועים שלו בפעם הבאה בתנאים דומים. ורשטאפן גם עושה טעויות ברטוב. זוכרים בתורכיה כשהיה צריך לנצח, אבל נראה שטעויות כאלה לא משפיעות עליו בכלל! לקלר צריך להוכיח זאת.

סאיינז לצערי הכניס את עצמו לעמדה של נהג מספר 2 ברור. הפתיחות והכנות שלו משאירות אבק אפילו ללקלר, אבל חושפות מנטליות שלפי דעתי לא מתאימה לאלוף. ביקורתיות עצמית? כן, אבל עם אגו של אלוף. את זה אין לסאיינז. הוא באמת בחור מקסים, אבל ככה לא יהיה אלוף בלי הרבה הרבה מזל.

 מילה אחרונה מפאת קוצר הזמן, על ריקארדו. העונה הראשונה של דרייב טו סורבייב הייתה הטובה ביותר לטעמי, בגלל ההצצה לסיפור האישי וההתלבטות של ריקארדו האם לעזוב את רד בול עבור יותר כסף ופחות תחרותיות ברנו. חכמה בדיעבד היא לא חכמה. מה שכן, המעבר הזה סימן במקביל את סוף ה״רומן״ שלי עם ריקארדו, כנהג החביב עלי, עקב ההתנהגות הביריונית שלו מול הולקנברג ברנו ואת סוף דרכו של ריקארדו במכונית מובילה. נכון שריקארדו ניצח עם מקלארן במונזה בשנה שעברה, אבל זו הייתה הבלחה קבוצתית וכמו שרנו לא מצליחים לפרוץ לשלושת הגדולות, כך גם מקלארן כרגע וזמנו של ריקארדו בקבוצה הולך ואוזל. אני ממש לא שמח על זה, אבל אולי נזכה לראות מישהו מהצעירים זוכה להזדמנות?