התרשמות ראשונה: ג'יפ גלדיאטור, לוחם השטח האולטימטיבי

הבריון האמריקני כותש סלעים ומעפיל לפסגות בעוצמה ויעילות. Jeep גלדיאטור הוא חלומם הרטוב של עכברי השטח

ג'וי בירן  06.06.21 - 14:18

תגיות: ג'יפ

תחילת כתבה

אני מגיע להכרות ראשונה עם הגלדיאטור משוחד. מודה. מת עליו. יותר נכון, מת על הקונספט שלו. Jeep אמיתי, מלא כריזמה, מלא יכולות, ורסטילי ברמות על, מגיע מהמותג הנכון (בעיניי), ומלא פוטנציאל לממש את כל חלומותיי המוטוריים וההרפתקניים. ואחרי הפתיחה המאוד מבטיחה הזו יש כאן כלי רכב מורכב, ייחודי ואינו מתאים לכל אחד. נסביר.

הגלדיאטור מתהדר ברמת הגימור הגבוהה מכולן והקרבית ביותר – רוביקון. זהו כלי שאינו משתמע לכמה פנים. זהו ג'יפ אמיתי, מוכן בכל טוב לכבוש את מירב האתגרים שבעליו יזרוק לפני גלגליו הגדולים, ויאפשר חופש כמעט מוחלט בבחירת הנתיב שנהגו יחפוץ.

הצבע תמיד בעייתי מבחינתי: שחור לרכבי שטח, וכך גם הפנים. מעט קודר וחשוך.  נקודת אור בצורת מושבים בגוון חום בהיר, ולוח מחוונים באפור, במקום סגול וורוד שנתקלתי עד עתה די מניחים את דעתי.

הרושם הראשוני מהגלדיאטור, הוא שהוא ארוך. ארוך מאוד. ובתצורה המקורית, שאינה מוגבהת, האורך מודגש אף יותר. מעבר למרכב הארוך במעל חצי מטר (!), בסיס הגלגלים ארוך  בכ-30 ס"מ ארוכים ארוכים. בגרסאות המשופרות, אלה המוגבהות בארבעה אינץ', האורך מאבד מעט מתשומת הלב הוויזואלית.

הגלדיאטור הוא בעצם ג'יפ JL ארבע דלתות, שקיבל הארכת בסיס גלגלים וארגז אחורי בדומה לטנדרים המוכרים. תצורה זו אידיאלית לאנשי מקצוע קלילים (זה לא טנדר פול-סייז) או למשהו שקרוב לליבי קצת יותר – טיילים מכורים. אלה, המכורים, תמיד מחפשים פלטפורמה אידיאלית לרכב כל יכול, שיהיה נוח בנסיעה ליעד, על האספלט הלוהט, ובאותה מידה, לא יהסס להתמודד עם מכשולים בשטח ליעד הנכסף.

מה זה בעצם?
הגלדיאטור הוא תשובה מוחצת ליעוד הזה. תא נוסעים "נקי" מציוד, מאפשר הולכה של ארבעה מבוגרים – או 2+2 בנוחות, ותא המטען מאחור, הוא פלטפורמה אין סופית לדיגום "overlanding" ככל העולה על הדמיון והכיס.

כאמור, גרסת המבחן הינה "רוביקון" הנחשקת ביותר על ידי עכברי השטח הקרביים. סרנים דנה 44 מלפנים ומאחור, יחסי העברה קצרים, חישוקי 17 אינץ' מצויידים בצמיגי שטח מלא של BFG, נעילות דיפרנציאל מאחור ולפנים. הכל מכל טוב.

במקביל, הרוביקון S מצוייד בחבילת בטיחות רחבה הכוללת מעבר הסטנדרט המקובל - ארבע כריות אוויר, מערכת בקרת יציבות וחלקה, בקרת משיכה ואחיזה, גם ניטור שטחים מתים, בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטונומית בחירום והתראה להתנגשות מלפנים – מערכות שמתפקדות היטב ואינן אגרסיביות מידי.

בפנים ובצנרת
תא הנוסעים והנהג מוכר, צפוף במקצת (בכל זאת ג'יפ) ואהבתי דווקא שלוח המחוונים אינו סגלגל נוצץ, אלא אפור עכבר. הולם יותר לטעמי ומתאים. התצוגה בהירה ונוחה, המתגים במקום – לאחר למידה קצרה.

רוביקון הנבחן מצוייד במנוע האהוב ביותר בארה"ב, אחרי השקת גרסת ה"האמי – V8" אולי פחות, והיא V6 3.6 המספק 280 כוחות סוס בריאים  ב-6400 סל"ד ו-35.4 קג"מ המתקבלים ב 4400 סל"ד. המנוע, משודך לתיבת הילוכים אוטומטית בת 8 הילוכים של ZF ותיבת העברה  - 4X4 על פי דרישה.

בגרסה אחרת בה נהגתי, תיבת העברה הציעה גם 4X4 קבוע, יתרון משמעותי בתנאי אחיזה ירודים באספלט בד"כ.  אני הייתי מעדיף שתי גרסאות מנוע אחרות – 2.0 ליטר של אלפא, והאחרונה שהוצעה בארה"ב ECO-DISEL 3.0 ליטר המציע 260 כ"ס ו מעל ל44 קג"מ. נשמע מצויין. לעצם העניין, המנוע הוותיק, מספק ים של כוח – ומומנט נפלא, בשילוב עם תיבת ההילוכים המצויינת, התאוצות המתקבלות מרשימות, גם לכלי הלא קל הזה.... (2.1/4 טון).

צליל המנוע מזכיר יותר מכונית ספורט עצבנית. פחות מסתדר לי באוזן. הנהיגה בגלדיאטור מסתמנת כנעימה ממש. רעשי רוח אכן נוכחים, אך מתקבלים בסלחנות, שהרי מדובר על ג'יפ אמיתי. המושבים תומכים מספיק, ותנוחת הנהיגה נוחה.

המתלים, משופרים ככל שיהיו – "מופאר-פוקס" , עדיין דואגים להזכיר כי מדובר על רכב שטח אמיתי ולא SUV מפונפן. אבל בסיס הגלגלים הארוך מעניק נסיעה נוחה למדי. לטעמי, הכל נסלח. מת עליו – כבר אמרתי. למרות תא הנוסעים ה"קודר משהו" , בגווני שחור אפור – פרט כאמור לנקודות אור מכוון גוון חום של המושבים, מלוא הקסם של הגלדיאטור מתגלה באחת, בפעולה של 3 דקות – פירוק הגג מעל מושבים הקדמיים.

תיק ייעודי רך נמצא מתחת למושב האחורי, המכיל את הגג בצורה שתשמור עליו מנזקי "התפרעות" בתא הנוסעים או בארגז. או אז, הגלדיאטור משנה את אופיו לחלוטין – כך מבחינתי, מה ששום רכב, בוודאי לא טנדר יכול להציע. רכב כביש/שטח מקסים, המאפשר חיבור לעולם מבחוץ – אורבני או טבע פראי, ללא מחסומים. השמש מלטפת (שלא נאמר חורכת) את הפנים – מת על זה, הרוח מלטפת והחיוך לא יורד מהפנים.

מודולארי
רציתי, לא עשיתי – להשכיב את השמשה הקדמית על מכסה המנוע... פעולה אפשרית בדגמי JL , לא מיידית, אך לא ממש מורכבת. זה היה יכול להיות מושלם, ביחוד בפנייה ימינה מהאספלט השחור. שם, הגלדיאטור מוכיח כי הוא ג'יפ אמיתי, לא רנגלר רגיל אמנם, אבל מתקרב. בסיס הגלגלים הארוך הוא עקב-אכילס של הגלדיאטור – הוא נוטה ל"התיישב" על גחונו (הממוגן) בקלות יחסית ודורש תכנון קפדני במעברי מדרגות סלע. נעילות הדיפרנציאל עושות פלאים, והצמיגים האגרסיביים, מאפשרים התקדמות בתוואי שטח מאוד בעייתיים , והופכים כל תוואי שטח לעביר, קל ונשלט. דוושת התאוצה מעט רגישה לטעמי, ומקפיצה את הג'יפ בזריזות, גם שמבקשים עדינות יתרה. מבנה הגלדיאטור עם ארגז, פותח אפשרויות רבות.

השורה התחתונה
מאיסוף אופניים ואופנועים ועד ממש עבודה בגננות, קבלנות או כל משלח יד הדורש אחסון. במקביל, לבנות ארגז ייעודי למסעות, כזה שיאכלס מטבח, מקלחת, מקום לינה, כלים, ציוד חילוץ, וכל העולה על רוחו של הטייל הרכוב - גלדיאטור הוא גן עדן ליצירתיות ולחלום. אני שבוי שלו, ומתחיל לחסוך לכוון ה-420 אלף שקל, רחמנא ליצלן.