הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

שערוריית מס הגודש: הכנסת קיבלה תוצאות לא אמיתיות מניסוי תחבורתי

בדיון של ועדת הכספים שבו אושר המס הכבד - מאות שקלים למשפחה בגוש דן - טענו נציגי משרד האוצר כי ניסוי תחבורתי ענק שנערך היה הצלחה פנומנלית שמצדיקה את המס. תוצאות האמת של הניסוי, שנחשפות כאן למרות מאמצי האוצר להסתירן, רחוקות מלשקף הצלחה. מומחי תחבורה: למס תהיה במקרה הטוב השפעה שולית. הפרק השני בתחקיר עולם הרכב ושומרים

אייל אברהמי  16.06.22 - 15:37

תגיות: מס גודש

בחלקו הראשון של התחקיר הצגנו בפניכם בקווים כלליים את מס הגודש, מהמסים הכבדים ביותר שהוטלו בישראל בעשרות השנים האחרונות, שהצליח האוצר להעביר בכנסת כמעט ללא הד ציבורי. על קצה המזלג נזכיר כי מדובר במס שיחייב תשלום על כל נסיעה ברכב פרטי בגוש דן (ר' מפה) במשך חלק ניכר מהיום (06:00-10:00 ו-15:00-19:00) גם כאשר מדובר באזורים שמחוברים ביניהם מסחרית, תעסוקתית וחברתית. כך למשל תושב ראשון לציון שעובד בחולון יידרש לשלם 15 שקלים ליום (כניסה ויציאה), תושבי רעננה וכפר סבא ישלמו על חציית הכביש להרצליה (15 שקל ליום) ותושבי רמלה ולוד על מעבר לאזורי התעשיה של ראשון לציון או חולון (22.5 שקל). מקסימום התשלום היומי נקבע על 37.5 שקלים ליום, סכום שיתרגם להוצאות ענק של 4 מיליון ישראלים המתגוררים בגוש דן ולא רק הם.   

בניסיון להבין את נכנותם של נבחרי הציבור לאשר את המס הכבד הזה ניתחנו את הפרוטוקלים של 20 שעות הדיונים שהתקיימו בוועדת הכספים שבה אושר המס. רובם של הדיונים הללו הוקדשו לניסוח החוק ולשמיעת עמדתם של קבוצות אינטרסים שונות (כמו למשל נהגי המוניות). בחלקים הקצרים יחסית שהוקדשו לטיעוני נציגי משרדי התחבורה והאוצר קיבלו חברי הכנסת מידע שהיה בחלקו לא אמיתי, מניפולטיבי או סתם בעייתי ונרחיב בפרקים הבאים של התחקיר. הפרק הנוכחי יוקדש למה שהוא כנראה הממצא החמור ביותר מהדיונים - הצגתן של תוצאות לא אמיתיות מניסוי שאמור לחזות את הצלחת מס הגודש.     

התוצאות פנומליות רק לא אמיתיות

לאורך העשור האחרון הבינו פקידי האוצר כי כדי לקדם את מס הגודש לא יהיה מנוס מעריכת ניסוי רחב היקף שיבחן את יעילותו. אחרי גלגולים שונים אושר תקציב ממשלתי גדול ובסוף 2019 יצא הניסוי, דרך ערך שמו, אל הפועל. המתווה שנבחר היה מבוסס על תשלום שניתן לקבוצת נהגים מתנדבים בתמורה להפחתת הנסיעות ברכב פרטי. וביתר פירוט: לאחר שהרגלי הנסיעה הרגילים שלהם תועדו קיבלו הנהגים המתנדבים "ארנק וירטואלי" ובו כ-4,500 שקלים והחלו "לשלם" על נסיעות באזורי הגודש. בתום תקופת הניסוי הם קיבלו את הסכום שנותר בארנק, אך לא יותר מ-2,000 שקלים. השינוי בין הנסיעות "לפני" ו-"אחרי" הן תוצאות הניסוי. בשלבים השונים של הניסוי גוייסו אליו כ-13 אלף מתנדבים והמעקב אחרי הרגלי הנסיעה שלהם נעשה באמצעות שלוש חברות טכנולוגיה.

שלושה חודשים לאחר שהניסוי יצא לדרך פרצה הקורונה ובכל הנוגע לתחבורה השנתיים הבאות היו הכל חוץ משגרתיות עם סגרים, פקקי ענק, תחבורה ציבורית שננטשה או הושבתה, עבודה מהבית ועוד ועוד. איך זה השפיע על ניהול הניסוי? זה לא.  בשיחות עם אנשי האוצר הם הסכימו כי לא הייתה הרבה שגרה תחבורתית, אך טענו שנעשו "שקלולים סטטיסטיים" כדי לתקן את העיוות שנגרם כתוצאה מהסגרים. ומה עם התקופות שבין הסגרים? גם הן שוקללו טענו באוצר. איך משקללים בלגן תחבורתי לא מוגדר? אנשי האוצר לא ידעו להסביר. שני מומחי תחבורה שהתראיינו לכתבה (וביקשו להישאר בעילום שם) מתחו ביקורת נוקבת על התזמון. לדבריהם ישנן בעיות רבות במתודולוגיה של הניסוי אולם גם אם מתעלמים מהן הקורונה לבדה הייתה צריכה להביא לביטולו או לדחייתו מסיבות ברורות.

בכל מקרה הניסוי, שזכה בתחילת דרכו ללא מעט יחסי ציבור נעלם מהמסכים לאחר השקתו וצץ מחדש רק בספטמבר 2021 בדיון בוועדת הכספים, כאשר לח"כים הוצגו תוצאות שהן לא פחות מפנומנליות.  "משרד האוצר והתחבורה יצאו לפני כמה שנים לניסוי באמת רחב היקף של כ-15 אלף משתתפים, מדגם מאוד גדול ומשמעותי (....)", אמר לח"כים נציג אגף התקציבים באוצר, דניאל מלצר, והוסיף "ראינו הפחתה בהתאם לתעריפים שאנחנו מדברים עליהם של 30% בשימוש ברכב הפרטי". מלצר לא עצר שם: "אגב, אנחנו גם לא הופתענו כי גם בעולם אלה בדיוק התוצאות שהגיעו, בסביבות 40%-30% הפחתה של השימוש ברכב פרטי".  בעודו מדבר, הוצג ברקע שקף ובו ההפחתה הכספית של הנסיינים (זאת אומרת כמה הם "שילמו" פחות לאורך תקופת הניסוי על נסיעה באזורי הגודש), סוגיה שונה ולחלוטין לא קשורה להיקף השימוש ברכב. בכל מקרה, גם שם המספרים היו נמוכים יותר. שקף אחר שהוצג לח"כים (לא בהקשר של הניסוי) התכתב עם הנתונים של מלצר וקבע כי המס יביא ל"הפחתה דרמטית של כ-30% מהגודש".

בהמשך הדיון התייחס לנושא גם אריאל הבר, נציג אחר של משרד האוצר בדיון, לתוצאות הניסוי. המספרים שלו היו נמוכים משל מלצר, אבל גם הם יכולים בתיאוריה לחולל פלאים: "יש ניסוי שעדיין מתנהל והתוצאות הראשוניות מצביעות על ירידה של בין 15% ל-25% מהנסיעות כתוצאה ממתן תמריצים חיוביים", אמר הבר. האמת רחוקה מאוד מהמספרים שהוצגו לנבחרי הציבור ומשרדי האוצר והתחבורה עשו מאמץ גדול להסתירה. שומרים באמצעות עורכי הדין רחלי אדרי ואורי סולד מהתנועה לחופש המידע, פנה כבר בנובמבר שעבר למשרדים וביקש את תוצאות הניסוי לפי חוק חופש המידע. תיאורטית כמובן גם למשרדים צריך להיות אינטרס מובהק לפרסם ניסוי כה מוצלח, אבל במציאות הם הגיבו בתירוצים כמעט קומיים.

באוצר טענו כי אין להם קשר לניסוי ויש לפנות למי שאחראי עליו. במשרד התחבורה הבטיחו שהם פועלים לאיתור התוצאות ולאחר חיפושים נרחבים שארכו כחודשיים, טענו שאינם מצליחים למצוא אותן והמליצו לפנות לנתיבי אילון (החברה הממשלתית שערכה בפועל את הניסוי). נתיבי אילון הוכיחו יעילות (יחסית) ונזקקו רק לחודש שבסופו ענו כי אינם יכולים לתת את התוצאות שכן "הניסוי בעיצומו" ועיבוד הנתונים טרם הסתיים. וזה, נזכיר, ארבעה חודשים לאחר אותו דיון בכנסת שבו לכאורה הוצגו התוצאות.

שומרים השיג את תוצאות הניתוח של ממצאי הביניים של הניסוי והן מצורפות כאן לנוחותם של אנשי משרד התחבורה והאוצר, וגם כמובן לעיונם של חברי הכנסת שאישרו את המס הכבד. לאחר 30 שבועות בניסוי הקטינו בממוצע המתנדבים את מספר הנסיעות שלהם ב6-7%, את זמן הנסיעה שלהם ב-3-4%, את מרחק הנסיעה שלהם ב-20%, ואת התשלום (התיאורטי כאמור עבור נסיעות באזורי גודש) ב-7-11%, תלוי בשעה. סט נוסף של תוצאות שהשיג שומרים התייחס ל-40 שבועות ניסוי: שם הירידה בתשלום היומי התיאורטי הייתה גדולה יותר ועמדה על 25%, אולם הירידה במרחק הנסיעה צנחה דרמטית ל-10% בלבד. יתר הנתונים היו פחות או יותר זהים. איך התוצאות הללו מתרגמות ל30% הפחתה בגודש (השקף לח"כים), 30% הפחתת השימוש ברכב פרטי (נציג האוצר) ו-15-25% ירידה בנסיעות (נציג משרד התחבורה)? הן לא. אפילו לא מתקרבות.

גורם המכיר מקרוב מאוד את תוצאות הניסוי מתנער מהדברים ואומר כי המספרים שהציגו הפקידים לח"כים לא מבוססים על שום ממצא שנאסף. גורם אחר שעסק בניתוח התוצאות אמר לשומרים כי "זה אמנם היה ניסוי חשוב אבל הוא לא הצליח כי לא השפענו על התנהגותם של הנהגים". שני מומחי התחבורה החיצוניים הוסיפו כי אם אלה יהיו התוצאות לאחר החלת המס ההשפעה על הפקק תנוע בין שולית לבלתי קיימת. השניים מסבירים כי מתנדבי הניסוי מראש נהנים מגמישות מסויימת בלו"ז שמאפשרת להם שלא לנסוע באזורי ובשעות הגודש. אם לא הייתה להם גמישות, מציינים המומחים, הם לא היו יכולים לזכות בתמריץ הכספי, ולכן כנראה לא היו מתנדבים מלכתחילה. בפקק האמיתי, מעריכים השניים, תקועים מראש בעיקר מי שאין להם ברירה אלא לנסוע בשעות ובכבישים העמוסים כמו למשל עובדים בשעות קשיחות, הורים לילדים קטנים, בעלי מקצוע עצמאיים, רכבי חלוקה והובלה וכך הלאה. המס, הם אומרים, לא ישנה מבחינתם את הצורך לנסוע בפקק.

מעבר לזה, הם מוסיפים, הפקק נובע מאינספור סיבות נוספות מלבד העומס - תשתיות לקויות, גשם, הפגנות, עבודות והרשימה עוד ארוכה - ואלה לא הולכים לשום מקום. חזרה לוועדת הכספים: בדברים של מלצר היה עוד חלק מעורר תהיות. "ראינו הפחתה, בהתאם לתעריפים שאנחנו מדברים עליהם, של 30% בשימוש ברכב הפרטי", הוא אמר. התעריף היומי הממוצע בניסוי, תעריף שכלל לא הוזכר בדיונים בוועדת הכספים, עמד על 5.7 שקלים ליום למתנדב. התעריף שאושר לבקשת האוצר עומד כאמור על מקסימום של 37.5 שקלים ליום. אם תוצאות הניסוי, לשיטת נציגי האוצר, היו כה מוצלחות ב-5.7 שקלים ליום, מדוע לגבות מאזרחי ישראל 37.5?
לאוצר הפתרונות.

האם היו הח"כים מאשרים מס של מאות שקלים למשפחה אם היו שומעים על הפחתות של אחוזים חד ספרתיים בשימוש ועל תעריפים שגבוהים פי שישה מאשר בניסוי? שאלה טובה, אומר ח"כ מהקואליציה ומוסיף ש"היה הרבה לחץ לאשר את חוק ההסדרים ואני לא יודע כמה מרווח תמרון אמיתי היה לנו".  לסיפור על הניסוי ותוצאותיו יש עוד הסתעפות מעניינת. במהלך ביצוע התחקיר התברר לשומרים כי למדינה היו תוצאות מניסוי דומה מאוד שנערך ב-2013. אותו ניסוי היה קטן משמעותית וכנראה לא פחות חשוב, התוצאות שלו לא היו מוצלחות במיוחד עם הפחתות נמוכות ומעט שימוש בתחבורה ציבורית כתחליף. הניסוי הזה פשוט התאייד: הוא לא הוזכר בשום שלב של הדיון בחוק ולא הוצג לוועדת הכספים. בשיחות הרקע שאל שומרים את נציגי המשרדים מדוע לא נעשה בהן שימוש ונענה ש"לא ידענו שהיה ניסוי כזה".   

משרד האוצר: כלי הכרחי במכלול הפעולות שמקדמת הממשלה

שומרים העביר למשרד האוצר בקשת תגובה מפורטת שכללה התייחסות פרטנית לציטוטים ולנתונים שהוצגו. מלבד זאת ביקש שומרים גם התייחסות להכבדת נטל יוקר המחייה על משפחות עובדות, וכן האם ראוי לדעת האוצר להציג את הנתונים האמיתיים בפני הכנסת. האוצר בחר שלא להתייחס לאף שאלה פרטנית והעביר את התגובה הכללית הבאה: "מס הגודש הינו כלי הכרחי במכלול הפעולות שקידמה ומקדמת הממשלה על מנת להתמודד עם תופעת הגודש בכבישים וההשלכות המשקיות שלה. טיפול בצד ההיצע בלבד אינו מספק את הפתרון בצורה הוליסטית ואינו בר קיימא. "הצעת החוק הינה תוצר של עבודה בינמשרדית מעמיקה תוך בחינת חלופות יישום שונות ובהסתמך על דוח מפורט שכתב צוות כלכלנים בכיר של ארגון ה-OECD שכלל בין היתר השוואה בינלאומית.

"כמו כן, בנוסף להסתמכות על הניסיון הבינלאומי ועל מנת לוודא את השפעת המס על השוק הישראלי קידמה הממשלה, באמצעות חברת נתיבי איילון, ניסוי מהרחבים שנעשו בתחום התחבורה. ניסוי "דרך ערך" ממשיך להתקיים והנתונים שהוצגו בכנסת היו נכונים לאותה העת. "כפי שהוכח בדיוני הוועדה, מס הגודש הינו צעד פרוגרסיבי אשר צפוי להביא לחיסכון זמן משמעותי עבור אנשים רבים ומתן הזדמנויות תעסוקה טובות יותר לתושבים שכיום לא יכולים להגיע למרכז המטרופולין בפרק זמן סביר, וכך כמובן לתרום לתוצר הלאומי".