בואו נתחיל במסע בזמן ונקפוץ 25 שנה אחורנית לתחילת שנות ה-90. סוזוקי היא היצרנית היחידה ששוברת את החרם הערבי ומייצאת אופנועים לישראל, וה-DR350S שלה – האופנוע הדו-שימושי הפשוט והמיתולוגי – הוא להיט מכירות, ובעיקר פותח את תחום רכיבת השטח למאות רוכבים. בונה תרבות אם תרצו. זו הייתה התקופה שלפני ששאר היצרניות היפניות הגיעו ארצה, וגם לפני תקופת אופנועי השטח המקצועיים של ק.ט.מ והשאר.
ה-DR350S שלט פה עד סוף שנות ה-90, ובשנת 2000 הוא הוחלף בכלי מודרני, כזה עם מנוע קירור נוזל חזק, שלדה טובה, מתלים טובים ומתכווננים ועיצוב סופר-מודרני לתקופה. זה היה ה-DR-Z400S, וגם הוא הפך בין לילה ללהיט מכירות. אם רצית אופנוע אחד שישמש ככלי תחבורה בסיסי ליום-יום ויאפשר יכולות שטח טובות לסוף השבוע – ה-DRZ, או בכינויו ה'דרוזי' – היה הבחירה הכמעט יחידה. אז הוא יוצר כמעט ללא שינוי במהלך השנים, ורוכבים ישראלים רבים בחרו בו כשותף שלהם לרכיבת שטח. גם תחום השיפורים חגג, ורוכבים רבים הפכו אותו לממש אופנוע שטח מקצועי.
בשנת 2005 נוספה גרסה חדשה לדרוזי – גרסת סופרמוטו עם כלכלי כביש ספורטיביים, שלקחה את פלטפורמת הדרוזי אל הכביש ומגרשי החניה, ושתי הגרסאות נמכרו כאן בהצלחה רבה עד שנת 2009. ומה קרה ב-2009? תקנות זיהום האוויר האירופאיות סגרו על הדרוזי, שהוזן דלק מקרבוראטור ולא על ידי הזרקת דלק, וייבואו לאירופה – וגם לשיראל – הופסק. אבל בארה"ב הוא המשיך להימכר, ללא שינויים פרט לעדכוני גרפיקה בכל שנה.
עם הפסקת הייבוא של ה-DRZ נכנסו אל הוואקום שהוא השאיר אחריו אופנועי שטח מקצועיים, כאלה שדורשים נגרר כדי לשנע אותם ממקום למקום. תחום הדו-שימושי הקל, שהדרוזי היה האב הרוחני שלו, נמחק כמעט לגמרי. ממש אבולוציה של רוכבי השטח הישראלים.
(צילום: אסף רחמים, פול גז)
כעת, עם פתיחת השוק הישראלי לתקינה האמריקאית, פתאום נפתחה האפשרות לייבא את ה-DRZ שוב ארצה, והיבואנית – עופר-אבניר – קפצה על המציאה. הדרוזי עושה קאמבק אחרי 6 שנות היעדרות, כאופנוע חדש מדגם 2016, וזאת 17 שנים אחרי שיוצר לראשונה. חתיכת קאמבק!
ה-DR-Z400S מציע מנוע סינגל מקורר נוזל שמפיק 40 כ"ס, כך שהוא מתאים לדרגת הרישוי האמצעית – A1 (עד 47.7 כ"ס). הוא כאמור מקורר נוזל ומוזן מקרבורטור, ויש לו תיבת הילוכים בת 5 מהירויות. השלדה עשויה מפלדה, מערכת הצתלים טובה למדי וכוללת את כל הכיוונים (עומס קפיץ, שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה), והוא מגיע עם גלגלים במידות שטח קרביות – "21 ו-"18 – עם צמיגים דו-שימושיים שמיועדים בעיקר לשימושי כביש. פרט לכך יש לו את כל מה שצריך כדי לעבור תקינת כביש – מראות, פנסים, מחרשה ענקית למספר, צופר ומאותתים, כשייעודו לא השתנה – להוות כלי תחבורה יומיומי שמאפשר יכולות שטח טובות כבר במקור, בלי שיפורים מרחיקי לכת.
הביצועים טובים מאוד לסגמנט הדו-שימושיים הקלים, אפילו שמדובר באופנוע בן 17 שנים. המנוע אמנם רך ונעים, בטח עם מערכת הפליטה המקורית המעט חנוקה, אבל היתרון שלו הוא אספקת כוח חלקה ולא מאיימת שעוזרת לייצר אחיזה בשטח. מי שרוצה ביצועי מנוע טובים יותר – החלפת מערכת פליטה לאחת משוחררת זה השלב הראשון.
החיסרון הגדול של המנוע הזה נמצא דווקא בתיבת ההילוכים, שכאמור מגיעה עם 5 מהירויות. חסרונו של ההילוך השישי בהחלט מורגש, וזה מתבטא בעיקר במהירות הסופית. עד 120 קמ"ש הכל בסדר, אבל אז ההילוך החמישי גורם למנוע לצרוח, ובהחלט מורגש שיש מקום להילוך נוסף שיאפשר שיוט במהירות גבוהה יותר. המהירות המקסימלית, אגב, עומדת על כמעט 160 קמ"ש.
(צילום: אסף רחמים, פול גז)
אז לנסיעות בינעירוניות ארוכות הדרוזי פחות מתאים, אבל דווקא רכיבה עירונית מתגלים היתרונות הגדולים שלו – הוא גבוה כך שהרוכב נמצא מעל התנועה, צופה קדימה, הוא זריז כמו חתלתול, והמתלים המצוינים סופגים ברכות את כל השיבושים של האספלט העירוני. רוצים לטפס מדרכה או לקפוץ מדרגות? שום בעיה – המתלים סופגים את אלו כאילו הם לא קיימים.
אז ככלי תחבורה ליום-יום ובעיקר לתנועה עירונית או מהפרברים לעיר הגדולה הדרוזי הוא פרטנר מעולה, וזה המקום לדבר על הצד השני של המשוואה – רכיבת השטח. במצבו המקורי הדרוזי מעט כבד לרכיבת שטח טכנית, אבל לרכיבת שבילים, אפילו מהירה מאוד, ואפילו לרכיבת סינגלים מאתגרת, הוא שותף מעולה. נכון, הוא לא קרוב לאופנועי השטח המקצועיים, שהפופולאריות שלהם עלתה מאוד בשנים האחרונות עם התפתחות תרבות הפנאי, אבל בתור כלי שאמור לשלב יכולות כביש עם יכולות שטח ולהתפשר בשני המקומות – הדרוזי הוא פשרה מעולה.
המנוע הרך מספיק חזק מחד כדי לזוז מהר ובהחלטיות בשטח, אבל מספיק רך כדי לשמור על האחיזה על הקרקע הישראלית ולא לשבור אותה. מערכת המתלים פשוט מצוינת, סופגת היטב, שומרת על הקו ומספקת שפע של ביטחון לרוכב – במיוחד אם הוא מתחיל בשטח.
לרכיבת שטח אגרסיבית יותר היינו מורידים משקל (ולא חסר מאיפה), מחליפים מערכת פליטה לאחת משוחררת, ומרכיבים סט צמיגי שטח ראויים עם קוביות בריאות. אז היינו מקבלים אופנוע שטח אמיתי, לא מקצועי-תחרותי אבל עם יכולות מאוד גבוהות (ועובדה – הדרוזי זכה בישראל בכמה וכמה אליפויות אנדורו וראלי במשך כמה שנים ברציפות), ועם הערך המוסף של תחבורה יומיומית בסיסית. השילוב המנצח לרוכב הישראלי הצעיר והתפרן.
(צילום: אסף רחמים, פול גז)
(צילום: אסף רחמים, פול גז)
(צילום: אסף רחמים, פול גז)
(צילום: אסף רחמים, פול גז)
ואם כבר דיברנו על תפרנות, אז ה-DR-Z400S מתומחר כעת ב-46 אלף שקלים, שהם כעשירייה פחות ממחירו כאן בשנות ה-2000. איך זה, אתם שואלים? ובכן, באוגוסט האחרון ירד מס הקנייה לאופנועים קטנים ובינוניים, והדרוזי זכה גם הוא להורדה מסיבית במס.
אז הדרוזי עושה קאמבק, ובאופן לא מפתיע אנחנו חושבים שבהחלט יש לו מקום בשוק האופנועים הישראלי המורכב. בתקופה שבה אופנועי השטח הופכים למקצועיים ותחרותיים יותר ויותר (וגם המחירים בהתאם – 50 עד 80 אלף שקלים), טוב שחזר אלינו אופנוע פשוט שמציע חוויית אופנוענות שפויה – בכביש ובשטח, ובעיקר מנגיש את תחום השטח גם למי שלא יכול להרשות לעצמו להחזיק אופנוע מקצועי לסופי שבוע לצד כלי תחבורה נוסף – מכונית, אופנוע או קטנוע – ליום יום. וזה עוד לפני שדיברנו על המקום של כבוד שיש לו בשוק שלנו כפורץ דרך ומחנך. ממש ככה.
ברוך שובך סוזוקי DR-Z400S!
יתרונות: דו-שימושיות, יכולות שטח, פשטות, התאמה ל-A1, תנהגות, מחיר
חסרונות: גיר 5 הילוכים, מהירות סופית, נוחות בנסיעות ארוכות
מחיר: 46,000 ש"ח
נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 398 סמ"ק, 40 כ"ס, 5 הילוכים, גובה מושב 935 מ"מ, משקל מלא 144 ק"ג, מיכל דלק 10 ל', צמיגים 80/100-21, 120/90-18
http://fullgaz.co.il/