עם כל דור חדש של המיני מיינור שנולד מתמלאים עמודי עיתוני הרכב - בעולם ובארץ - בכל מיני סיפורים נוסטלגיים על המיני המקורית ואיכויותיה המוטוריות. קראתי פעם, קראתי פעמיים, קראתי עשר פעמים ואני לא מבין מאיפה מגיעה הקשקשת הזאת. המיני מיינור המקורית הייתה מהפכנית ופורצת דרך אבל בדיוק כמו אחיותיה עושות ההיסטוריה - החיפושית, הדה שבו והפיאט 500 (וסליחה אם השארתי מישהו בחוץ) - איכויות הנהיגה היו הדבר האחרון בסדר העדיפויות של המתכננים שלהן. במחשבה שנייה, אחרי האחרון.
סיפורו של י'
במיני קופר המקורית, מושא רוב הכתרים, לא נהגתי מעולם ואני לא יכול להגיד עליה כלום, אבל בכמה גרסאות 'רגילות' של המיני ההיסטורית דווקא כן, ואני רוצה להגיד לכם שזה היה די גרוע; צפוף מאוד, מטרטר, לא סוחב ומאוד מאוד לא נוח. אני מניח שהקופר - במקור עם 64-78 כ"ס - סחבה יותר טוב מהדגם הבסיסי, אבל כל היתר היה די זהה. אתם יודעים מה, כבר הייתי מעדיף את החיפושית שלפחות היה בה מקום מול ההגה. בכל מקרה, כיוון שבלי קצת נוסטלגיה אי אפשר אז גם לי יש סיפור על המיני המקורית, סיפור שהגיע מפיו של י', מוסכניק ירושלמי מיתולוגי ואיש יקר. אי שם בשנות השמונים המוקדמות הגיעה אליו בעלת מיני והתלוננה על סרחון נורא שבוקע מהאיוורור. האישה סיפרה שהייתה במוסך המרכזי, שהם לא מצאו את הבעיה ושהמליצו על י' בתור מומחה. לכל המעורבים, חוץ מהגברת, היה ברור שעושים עליה קטע כי י' היה כמעט תתרן מכמה עשרות שנים של טיים ארוך. אבל אישה במצוקה וכו', אז הוא התגייס למשימה שהייתה לא פשוטה בכלל לאור העובדה שתא המנוע של המיני היה כל כך דחוס עד שאפשר היה להגדיר אותו כאטום. בכל אופן, אחרי חיפוש נרחב, ראי גילוח ישן שחובר למברג ארוך פתר את התעלומה: חתול שטיפס לתא המנוע כדי להתחמם בלילה ירושלמי קר, נתקע, הגברת הניעה בבוקר את המכוניות וטוב, אתם מתארים לעצמכם את ההמשך. ומה כתבתם בחשבונית, שאלתי את י', "פירוק מנוע לצורך פינוי חתול?". י' משך בכתפיו ואמר, "בשנים ההן לא היו לי חשבוניות". ואחרי הנוסטלגיה הזאת אפשר לעבור למיני מיינור קופר S שעברה לאחרונה מתיחת פנים ונתנה לנו סיבה נהדרת לחזור ולעשות בה עוד סיבוב.
עוד הילוך בתיבה
המיני החדשה נולדה תחת בעלי הבית מ-BMW בשנת 2000 והדור הנוכחי הוא השלישי מאז. לקראת 2018 עבר הדגם מתיחת פנים שרובה ככולה עיצובית אך יש בה גם אלמנט מכני משמעותי - החלפת תיבת ההילוכים האוטומטית לרובוטית כפולת מצמדים בת 7 מהירויות. מעבר לזה השינויים הם כאמור עיצוביים: פסי הלד בתוך הפנסים האחוריים עוצבו כמו הפסים של היוניון ג'ק - הדגל הבריטי, האיתות בפנסים הקדמיים עבר שינוי, ידית ההילוכים הפכה להיות ב.מ.וו טיפוסית (וזה רק לטובה) ועוד כמה שינויים לא דרמטיים.
אני לא משתגע על כל הפרטים בעיצוב של המיני - אלמנטים כמו תאורה צבעונית מתחלפת בפנים המכונית היא לא לטעמי - אבל אני לא חושב שנולד אדם שלא יסכים שהמיני חמודה להפליא ושהפרטים הקטנים - דיטיילים בלשון מעצבי האופנה - הופכים אותה לעוד יותר מיוחדת ויוצאת דופן על הכביש. ואני מתכוון לפנסים החדשים, להקרנה של סמל המיני על הקרקע לצד האוטו כשלוחצים על השלט, על המתגים ברוח הרטרו בפנים המכונית וכך הלאה. אגב, מן הסתם לא יפליא אף אחד לשמוע שנשים מעריכות את כל הפרטים האלה הרבה יותר מגברים.
אני פותח את הדלת ומתיישב בפנים כדי לגלות שהמיני באמת מיני. במושבים הקדמיים יש מספיק מקום ל-1.83 המטרים הפרטיים שלי אבל נראה לי שקצת יותר מזה כבר יהיה בעייתי. המושב האחורי סמלי למדי ויספיק לשני ילדים צעירים בלבד ותא המטען - 211 ליטרים - מוגבל לתיק יד סמלי. איכות הפלסטיק והעור מצויינת, רשימת התוספות כוללת את כל המקובל אבל אין חיבור לאנדרואיד/איפון כמקובל, וכיוון שמזמן לא הזכרנו את העיצוב, אז רק נגיד שפנים המכונית מעוצב להפליא ועושה שמח בלב. ואחרי כל זה לחצתי על המתנע.
בין נס הרים לאבו גוש
כביש ירושלים- תל אביב לא מציע הרבה אופציות קולינריות למי שמתכנן יום ארוך בהרים, ומתוך חוסר ברירה נכנסתי לאבו גוש שבה לא ביקרתי די הרבה שנים. על כל המסעדות, ויש אינספור, מופיעות בדרך כזאת או אחרת המילים "חומוס" ו-"מקורי". למה שמישהו יחשוב שהחומוס של אותו אבו-גושי מקורי טוב משל אחד מצאצאיו הרבים/שכניו האהובים שפתחו מסעדות לא מקוריות? אין לי מושג. אז בחרתי לי מקורי אקראי ואכלתי בו חומוס מקורי בטעם די דומה לזה של חומוס לא מקורי ביפו. ואגב, לאור התחושות הגופניות בהמשך היום התעורר בי חשד מסויים שבכפר פועל מפעל מרכזי שמייצר את המקורי עבור כל המסעדות. כך או אחרת אני רק רוצה להוסיף שאם אתם מתכננים יום על כבישים מתפתלים עדיף שתאכלו את המקורי שלכם בסיומו ולא בתחילתו.
חזרה למיני: מתחת למכסה המנוע של הקופר S פועם מנוע מוגדש של 2.0 ליטרים שמספק 192 כ"ס ו-28.5 קג"מ. תוסיפו לזה מרכב קצרצר ומשקל עצמי שנע סביב ה-1.2 טונות, ותקבלו נוסחה מבטיחה להפליא, והקופר S לא מאכזבת: קודם כל השילוב של ההיגוי והשילדה הוא לא פחות מנפלא. נהוג לתארם כדמויי קארטינג והכוונה היא גם לחדות של ההיגוי וגם לאפס השהייה בין הנגיעה בהגה לשינוי הכיוון, וזה אומר שבסיבובים אתה יכול למקם את המכונית בדיוק איפה שאתה מתכנן בלי הצורך "לתקן". לכיף הזה מצטרף מכלול המנוע-גיר. במהירויות עיר הרובוטי רועד קלות מדי פעם אבל כשהעומס עולה הוא הופך למהיר מאוד בהחלפות, ולא פחות חשוב גם לצייתן, משהו שהרובוטים משום מה לא מצטיינים בו. עוד אס שנשלף הם יחסי ההעברה שנתפרו לנהיגה הזאת - השלישי למשל חי בטווח שבין 60 ל-140 קמ"ש, וזה מושלם לכביש מתפתל או למסלול קצר. ואחרון הוא המנוע עם רצועת כוח רחבה (שיא המומנט מושג ב-1350-4600 סל"ד) שמבטיחה תגובה חזקה בכל מצב. אגב, המנוע הזה מגיע עם שלוש אפשרויות ניהול: ירוק, ביניים וספורט. מעבר בין הירוק לספורט משנה לחלוטין את הצליל - משקט ומנומס לגרגור בס עצבני כולל בק-פיירים שאני מניח שהונדסו בכוונת תחילה. ממש העכבר ששאג.
כל התיאור הזה אומר שעל הכבישים שבין ירושלים לצור הדסה, נס הרים ועמק האלה, הקופר S היא פשוט תענוג צרוף שאי אפשר להיפרד ממנו ממש עד שנדלקת מנורת הדלק ואין ברירה.
כמו בהרבה מכוניות ספורטיביות ליכולות המוטוריות הללו יש גם מחיר בדמות נוקשות די רצינית של המתלים. על כביש מהיר/סלול היטב זה לא משמעותי, אבל נסיעה עירונית על אספלט שבור ומרוצף בפסי האטה היא לא כיף גדול, במיוחד אם אתם סובלים מחוליות רגיזות.
מה עוד? חבילת הבטיחות כוללת את כל הארנסל הרגיל וגם בלימה אוטונומית אבל לא סטייה מנתיב, מה שאומר שהיבואן מרכיב בארץ את המערכת של מובילאיי. קשה להגזים בחשיבותה של המערכת הזאת אבל הצפצופים שלה יכולים לשגע גם את הדלאי לאמה אחרי מדיטציה וגורמים להרבה נהגים לכבות אותה וחבל.
והנה הגענו לשורה התחתונה: חמודה מתמיד, מענגת לנהיגה ספורטיבית, נוקשה וצפופה. ובמילים אחרות, המיני נשארה מיני וטוב שכך.
איך עוקבים אחרינו?
פייסבוק: https://www.facebook.com/carworld5/
טלגרם https://t.me/carsworldisrael
עמוד רשמי http://cars.sport5.co.il/
אינסטגרם https://www.instagram.com/sport5_car/
טוויטר https://twitter.com/car_world5