נהיגה: לנד רובר דיפנדר החדש. בין סלעים ושבבים

הדיפנדר 2021 מחליף את החספוס הקדמוני בטכנולוגיית שטח עילאית, אבל זה לא אומר שהוא שכח איך מטפסים על גבעות, סלעים והרים מהזן המרתיע ביותר רק על הברזלים והצמיגים שלו

ג'וי בירן  16.07.20 - 16:01
(צילומים: רונן טופלברג)
(צילומים: רונן טופלברג)

תגיות: לנד רובר

תחילת כתבה

רבים מכירים את ההיסטוריה של לנד רובר ולכן לא אחזור עליה. אציין רק שהדיפנדר, הלוא הוא היורש המיתולוגי של הלנד רובר המקורי משנת 1941, הינו האייקון המזוהה ביותר עם המותג לנד רובר, כזה ששבה את דימיונו של כל חובב שטח, מסעות והרפתקאות. איני יכול להסתיר את התרגשותי או להקטין אותה, נוכח האירוע. לנד רובר מפסיקה את ייצור הדיפנדר – האייקוני, ומשיקה גרסת מילניום מעודכנת לאחד מרכבי השטח המזוהים ביותר. אירוע של פעם במאה. ממש ככה.

חרושת השמועות וצילומי הריגול השאירו את חובבי השטח והמותג במתח אדיר. בחשש רב מבחינתם, שאינו מוצדק לדעתי, הושק הדיפנדר החדש, המתאים עצמו לעולם המודרני, העכשווי, ובעיקר לתנודות השוק – כן כן, גם למשתמשי הקצה המכורים. גרסת הדיפנדר בה נהגתי, הינה הפופולרית ביותר, כך אני מעריך. גרסת 5 דלתות (כבר לא בסיס גלגלים של 110 אינץ', אלא כמעט 119), שבעה מקומות ישיבה, מצוייד במנוע טורבו דיזל בנפח 2 ליטר המספק 240 כ"ס וכמעט 44 קג"מ בשרניים, תיבת הילוכים אוטומטית של ZF בעלת 8 מהירויות, בקרות שטח מודרניות ומוכרות מסדרת הדיסקברי לדורותיו (Terrain response) וחישוקי 20 (!) אינץ', ואופציה ל-18 בדגמי המרכב הקצר (לא ברור למה רק שם).

הדיפנדר החדש הוא כלי מרשים. נקודה. העיצוב מלבני, קשוח, מקרין חוסר התייפייפות. לדעתי חלקו הקדמי יפיפה בצורה יוצאת דופן, החלק האחורי מעט גמלוני ו"בלוקי". החזות אגב, משתנה לטובה כשהדיפנדר מתרומם על כריות האוויר המתכוונות, או אז הוא נראה "קליל" וקרבי עוד יותר. דווקא גודל החישוק החריג לרכבי שטח בעלי יומרות קרביות לא בולט במיוחד והדיפנדר נראה מוכן לכל משימה.

בפנים הסיפור נראה טוב עוד יותר. עיצוב הפנים יפיפה, לא פחות. לוח המחוונים, סביבת הנהג וחלל תא הנוסעים כולו מקרינים איכות יוצאת דופן המשלבת אלגנטיות לא מוגזמת ותכליתיות מסוגננת. הקווים הישרים, הטבעת הלוגו לפני מושב הנוסע, גלגל ההגה, והמסך הענק, אינם משאירים מקום לספק; זה אינו רכב "מתיימר". זה נראה כמו רצון אמיתי לצאת מתדמית היפיוף, אך לא להתקרב לספרטניות המוכרת אני מת על זה. גם תנוחת הנהיגה נפלאה, וזאת למרות החלונות הנמוכים יותר מכל גרסאות הדיסקברי והריינג' המוכרים. תנוחת הישיבה גבוהה, שולטת ומתקבלת התחושה הכל כך אופיינית בלנד רובר, של ישיבה על הדיפנדר ופחות בתוכו – שאני מאוד אוהב.

ידית ההילוכים ממוקמת גבוה בלוח המחוונים ומשאירה את חלל המושבים הקדמיים נקי מהפרעות, לתאי אחסון ענקיים או למושב שליש באופציה .השילוב לדרייב אלקטרוני ואינו מיידי - דורש התייחסות יתרה, חבל.

הדיפנדר הגדול, על 2,300 הקילוגרמים שלו, מאיץ בצורה מרשימה. העברת ההילוכים חלקה והתאוצה לינארית ועוצמתית. אהבתי את גרגור המנוע – הוא אינו חלק כמו בדיסקברי או בריינג', מה שנותן נופך אגרסיבי מעט לדיפנדר החדש, העלה חיוך על פניי. שוב, תנוחת הנהיגה נפלאה, ההתנהגות הדינאמית של הדיפנדר אינה מזכירה במאום את אביו המיתולוגי – זהו רכב מודרני לחלוטין, נעים ובטוח כזה המיישר קו עם אחיו ה-SUV מהמותגים המתחרים. נהיגה במהירויות גבוהות, גם בכבישים פתלתלים, נעימה ומשרה בטחון אמיתי.

נסיעת הכביש הזו רק מחזקת את תחושותיי, כי הדיפנדר החדש הוא רכב מסעות מצויין – כזה שיאפשר נוחות יוצאת דופן  גם לנוכח מרבית שעותיו על כבישים נידחים, שבילי עפר ודיונות...תכונה שהייתה חסרה כל כך בדור הקודם. גם אחרי נסיעה ארוכה, העייפות אינה ניכרת והדיפנדר רק מזמין לנהוג, לנהוג ולנהוג.

ירדנו לשטח
הנסיעה בדרכים טרשיות נוחה מאוד, מערכת המתלים סופגת ומשטחת ברכות מפליאה (כמו מרבית כלי הרכב המצוידים במתלי אוויר) את קפלי הקרקע והמהמורות נבלעות מתחת לגלגלי הדיפנדר, משאירות את המרכב מאוזן ומטולטל ברכות נינוחה. למרות הצמיגים בעלי חתך 60, גם המהמורות הקטנות נבלעות ברכות מפתיעה.

מערכת ה TERRAIN RESPONSE חבויה במסך שליטה לא נגיש מיידי – חבל. לוקח זמן להבין ולהגיע למצב השטח הרצוי – הייתי מעדיף כפתור בולט ונגיש למערכות הנהיגה, ולוותר על הצורך בדפדוף המסכים. המסך אגב גדול בהיר ונקי, ומציג את כל מערכות ההנעה והמתלים תוך כדי נסיעה ותפקוד, גימיק נחמד ומתבקש בדור רכבי השטח הנוכחי.

נהיגת שבילים מהירה מהנה גם היא, השבילים חולפים מתחת למרכב ביעילות וההנאה מרובה. עצירה רגעית להתאמת מערכת ההנעה לתנאי הקרקע והדיפנדר מתקל עליות דרדרתיות בקלות יתרה. בהגיענו לשטח טכני ומאתגר, נדרש שילוב למצב "סלעים וזחילה". המרכב הוגבה למקסימום – מספק 39 ס"מ מרשימים של מרווח גחון דינאמי - והדיפנדר מטפס ביעילות גם מדרגות סלע מרשימות.

רגע, לא הכל מושלם כאן

יש כמה דברים שמפריעים לי דווקא כאן, בשטח טכני מאוד (לדעתי אחוז קטן מנהגי הדיפנדר יאתגרו אותו שם, למרות שבן דודו הדיסקברי 4, מתמודד עם מכשולים אלו, בצורה טובה יותר.. כן כן). מערכות ההנעה מתוכננות כך שברגע שדוושת המצערת שוחררה, בלם חניה נכנס לפעולה, משאיר את הדיפנדר במקומו, דבר טוב לכאורה. אך על מנת להתחיל להתקדם, נדרשת לחיצה חזקה מידי על המצערת, מה שמקפיץ את הדיפנדר קדימה, עובדה המקשה על זחילה מאוד איטית ומבוקרת.

תופעה נוספת וכנראה שתדרוש בדיקה מעמיקה יותר, הינה שלמרות שמערכת בקרת המשיכה עובדת בדיוק מירבי – כל עוד נשמור על סלד קבוע ולא גבוה (סביב 2000 סל"ד) , לעיתים תכופות מידי נוצר מצב בו ארבעת הגלגלים מקבלים כוח הנעה אך הצמיגים אינם מספקים אחיזה כלל – כך שהדיפנדר הגדול נעצר במקומו ושורף צמיגיו על הסלע. הרבה יותר משקורה בדיסקברי 4 למשל. ההשערה הבלתי מבוססת עדיין שלי, היא שבמצב גבוה על מתליו, לא נוצר לחץ מספיק על הצמיגים כך שהאחיזה אינה מתקבלת ביעילות. דורש בדיקה. עוד הרגשתי שדווקא הגובה המתקבל ממתלי האוויר המשודרגים מביא את המרכב הגדול לזויות "מפחידות" מעט יותר – הכל ביחס לדיסקברי 4 המצויין.

אז מה בכל זאת
הדיפנדר החדש מיישר קו עם המאה ה-21. זהו רכב מסעות אידיאלי, מודרני ונוח להפליא, שמעבר ליכולות ה"קרוזינג" (שיוט/שיטוט) המצוינות, לא פחות, מספק יכולות שטח נרחבות וטובות. העיצוב נהדר, מה שנותן נוק-אאוט מבחינתי לעומת הדיסקברי 5 ובגרסאות הנכונות (גלגלי פלדה וצמיגים קרביים, ואפשרות לשלל אביזרי שטח נוספים). זהו כלי טיילות כמעט מושלם. לא נותר אלא לבחון את שרידותו המכאנית/אלקטרונית במבחן הזמן והשימוש האגרסיבי המתבקש משמו המתחייב. יש לקוות שיספק את הסחורה כרכב עמיד ואמין. אהבתי מאוד.