47 מעלות אמרו הספרות הקטנות בלוח המחוונים ועוד לפני שהמוח הספיק לעבד את הקלט הגיע ד"ש לוהט ממושבי העור שהתבשלו טוב טוב בשמש. וכן, זה עם ג'ינס ארוך. הפעלתי את המזגן במלוא העוצמה, כולל הכפתור המאוד אמריקאי שאמור לתת עוד פוש קטן להתמודדות עם הקיץ של לאס וגאס, פתחתי את החלונות והעברתי לדרייב.
בזמן שהייתי עסוק בכל החום הזה הסלולרי גמר להסתנכרן עם האוטו. הספוטיפי התחיל עם אחת הפרסומות המעיקות ומשם קפץ לפלייליסט אוטומטי ולגרסת קאבר של 'מי שמאמין לא מפחד' של זמר חרדי בשם בני פרידמן. מי שמאמין שבינה מלאכותית יודעת לבחור מוזיקה צריך לפחד, אפילו לפחד מאוד, אבל איכשהו השילוב בין התכלת של ים המלח, הלבן של השמיים, החום המטורף והמוזיקה החסידית היה כל כך הזוי עד שלחצתי על הפלוס של הווליום במערכת המולטימדיה הנפלאה של B&O עד שהסלעים סביב רעדו והדבקתי את הדוושה לרצפה. מה כבר יכול להיות רע בקצת הזיה בימי הקורונה המדכאים האלה?
כנראה שאין בעולם הרבה מכוניות שמתאימות פחות מ-SUV ענק וכבד לגיהוץ עצבני של האספלט המבעבע מחום של כביש 90, אבל לזכותו של האקפסלורר ייאמר שהוא ממש נלחם בשיניים על כל עקומה ועיקול. 70-80 קילומטרים משם, ואחרי שפגשתי עוד כוכב זמר חרדי בשם מוטי שטיינמץ (וחתיכת כישרון יש לו) הושלמה החוויה. להסתובב בישראל במזג האוויר של אוגוסט זה מראש תענוג מפוקפק, בוודאי כשפגעי הקורונה בולטים בכל מקום וברדיו לא מפסיקים לטרטר על עוד ועוד משברים, ואפילו חצי שעה של אסקפיזם טהור שכזה מעלה את מפלס מצב הרוח ליום שלם ומומלץ בחום. במחשבה שניה כנראה שהבינה המלאכתית של ספוטיפיי בכל זאת גאונה. יאללה, בואו נעבור לפורד אקספלורר החדש.
הענק הכחול
האקספלורר המקורי נולד ב-1991 כמחליף לא לגמרי ישיר לפורד ברונקו המיתולוגי (למרות שהייצור שלהם נמשך כמה שנים במקביל) ומהר מאוד הפך לאחד מכלי הרכב החשובים של פורד בארצות הברית. אמריקה אהבה כבר אז את הגודל והבולטות של מבנה ה-SUV והצביעה בארנק עם לא פחות משמונה מיליון אקספלוררים שנמכרו לאורך התקופה. כמה עשרות אלפי אקספלוררים, אולי אפילו יותר, שגוייסו לשירות השריפים והמשטרות ובמקביל גם הפכו לאורחים קבועים באינספור סרטים וסדרות, לא הזיקו לתדמית וגם למכירות.
תכנון הדור השישי של האקספלורר היה משימה לא פשוטה עבור פורד. הצורך להפוך לירוק יותר, עד כמה שהצירוף הזה נשמע מוזר ב-SUV עצום מימדים, לא מסתדר בקלות עם הרצון לשמר את הלקוחות הנאמנים שאוהבים את האוטו שלהם אקסטרה-אקסטרה-לארג', רצוי עם תוספת V6 בצד. תכניסו למשוואה גם את התחרות האכזרית בסגמנט מול מיטב תוצרת גרמניה, קוריאה ויפן ותקבלו כאב ראש לא קטן. הפתרון של פורד, מעבר כמובן לפלטפורמה ומנועים חדשים שהתחייבו בשל הוותק של אלה ששימשו את הדגם היוצא, היה לחדד עוד קצת את האופי האמריקאי ממילא של המכונית בכל אספקט אפשרי - אופי, עיצוב ונהיגה. את זה חובבי האמריקאיות, בארצות הברית ומחוצה לה, לא יוכלו לקבל בשום מכונית גרמנית.
למרות ההיכרות עם הדורות הקודמים, מבט ראשון בחניה בכל זאת מצליח להפתיע. עם חמישה מטרים לאורך, שניים לרוחב ו-1.8 לגובה, האקספלורר היא מכונית גדולה שעיצוב מוחצן, עם גריל עצום ומפתחי גלגלים ענקיים, מצליח לגרום לה להיראות עוד יותר גדולה ממה שהיא באמת. נכון, יש כמה SUVים יותר גדולים (כולל אחות מבית) אבל רובם המכריע כל כך יקרים ונדירים שכנראה שהאקספלורר ינצח אוטומטית בתחרויות ה"למי יש הכי גדול" במגרשי החניה של האאוטלטים האמריקאים. ואם כך זה באמריקה אתם יכולים לדמיין איך זה יהיה בישראל. כך או אחרת מעבר לגודל, העיצוב אלגנטי, נאה ומעודכן, עד כמה שאפשר להגיד את זה על מכונית בגודל של חדר, גם אם הוא לא יעצור את נשמתו של שום חובב נהיגה.
תא הנוסעים לא כולל הפתעות גדולות. המבנה הכללי זהה למקובל בתעשייה עם מסך מרכזי שמתחתיו כפתורים פיזיים לתפעול של חלק מהמכללים. בצד החיובי העיצוב של התא מודרני ונעים, הכורסאות מצויינות גם אחרי חמש שעות נהיגה, מקום יש בשפע (בשלוש שורות ו-7 מושבים) גם למשפחה אמריקאית ברוכת ילדים שתזונתה רק על מקדונלדס, וגם מערכת ההפעלה אינטואיטיבית ופשוטה להפעלה. לצל"ש של ממש ראויה מערכת השמע של B&O שהיא תענוג צרוף, וגם מערכת המצלמות ההיקפית מוצלחת ובפירוש חיונית למכונית במימדים הללו. בצד הפחות חיובי יש בכמה פינות תחושה שמישהו בפורד ניסה לחתוך עלויות. כך למשל המסך המרכזי יחסית קטן (8 אינץ' בדגם הזה), לוח המחוונים מבוסס על שני שעונים אנלוגיים שביניהם מסך קטן, ופה ושם הפלסטיקה משדרת צליל חלול ותחושה זולה. בפינת הקוריוז נספר על הגה עם לא פחות מ-18 כפתורים שונים, לא כולל את שני"פלאפים" להעברת ההילוכים. בשורה התחתונה תא הנוסעים לא רע בכלל ורק חבל שפורד ויתרה על הפוש האחרון שהיה הופך אותו למצוין. פינת הבטיחות שלנו כוללת את הכל כולל הכל - בלימה, התראה, סטייה, שטחים מתים ייצוב והרשימה עוד ארוכה. קדימה, מתניעים.
2.1 טון על כף המאזניים
ציינו קודם את הצורך של פורד בקצת יותר ירוק, וזה מגיע בסעיף המנוע. בארצות הברית תוכלו כמובן לקנות את האקספלורר עם כמה מנועים, כולל ה-V6 המסורתיים, אבל לישראל הוא מגיע עם מנוע אחד - 2.3 ליטר מוגדש טורבו שמייצר 300 כ"ס וכמעט 43 קג"מ. כל הטוב הזה מתחבר לארבעת הגלגלים דרך תיבת הילוכים אוטומטית בת 10 מהירויות ונשלט על ידי מחשב שכולל כמה תוכניות נהיגה - מספורט, דרך שטח (או ליתר דיוק שביל) ועד גרירה.
על פניו אורווה של 300 כ"ס היא עניין מרשים אבל במקרה של האקספלורר צריך לזכור שעל כף המאזניים מונחים 2.1 טון ואווירודינמיות של בניין. קצת במפתיע על הכביש זה דווקא מרגיש בסדר גמור, הרבה בזכותה של תיבת ההילוכים שמשמשת כאן כ"מכפיל כוח" חשוב. התאוצה לא תדביק אותכם לכיסא אבל 8.5 שניות בדרך ל-100 קמ"ש הם מספר לא רע בכלל ואם הכביש יהיה מספיק ארוך - והכוונה לארוך במימדים אמריקאים - המחוג יצביע על 214 קמ"שים מירביים. התיבה מצליחה למצוא את ההילוך הנכון גם כדי להתמודד היטב עם עליות ארוכות, תלולות ומעוקלות ובסך הכל, גם אם האקספלורר לא תמיס את האספלט בשום מקום, היא שומרת על קצב טוב בכל תנאי. את כל זה המנוע והתיבה עושים בצורה די חלקה ונינוחה אם כי בסל"ד הגבוה יש גם לא מעט רעש.
בכל הקשור לנוחות ואחיזת הכביש התמונה קצת יותר מורכבת. מצד אחד על אספלט סביר ומעלה האקספלורר הוא ממש כיף בסגנון אמריקאי עם שיוט נינוח רך ומנותק מכל מה שקורה בחוץ. כאשר לעומת זאת מגיעות היצירות הגליות של מע"צ או לחילופין סיבובים הדוקים ומהירים, הוא מתחיל להתנדנד גם על ציר הרוחב וגם על ציר האורך. זה מאוד צפוי כמובן וכמעט מובנה בכל SUV גדול (לפחות באלה שלא מצויידים במתלי אוויר). ההפתעה מגיעה אם למרות הנדנודים מערבלי הבטן הללו ממשיכים ללחוץ על האקספלורר: הענק האמריקאי בפירוש לא אוהב את הז'אנר, וכל בורג בגופו זועק שלא לשם כל נולד, אבל בזכות הפלטפורמה החדשה הוא מציג יכולת מפתיעה ודי מרשימה. זה אולי לא נשמע הרבה אבל אין הרבה SUVים גדולים שיכולים לקבל את המחמאה הזאת. בואו נסגור את הפרק הזה עם שמחת המשאבה; הענק הכחול לגם במבחן לא פחות מ-7.3 ק"מ לליטר, שזה המון.
השורה התחתונה
אני רוצה לחלק את הסיכום הזה לשניים כשהחלק הראשון הוא כולו גוף ראשון, והשני כולו צרכנות מוטורית. אז ככה: אני לא חובב של SUVים, במיוחד לא של הגדולים שבהם, ולמרות זאת מצאתי את עצמי מחבב את האקספלורר. למה? קודם כל כי יש לו אופי די ייחודי ובאותה נשימה הוא גם לא נפוח מחשיבות עצמית כמו ה-SUVים הגרמנים הגדולים והיקרים. חוץ מזה חיבבתי אותו כי בין כל הדגמים ההיברידים, החשמליים והאנמים שממלאים את הכבישים, קשה לא לחבב ענק כחול שלא שמע מעולם על המושג "פוליטיקלי קורקט". לסיכום, כי כמה שזה נשמע אינפנטילי לפעמים, רק לפעמים, יש קסם באריזות הגדולות של אמריקה. זוכרים את הדיינר בטיול ההוא באמריקה שבו הזמנתם טי-בון של קילו כשבאמת יכולתם להסתפק בניו יורק סטריפ של 200 גרם? אז זה על אותו המשקל (וסליחה על משחק המילים).
וכאן אנחנו עוברים לסיכום המוטורי, ובואו נתחיל עם זה שהאקספלורר הזה טוב משמעותית מקודמו בכל אספקט אפשרי, נראה מעודכן ומודרני ומציע תא נוסעים טוב גם אם לא מצוין (ונזכיר שוב את שבעת המקומות שיכולים להיות יתרון לא מבוטל). גם בכל מה שקשור למנוע וביצועים אין תלונות מלבד צריכת דלק מוגזמת (וצפויה), והאיבזור הבטיחותי המלא הוא בונוס של ממש. בנקודה הזאת אנחנו מגיעים למחיר, 355,000 שקל. בפרמטרים שמודדים כמה מ"ר אוטו תקבלו לכל שקל הסכום הזה אולי הופך את האקספלורר לעיסקה מעניינת, אבל הוא גם מכניס אותו לזירה צפופה ואכזרית שבה המון מתחרות מצוינות מכמה וכמה סגמנטים. בקיצור, קל בישראל לא יהיה לו לענק הכחול. גוד בלס אמריקה.
פורד אקספלורר
נפח: 2.3 ליטרים מוגדשי טורבו
הספק: 300 כ"ס ב-5500 סל"ד
מומנט:42.86 קג"מ ב3500 סל"ד
מהירות מירבית: 214 קמ"ש
0-100: 8.5 שניות
מידות (ס"מ): 507*200*178
צריכת דלק (מבחן): 7.3 ק"מ לליטר