פיג'ו 208 במבחן דרכים. מצדיעה לאתמול

פיג'ו מנסים להציב רף גבוה בקבוצת הסופר מיני עם הדור החדש של ה-208. יצאנו לבדוק עד כמה הציפורניים שלה חדות

ניר בן טובים  12.11.20 - 15:37
פיג'ו 208 החדשה (צילומים: ניר בן-טובים)
פיג'ו 208 החדשה  (צילומים: ניר בן-טובים)

תגיות: פיג'ו

תחילת כתבה

חלק מהקיום הארצישראלי של שוחרי הנהיגה הוא לחפש חוויות מוטוריות במקומות לא שגרתיים, כמו בצבא למשל. לא מעט קומבינטורים, נהגי "בוס" קראו להם שובצו בשירות הצבאי לנהוג בפיג'ו 205 ולמזלי התיידדתי עם רבים מהם וגם מצאנו שפה משותפת, ממש בתוך הקדנציה האחרונה שלה על מדים. בכל הזדמנות הם דאגו לשתף הרפתקאות מוטוריות מופרכות ולהפליג בתיאורים שטופי זימה: "אתה לא מבין מה הולך פה אחרי שהפיקוד הולך הביתה". זמן פנוי חילקנו בין לחטט ל-205 בצינורות המגורזים לבין "שעיטה" בכביש ההיקפי במקביל אל מסלולי הטיסה הדוממים, מערבבים הילוכים משל היינו ארי ואטנן, דוהרים אל הלא כלום. בסוף עוד היינו משכנעים את עצמנו באמירות שלא התממשו לעולם: "נקנה Gti מדוגמת. באזרחות אחי".

זה לא בשבילנו
אני לא מכיר מי מהם שהיה מוכן, מרצונו, לשהות היום בפיג'ו 205 יותר מרבע שעה, חורף או קיץ, אלא אם הוא בדרך למוטור סיטי על נגרר. התרגלנו לטוב. מבודד. מרופד. וכאן המקום להכיר את הנבחנת שלנו כי אין מכונית סופר-מיני שמעבירה את מסרי הנהנתנות יותר מה-208 העדכנית; כבר במפגש איתה במגרש החניה קשה לשמור על פרצוף נייטרלי. היא זורחת עלינו בגוון צעקני עם הילה "קינטית", קישוטים וזוויות שהמצלמות נורא אוהבות לעבד. בפיג'ו לא הרחיקו לכת מדגמי הראווה שקדמו לה, ובדגם ה-GT ליין היא מפציצה את החושים עם טפרי LED, חישוקים מוגדלים ל-17 אינץ', ניקל ומה לא. מאז רנו קליאו הקודמת לא הייתה כאן סופר-מיני שמשכה כל כך הרבה תשומת לב מהסביבה. נהג הדודג' ראם הענקית שצפר לי הרגיש מאוד מחויב להעיר: "איזה רכב יפה יאללה". הרכב לא שלי. "אז תגיד לו"!

תא נוסעים ואבזור
פרט אל תוספת של עשרה סנטימטרים לאורך, אין פער עצום בין ה-208 היוצאת לזו שהוצגה לפני שמונה שנים - וזאת למרות שהדור החדש אימץ חזות עגלגלה וחולק כבוד לנוסח המקורי של ה-205 (אם כי פחות אסימטרי ממנה בין החלק הקדמי לאחורי). מפתיע אם כן לגלות, שביחס למגבלות של הז'אנר היא מאוד מרווחת מלפנים ופחות קלסטרופובית מה-2008 המבוסס עליה. היתרון בשטח המחיה נעוץ בתכנון של מסגרות הדלתות וגובה המפתח, שכן בג'יפון התחושה היא כמו שקיעה מתחת לקו החלונות וכאן המצב הפוך, אם כי בשתיהן שדה הראיה לוקה בחסר - במיוחד מהחלון האחורי. בנוסף לכך, היא סובלת מאותה מצוקת צפיפות של סיטרואן C3 או אופל קורסה במרווח מאחור, והמשמעות היא שמלבד ילדים שנפרדו ממושבי בטיחות נמליץ עליה רק עבור שניים פלוס שניים קטנים או לחילופין בני נוער ממוצעים. תא המטען עם 311 ל' נוח וסביר לקבוצה הזו. לא הרבה יותר מזה.  

מי שזו עבורו התנסות ראשונה ב-icokpit המקורי של PSA בהחלט יעוף על הגישה הצרפתית. אין מחלוקת שבין כל מכוניות הסופר-מיני, פיג'ו מובילים את הענף בתעוזה ומעוף טכנולוגי ומשתדלים שלא לעגל פינות באבזור ובטח שלא בפן הבטיחותי. שני מסכים קובעים את הפעילות השוטפת, שולטים בסביבת העבודה ומביטים ישירות אל הנהג ומתמזגים באווירה איכותית בחומרי גלם וכן בנראות הכללית. גם כאן, אולי בגלל תנוחת הישיבה העדיפה, קל יותר לתפעל את הממשקים בהשוואה ל-2008. לוח המחוונים הדיגיטלי בתלת ממד הוא תאווה לעיניים ונותן שליטה על מספר שכבות של תפריטים עם מידע כאוות נפשכם, והמסך הראשי מרשים ורק מחייב מכם זהירות וקצת סבלנות בשיטוט בין החלונות. ל-208 יש גם פיצ'רים ידידותיים כגון מפלס טעינה אלחוטי לסלולרי עם כיסוי שעליו ניתן "לנעול" את הטלפון שלא יתעופף לכל מיני חריצים בזמן נהיגה. רשימת האבזור כוללת גם שני שקעי USB מלפנים, שניים מאחור, חיישני חניה היקפיים, הנעה ללא מפתח, מצלמת רוורס עם מבט "ציפור" ותאורת אווירה בדלתות ובדיפונים.

נהיגה, כוח, נוחות
אל פרק הנהיגה ניגשנו עם דופק קצת מוגבר. מיותר להזכיר, אבל התרומה הגדולה ביותר של פיג'ו לקטגוריה טמונה בתחום הדינמי, ובקו הזינוק התחזית מבשרת שלא יהיה נורא משעמם: מנוע 1.2 ל' טורבו עם 130 כ"ס, 23.4 קג"מ מ-1,750 סל"ד ותיבת 8-מהירויות אוטומטית פלנטרית עם מנופים מגלגל ההגה. אלה האיצו בה ל-100 קמ"ש ב-9.1 ש' (מבחן) בעוד מנוע ה-3 בוכנות גם לא התגלה כזללן גדול ומניב כ-13-14 ק"מ לליטר בממוצע עם רגל לא רחמנית. את כל זה חיברו לקופסא ששוקלת 1.2 טון עם כיול אלקטרוני בעל שלושה מצבים המשפיעים על סממני המצערת ותכונות יחסי ההעברה. הגה קטום ומושבים אוחזים משווים לה קצת חוצפה כזו, ילדותית.     

מתאוריה למעשים, התוצאה מעורבת. על גבול פושרת. מצד אחד, ה-208 לא נרתעת במסלולים טכניים מורכבים, מתמסרת לשינויי כיוון עם קצת תת היגוי, בולמת בנחישות והמנוע נותן לה מאגרי כוח יציבים בלי צלילות מומנט חריפות, כך שהתגובות הבסיסיות שלה בסך הכול מתורבתות ומאוד גמישות בכביש המהיר. מצד שני, מי שמצפה למצוא כאן גאונות ספורטיבית בפיתולים עלול להתבדות; ה-208 לא סוחטת מיחידת הכוח שלה ביצועים יוצאי דופן ולא לגמרי מחוברת לאספלט כפי שהסמל דורש. את האשמה החלקית תלינו במערכת ההיגוי, שכן זו אמנם מתגברת את משקלו בהתאם למהירות ומפגינה רגישות מסוימת, אבל מערימה קשיים בפענוח הכביש ברמה נאותה; הוא יותר מדי סינתטי, לא קוהרנטי, והשילוב הזה מצמצם את מרחב הבטחון של הנהג. מצב 'ספורט' מחדד את מה שקיים ומשפר את בלוני החמצן של המנוע, אבל בין זה לבין החדווה הצרפתית, נשארים עם תחושת פספוס. 

למתלים צריך להקדיש פרק משל עצמם. פעולה של בולמים, קפיצים, צמיגים היא לרוב סובייקטיבית במכוניות, ולכל אחד העדפות לגבי היזון חוזר ואיכות נסיעה. ואולם במקרה של ה-208, הדעה הרווחת היא שמישהו בפיג'ו נקט בקו דומיננטי ופסל את כל השטחים האפורים שבאמצע, וזה ממש לא כפוף רק לגודל החישוקים; היא עסוקה מדי למטה, לא מיושבת והטיפול שלה בבורות, מהמורות ושקעים לא הולם את הנסיון של המותג באיזון בין אגרסיות לרוגע. רק בכבישים אולטרא מחמיאים היא נכנסת ל-ZONE, אבל בכל זאת שולחת עקיצות לישבן מדי פעם. באותה נשימה נדווח כי בידוד הרעשים יכול להיות טוב יותר, אבל האטימה ההיקפית של המרכב בהחלט מעידה על מוצקות מבנית, ועדות לכך היא כבר בעת טריקת הדלתות הכבדות.  

 

השורה התחתונה
פיג'ו משקיעים הרבה מחשבה כדי ליצור הבחנה בין מכונית אחת לאחרת, וגם אם הן דומות והמכללים זורמים אל כל מותגי הבית, הם מספיק מיומנים להחלץ מהשמצות כמו You drove one you drove them all. גם ה-208 היא דוגמא קלאסית לשיטת העבודה הזו, לטוב ולרע. לזכותה נזקפים יתרונות רבים שיקלעו לטעמם של רוכשי סופר-מיני, והמובילים שבהם הם העיצוב החיצוני והפנימי שמסמנים את נקודת המגע הראשונית והגורלית עם הנהג, ומשם כבר הרבה יותר קל לאדם הממוצע לגשר על מה שהצטבר אצלה בצד החובות.

במסגרת המבחן חווינו היבטים שליליים שלא היו מקבלים במה אלמלא הייחוס ההסטורי שלה. איפשהו, בין הנכונות של פיג'ו למצוא חן בעיני חסידי הנהיגה לפריקים של העולם הדיגיטלי, נפלה ה-208 בין הכסאות עם יכולת דינמית חצי מגובשת ושיכוך לא מוצלח. מסקנה זו, הביאה אותנו לחזור אל אחותה הגרמנית, אופל קורסה 2020 שכן הצליחה לאחוז את המקל בשני קצותיו והרשימה ביכולתה הספורטיבית ולא גבתה מחיר גבוה מנוחות הנסיעה, אך מנגד חסרה (מאוד) את הפרזנטציה של ה-208. 

בשורה הסופית, לא תמצאו הפתעות במחירים (119-126 אלף שקל) של דגם הבנזין אותו היא חולקת עם רוב שכנותיה, אבל נורא קיווינו לגלות השראה בתחום שהפך אותה לפני 40 שנה למודל לחיקוי, מה שאולי היה ממצב אותה, בעינינו, ברמה אחרת לגמרי.  

מפרט טכני, פיג'ו 208 GT-ליין, בנזין

מנוע: 1.2 ל' טורבו 130 כ"ס
מומנט: 23.4 קג"מ מ-1,750 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית 8-מהירויות פלנטרית
הנעה: קדמית
0-100 קמ"ש: 9.1 ש' (מבחן), 8.8 ש' (יצרן)
צריכת דלק ממוצעת: 13.8 ק"מ לליטר (מבחן), יצרן 22.2 ק"מ לליטר

מידות
אורך - 400 ס"מ
רוחב - 174 ס"מ
גובה - 143 ס"מ
בסיס גלגלים - 254 ס"מ
משקל - 1233 ק"מ
צמיגים - 205/45/17
מערכות בטיחות:
בקרת שיוט אדפטיבית
בקרת בלימה אוטומטית
פיקוח על שטח נסתר במראות הצד
תיקון סטיה ומרכוז נתיב
זיהוי תמרורים
התרעות על קרבה מסוכנת לכלי רכב
תאורה אדפטיבית
מערכת חניה היקפית

מחיר מכונית מבחן: 126 אלף שקל.
מסגרת אחריות: 3 שנים.