פורד פומה ST Line X - מיני קרוסאובר חייתי

דלק מוטורס פורצת לסגמנט הג'יפונים הקומפקטי עם פומה, קרוסאובר ספורטיבי שמבטיח לצוד את עיני הצעירים ולהאבק על מקום בצמרת

בועז קורפל
בועז קורפל  11.03.21 - 14:26

תגיות: פורד

תחילת כתבה

ההתחזקות בשורת המוצרים של פורד בישראל נמשכת והקלף הקטן-גדול החדש שנחת כאן בדמות פורד פומה החדש קיבל משימה חשובה: לצוד את הדור הצעיר וליצור כאן דור חדש שלא ידע את פורד. עם עיצוב חיצוני מוחצן ורמות אבזור טובות כולל עיסוי במושבים (בדגם ST Line) ואבזור בטיחות מקיר לקיר, דומה שיש לפומה מרחב ציד לא קטן. ועדיין, כל הגרסאות שהגיעו מצוידות באותו מנוע בנפח ליטר בהספק 125 כוחות סוס ותיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים עם 7 מהירויות וצריכת דלק טובה של 6 ליטר ל-100 ק”מ.

השאלה שביקשנו לבחון היא האם התלבושת החייתית של הפומה החדשה היא רק תלבושת או שהפומה יודעת לזנק על הטרף שלה ולייצר חוויית נסיעה משכנעת?

אתגר העיצוב והאבזור
עם נוסטלגיה נעימה שנשענת על הפורד פומה הראשונה שהייתה ספורטיבית קטנה ועם פנסי חזית בולבוסיים בתאורת LED שעברו את מבחן הזמן והגיעו עד הלום בעיצוב של הפומה המיתולוגית, הצליחו מעצבי פורד לייצר חבילה מצוינת שלא משאירה אף אחד אדיש. במבחן הנוכחות מהחרטום הקרבי המושחר ועד לזנב המעוצב והמחוטב שכולל פתח פליטה מוכסף, דיפיוזר ופאנל תחתון בצבע המרכב ועם פנסי LED אחוריים, דרך חלונות הצד הכהים וחישוקי הגלגלים המהודרים בקוטר 18 אינץ’ ובמיוחד עם הצבע הכחול המאפיין את דגמי ST Line, הפומה לא טומנת את ידה בצלחת בדיוק כמו כמה ממתחרותיה הבולטות בשוק הרכב הישראלי כמו יונדאי קונה, רנו קפצ’ור ופיג’ו 2008 מול דגמים אחרים שעוצבו ביד רכה יותר כמו קיה סטוניק ומאזדה CX-3. המסקנה שהגענו אליה במהירות יחסית אחרי הסקירה של העיצוב היא שמעצביה עשו את מלאכתם נאמנה וכי הפומה היא אחת המכוניות היפות ביותר בקטגוריה שלה בכבישי ישראל ואם היא מנסה להיות חרישית וקטלנית בטבע, הרי שבמבחן הנוכחות בכבישים היא בהחלט בולטת ומשאירה חותם משמעותי.

החלק הפנימי של הפומה מתכתב היטב עם העיצוב החיצוני בזכות מושבי הספורט והתפירות האדומות, הקונסולה המודרנית עם מסך המולטימדיה הצף במידה 8 אינץ’, לוח שעונים דיגיטלי שהושאל מהפורד ST, הגה ספורטיבי וכמובן גג פנורמי (כמעט) מפוצל שחלקו הקדמי נפתח. ידית ההילוכים דווקא פחות מתכתבת עם הקידמה וחבל שאין בה מצב ספורט אינטואיטיבי והדרך להגעה למצבי הנסיעה השונים (שהגיעו מהפורד ST) היא דרך לחצן בפנל שבין המושבים לצד ידית בלם החניה המכאני שמזכירה לנו שלפעמים צריך לעבוד בכדי לתפעל את המכונית ולא רק ללחוץ על כפתורים ולחצנים וזה נחמד. אם אהבנו מאוד את העיצוב החיצוני, הרי שבחלק הפנימי חסרים אלמנטים של קידמה כמו מפתח חכם שפותח את הדלתות ולא מסתפק בהנעה בלחיצת כפתור, מסך מולטימדיה ולוח שעונים שמדברים בעברית וגם כמה עיטורים של המיתוג ST Line על ההגה או בקונסולה היו עושים את העבודה טוב יותר לטובת החוויה של הנסיעה ברכב.

מנגד, נציין לטובה במיוחד את המושבים האיכותיים מלפנים ומאחור ואת החלון הקדמי הרחב, חלונות הצד הקדמיים והקורות הקדמיות שמאפשרות שדה ראייה מצוין והרגשה שמכונית גדולה ממידותיה האמיתיות. רשימת האבזור טובה וכוללת מערכת שמע ממחלקת ה”ביוקר” מתוצרת באנג אנד אולפסון שנמצאת בדגמי יוקרה בדרך כלל אך בפורד החליטו להכניס אותה לגרסה היקרה, כי אם כבר מדובר במכונית במחיר של 145,000 שקלים אז לפחות שיהיה שם ציוד יוקרתי. תוסיפו את שקעי הטעינה וגם משטח אלחוטי לטעינת הטלפון וקישוריות למולטימדיה בכל סוגי הקישוריות אם כי באמצעות כבל ולא באופן אלחוטי. מערכת הבטיחות של הפומה רחבה וטובה והיא זוכה לציון 7 של משרד התחבורה ומה שחסר ברשימת התכונות זאת התראת שכחת ילד והתרעת עייפות נהג וזה מונע ממנה לקבל את הציון המלא אך בעניין הזה היא לא שונה מעמיתותיה לקטגוריה והציון שלה בהחלט נחשב גבוה.

אתגר השימושיות
הפומה שייכת לקטגוריית מכוניות סופר מיני והיא בנויה על בסיס הפורד פיאסטה. ככזאת היא מתאימה לארבעה נוסעים כאשר היושבים בחלק הקדמי יהנו מתנאי מחייה ומרחב טובים ואילו הנוסעים מאחור (המלצה לשני נוסעים בלבד) יצטרכו להביא בחשבון את התקרה הנמוכה מעט ואת חלונות הצד הצרים. לעומת זאת, הם יהנו ממרחב רגליים וברכיים טוב ובמיוחד מאיכות המושבים אבל חבל שחסר פתח מיזוג אחורי. אלמלא הגג הפנורמי והמיסוך השקוף למחצה, אזי המיזוג מאחור לא היה נדרש כל כך אך בהימצאם של הגג הזה והרשת שמסננת בחלקה את קרינת החום בקיץ, יכול להיות שפתח מיזוג אחורי היה מועיל כאן.

פרט נוסף שחסר מאחור הוא שקעי טעינה שכבר חייבים להיות בכל מכונית באשר היא ב-2021. בהיבט התפעול השימושי נציין את מערכת החניה האוטומטית שלא ממש זוכה לפופולאריות בקרב הנהגים בישראל אבל יהיו שיאמרו כי מהרגע שהם הפעילו אותה ונהנו ממנה, זה הדבר הכי טוב שמשחרר אותם מדאגות תמרוני חניה.

תא המטען של הפומה יכול להיחשב בקלות לאחת מגולות הכותרת בפרק השימושיות בזכות נפח של 410 ליטרים וזווית רחבה כאשר פותחים את דלת תא המטען עצמו. בתחתית תא המטען נמצא אגן אחסון נוסף וגדול ומתחתיו שוכן הגלגל הרזרבי שאם תוותרו עליו למשימה של העברת פריטים, תוכלו להעמיד בקלות עציץ ענק בתוך תא המטען ולהביא אותו הביתה בשלום.

לסיום פרק השימושיות נציין כמובן את צריכת הדלק המוצהרת של פורד שטוענים כי הפומה עם המנוע הקטן והנמרץ יונקת 6 ליטרים של דלק בכל 100 ק”מ. אנחנו מצאנו נתון מפתיע ובנסיעה שלנו שהייתה 75 אחוזים במצב אקו, והשאר התחלק בין מצב נסיעה רגיל וספורט, והגענו לצריכה טובה מאוד של 14 ק”מ לליטר שהם 7.1 ליטר ל-100 ק”מ ומכאן שמנוע האקובוסט שלה שמפיק 125 כוחות סוס עובד בהרמוניה טובה עם תיבת ההילוכים וגם כאשר נוסעים במצב “חסכוני” או מצב “רגיל”, המכונית שומרת על דינמיות והיא חסכונית בה בעת.

אתגר התנהגות הכביש
השם של המכונית וגם האנימציה של הפומה החתולית שעולה בכל פעם בלוח השעונים כאשר מתניעים את הרכב, יוצרים סוג של הבטחה דינמית ומהנה לנהיגה וגם אחת שיודעת לזנק מהמקום וגם בתמרוני עקיפה שמשרים ביטחון על הנהג העוקף וגם על הנהג הנעקף. עם מנוע טורבו בנזין בנפח 1.0 ליטר בטכנולוגיית אקובוסט שנמצאת גם בדגמי הספורט של פורד, הסוגייה הפכה למעניינת ומסקרנת כי חלק מקהל הלקוחות של המכונית לא יסתפק בעטיפה נאה ויבקש גם ביצועים הולמים בהתאמה. עם זאת, בואו ונזכור כי לא מדובר במכונית ספורט וגם לא במכונית ספורטיבית אלא בגרסה עם מאפייני עיצוב שנלקחו מעולמות הספורט ותו לא. ועדיין, מי שנוהג בה ימצא בוודאי את עצמו מעביר את בוחר מצבי הנסיעה גם למצב ספורט מפעם לפעם בכבישים הפתוחים כשרגל ימין דוחקת בדוושת התאוצה קצת יותר.

בהתחלת הנסיעה התברר כי תכונותיו החתוליות של הפומה בטבע, נשארו שם בכל מה שקשור לזינוק מהמקום. המנוע הקטן זקוק לתנופה בכדי להיכנס לעניינים ואחרי השתהות קלה מרגע הלחיצה על הדוושה, המנוע מבצע את הפקודה והמכונית זזה ממקומה. לא מדובר בהיסוס מורגש אבל צריך להתרגל לתגובה הזאת בכל תחילת נסיעה.

הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לקבל הספק מנוע מרבי של 125 כוחות סוס וזה מתקבל ב-4,500 סל”ד, בדיוק באותו מקום שהמומנט המרבי בשיעור 17 קג”מ מתקבל אף הוא (למרות שהמנוע יודע לספק נקודת מומנט רגעית גבוהה יותר בשיעור 21 קג”מ באזור 1,750 סל”ד). המפגש של הנתונים מתקיים אמנם בסל”ד גבוה ובחיי היום יום אין הרבה הזדמנויות להגיע לשם ועדיין, המכונית יודעת לזנק מעמידה ל-100 קמ”ש תוך 10 שניות והשידוך בין המנוע לתיבת ההילוכים עובד היטב בכל מצבי הנסיעה שאמנם כוללים גם מצב שטח וכביש חלקלק, אבל לפומה יש מרווח גחון של 16 ס”מ ואין פה שום אופציה לשטח אלא רק לנסיעה בשבילי טיולים עד לחניון הפיקניק המיועד ותו לא.

אלה שיבקשו להנות מתפעול פיזי של ההילוכים יוכלו להשתמש בידיות שמאחורי גלגל ההגה והם יגלו כי החלפת ההילוכים מגיעה עם תגובה מהירה וקצרה בלי שהמכונית מאבדת מהדינמיות שלה. ההיגוי טוב אבל ניתן להרגיש את התגבור שלו במהירויות העירוניות ואז הוא הופך רך מאוד וחסר משקל. הנסיעה בעיר מפתיעה באיכותה במיוחד בזכות כיול המתלים והבולמים שמטפלים בצורה טובה מאוד בפסי ההרעדה ובשאר האתגרים העירוניים באספלט שבדרך כלל מורגשים בנסיעה איטית. חשנו את אותה תחושה גם בפורד פוקוס שהגיעה אלינו למבחן עם חזרתה ארצה ודומה שבפורד הבינו ופיצחו את עניין הבולמים והמתלים גם אם יש בהם קורטוב של כיול מעט נוקשה, אבל לא ממש מפריע או מורגש.

יחד עם השקט של המנוע ובידוד הרעשים, מתקבלת תחושה של ריחוף קל וניתוק מהסביבה החיצונית וכל שנדרש הוא רפרוף קליל על דוושת התאוצה בכדי לדרבן את המנוע לדחוף קדימה. הפומה שמחה לעלות במהירויות בכבישים הפתוחים והשקט שניכר בעיר נשמר ביחס הולם גם במהירויות גבוהות ולא הורגשו רעשי רוח מהמראות או רעשים מבתי הגלגלים למרות החישוקים הגדולים בגודל 18 אינץ’. אחרי השחרור מהפקקים, העברנו את בוחר הנסיעה למצב ספורט, המנוע הגיב היטב והמכונית טיפסה למהירות שיוט גבוהה תוך זמן קצר, מהר מכפי שציפינו לכך. תצרוכת הדלק עלתה בקטעים הללו, אבל לא באופן חריג. הנסיעה באזור הררי לכיוון ירושלים והבחירה בכבישים מפותלים באזור, לא גרמה לפומה להתרגש יתר על המידה והתנהגות הכביש שלה הייתה טובה בזכות שלדה שהגיבה באופן סולידי לכל שינוי כיוון.

תובנות
בסיכום המבחן של הפורד פומה שנמשך 72 שעות בכבישים עירוניים ובכבישים מהירים לרבות מבחן התנהגות כביש בכבישים הרריים מפותלים, הגענו לכמה תובנות חשובות; ראשית מדובר במכונית שיש לה את הכלים להיות שחקן אסטרטגי בקטגוריה שהולכת ומתחממת והפומה המעוצבת נותנת מענה מצוין למי שמחפש מכונית בעיצוב דינמי עם נוכחות בכביש. כל התוספות של גרסת ST Line X עושות את העבודה בחלק החיצוני וגם בתוך המכונית במיוחד במושבים המצוינים ומערכת השמע המשוכללת עם לא פחות מ-10 רמקולים. שורת האבזור טובה מאוד ועשירה מכל מה שהכרנו מפורד בשנים עברו בדגמים קטנים וגם בינוניים כדוגמת פורד קוגה וזה המשך ישיר לקו שראינו בפוקוס שהגיעה עוד קודם. לחובתה, היינו רוצים לחוות מעט יותר השקעה בפרטים כמו איכות מסך המולטימדיה, ויש חסרונות כמו מרווח ראש מוגבל מאחור, ווילון גג-שמש לא אטום לגמרי לקרניים הקופחות ובמכונית כזו חייבים פתחי מיזוג מאחור. מערכות הבטיחות מצידן טובות ועדכניות, התנהגות הכביש טובה ואיכות הנסיעה טובה אף היא בזכות השקט, התגובות של הדוושה וכיול המתלים והבולמים. תוסיפו לכל אלה את נתוני השימושיות עם תא מטען נדיב (למרות סף הטעינה הגבוה) ואת צריכת הדלק המתונה (יחסית) שהגענו אליה ותקבלו חבילה הולמת ומעוצבת שעונה ליומרות של פורד לנגוס את חלקה בפלח המתחמם הזה, שעוד ילך ויגדל בשנה הקרובה עם שחקנים חדשים בקטגוריה.


פורד פומה ST Line X

אורך: 4207 מטרים
רוחב: 1.805 מטרים
גובה: 1.548 מטרים
בסיס גלגלים: 2.588 מטרים
נפח תא מטען: 410 ליטר
משקל עצמי: 1,397 ק”ג (כולל נהג)
משקל מלא: 2,196 ק”ג
מנוע: טורבו בנזין
נפח מנוע: 1.0 ליטר עם 3 בוכנות
הספק: 125 כוחות סוס ב-4,500 סל”ד
מומנט: 17.3 קג”מ ב-1,400 סל”ד

תיבת הילוכים: אוטומאטית 7 מהירויות
הנעה: קדמית
זינוק מעמידה ל-100 קמ”ש: 10.2 שניות
מהירות מרבית: 187 קמ”ש
צריכת דלק (מבחן) 14 ק”מ לליטר

ציון זיהום אוויר: 9
ציון בטיחות: 7

מחיר: 145,000 שקלים